חזרה לעמוד הראשי | חוקי מדינת ישראל | חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016

תבנית חוק שהתקבל


חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז–2016*



פרק א': מטרת החוק

מטרה

1.

חוק זה בא לתקן חוקים שונים ולקבוע הוראות נוספות כדי לשמור על מדיניות פיסקלית אחראית ולעמוד בתקרת הגירעון ובמגבלת ההוצאה הממשלתית, להעמיק את גביית המסים ולהגדיל את הכנסות המדינה ואת תקבוליה, זאת תוך חיזוק הצמיחה במשק, שינוי סדרי העדיפויות הלאומיים וצמצום הפערים, והכול בהתאם ליעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018.



פרק ב': חיסכון וסיוע לעצמאים

הגדרות – פרק ב'

2.

בפרק זה –



"הכנסה חייבת בהפקדה" – הכנסה לפי סעיף 2(1) או (8) לפקודה לאחר הניכויים שהותרו ממנה לפי כל דין ולפני הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין, ולמעט תשלומים ממרכיב חיסכון למצב אבטלה; לעניין הגדרה זו, "ניכוי" – למעט ניכוי כמפורט להלן:




(1) ניכוי לפי סעיפים 17(5א), 47 או 47א לפקודה;




(2) ניכוי שהותר לפי סעיף 32(14)(ב) לפקודה;



"הכנסה מבוטחת" – כהגדרתה בסעיף 47(א)(4) לפקודה;



"חוק קופות גמל" – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה–2005‏1;



"מצב אבטלה", לעניין עצמאי – מצב שבו עצמאי חדל לעסוק במשלח ידו או סגר את עסקו, או מצב שבו הגיע העצמאי לגיל פרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד–20042 ואין לו הכנסה חייבת בהפקדה;



"מרכיב חיסכון למצב אבטלה" – סכומים שהפקיד עצמאי לקופת גמל לקצבה לפי הוראות סעיף 5 לשם משיכתם במצב אבטלה;



"עצמאי" – מי שיש לו הכנסה חייבת בהפקדה;



"הפקודה" – פקודת מס הכנסה‏3;



"קופת גמל לקצבה" – כהגדרתה בחוק קופות גמל;



"השכר הממוצע במשק" – סכום השווה ל-12 פעמים השכר הממוצע כפי שהוא מחושב לצורך גמלאות ודמי ביטוח לפי סעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995‏4, כפי שמפרסם המוסד לביטוח לאומי;



"שכר מינימום", לחודש – כהגדרתו בחוק שכר מינימום, התשמ"ז–1987‏5;



"שנת מס" – כהגדרתה בפקודה;



"השר" – שר האוצר.

חובת הפקדה לקופת גמל לקצבה

3.

(א) עצמאי יפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה בשל הכנסה חייבת בהפקדה, בשנת מס, בשיעורים כמפורט להלן:




(1) על חלק ההכנסה החייבת בהפקדה שאינו עולה על מחצית השכר הממוצע במשק – 4.45%;




(2) על חלק ההכנסה החייבת בהפקדה שעולה על מחצית השכר הממוצע במשק ואינו עולה על השכר הממוצע במשק – 12.55%.



(ב) מתשלומים שחייב עצמאי להפקיד לקופת גמל לקצבה לפי הוראות סעיף קטן (א), ינוכו תשלומים שהפקיד העצמאי או שהופקדו בעדו בשל הכנסתו המבוטחת.



(ג) תשלומים לקופת גמל לקצבה לפי סעיף זה יופקדו לא יאוחר מתום שנת המס שבשלה מופקדים התשלומים.



(ד) בלי לגרוע מהוראת סעיף קטן (ג), הפקדת תשלומים לקופת גמל לקצבה לפי סעיף זה, לאחר תום שנת המס שבשלה מופקדים התשלומים, לא תקנה לעצמאי זכויות שתחולתן למפרע ויראו אותם כתשלומים שהופקדו במועד הפקדתם בפועל, והכל למעט לעניין חובת הפקדה לפי סעיף זה שבוצעה עד תום התקופה להפקדת התשלום לפי סעיף 6.

חריגים לחובת הפקדה לקופת גמל לקצבה

4.

חובת הפקדה לקופת גמל לקצבה לפי סעיף 3, לא תחול על אלה:



(1) עצמאי שמתקיים לגביו, בתום שנת המס, אחד מאלה:




(א) טרם מלאו לו 21 שנים;




(ב) הוא הגיע לגיל הפרישה המוקדמת, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד–2004‏;




(ג) טרם חלפו ששה חודשים מהמועד שבו העצמאי נרשם לראשונה כעוסק לפי סעיף 52 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975‏6;



(2) עצמאי שמלאו לו 55 שנים ביום תחילתו של חוק זה.

סכומים שיופקדו למרכיב חיסכון למצב אבטלה

5.

מתשלומים שמפקיד עצמאי לקופת גמל לקצבה, בשנת מס, ייוחס למרכיב חיסכון למצב אבטלה הסכום הנמוך מבין שני אלה:



(1) שליש מכל תשלום שהפקיד העצמאי לקופת גמל לקצבה;



(2) הסכום הנקוב בסעיף 9(7א)(א)(2) לפקודה, לשנה.

התראה על אי-הפקדת תשלומים לקופת גמל לקצבה

6.

(א) לא הפקיד עצמאי שחלה עליו חובת הפקדה לקופת גמל לקצבה לפי הוראות פרק זה, ושהכנסתו החייבת בהפקדה, בשנת מס, עולה על סכום השווה ל-12 פעמים שכר מינימום באותה שנת מס, תשלומים לקופת גמל לקצבה לפי הוראות סעיף 3, ישלח לו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות התראה ולפיה אם לא יפקיד את התשלומים כאמור, בתוך 90 ימים ממועד משלוח ההתראה (בפרק זה – התקופה להפקדת התשלום), יוטל עליו קנס כאמור בסעיף 7 (בסעיף זה – התראה); ההתראה תישלח לאחר שקיבל המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות מידע מרשות המסים לפי הוראות סעיף 9 ולאחר המועד הנקוב בו.



(ב) בהתראה יפורטו כל אלה:




(1) חובתו של העצמאי להפקיד את התשלומים לקופת גמל לקצבה לפי הוראות סעיף 3;




(2) סכום התשלומים שעל העצמאי להפקיד כאמור;




(3) המועד האחרון להפקדת התשלומים כאמור;




(4) גובה הקנס שיוטל על העצמאי אם לא יפקיד את התשלומים כאמור;




(5) האסמכתה לביצוע ההפקדה שעל העצמאי להמציא למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות.



(ג) התראה תישלח לעצמאי בדואר רשום, לפי מענו למשלוח דואר כפי שצוין בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה; התראה שנשלחה בדואר רשום כאמור, יראו אותה כאילו הומצאה כדין אם חלפו 30 ימים מיום שנשלחה, אלא אם כן הוכיח העצמאי שלא קיבל את ההתראה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מקבלתה.



(ד) עצמאי שהומצאה לו התראה כאמור יפקיד, בתוך התקופה להפקדת התשלום, את סכום ההפרש שבין הסכום שהוא חייב להפקיד לקופת גמל לקצבה לפי הוראות פרק זה בשל שנת המס שלגביה נשלחה ההתראה, ובין הסכום שהפקיד בפועל לקופת גמל לקצבה בשל אותה שנה, וכן ימציא למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות אסמכתאות לביצוע ההפקדה כאמור לרבות אסמכתאות לביצוע הפקדות בשל אותה שנת מס שבוצעו טרם משלוח ההתראה.

אי-הפקדת תשלומים לקופת גמל לקצבה לאחר קבלת התראה – עבירה

7.

הומצאה לעצמאי התראה לפי הוראות סעיף 6 ולא הפקיד העצמאי עד תום התקופה להפקדת התשלום את סכום ההפרש לפי הוראות סעיף קטן (ד) של אותו סעיף, דינו – קנס 500 שקלים חדשים.

עדכון סכום הקנס

8.

סכום הקנס הקבוע בסעיף 7 יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; שר המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את סכום הקנס המעודכן.

העברת מידע מרשות המסים למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות

9.

(א) רשות המסים תעביר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, עד יום 31 בדצמבר בכל שנה, מידע לגבי כל עצמאי שמתקיימים לגביו כל אלה:




(1) חלה עליו חובת הפקדה לקופת גמל לקצבה לפי הוראות פרק זה;




(2) הכנסתו החייבת בהפקדה בשנת המס הקודמת עלתה על סכום השווה ל-12 פעמים שכר מינימום;




(3) הוא לא הפקיד בשנת המס הקודמת את התשלומים לקופת גמל לקצבה לפי הוראות סעיף 3, כולם או חלקם.



(ב) מידע שיועבר לפי סעיף קטן (א) יכלול את אלה בלבד:




(1) מספר זהותו של העצמאי;




(2) שמו הפרטי ושם משפחתו של העצמאי;




(3) מענו של העצמאי למשלוח דואר כפי שצוין בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה;




(4) ההפרש בין הסכום שחייב העצמאי להפקיד לקופת גמל לקצבה לפי הוראות פרק זה בשל שנת המס הקודמת, לבין הסכום שהפקיד בפועל לקופת גמל לקצבה בשל אותה שנה.

שמירת מידע שהתקבל מרשות המסים

10.

המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות יחזיק מידע שהתקבל לפי הוראות סעיף 9 בנפרד מכל מידע אחר, ולא יעשה בו שימוש אלא לשם משלוח התראה לפי סעיף 6 או לשם הטלת קנס כאמור בסעיף 7.

