סגירת תיק פלילי במשטרה

נחקרת במשטרה וטרם קיבלת תשובה בנוגע לתוצאותיה?

במידה ונחקרת במשטרה תחת אזהרה התיק צפוי לעבור לקצין החקירות בתחנה או לגוף התביעה על מנת לבחון אפשרות להגיש נגדך כתב אישום ולהעמיד אותך לדין פלילי או לחילופין לגנוז את תיק החקירה. 

אם עד לרגע זה לא קיבלת תשובה האם התיק הבשיל לכדי כתב אישום או לחילופין האם הוא נסגר, דבר ראשון שעליך לעשות על מנת ולברר את סטטוס הטיפול בתיק הוא לגשת לכל אחת מתחנות המשטרה הפרוסות ברחבי הארץ ולבקש לקבל תדפיס רישום פלילי או לחילופין לעקוב אחר הנושא באמצעות מספר התיק המשטרתי שנפתח לך (מספר הפל”א) אל מול קצין החקירות ביחידה בה נחקרת או אל מול הרשות התובעת (יחידת התביעות המשטרתית / הפרקליטות).

במידה והתיק עדיין פתוח הוא יופיע בתדפיס המרשם הפלילי כתיק מב”ד באופן הבא:

כיצד ניתן להביא לסגירת תיק פלילי שנפתח במשטרה?

סגירת תיק פלילי יכולה להיעשות באמצעות פנייה אל קצין החקירות ביחידה בה נחקרת או לרשות התובעת בבקשה לסגירתו של התיק הפלילי נגדך מחוסר אשמה פלילית. במקרים בהם אין כל ראיות כנגד החשוד או שקיימות ראיות נגד החשוד, אך בעוצמה חלשה או שישנן ראיות סותרות חזקות שיש בהן כדי לשפוך אור אחר על תיק החקירה, ראוי יהיה לפנות באמצעות עו”ד פלילי בבקשה לסגירת התיק מחוסר אשמה פלילית, זאת על מנת שהתיק שייסגר נגדך לא יותיר כתם בדמות רישום משטרתי, כדברי סעיף 62(ב) סיפא לחוק סדר הדין הפלילי: “תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק רישומו מרישומי המשטרה”. יודגש, כי רק תיק שנסגר מחוסר אשמה נמחק מרישומי המשטרה ולא מותיר רישום משטרתי לנחקר. לכן, במקרים בהם התיק המשטרתי נסגר “מחוסר ראיות מספיקות” או “מחוסר עניין לציבור” הדבר יותיר לנחקר רישום משטרתי שעתיד להשפיע על עתידו האישי והמקצועי.

הבקשה לסגירת תיק פלילי נשענת ברובה על נימוקים משפטיים על בסיס ניתוח חומר הראיות שנצבר במהלך חקירת המשטרה, הוראות החוק והפסיקה, הנחיות היועץ המשפטי לממשלה והנחיות פרקליט המדינה, לצד פירוט אודות נסיבותיו האישיות של החשוד.

כתיבת הבקשה מצריכה מיומנות רבה והיכרות מוחלטת עם הראיות, הוראות החוק וסדרי הדין הפליליים. בנוסף, כל מה שתכתוב או תגיד עשוי לשמש נגדך במידה ויוחלט על הגשת כתב אישום נגדך. משכך, מומלץ שלא לפעול עצמאית אלא לפנות לעורך דין פלילי מנוסה שישמור על זכויותיך, יבקש את מלוא חומר החקירה שנאסף בתיק המשטרה, יטען את הטענות המשפטיות הנכונות וימנע מלטעון טענות שעשויות לפגוע בסיכויי ההצלחה או להוביל להעמדתך לדין.

באילו מקרים ייסגר תיק פלילי מחוסר אשמה?

בינואר 2018 התפרסמה הנחיה חדשה של פרקליט המדינה, הנוגעת לעילות של סגירת תיקים פליליים במשטרה ובפרקליטות. ההנחיה החדשה קובעת כי “אם קיים סיכוי נמוך שהחשוד ביצע את העבירה, עילת הסגירה של התיק הפלילי תהא “היעדר אשמה” ולא “היעדר ראיות מספיקות” (ראו הנחיית פרקליט המדינה מספר 1.3 בדבר מדיניות סגירת תיק פלילי מחוסר אשמה).

המבחן המרכזי בעניין זה הינו היעדר של “ספק סביר” בדבר חפותו של החשוד. מבחן זה נותן מענה על מצב בו קיים שביב של ראיה, אולם בהתחשב במהות הראיה, משקלה, ובנסיבות המקרה באופן כללי – לא יהא זה ראוי להשאיר כתם בדמות רישום משטרתי.

בעניין זה, יפים הם דבריו של כבוד השופט (בדימוס) יצחק זמיר בבג”ץ 4539/92 יעקב קבלרו נ’ היועץ המשפטי לממשלה:

“אכן, אפשר בהחלט לתאר מקרים שיש בהם שמץ של ראיה, ועם זאת, בהתחשב במהות הראיה, במשקל הראיה ובכל נסיבות המקרה, אין זה ראוי שהמשטרה או הפרקליטות יסתמכו על שמץ זה כדי להשאיר על כנו כתם של חשד באדם. חשד כזה, כשהוא נרשם בתיק החקירה, שחור על גבי לבן, ראוי לו שיהיה נתמך בראיה שיש בה ממש, גם אם אין היא מספיקה כדי להגיש כתב-אישום. ראיה כזאת צריכה לעמוד במבחן הראיה המינהלית: צריך שתהיה זו ראיה שאדם סביר היה סומך עליה כדי לומר שהחשד עדיין קיים ועומד”.

