ירצה 18 שנות מאסר לאחר שחתך קטינה בפניה ואנס אותה

המערער הוא תייר מאוקרינה שהוגשו נגדו ארבעה אישומים. האישום הראשון כולל ניסיון לחטיפת קטינה למטרת אינוס. לאחר שנכשל במזימתו חטף לאחר שבועיים קטינה אחרת אל מחסן נטוש, הטיח את ראשה בקיר ואנס אותה באלימות באמצעות סכין חד. כתוצאה מכך נגרמו לה חתכים ברחבי גופה והיא נזקקה לאשפוז של כמה ימים. שבועיים לאחר מכן התנפל על קטינה נוספת, חתך אותה בצווארה וניסה לאנוס אותה אך היא התגוננה ונמלטה. בית המשפט המחוזי טען שלא בטוח שהצליחה לזהות את המערער ולכן האישום בוטל. האישום הרביעי כולל עבירות של החזקת חומרי תועבה.

המערער נשפט בבית המשפט המחוזי בחיפה בתאריך 30.11.16 והורשע בעבירות של חטיפת קטין למטרת ביצוע עבירות מין, כליאת שווא, אינוס בנסיבות מחמירות, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, פריצה, וכניסה והתפרצות לבניין שאינו מקום מגורים במטרה לבצע פשע בנסיבות מחמירות. בגין אלה נגזרו עליו 13 שנות מאסר, מאסר מותנה ופיצוי למתלוננת באישום השני בסך 90,000 ₪. כעת המדינה מערערת על זיכוי המשיב מהעבירה השלישית  ועל קולת עונשו, ואילו המשיב מערער על חומרת עונשו.

הדיון בערעורו התקיים בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים, בתאריך 14.10.2018, בראשות כב’ השופט ע’ פוגלמן, כב’ השופט מ’ מזוז, כב’ השופט ג’ קרא.

ב”כ המערערת והמשיבה (המדינה) מסר כי זיכויו מהעבירה השלישית אינה מוצדק. נטען כי זיהוי המערער על ידי המתלוננת השלישית הוא ודאי, וכי שגה בית המשפט המחוזי כשדחה זיהוי זה. יתרה מכך, המתלוננת הצליחה לספק שני פרטים נוספים ייחודיים של המערער, מה שמוסיף אמינות לזיהוי. בנוגע לעונשו, טענה המדינה שיש להחמיר בעונשו לאור שרשרת האירועים, האלימות הקשה שבה נקט והנזקים שגרם למתלוננות; ב”כ המערער והמשיב טוען כי העונש שקיבל חמור מידי והודגש שהוא נעדר עבר פלילי וכי הוא בן יחיד למשפחתו.

השופטים קיבלו את ערעור המדינה ודחו את ערעור המשיב. זיכוי המשיב מהאישום השלישי שכלל פציעה בנסיבות מחמירות אינו מוצדק ויש גם להרשיע אותו גם בעבירה זו. אף כי בית המשפט העליון לא נוטה להתערב בעונש שהטילה הערכאה הדיונית, הרי שכעת יש להחמיר בעונשו לאור קבלת האישום השלישי. לאור אלה החמירו השופטים את עונשו ל-18 שנות מאסר, תשלום פיצוי בסך 150,000 ₪ למתלוננת באישום השני ותשלום פיצוי בסך 50,000 ₪ למתלוננת באישום השלישי.

ב”כ המערער והמשיב: עו”ד תמר אולמן.

ב”כ המשיבה והמערערת, מדינת ישראל: עו”ד תמר פרוש, עו”ד מיטל חן רוזנפלד, עו”ד פמלה בנימין.

משרדנו לא ייצג בתיק זה.

◻️ מאמר זה עודכן לאחרונה ב-16 באוקטובר 2020.