חובת סודיות

11.

המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות או כל מי שפועל מטעמו ישמור בסוד מידע שהועבר אליו בידי רשות המסים, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות פרק זה או כל דין אחר או לפי צו של בית משפט.

ביצוע ותקנות

12.

השר ממונה על ביצועו של פרק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.

תיקון חוק בית הדין לעבודה

[מס' 50]

13.

בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969‏7, בתוספת השנייה, בסופה יבוא:



"פרק ב' לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז–2016."

תיקון חוק הביטוח הלאומי

[מס' 184]

14.

בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995‏8, בלוח י', בטור ג' שכותרתו "אחוזים מההכנסה או מהשכר לפי סעיפים 337(א) ו-340(א)" –



(1) בכותרת המשנה "על חלק העולה על 60% מהשכר הממוצע", בטור המשנה "לעובד עצמאי", במקום האחוזים שמפורטים בו יבוא:




"0.94







2.74




0.78




0.09










2.12




0.21




5.95




12.83";



(2) בכותרת המשנה "על החלק שאינו עולה על 60% מהשכר הממוצע", בטור המשנה "לעובד עצמאי", במקום האחוזים שמפורטים בו יבוא:




"0.24







0.59




0.17




0.03










0.47




0.05




1.32




2.87".

תיקון פקודת
מס הכנסה

[מס' 231]

15.

בפקודת מס הכנסה‏9



(1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "חוק הפיקוח על קופות גמל" יבוא:




""חוק ההתייעלות הכלכלית 2017 ו-2018" – חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז–2016;";



(2) בסעיף 3, אחרי סעיף קטן (ה7) יבוא:




"(ה8) סכומים מקופת גמל לקצבה שמשך יחיד לפי סעיף 23(ב3) לחוק הפיקוח על קופות גמל, יראו אותם כהכנסה כאמור בסעיף 2(1) או (8) שהתקבלה בידי היחיד.";



(3) בסעיף 9, אחרי פסקה (7א) יבוא:




"(7ב)

(א) הסכום הנמוך מבין אלה:






(1) סכומים מקופת גמל לקצבה שמשך יחיד לפי סעיף 23(ב3) לחוק הפיקוח על קופות גמל;






(2) הסכום הנקוב בפסקה (7א)(א)(2), כשהוא מוכפל במספר שנות העבודה שבהן הפקיד העצמאי תשלומים לקופת גמל לקצבה, ולאחר שהופחתו ממנו סכומים שמשך בפטור ממס לפי פסקה (7א) בגין אותן שנות עבודה.





(ב) המנהל יקבע כללים לדיווח ולחישוב הסכום הפטור לפי פסקה זו;





(ג) בפסקה זו –






"עצמאי" – כהגדרתו בסעיף 2 לחוק ההתייעלות הכלכלית 2017 ו-2018;






"שנת עבודה" – כל שנה החל משנת המס שבה החל עצמאי להפקיד למרכיב חיסכון למצב אבטלה לפי פרק ב' לחוק ההתייעלות הכלכלית 2017 ו-2018, לראשונה, או החל משנת המס שלאחר השנה שבה ביצע משיכה ללא חבות מס לפי פסקה זו, לפי המאוחר; ולעניין עצמאי שהחל להפקיד לקופת גמל לקצבה במעמד עצמאי לפני מועד תחילתו של החוק האמור – כל שנה החל משנת המס שבה החל להפקיד לראשונה כעצמאי, או החל משנת המס שלאחר השנה שבה ביצע משיכה ללא חבות מס, לפי המאוחר.";



(4) בסעיף 9א(ג)(1), בהגדרה "מענקים פטורים", ברישה, לפני "סכום המענקים הפטורים" יבוא "סכומים פטורים לפי סעיף 9(7ב) שקיבל יחיד וכן";



(5) בסעיף 17(5א), המילים "לאחר שהופחת מהם סכום השווה ל-2.5% מהכנסתו הקובעת; סכומים כאמור" – יימחקו;



(6) בסעיף 45א, בסופו יבוא:




"(ו) יחיד שלא נוכו לו סכומים בעד רכישת ביטוח מועדף מפני אבדן כושר עבודה לפי סעיף 32(14)(ב), יזוכה ממס בשיעור של 35% מן הסכומים שהפקיד לקופת גמל לקצבה בעבור עצמו כעמית עצמאי ולא זוכה בשלהם ממס לפי סעיף קטן (ב), עד לשיעור של 0.5% מהכנסתו מעסק או משלח יד עד לסכום השווה לפעמיים הסכום האמור בפסקה (1) להגדרה "הכנסה מזכה" שבסעיף 47(א)(1) בניכוי הכנסתו המבוטחת.";



(7) בסעיף 235 –




(א) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:





"(ג1) על אף האמור בסעיף קטן (א), מותר להעביר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות מידע לפי סעיף 9 לחוק ההתייעלות הכלכלית 2017 ו-2018.";




(ב) בסעיף קטן (ד), בסופו יבוא:





"(3) בביצוע פרק ב' לחוק ההתייעלות הכלכלית 2017 ו-2018."

תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)

[מס' 18]

16.

בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה–2005‏10



(1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "חברה מנהלת" יבוא:




""חוק ההתייעלות הכלכלית 2017 ו-2018" – חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז–2016;";



(2) בסעיף 21, במקום "ותשלומים עבור פיצויים" יבוא "תשלומים בעבור פיצויים ותשלומי עמית–עצמאי למרכיב חיסכון למצב אבטלה כהגדרתו בסעיף 2 לחוק ההתייעלות הכלכלית 2017 ו-2018".



(3) בסעיף 23, אחרי סעיף קטן (ב2) יבוא:




"(ב3)

(1) השר, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע את המועדים והתנאים שבהם רשאי עמית–עצמאי במצב אבטלה למשוך כספים מקופת גמל לקצבה שלא בדרך של קצבה או בדרך של היוון חלק מהקצבה לסכום חד-פעמי ומקופת גמל לתגמולים, ובלבד שהתקיימו התנאים המנויים בפסקאות משנה (א) או (ב) להלן:






(א) העמית–עצמאי הפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה לפי הוראות פרק ב' לחוק ההתייעלות הכלכלית 2017 ו-2018, בעבור שנתיים לפחות מתוך שלוש שנות המס האחרונות שקדמו למועד המשיכה; משיכת כספים לפי פסקת משנה זו תהיה בפריסה לשלושה תשלומים, ואולם לעניין משיכה של עמית–עצמאי שהגיע לגיל פרישה – בתשלום אחד, והכל כפי שיקבע השר כאמור ובסכום שאינו עולה על הסכום הגבוה מבין אלה:







(1) שלוש פעמים שכר מינימום לחודש, כהגדרתו בחוק שכר מינימום, התשמ"ז–198711, ובלבד שלא נמשכו כספים בסכום כאמור יותר מפעמיים;







(2) הסכום הנמוך מבין אלה:








(א) הסכום הצבור במרכיב חיסכון למצב אבטלה;








(ב) הסכום הנקוב בסעיף 9(7א)(א)(2) לפקודת מס הכנסה, כשהוא מוכפל במספר השנים שבהן הפקיד העמית תשלומים לקופת גמל לקצבה, כעמית–עצמאי החייב בהפקדה, או במספר השנים שבהן הפקיד העמית תשלומים לקופת גמל לקצבה כעמית–עצמאי החייב בהפקדה החל משנת המס שלאחר השנה שבה ביצע משיכה לפי סעיף קטן זה, לפי הנמוך;






(ב) העמית–עצמאי הפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה או לקופת גמל לתגמולים כעמית–עצמאי לפני המועד הקובע בעבור שנתיים לפחות מתוך ארבע שנות המס שקדמו למועד הקובע ובהתאם לתנאים הקבועים בחוק ההתייעלות הכלכלית 2017 ו-2018 אילו היה אותו חוק חל עליו במועדי ההפקדה (בפסקת משנה זו – התנאים הקבועים); משיכת כספים לפי פסקת משנה זו תהיה בפריסה לשלושה תשלומים, ואולם לעניין משיכה של עמית–עצמאי שהגיע לגיל פרישה – בתשלום אחד, והכל כפי שיקבע השר כאמור ובסכום שאינו עולה על הסכום הנמוך מבין אלה:







(1) שליש מהסכום הצבור בקופת הגמל, במועד הקובע;







(2) הסכום הנקוב בסעיף 9(7א)(א)(2) לפקודת מס הכנסה, כשהוא מוכפל במספר השנים שבהן הפקיד העמית תשלומים לקופת גמל כעמית–עצמאי החייב בהפקדה, לפני המועד הקובע ובהתאם לתנאים הקבועים, או במספר השנים שבהן הפקיד העמית תשלומים כאמור לפני המועד הקובע והחל משנת המס שלאחר השנה שבה ביצע משיכה ללא חבות מס בקופת הגמל, לפי הנמוך.





(2) בסעיף קטן זה –






"הכנסה חייבת בהפקדה" ו"מרכיב חיסכון למצב אבטלה" – כהגדרתם בסעיף 2 לחוק ההתייעלות הכלכלית 2017 ו-2018;






"המועד הקובע" – יום תחילתו של חוק ההתייעלות הכלכלית 2017 ו-2018;






"מצב אבטלה", לעניין עמית–עצמאי – מצב שבו עמית–עצמאי חדל לעסוק במשלח ידו או סגר את עסקו, או מצב שבו הגיע העמית–עצמאי לגיל פרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד–2004 ואין לו הכנסה חייבת בהפקדה;






"עמית–עצמאי שחייב בהפקדה" – עמית–עצמאי שחלה עליו חובה להפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה לפי פרק ב' לחוק ההתייעלות הכלכלית 2017 ו-2018;".

תיקון חוק העבירות המינהליות

[מס' 20]

17.

בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו–1985‏12, בתוספת הראשונה, בטור א', בסופו יבוא:



"פרק ב' לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז–2016".

פרק ב' – תחילה, תחולה, הוראת מעבר ותקנות ראשונות

18.

(א) תחילתו של סעיף 7 ביום ג' בכסלו התש"ף (1 בדצמבר 2019) והוא יחול על הפקדות לפי סעיף 3, בשל שנת המס 2018 ואילך.



(ב) תחילתו של סעיף 9 ביום י"ג בכסלו התשע"ח (1 בדצמבר 2017).



(ג) תחילתם של סעיפים 3(ה8), 9(7ב) ו-9א(ג)(1) לפקודה, כנוסחם בסעיף 15(2), (3) ו-(4) לחוק זה, ביום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018).



(ד) על אף האמור בסעיף 8, לא יראו את יום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017) כיום עדכון כמשמעותו בסעיף האמור.



(ה) תקנות ראשונות לפי סעיף 23(ב3) לחוק קופות גמל, כנוסחו בסעיף 16 לחוק זה, יובאו לאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, עד יום ז' בתמוז התשע"ז (1 ביולי 2017).

דיווח לכנסת – הוראת שעה

19.

בתום שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה ימסור השר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת דיווח על יישום הוראות פרק זה.



פרק ג': פיצויי פיטורים

תיקון פקודת מס הכנסה

[מס' 232]

20.

בפקודת מס הכנסה13



(1) בסעיף 3 (ה3) –




(א) אחרי פסקה (1) יבוא:





"(1א)

(א) סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד, בעבורו, לקופות גמל לקצבה, על חשבון מרכיב הפיצויים, העולים על תקרת הפיצויים, יראו אותם כהכנסת עבודה של העובד, במועד שבו שולמו לקופות הגמל; סכומים ששולמו כאמור, לקופות הגמל, אשר אינם עולים על תקרת הפיצויים, יראו אותם כהכנסה של העובד, במועד שקיבל אותם.






(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד, בעבורו, לקרן ותיקה, העולים על תקרת הפיצויים, יראו אותם כהכנסה של העובד, במועד שקיבל אותם.






(ג) החל משנת המס 2018 וב-1 בינואר של כל שנת מס שלאחר מכן, יתואם הסכום הנקוב בתקרת הפיצויים לפי שיעור עליית השכר הממוצע במשק, כשהוא מעוגל ל-100 שקלים חדשים.





(1ב)

סכומים ששילמו כל מעבידיו של עובד, בעבורו, לקופות גמל לקצבה על חשבון השלמה לפיצויים, העולים על תקרת ההשלמה לפיצויים, יראו אותם כהכנסת עבודה של העובד, במועד שבו שולמו לקופות הגמל; סכומים ששולמו כאמור לקופות הגמל, אשר אינם עולים על תקרת ההשלמה לפיצויים, יראו אותם כהכנסה של העובד, במועד שקיבל אותם;";




(ב) בפסקה (2) –





(1) אחרי ההגדרה "השיעור להפקדה" יבוא:






""מרכיב הפיצויים" – כמשמעותו לפי סעיף 21 לחוק הפיקוח על קופות גמל;";





(2) אחרי ההגדרה "סכום התקרה" יבוא:






""סכומים צבורים החייבים במס" – סכומים שנצברו במרכיב הפיצויים של עובד בקופת גמל לקצבה, אף אם נמשכו בידי העובד, אשר רואים אותם כהכנסה של העובד לפי פסקה (1א) או (1ב), במועד שקיבל אותם;






"שנות העבודה" – השנים או החלק היחסי מתוכן, שבהם היה העובד מועסק;";





(3) אחרי ההגדרה "תקרת הכנסה מזכה" יבוא:






""תקרת השלמה לפיצויים" – הסכום המתקבל מהכפלת תקרת הפיצויים בשנות העבודה אצל אותו מעביד, בניכוי סכומים צבורים החייבים במס ששולמו בידי כל מעבידיו של העובד, בעד שנות העבודה כאמור;






"תקרת הפיצויים" – משכורת העובד ביום ההפקדה או 32,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך.";



(2) בסעיף 9(7א) –




(א) אחרי פסקת משנה (א) יבוא:





"(א1) סכומים שראו אותם כהכנסת עבודה של העובד במועד שבו שולמו לקופת גמל לקצבה, לפי סעיף 3(ה3)(1א) או (1ב), אשר התקבלו כמענק הון עקב פרישה, ויחולו הוראות אלה:






(1) על ריבית ורווחים אחרים שמקורם בסכומים האמורים, אשר נמשכו מהקופה בידי העובד או בעקבות פטירתו, יוטל מס בשיעור הקבוע לפי סעיף 125ג(ג);






(2) בכל משיכה מהקופה בידי העובד של חלק מהסכומים האמורים יראו כאילו נמשכו גם ריבית ורווחים אחרים כאמור בפסקת משנה (1), בהתאם לחלקם היחסי ביתרה הצבורה;






(3) הסכומים האמורים וכן ריבית ורווחים אחרים שמקורם בסכומים אלה, אשר נמשכו מהקופה בידי המעביד, יחויבו במס כהכנסה בידי המעביד וינוכה מהם סכום השווה לסכום המתקבל מהכפלת שיעור המס המרבי לפי סעיף 121 בסכומים שנמשכו;






(4) סכום שנוכה כאמור בפסקת משנה (3) –







(א) יישאר במרכיב הפיצויים בקופת הגמל של העובד;







(ב) יראו אותו כסכום שהופקד בידי העובד במועד שבו נמשכו הסכומים בידי המעביד;







(ג) יראו אותו כמס שנוכה במקור לפי סעיף 164, על ידי הקופה, מהכספים ששולמו למעביד.";




(ב) אחרי פסקת משנה (ב) יבוא:





"(ב1) סכומים שראו אותם כהכנסת עבודה של העובד במועד שבו שולמו לקופת גמל לקצבה, לפי סעיף 3(ה3)(1א) או (1ב), אשר התקבלו כמענק הון עקב מוות, וכן ריבית וכל רווח אחר הנובעים מהם;";




(ג) אחרי פסקת משנה (ז) יבוא:





"(ז1) לעניין פסקת משנה (ז), יראו עובד שפרש והסכומים העומדים לזכותו במרכיב הפיצויים בכל קופות הגמל לקצבה בשל עבודתו אצל אותו מעביד אינם עולים על 360,000 שקלים חדשים או על תקרת הפיצויים כהגדרתה בסעיף 3(ה3)(2) לכל שנת עבודה – לפי הגבוה, כאילו הודיע למנהל, בעת פרישתו, על רצונו להמשיך ולהשאירם למטרת תשלום קצבה, אלא אם כן הודיע למנהל אחרת;";



(3) בסעיף 9א(א), בהגדרה "תשלומים פטורים" –




(א) בפסקה (1), אחרי פסקת משנה (ב) יבוא:





"(ג) על ידי מעבידיו של עובד, בעבור העובד, על חשבון מרכיב הפיצויים, אשר ראו אותם כהכנסת עבודה של העובד במועד שבו שולמו לקופות גמל לקצבה לפי סעיף 3(ה3)(1א) או (1ב);";




(ב) בהגדרות "מרכיב תגמולי העובד" ו"מרכיב תגמולי המעביד", לפני ""מרכיב תגמולי העובד"" יבוא ""מרכיב הפיצויים"";



(4) בסעיף 120א, בהגדרה "הנחות סוציאליות", במקום "סכומי הפטור של מענק פרישה או מענק מוות על פי סעיף 9(7א)" יבוא "הסכומים הנקובים בסעיף 9(7א)".



פרק ד': קרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות

הגדרות – פרק ד'

21.

בפרק זה –



"מדד הפריפריאליות" – אשכול הפריפריאליות של רשויות מקומיות לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לגבי כל רשות מקומית;



"המדרג החברתי-כלכלי" – אפיון רשויות מקומיות וסיווגן באשכול לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי כל רשות מקומית ולגבי יישוב במועצה אזורית – לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי כל יישוב במועצה האזורית או לגבי המועצה האזורית;



"עיר עולים" – רשות מקומית ששר הפנים הכריז עליה שהיא עיר עולים או יישוב עולים בהתאם לסמכותו לפי סעיף 3 או 5א לפקודה, ערב יום תחילתו של חוק זה;



"הפקודה" – פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין), 193814;



"פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה" – הנתונים המופיעים בפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הידועים ב-31 בדצמבר בשנה שקדמה לשנת הכספים שבה מחולקים כספי הקרן;



"הקרן" – הקרן שהוקמה לפי סעיף 22;



"רשות מקומית" – עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית, לרבות באזור יהודה ושומרון.

קרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות

22.

מוקמת בזה קרן במשרד הפנים שמטרתה צמצום פערים בין רשויות מקומיות.

תקציב הקרן ועדכונו

23.

תקציב הקרן ייקבע בתכנית נפרדת בסעיף תקציב משרד הפנים בחוק התקציב השנתי ויעודכן מדי שנה ב-60% משיעור העדכון כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג–199215; בסעיף זה, "תכנית" ו"סעיף תקציב" – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–198516.

חלוקת כספי הקרן

24.

(א) תקציב הקרן במלואו, יוקצה בכל שנת כספים לרשויות מקומיות, בהתאם לכללי חלוקה שיקבעו שר האוצר ושר הפנים, בהתחשב, בין השאר, באלה:




(1) האפיון והסיווג של הרשות המקומית באשכול בהתאם למדרג החברתי-כלכלי וכן האפיון והסיווג של יישובים בתחום הרשות המקומית, ככל שישנם, בהתאם למדרג החברתי הכלכלי;




(2) אשכול הפריפריאליות של הרשות המקומית בהתאם למדד הפריפריאליות, כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן;




(3) גודל האוכלוסייה ברשות המקומית;




(4) מצבה הפיננסי של הרשות המקומית;




(5) היקף שטח הנכסים שבתחום הרשות המקומית שאינם מבני מגורים לצורך חישוב ארנונה;




(6) שיעור התושבים ברשות המקומית שעלו לישראל בחמש-עשרה השנים שקדמו לשנת הכספים שבה מחולקים כספי הקרן וכן מספר התושבים כאמור שעלו מאתיופיה לאחר יום כ"ו בטבת התשמ"ד (1 בינואר 1984);




(7) עיוותים כלכליים בתקצובה של רשות מקומית שנגרמו בשל ביטול ההכרזה עליה כעל עיר עולים ובשל הקצאת תקציב הקרן לפי סעיף 25 (א) ו-(ג).



(ב) לעניין כללי החלוקה שיקבעו שר האוצר ושר הפנים בהתאם לסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:




(1) 75% מתקציב הקרן יוקצה בכל שנת כספים לרשויות מקומיות שמתקיים בהן לפחות אחד מאלה:





(א) רשויות מקומיות שהאשכול במדרג החברתי-כלכלי שלהן הוא 1 עד 5 או יישובים בתחומי רשויות מקומיות כאמור;





(ב) רשויות מקומיות שהאשכול במדד הפריפריאליות שלהן הוא 1 עד 5;





(ג) רשויות מקומיות שהאשכול במדרג החברתי-כלכלי שלהן הוא 1 עד 7 שמבין תושביהן עלו לישראל בחמש עשרה השנים שקדמו לשנת הכספים שבה מחולקים כספי הקרן או עלו לישראל מאתיופיה לאחר יום כ"ו בטבת התשמ"ד (1 בינואר 1984); שר האוצר ושר הפנים יקבעו כללים לגבי שיעור העולים וחלוקת התקציב בהתאם לשיעור התושבים העולים;




(2) בכל שנת כספים יוקצו כספי הקרן כמפורט להלן:





(א) 10% לפחות מתקציב הקרן יוקצו לרשויות מקומיות מבין הרשויות שמתקיים בהן האמור בפסקה (1)(א);





(ב) 10% לפחות מתקציב הקרן יוקצו לרשויות מקומיות מבין הרשויות שמתקיים בהן האמור בפסקה (1)(ב);





(ג) 13% מתקציב הקרן יוקצו לרשויות מקומיות מבין הרשויות שמתקיים בהן האמור בפסקה (1)(ג).

פרק ד' – הוראת מעבר

25.

(א) על אף האמור בסעיף 24, בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024), יוקצה חלק מתקציב הקרן בהתאם למפורט בטבלה שבתוספת לפרק זה.



(ב) נותרו כספים לאחר הקצאת הכספים כאמור בסעיף קטן (א), יחולקו הכספים בהתאם לכללי החלוקה שקבעו שר האוצר ושר הפנים לפי הוראות סעיף 24.



(ג) שר האוצר ושר הפנים, בהסכמת ראש הממשלה, רשאים להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) לתקופה אחת נוספת של שנתיים לגבי הרשויות המקומיות הזכאיות להקצאת כספים מכספי הקרן בשנים 2023 ו-2024 בהתאם לתוספת; ואולם, הסכום שיוקצה לכל אחת מהרשויות המקומיות האמורות לא יעלה על הסכום הקבוע לגבי אותן רשויות מקומיות בתוספת לעניין שנת 2024.

תיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין)

[מס' 28]

26.

בפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין), 193817



(1) בסעיף 3(ג), המילים "ובתחום עירייה אחרת שהכריז עליה שר הפנים, לאחר התייעצות בשר האוצר, שהיא עיר עולים" – יימחקו;



(2) בסעיף 5(י) –




(א) בפסקה (1) –





(1) המילים "שאינו מוסד חינוך כאמור בסעיף 4 או 5ג" – יימחקו;





(2) במקום "בבחינת קיום הוראות כל דין החלות על פעולתו" יבוא "בקיומו של רישוי; הוראות פסקה זו לעניין מוסד שעיקר פעילותו בענייני חינוך כאמור, יחולו גם על מוסד חינוך כמשמעותו בסעיף 4 או 5ג שאינו מקבל פטור מארנונה לפי אותם סעיפים, בשל אי עמידה בתנאים שנקבעו בהם; לעניין זה, "רישוי" – כל אחד מאלה: רישיון או פטור כמשמעותו בחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט–196918, אכרזה או הוראת פטור – לפי חוק לימוד חובה, התש"ט–194919, רישיון או הכרה – לפי חוק מוסדות תרבותיים יחודיים, התשס"ח–200820, ורישום או פטור – לפי פקודת החינוך [נוסח חדש], התשל"ח–197821;";




(ב) אחרי פסקה (2) יבוא:





"(3) הוראות סעיף קטן זה יחולו לגבי כל הרשויות המקומיות המתוקצבות בתקציב המדינה.";



(3) בסעיף 5א, הסיפה החל במילים "אולם על אף האמור" – תימחק.




תוספת לפרק ד'




(סעיף 25)





פרק ה': ביטחון

מטרה – פרק ה'

27.

פרק זה נועד לקבוע הוראות שיהוו בסיס לקביעת תקציב הביטחון בחוקי התקציב כמפורט בפרק זה, במטרה ליישם תכנית רב-שנתית לצבא הגנה לישראל ולעודד התייעלות במערכת הביטחון כדי למקד את פעילות הצבא בליבת עיסוקו.



סימן א': יישום החלטת הממשלה בעניין תקציב הביטחון

הגדרות – סימן א'

28.

בסימן זה –



"אזרוח" – החלפת תקן של חייל המשרת לפי התחייבות לשירות קבע, בתקן של מי שהוא אזרח עובד צבא הגנה לישראל או עובד משרד הביטחון;



"גמלאות" – גמלה לפי חוק שירות הקבע, לרבות קצבת גישור;



"החלטת הממשלה" – החלטת ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי מס' ב/136 מיום ז' באב התשע"ו (11 באוגוסט 2016), לרבות נספחיה;



"הצעת תקציב הביטחון" – הצעת התקציב המפורטת של משרד הביטחון, שהונחה על שולחן הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון לפי הוראות סעיף 3(ב)(3) לחוק-יסוד: משק המדינה22;



"הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון" – הוועדה המשותפת לוועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון של הכנסת כמשמעותה בסעיף 18 לחוק יסודות התקציב;



"ותק" – ותק בשל שירות קבע בצבא הגנה לישראל בפועל;



"חוק יסודות התקציב" – חוק יסודות התקציב, התשמ"ה–198523;



"חוק שירות ביטחון" – חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986‏24;



"חוק שירות הקבע" – חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה–198525‏;



"חייל" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955‏26;



"חייל במתכונת העסקה מיוחדת" – כל אחד מאלה:




(1) חייל המאייש תפקיד שהתקן שלו ממומן על ידי גורם מחוץ לצבא הגנה לישראל;




(2) חייל שמשרת שירות סדיר לפי הוראות פרק ג' לחוק שירות ביטחון ומזוכה בתנאי קבע;




(3) חייל מילואים, כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס"ח–2008‏27, שהתנדב לשירות מילואים בתנאי קבע;




(4) חייל שחייב בשירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון שהתנדב לתקופת שירות סדיר נוספת על התקופה שהוא חייב בה, לפי סעיף 17(ב) לחוק האמור;



"קצבת גישור" – כהגדרתה בסעיף 67א לחוק שירות הקבע;



"שכר" – תשלום שמשלם צבא הגנה לישראל לחייל המשרת לפי התחייבות לשירות קבע, או תשלום שמשלם משרד הביטחון לאזרח עובד צבא הגנה לישראל, בעד שירות או עבודה ובמשך השירות או העבודה, או בעד סיום שירות או עבודה, וכן תשלומים והחזרי הוצאות המפורטים בתלוש המשכורת, ולרבות תשלומי מסים, דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות, והפרשות מעסיק לקופת גמל, ובכלל זה קרן השתלמות, קופת גמל לקצבה, קרן פנסיה או קופת ביטוח, והכל למעט גמלאות;



"השרים" – שר האוצר ושר הביטחון.

יישום החלטת הממשלה

29.

(א) השרים יפעלו ליישום הוראות החלטת הממשלה, בשים לב למטרות המנויות בסעיף 27, בנושאים אלה:




(1) שיאי כוח האדם שייקבעו בהצעת תקציב הביטחון לשנים 2019 עד 2020 יהיו בהתאם להוראות החלטת הממשלה;




(2) מספר ימי השירות של חיילים המשרתים לפי התחייבות לשירות קבע, שישולם תמורתם שכר בשנת 2017, כשהוא מחולק ב-365 ימים, למעט ימי שירות של חיילים במתכונת העסקה מיוחדת, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה;




(3) מספר החיילים בדרגת אלוף משנה ומעלה, החל בשנת 2017 ועד שנת 2040, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה;




(4) מספר החיילים בדרגת רב סרן, שלהם ותק שעולה על 14 שנים, החל בשנת 2023 ועד שנת 2040, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה;




(5) תקציב השכר של צבא הגנה לישראל שייקבע בהצעת תקציב הביטחון לשנים 2019 עד 2025, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה;




(6) תקציב השכר של אזרחים עובדי צבא הגנה לישראל שייקבע בהצעת תקציב הביטחון לשנים 2019 עד 2020, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה;




(7) תקציב הגמלאות של צבא הגנה לישראל שייקבע בהצעת תקציב הביטחון לשנים 2019 עד 2025, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה;




(8) מספר הקצינים והנגדים המשרתים לפי התחייבות לשירות קבע, שיפרשו בכל שנה ויהיו זכאים לקצבה לפי חוק שירות הקבע, לרבות קצבת גישור, החל בשנת 2017 ועד לשנת 2040, יהיה בהתאם להוראות החלטת הממשלה, לפי העניין (בסימן זה – מכסת פרישה שנתית);




(9)

(א) ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל יעשה את כל הפעולות הנדרשות לשם אזרוח 32 תקני קבע לפחות בכל אחת מהשנים 2017 עד 2023 בהתאם לרשימת מקצועות שבהחלטת הממשלה, שמאוישים על ידי קצינים המשרתים לפי התחייבות לשירות קבע, שלהם ותק שעולה על 14 שנים, והכל בהתאם להוראות החלטת הממשלה;





(ב) אזרוח תקנים לפי סעיף קטן (א) לתקנים של עובדי משרד הביטחון בכל שנה מהשנים כאמור באותו סעיף קטן לא יעלה על 10% מסך התקנים שמיועדים לאזרוח באותה שנה, ואילו שאר התקנים באותה שנה יאוזרחו לתקנים של אזרחים עובדי צבא הגנה לישראל, והכל בהתאם להוראות החלטת הממשלה;





(ג) שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר, רשאי לשנות את רשימת המקצועות שנקבעה בהחלטת הממשלה כאמור בסעיף קטן (א), בהתאם להוראות החלטת הממשלה.



(ב) הונחה הצעת חוק התקציב לשנת 2018 לפי הוראות סעיף 3(ו)(2) לחוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה)28, יחולו הוראות פסקאות (1) ו-(5) עד (7) לסעיף קטן (א) גם על הצעת תקציב הביטחון לשנת 2018.

העברת יתרת מכסת פרישה

30.

(א) החל בשנת 2017 ועד שנת 2023 יהיה ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל רשאי להעביר יתרת מכסת פרישה שנתית לקצינים או לנגדים, לפי העניין, שלא נוצלה בשנה מסוימת, למכסת הפרישה השנתית של השנה העוקבת.



(ב) החל בשנת 2024 ועד שנת 2040 יהיה ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל רשאי להעביר יתרת מכסה כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שלא תעלה על 10% מהמכסה שנקבעה בהחלטת הממשלה לגבי השנה החולפת, לגבי קצינים או נגדים, לפי העניין, אלא אם כן ניתן לכך אישור שר האוצר.

סטייה מהוראות החלטת הממשלה

31.

השרים רשאים, בהסכמה, לסטות מהוראות החלטת הממשלה בעניינים הקבועים בסעיף 29(א)(1) או (5), אם ראו כי מצב ביטחוני או כלכלי מיוחד מחייב זאת; על אף האמור בכל דין, סטייה כאמור תתאפשר רק עד יום 31 בדצמבר בשנה שבה אירע המצב הביטחוני או הכלכלי המיוחד.

ביצוע ותקנות

32.

השרים ממונים על ביצוע הוראות סימן זה, והם רשאים, בהסכמה, להתקין תקנות לביצועו; תקנות כאמור יותקנו באישור הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון.

שמירת תוקף וסמכויות

33.

אין באמור בסימן זה כדי לגרוע –



(1) מהוראות סעיף 3 לחוק-יסוד: משק המדינה;



(2) מהוראות חוק יסודות התקציב;



(3) מסמכות הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון לפי הוראות כל דין.

דיווח לכנסת

34.

השרים יגישו לוועדה המשותפת לתקציב הביטחון, לא יאוחר מ-1 בנובמבר בכל שנה, דוח על יישום הוראות החלטת הממשלה בהתאם לסימן זה, ובכלל זה בעניינים המפורטים להלן:



(1) היעדים שנקבעו לפי סעיפים 29 ו-30 , מידת העמידה בהם בשנה שקדמה למועד הדיווח והתחזית לשנים הבאות;



(2) השלכות יישום הוראות החלטת הממשלה על מערך משרתי הקבע, לרבות שינויים בהיקף ההתחייבות לשירות קבע בשנה שקדמה למועד הדיווח;



(3) השלכות יישום הוראות החלטת הממשלה על הצרכים הביטחוניים והמקצועיים של צבא הגנה לישראל, וכן על יכולותיו למלא את המשימות המוטלות עליו;



(4) השלכות יישום הוראות החלטת הממשלה על ההתייעלות הכלכלית של מערכת הביטחון;



(5) השלכות יישום הוראות החלטת הממשלה על חלוקת הסכום המוקצב בתקציב הביטחון שאושר לפי הוראות סעיף 18 לחוק יסודות התקציב לעניינים אלה: כוח אדם, שוטף ואחזקה, פעילות והתעצמות.



סימן ב': שירות ביטחון

תיקון חוק שירות ביטחון

[מס' 22]

35.

בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986‏29 (בסימן זה – חוק שירות ביטחון), בסעיף 15(1), במקום "שלושים ושניים" יבוא "שלושים".

חוק שירות ביטחון – תחילה

36.

תחילתו של סעיף 15(1) לחוק שירות ביטחון, כנוסחו בסעיף 35 לחוק זה, ביום ט' בתמוז התש"ף (1 ביולי 2020).



סימן ג': תיקון חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)

תיקון חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)

[מס' 31]

37.

בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה–198530 (בסימן זה – חוק שירות הקבע) –



(1) בסעיף 10 –




(א) בסעיף קטן (א), במקום פסקה (5) יבוא:





"(5) מי שפוטר משירות קבע מסיבה שאינה מנויה בפסקאות (2) עד (4), לאחר שהשלים עשר שנות שירות קבע לפחות, והוא אחד מאלה:






(א) קצין שהגיע לגיל 42;






(ב) נגד שהגיע לגיל 47;






(ג) נגד שהגיע לגיל 42, אם אישר ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל שמתקיימים בו התנאים שקבע שר הביטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת; תנאים כאמור ייקבעו כך שגיל הפרישה הממוצע לנגדים לא יפחת, בשנים הקבועות בתוספת הרביעית, מהגילאים הקבועים באותה תוספת.";




(ב) סעיף קטן (ג) – בטל;



(2) בסעיף 13, במקום "הקבוע לגביו בחלק א'1 בתוספת השלישית בהתאם לסוג השירות שאליו הוא משויך לפי התנאים שנקבעו לפי סעיף 10(ג)," יבוא "42 אם הוא קצין, ואם הוא נגד – גיל 47 או גיל 42 אם התקיימו בו התנאים לפי סעיף 10(א)(5)(ג),";



(3) בסעיף 54(ב), במקום "הקבוע לגביו בחלק ד' בתוספת השלישית, בהתאם לסוג השירות שאליו הוא משויך לפי התנאים שנקבעו לפי סעיף 10(ג)," יבוא "50 אם הוא קצין ו-55 אם הוא נגד,";



(4) בסעיף 67א, אחרי ההגדרה "קופת גמל לקצבה" יבוא:




""קצבת גישור" – תשלום חודשי מאוצר המדינה לחייל חדש שישולם ביום הראשון של כל חודש, החל בחודש השני שאחרי החודש שבו הסתיים שירותו עד החודש שבו תחל להשתלם לו קצבה מקופת הגמל לקצבה שבה היה החייל החדש עמית, אך לא יאוחר ממועד הגיעו לגיל פרישת חובה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד–2004‏31;";



(5) אחרי סעיף 67ה יבוא:



"כיסוי ביטוחי לסיכוני מוות ונכות לחייל חדש

67ה1.

חלק מהסכומים המשולמים על ידי צבא הגנה לישראל לקופת גמל לקצבה לפי סעיף 67ד(א)(1), בעבור חייל חדש שאינו מבוטח בכיסוי ביטוחי לסיכוני מוות או בכיסוי ביטוחי לסיכוני נכות, בקופת הגמל לקצבה שבה הוא עמית, ישויכו לצורך רכישת כיסויים ביטוחיים כאמור; שר הביטחון יקבע הוראות ליישום סעיף זה.";



(6) במקום סעיף 67ו יבוא:



"קצבת גישור

67ו.

(א) שר הביטחון ושר האוצר (בסעיף זה – השרים), באישור ועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת (בסעיף זה – הוועדה), יקבעו זכאות לקצבת גישור לחייל חדש שפוטר עד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025) ומתקיימים בו התנאים לפי סעיף קטן (ב), ואת תנאי קצבת הגישור; לעניין חייל חדש שהחל לשרת בשירות קבע לפני יום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017) יכללו התקנות כאמור הוראות ותנאים בדבר תשלום סכום חד פעמי נוסף על קצבת הגישור שישולם לקופת הגמל לקצבה של החייל החדש, סמוך לפני תחילת זכאותו לקצבה מקופת הגמל לקצבה.







(ב) מצא הרמטכ"ל כי מתקיימים בחייל חדש כאמור בסעיף קטן (א) כל אלה, יאשר כי תשולם לחייל קצבת גישור כאמור באותו סעיף קטן:








(1) הוא פוטר משירות קבע מסיבה שאינה מנויה בפסקאות (2) עד (4) של סעיף 10(א);








(2) הוא השלים 15 שנות שירות קבע לפחות, ואם התקיים בו אחד מאלה – השלים עשר שנות שירות קבע לפחות:









(א) הוא נגד;









(ב) הוא קצין שעד יום כ' בטבת התשע"ו (1 בינואר 2016) הוחלט שיימנה עם המשרתים במערך הקבע המובהק כמשמעותו בפקודות הצבא כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955, זולת אם השתחרר ממועד זה ואילך משירות קבע ושב אליו במועד מאוחר יותר;









(ג) הרמטכ"ל החליט אחרת לגביו;








(3) הוא הגיע לגיל הקבוע לגביו בסעיף 10(א)(5);








(4) פרישתו אינה חורגת ממכסת הפרישה השנתית שנקבעה לפי סעיף 29(א)(8) לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז–201632.







(ג) שר הביטחון יגיש לוועדה עד יום י"ט בשבט התשפ"א (1 בפברואר 2021) דיווח בדבר כל אלה:








(1) ממוצע הקצבאות ששולמו לפי חוק זה, ובכלל זה קצבת גישור, בכל אחת מהשנים 2017 עד 2020 לכלל הקצינים שפרשו בשנים אלה;








(2) תוצאות סקרים בעניין הרצון להצטרף לשירות הקבע ושביעות רצון המשרתים בשירות קבע בשנים 2017 עד 2020, והשוואתן לתוצאות סקרים כאמור בשנים קודמות;








(3) נתונים אודות מאפייני כוח האדם בשירות הקבע ואיכותו;








(4) הפעולות שננקטו והפעולות שיינקטו כדי להבטיח עמידה בתנאי סעיף קטן (ה)(1);








(5) הערכה בדבר מידת היתכנות העמידה בתנאי סעיף קטן (ה)(1).







(ד)

(1) השתכנעה הוועדה מהנתונים שהוצגו בפניה כי התנאים המפורטים בסעיף קטן (ה)(1) צפויים להתקיים, תודיע על כך לשרים.








(2) לא השתכנעה הוועדה מהנתונים שהוצגו בפניה כי התנאים המפורטים בסעיף קטן (ה)(1) צפויים להתקיים, תודיע על כך לשרים עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021), והם יציגו לוועדה עד יום כ"ג באב התשפ"א (1 באוגוסט 2021) תכנית חלופית להבטחת העמידה בתנאי אותו סעיף קטן.







(ה)

(1) מצאו השרים כי התקיימו כל התנאים שבפסקאות משנה (א) ו-(ב) שלהלן, יתקנו את התקנות לפי סעיף קטן (א), כך שהן יחולו גם לגבי חיילים חדשים שפוטרו משירות קבע לאחר יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025) ומתקיימים בהם התנאים לפי סעיף קטן (ב), בשינויים שרשאים השרים לקבוע:









(א) ממוצע הקצבאות ששולמו לפי חוק זה, ובכלל זה קצבת גישור, מיום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) עד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025), לכלל הקצינים שפרשו באותן שנים, לא עלה על 13,000 שקלים חדשים לחודש;









(ב) ממוצע הקצבאות ששולמו לפי חוק זה, ובכלל זה קצבת גישור, מיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) עד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025), לכלל הקצינים שפרשו באותה שנה, לא עלה על 12,000 שקלים חדשים לחודש.








(2) תקנות לפי סעיף קטן זה טעונות אישור הוועדה ויובאו לאישורה עד יום י"ג בניסן התשפ"ו (31 במרס 2026).







(ו) מצא שר האוצר כי לא התקיימו התנאים שבפסקאות משנה (א) ו-(ב) של סעיף קטן (ה)(1), יקבע שר האוצר, באישור הוועדה, הסדר לתשלום קצבת גישור לחייל חדש שפוטר מיום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026) ואילך ומתקיימים בו התנאים לפי סעיף קטן (ב), כך שממוצע תשלומי הקצבאות שמשולמים בכל שנה לקצינים שפורשים באותה שנה מכוח חוק זה והתקנות שיותקנו לפי סעיף קטן זה לא יעלה על 12,000 שקלים חדשים לחודש; תקנות לפי סעיף קטן זה יובאו לאישור הוועדה עד יום י"ג בניסן התשפ"ו (31 במרס 2026).







(ז) שר הביטחון יבחר עד יום ט"ו באב התשע"ז (7 באוגוסט 2017) קופת ביטוח, כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות גמל, שבה יהיה מבוטח מי שמשולמת לו קצבת גישור, לשם תשלום קצבה לשאיריו כהגדרתם לפי תקנון קופת הביטוח במקרה של פטירתו, כמפורט להלן:








(1) אם בשל פטירתו שאיריו אינם זכאים לקצבה ממקור אחר – קצבת שאירים;








(2) אם משולמת לשאיר בשל הפטירה קצבה ממקור אחר – קצבה בסכום ההפרש שבין קצבת השאירים כאמור בפסקה (1) ובין הקצבה המשולמת לשאיר מהמקור האחר.







(ח) הסכומים הנקובים בסעיפים קטנים (ה) ו-(ו) יתעדכנו בהתאם לשינוי מדד השכר למשרת שכיר במשרדי הממשלה (ממשלה מרכזית) שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‏, לעומת המדד כאמור שהיה ידוע ביום י"ט בטבת התשע"ו (31 בדצמבר 2015).";



(7) בסעיף 67ז, במקום פסקה (4) יבוא:




"(4) חייל חדש שביום כ"ו בתמוז התשע"ו (1 באוגוסט 2016), לא היה מבוטח בכיסוי ביטוחי לסיכוני מוות או נכות, והמשיך שלא להיות מבוטח בכיסוי ביטוחי כאמור, ואשר התקיימו בו התנאים המזכים במענק או בקצבה לפי סעיפים 10(א)(2) או (3), 22, 23, 23א או 24; הוראה זו תחול בתקופה שמיום תחילתו של חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז–2016‏, ועד יום ט"ו באב התשע"ז (7 באוגוסט 2017);";



(8) בתוספת השלישית –




(א) בכותרת, במקום "סעיפים 10(א)(4) ו-(5) ו-(ג), 12(2), 13" יבוא "סעיפים 10(א)(4), 12(2)", ובמקום "34(ה)(1), 54(ב)" יבוא "34(ה)(1)";




(ב) חלק א'1 וחלק ד' – בטלים;



(9) אחרי התוספת השלישית יבוא:



"תוספת רביעית



(סעיף 10(א)(5)(ג))



גיל פרישה ממוצע לנגדים



השנה

גיל הפרישה הממוצע לנגדים

2021

48

2022

49

2023

48

2024

49

2025

49

2026

50

2027

49

2028

49

2029

49

2030

50

2031

51

2032 ואילך

53."


תקנות ראשונות

38.

תקנות ראשונות לפי סעיפים 10(א)(5)(ג) ו-67ו(א) לחוק שירות הקבע, כנוסחם בסעיף 37 לחוק זה, יותקנו עד יום ז' בסיוון התשע"ז (1 ביוני 2017).



סימן ד': תגמולים ושיקום

תיקון חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)

[מס' 37]

39.

בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–195033 (להלן – חוק משפחות חיילים) –



(1) בסעיף 1 –




(א) אחרי ההגדרה ""שירות צבאי" ו"שירות"" יבוא:





""שירות קבע" – שירות צבאי על פי התחייבות לשירות קבע;";




(ב) אחרי ההגדרה "חייל" יבוא:





""חייל בשירות קבע" – חייל המשרת בשירות קבע;";




(ג) במקום ההגדרה ""חייל שנספה במערכה" ו"נספה"" יבוא:





""חייל שנספה במערכה" ו"נספה" – חייל או חייל משוחרר שמת כתוצאה של אחת מאלה:






(1) חבלה שאירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואולם לעניין חייל בשירות קבע – חבלה כאמור שהיא חבלת שירות;






(2) מחלה או החמרת מחלה שאירעו בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואולם לעניין חייל בשירות קבע – מחלת שירות או החמרת מחלת שירות שאירעו בתקופת שירותו ועקב שירותו;";




(ד) אחרי ההגדרה "חייל שנספה במערכה" ו"נספה" יבוא:





""חבלה" – נזק אנטומי לגוף שנגרם במישרין מגורם פיזי חיצוני באירוע מסוים, לרבות מכת חום, מכת קור, או מוות פתאומי על רקע אירוע לבבי תוך כדי האירוע (Sudden Cardiac Death), וכן הפרעות בתר חבלתיות (Post- Traumatic Stress Disorder);





"חבלת שירות" – חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית או באימון לפעילות כאמור, או באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי;





"מחלה" – כל מחלה, ליקוי, מוגבלות, תסמונת או הפרעה, גופנית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, והכל למעט חבלה;





"מחלת שירות" – כל אחת מאלה, ובלבד שנגרמה עקב אירוע שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי, או עקב תנאי שירות שאופיים ומהותם ייחודיים לשירות הצבאי:






(1) מחלה כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן שקבע שר הביטחון בצו, לקרינה מייננת או לקרינה אינפרא-אדומה;






(2) הידבקות במחלה כתוצאה מחשיפה למוצרי דם ונוזלי גוף במסגרת טיפול רפואי בתנאי שדה;






(3) מחלה אחרת שקבע שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, בצו, בתנאים ובנסיבות שקבע כאמור;





"מיועד לשירות ביטחון" – כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986‏34;";



(2) בסעיף 2 –




(א) האמור בו יסומן "(א)", ובו, במקום הסיפה החל במילים "אולם הוראה זו לא תחול" יבוא "ואולם, הוראה זו תחול על חייל בשירות קבע לעניין מחלת שירות בלבד.";




(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:





"(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אלא אם כן הוגשה בקשה לתגמול מחמת מותו של החייל או החייל משוחרר לפני תום ששה חודשים מיום המוות.";



(3) במקום סעיף 2ב יבוא:



"מוות בשירות בחזקת מוות עקב שירות

2ב.

(א) לעניין חוק זה, חייל שמת כתוצאה מחבלה שאירעה בתקופת שירותו, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו, ואם היה חייל בשירות קבע, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו ובשל חבלת שירות, והכל זולת אם הוכח היפוכו של דבר.







(ב) לעניין חוק זה, חייל שמת כתוצאה ממחלה או מהחמרת מחלה שאירעו בתקופת שירותו, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו, ואם היה חייל בשירות קבע, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו רק אם המחלה היתה מחלת שירות, והכל זולת אם הוכח היפוכו של דבר.";



(4) אחרי סעיף 2ב יבוא:



"מיועדים לשירות ביטחון בהכשרה קדם-צבאית או בעת מבחנים ליחידת התנדבות

2ג.

(א) לעניין חוק זה, רואים מיועד לשירות ביטחון שהתנדב להשתתף בהכשרה קדם-צבאית או שנקרא למבחנים ליחידת התנדבות, כחייל שאינו חייל בשירות קבע, ורואים את ההכשרה הקדם-צבאית או המבחנים ליחידת ההתנדבות, לפי העניין, כשירות צבאי.







(ב) בסעיף זה –







"הכשרה קדם-צבאית" – הכשרה שמקיים צבא הגנה לישראל למיועד לשירות ביטחון, לפני תחילת שירותו בצבא הגנה לישראל, ולמעט הכשרה לנהיגה;







"מבחנים ליחידת התנדבות" – מבחנים שנערכים למיועדים לשירות ביטחון לבחינת כושרם לשירות ביחידת התנדבות של צבא הגנה לישראל.



משרת בשירות קבע ברציפות לשירות החובה

2ד.

לעניין חוק זה, חייל בשירות קבע, המשרת בשירות קבע ברציפות לשירות החובה כהגדרתו בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), התשמ"ה–198535, רואים אותו, בששת החודשים הראשונים של שירות הקבע כאמור, כחייל שאינו חייל בשירות קבע.";



(5) בסעיף 23(ב), אחרי "ככל האפשר" יבוא "ולא יאוחר מהמועדים שקבע השר".

תיקון חוק הנכים (תגמולים ושיקום)

[מס' 29]

40.

בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–1959‏36 [נוסח משולב] (להלן – חוק הנכים) –



(1) בסעיף 1 –




(א) במקום ההגדרה "נכות" יבוא:





""נכות" – איבוד הכושר לפעול פעולה רגילה, גופנית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, או פחיתתו של כושר זה, שנגרמו לחייל או לחייל משוחרר כתוצאה של אחת מאלה:






(1) חבלה שאירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואולם לעניין חייל בשירות קבע – חבלה כאמור שהיא חבלת שירות;






(2) מחלה או החמרת מחלה שאירעו בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואולם לעניין חייל בשירות קבע – מחלת שירות או החמרת מחלת שירות שאירעו בתקופת שירותו ועקב שירותו;";




(ב) אחרי ההגדרה "נכות" יבוא:





""חבלה" – נזק אנטומי לגוף שנגרם במישרין מגורם פיזי חיצוני באירוע מסוים, לרבות מכת חום, מכת קור, או מוות פתאומי שנמנע על רקע אירוע לבבי תוך כדי האירוע (Aborted Sudden Cardiac Death), וכן הפרעות בתר חבלתיות (Post-Traumatic Stress Disorder);





"חבלת שירות" – חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית או באימון לפעילות כאמור, או באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי;





"מחלה" – כל מחלה, ליקוי, מוגבלות, תסמונת או הפרעה, גופנית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, והכל למעט חבלה;





"מחלת שירות" – כל אחת מאלה, ובלבד שנגרמה עקב אירוע שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי, או עקב תנאי שירות שאופיים ומהותם ייחודיים לשירות הצבאי:






(1) מחלה כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן שקבע שר הביטחון בצו, לקרינה מייננת או לקרינה אינפרא-אדומה;






(2) הידבקות במחלה כתוצאה מחשיפה למוצרי דם ונוזלי גוף במסגרת טיפול רפואי בתנאי שדה;






(3) פגיעה באיברי השמיעה כתוצאה מאירועי רעש או מחשיפה לרעש, ובלבד שמקור הרעש הוא באמצעי לחימה;






(4) מחלה אחרת שקבע שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, בצו, בתנאים ובנסיבות שקבע כאמור;





"מיועד לשירות ביטחון" – כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986‏37;";



(2) אחרי סעיף 2 יבוא:



"מיועדים לשירות ביטחון בהכשרה קדם-צבאית או בעת מבחנים ליחידת התנדבות

2א.

(א) לעניין חוק זה, רואים מיועד לשירות ביטחון שהתנדב להשתתף בהכשרה קדם-צבאית או שנקרא למבחנים ליחידת התנדבות, כחייל שאינו חייל בשירות קבע, ורואים את ההכשרה הקדם-צבאית או המבחנים ליחידת ההתנדבות, לפי העניין, כשירות צבאי.







(ב) בסעיף זה –







"הכשרה קדם-צבאית" – הכשרה שמקיים צבא הגנה לישראל למיועד לשירות ביטחון, לפני תחילת שירותו בצבא הגנה לישראל, ולמעט הכשרה לנהיגה;







"מבחנים ליחידת התנדבות" – מבחנים שנערכים למיועדים לשירות ביטחון לבחינת כושרם לשירות ביחידת התנדבות של צבא הגנה לישראל.



משרת בשירות קבע ברציפות לשירות החובה

2ב.

לעניין חוק זה, חייל בשירות קבע המשרת בשירות קבע ברציפות לשירות החובה כהגדרתו בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), התשמ"ה–198538, רואים אותו, בששת החודשים הראשונים של שירות הקבע כאמור, כחייל שאינו חייל בשירות קבע.";



(3) בסעיף 31(א), בסופו יבוא "ולא יאוחר מהמועדים שקבע השר".

תיקון חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה)

[מס' 9]

41.

בחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב–1952‏39, במקום סעיפים 6 ו-7 יבוא:



"חבלה, מחלה או החמרת מחלה שאירעו בשירות צבאי

6.

(א) אין המדינה אחראית בנזיקים על חבלה שנחבל חייל בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואולם לעניין חייל בשירות קבע – אין המדינה אחראית בנזיקים על חבלה כאמור שהיא חבלת שירות.







(ב) אין המדינה אחראית בנזיקים על מחלה או החמרת מחלה שנגרמו לחייל בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואולם לעניין חייל בשירות קבע – אין המדינה אחראית בנזיקים על מחלה או על החמרת מחלה כאמור שהיא מחלת שירות.







(ג) בסעיף זה –








"חבלה", "חבלת שירות", "מחלה", "מחלת שירות", "שירות צבאי" ו"שירות" – כהגדרתם בחוק הנכים;








"חוק הנכים" – חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–1959‏ [נוסח משולב]40;








"חייל בשירות קבע" – חייל בשירות קבע כהגדרתו בחוק הנכים, למעט חייל כאמור המשרת בשירות קבע ברציפות לשירות החובה, כמשמעותו בסעיף 2ב לחוק האמור, במהלך התקופה האמורה באותו סעיף.



מוות שאירע בשירות צבאי

7.

(א) אין המדינה אחראית בנזיקים על מותו של חייל כתוצאה מחבלה שנחבל בה בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואולם לעניין חייל בשירות קבע – אין המדינה אחראית בנזיקים על מותו כתוצאה מחבלה כאמור שהיא חבלת שירות.







(ב) אין המדינה אחראית בנזיקים על מותו של חייל, כתוצאה ממחלה או החמרת מחלה שנגרמו לחייל בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואולם לעניין חייל בשירות קבע – אין המדינה אחראית בנזיקים על מותו כתוצאה ממחלה או החמרת מחלה כאמור שהיא מחלת שירות.







(ג) בסעיף זה –








"חבלה", "חבלת שירות", "מחלה", "מחלת שירות", "שירות צבאי" ו"שירות" – כהגדרתם בחוק משפחות חיילים;








"חוק משפחות חיילים" – חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–195041;








"חייל בשירות קבע" – חייל בשירות קבע כהגדרתו בחוק משפחות חיילים, למעט חייל כאמור המשרת בשירות קבע ברציפות לשירות החובה, כמשמעותו בסעיף 2ד לחוק האמור, במהלך התקופה האמורה באותו סעיף."

תיקון חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)

[מס' 5]

42.

בחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א–1961‏42, אחרי סעיף 15א יבוא:



"תחולת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) וחוק הנכים (תגמולים ושיקום)

15ב.

על אף האמור בסעיף 15א, שומר שנגרמה לו חבלה תוך כדי ועקב פעילות מבצעית של לחימה מול אויב לשם הגנה על יישוב מפני פעולת איבה, או שמת עקב חבלה כאמור, יהיה דינו כדין חייל בשירות קבע לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–195043‏, או לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–1959‏ [נוסח משולב]44, לפי העניין, ויראו את החבלה כחבלת שירות כהגדרתה בחוקים האמורים, לפי העניין."

תיקון חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת

[מס' 17]

43.

בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח–1968‏45, במקום סעיף 21 יבוא:



"תגמולים לאנשי משמר

21.

(א) אירעה לאיש משמר הכנסת פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום, יהיה דין איש משמר הכנסת, לעניין חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א–1981, כדין שוטר ודין בני משפחתו של איש משמר הכנסת שנפטר כדין בני משפחתו של שוטר שנפטר, בשינויים המחויבים לפי העניין ובתיאומים שקבע יושב ראש הכנסת, וסמכות הניתנת בחוק האמור לשר הפנים תהיה נתונה ליושב ראש הכנסת.







(ב) אירעה לאיש משמר הכנסת, תוך כדי השירות ועקב השירות, פגיעה שאינה פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום ואינה פגיעת איבה, יחולו לעניין זה הוראות פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי וכן יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים 295א(ה) עד (ח) ו-295ב לחוק האמור.







(ג) בסעיף זה –








"חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–199546;








"פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום" – כהגדרתה בסעיף 295א(א) לחוק הביטוח הלאומי;








"פגיעת איבה" – כהגדרתה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–197047."

תיקון חוק שירות המדינה (גמלאות)

[מס' 60]

44.

בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל–1970‏48



(1) בסעיף 63ז(ב), במקום "בחייל, בחייל המשרת בצבא-הגנה לישראל על פי התחייבות לשירות קבע" יבוא "בחייל שהוא חייל בשירות קבע";



(2) בסעיף 63ח(ב), אחרי "שמדובר בו בחייל" יבוא "שהוא חייל בשירות קבע";



(3) אחרי סעיף 63ט יבוא:



"תחולה על עובדים זמניים

63ט1.

הוראות סעיפים 63ז ו-63ח יחולו גם על מי שמועסק בשירותי הביטחון במסגרת יחסי עבודה ולא נתמנה לפי חוק המינויים, ובלבד שהוא מועסק כאמור בהרשאה להעסקה לשעה או בכתב העסקה, כמשמעותם בסעיף 108ח(2א)(2), או בחוזה מיוחד כמשמעותו בסעיף 40 לחוק המינויים, ואולם לעניין פגיעה תוך כדי השירות ועקב השירות, שאינה פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום כהגדרתה בסעיף 295א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–199549, יחולו עליו הוראות פרק ה' לחוק האמור, וכן יחולו עליו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים 295א(ה) עד (ח) ו-295ב לאותו חוק."

תיקון פקודת המשטרה

[מס' 31]

45.

בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971‏50



(1) בסעיף 49א, לפני ההגדרה "פגיעת איבה" יבוא:




""חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995;




"פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום" – כהגדרתה בסעיף 295א(א) לחוק הביטוח הלאומי;";



(2) בסעיף 49ד, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:





"(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), אירעה לחבר המשמר פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום, יהיה דין חבר המשמר, לעניין חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א–1981, כדין שוטר, ודין בני משפחתו של חבר המשמר שנפטר כדין בני משפחתו של שוטר שנפטר, ולעניין פגיעה תוך כדי השירות במשמר ועקב השירות, שאינה פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום ואינה פגיעת איבה – יחולו הוראות פרק י"ג לחוק הביטוח הלאומי, וכן יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים 295א(ה) עד (ח) ו-295ב לחוק האמור."

תיקון חוק המשטרה (נכים ונספים)

46.

בחוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א–1981‏51



(1) בסעיף 2 –




(א) בפסקה (1), אחרי "שמדובר בו בחייל" יבוא "שהוא חייל בשירות קבע" ואחרי "בשוטר" יבוא "שכללי הגיוס והפיטורים הקבועים בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–197152, חלים עליו";




(ב) פסקה (3) – תימחק;



(2) בסעיף 3, במקום הסיפה החל במילים "ולעניין זה" יבוא "ובו, לעניין
זה –




(1) כל מקום שמדובר בו בחייל שהוא חייל בשירות קבע ייקרא כאילו מדובר בשוטר שכללי הגיוס והפיטורים הקבועים בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971, חלים עליו;




(2) כל מקום שמדובר בו בשירות או בשירות צבאי ייקרא כאילו מדובר בשירות במשטרה".

תיקון חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)

47.

בחוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ"א–1981‏53



(1) בסעיף 2, במקום "בחייל, בחייל המשרת בצבא-הגנה לישראל על פי התחייבות לשירות קבע" יבוא "בחייל שהוא חייל בשירות קבע" ואחרי "בסוהר או" יבוא "בשירות";



(2) בסעיף 3, אחרי "בחייל" יבוא "שהוא חייל בשירות קבע".

תיקון חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד)

[מס' 3]

48.

בחוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד),
התשמ"ח–1988‏54



(1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "חייל" יבוא:




""פקודות הצבא" – כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–195555.";



(2) בסעיף 2 –




(א) בסעיף קטן (א) –





(1) בפסקה (2א)(3), ההגדרה "פקודות הצבא" – תימחק;





(2) אחרי פסקה (2א) יבוא:






"(2ב) החבלה לא אירעה בתאונת דרכים שבשלה היתה נשללת זכאותו של החייל לפיצוי לפי סעיף 7 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה–1975‏56, ולעניין פסקה (5) של הסעיף האמור – בכפוף להוראות סעיף 7א לחוק האמור;






(2ג) החבלה לא אירעה כתוצאה מייצור של סם מסוכן כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג–1973‏57, או של חומר אסור בהפצה כמשמעותו בסעיף 5 לחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע"ג–201358, מסחר בהם או שימוש בהם, או אגב ביצוע עבירה בהשפעת חומר אלכוהולי;






(2ד) החבלה לא אירעה כתוצאה מביצוע מעשה הכרוך בנטילת סיכון בלתי סביר מצד החייל, מתוך כוונה לגרימת החבלה, מתוך שוויון נפש לאפשרות גרימת החבלה או מתוך תקווה להצליח למנעה;






(2ה) החבלה לא אירעה מחוץ לשטח מדינת ישראל ואזור יהודה והשומרון, למעט אם אירעה בחופשה שאושרה לחייל בודד לצורך ביקור משפחתו, כהגדרתם בפקודות הצבא.";




(ב) בסעיף קטן (ב), אחרי "התש"י–1950" יבוא "(להלן – חוק משפחות חיילים)", ובמקום הסיפה החל במילה "בנסיבות" יבוא "מחבלה שאירעה בתקופת שירותו, אף שלא עקב שירותו, ובלבד שנתקיימו כל הנסיבות כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (2א) ו-(2ג) עד (2ה)";




(ג) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:





"(ג) קצין התגמולים שמונה לפי חוק הנכים או חוק משפחות חיילים, לפי העניין, לא יקבע כי חבלה התרחשה בנסיבות כאמור בסעיף קטן (א)(2ב) עד (2ד), אלא אם כן הובא בפניו אחד מאלה:






(1) פסק דין של בית משפט או בית דין המרשיע את החייל בעבירה בקשר לנסיבות כאמור;





(2) אם לא ניתן פסק דין בהליך פלילי נגד החייל בשל נסיבות כאמור – מסמך של גוף המוסמך לפי כל דין לחקור עבירה בקשר לנסיבות אלה או להעמיד לדין בגינה, המעיד על קיומן של ראיות לכאורה לקיומן של הנסיבות כאמור."

תיקון חוק ההתגוננות האזרחית

[מס' 18]

49.

בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–195159



(1) בסעיף 8, במקום סעיף קטן (ז) יבוא:




"(ז)

(1) מי שנתקבל להגא כמתנדב, ונחבל בחבלת שירות או חלה במחלת שירות, בשעת שירותו בתפקיד בהגא עקב מילוי תפקידו זה, או שמת כתוצאה מחבלת שירות או ממחלת שירות שאירעו בנסיבות כאמור, יחולו עליו ועל בני משפחתו חוקי השיקום, ולעניין חוקי השיקום יראו אותו כחייל שהוא חייל בשירות קבע, את שירותו בתפקיד בהגא כשירות צבאי, ואת יום גמר התפקיד – כיום שחרורו מהשירות הצבאי.





(2) מי שנתקבל להגא כמתנדב, ונחבל בחבלה שאינה חבלת שירות או חלה במחלה שאינה מחלת שירות, שאירעו בנסיבות כאמור בפסקה (1) ואינן פגיעת איבה, יחולו עליו הוראות פרק י"ג לחוק הביטוח הלאומי.




(ח) בסעיף זה ובסעיף 8ב –





"חבלה", "חבלת שירות", "חייל בשירות קבע", "מחלה" ו"מחלת שירות" – כהגדרתם בחוקי השיקום, לפי העניין;





"חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–199560;





"חוקי השיקום" – חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–1959 [נוסח משולב]61, וחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–195062;





"פגיעת איבה" – כהגדרתה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–197063.";



(2) בסעיף 8ב(ג), במקום "או חלה" יבוא "בחבלת שירות או חלה במחלת שירות", במקום "מחבלה או ממחלה" יבוא "מחבלת שירות או ממחלת שירות", במקום "חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–1959 [נוסח משולב], וחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–1950; לעניין חוקים אלה" יבוא "חוקי השיקום; לעניין חוקי השיקום" ואחרי "יראו" יבוא "אותו כחייל שהוא חייל בשירות קבע,".

תיקון פקודת מס הכנסה

[מס' 233]


50.

בפקודת מס הכנסה64, בסעיף 9 –



(1) בפסקה (5)(א), בסיפה, בפסקה (א), במקום פסקת משנה (6) יבוא:




"(6) פרקים ה', ט', י"ג או י"