לא זו בלבד, בית המשפט הנכבד קובע בעניין בג”ץ 6213/14 יעקב ארגמן נ’ משטרת ישראל כי יש ליתן פרשנות מקלה למבחן היעדר הספק הסביר, ובמקום בו לא נמצאו די ראיות להגשת כתב אישום בעניינו של פלוני – יש לפרש את הדברים פרשנות שתעלה בקנה אחד עם חזקת החפות, והיא מחייבת שתיק החקירה ייסגר בעילת של היעדר אשמה.

הרציונל שעומד מאחורי מבחן זה, הוא ששמו הטוב של אדם הוא נכס יקר לו, וחשד לביצוע מעשה פלילי מטיל רבב באדם. רוצה לומר: הפגיעה העתידית שיש בהותרת עילת הסגירה על כנה, איננה מידתית ביחס לעוצמתם, טיבם וסוגם של החשדות שבהם הוחשד.

ניתן להבין אדם שבוער בו הצורך למחוק כל זכר לחשדות נגדו כאשר הוא יודע שאיננו אשם כלל ועיקר, למרות שביב ראיה שעלולה להראות אחרת. ויודגש: משמעותה של עילת הסגירה “היעדר אשמה” אינה כי החשוד בהכרח לא ביצע את העבירה, אלא הסיכוי שביצע אותה הינו נמוך מאוד.

סעיף 16(2) להנחיה מתווה את הדרך לבחינת התשתית הראייתית “בתיקים בהם אין ראיות למעט תלונתו של המתלונן – כשהנילון מכחיש אותה – היינו כשיש גרסה מול גרסה בלבד – וכשיש ספק ממשי לגבי מהימנות גרסת המתלונן, כגון עקב אינדיקציה אובייקטיבית לאי מהימנות הגרסה או חלקה”.

בתוך כך, יבחנו מידת מהימנותן של העדויות המרכזיות המבססות את החשד נגד החשוד, אל מול מידת מהימנות גרסת החשוד, וקיומן או היעדרן של ראיות נוספות (על הראיה המרכזית) המבססות חשד נגד החשוד בביצוע העבירה (סעיף 17 (א) – (ב) להנחיה).

מבחן הראייה המנהלית מחייב את הרשות להסתמך על מידע אמין בבואה לקבל החלטה המושתת על אדני המידע שהתקבל. החלטה מנהלית צריכה להיות מבוססת על תשתית של עובדות. אין יורדים לחייו של אדם ואין מקפחים אותו על יסוד שמועות פורחות בלבד או על סמך ראיות הניתנות לסתירה ובמקרה זה על יסוד תלונה המכילה טענות שקריות נגועות באינטרס ובמניעים שאינם טהורים.

לעילת סגירת התיק ישנה חשיבות רבה מנקודת מבטו של החשוד שכן הותרת סגירת התיק בעילה של “חוסר ראיות”, מעידה בפני עצמה כי אין החשוד נוקה כליל מהחשד שעמד נגדו, ויכולות להיות לכך השלכות משמעותיות והרות גורל.

יפים לענייננו דברי בית המשפט בבג”ץ 4539/92 יעקב קבלרו נ’ היועץ המשפטי לממשלה:

“… שמו הטוב של אדם הוא נכס יקר. חשד פלילי שהועלה נגד אדם הוא כתם שהוטל בשם הטוב… אפשר להבין ללבו של אדם, המשוכנע שהוא חף מפשע, כאשר הוא דורש כי חשד שהועלה נגדו יימחק לחלוטין, ובתיק שנפתח נגדו יירשם כי התיק נסגר כיוון שהתברר כי אין הוא אשם”.

משמעות הדברים היא, שגם בתיקים בהם קיימות ראיות נגד החשוד, אך בעוצמה חלשה, ניתן לסגור תיק חקירה בחוסר אשמה פלילית ולמחוק אותו מן המרשם הפלילי.

תיק משטרתי שנסגר שלא מחוסר אשמה מותיר רישום משטרתי

אם נפתח נגדכם תיק על עבירה שלא ביצעתם, אולם החקירה לא הובילה לדיון משפטי והתיק נסגר, אתם עלולים לטעות ולחשוב שאין לכם רישום כלל, בייחוד אם אתם יודעים שאתם חפים מפשע. ברם, המציאות מעט שונה, שכן רק במידה ותיקכם נסגר מחוסר אשמה, יעלם התיק כלא היה והוא ימחק גם מן הרישום המשטרתי. כל עוד התיק נסגר מכל סיבה אחרת, למרות שלא הבשיל לכדי דיון משפטי, ואף על פי שאינכם אשמים, יישאר לכם רישום משטרתי.

כאשר חקירת המשטרה מגיעה לסיומה מבלי שהוגש נגד החשוד כתב אישום בגין העבירה עליה נחקר, התיק הפלילי ייסגר לאחר שתישלח אליו הודעה בדבר החלטה שלא להעמידו לדין בנימוק אחת מתוך חמש עילות הסגירה הבאות:

◻️  העדר ראיות מספיקות (“חוסר ראיות”) – במצבים בהם לא היה למשטרה מספיק ראיות שבכוחן להרשיע אדם בעבירה שיוחסה לו.

◻️  מכלול נסיבות העניין אינו מצדיק העמדה לדין (“חוסר עניין לציבור”) – במצבים בהם כאשר המשטרה מגיעה לקביעה ערכית כי אין תועלת ציבורית בהעמדה לדין. ככלל, מדובר במצבים בהם אכן קיימות ראיות המצביעות כי החשוד ביצע את העבירות המיוחסות לו, אולם האינטרס הציבורי שבאי העמדה לדין גובר בנסיבות העניין. במסגרת עילה זו מובאים שיקולים רבים כגון: חומרת העבירה והנזק החברתי הנגרם ממנה, החשוד ונסיבותיו (גילו, מצב בריאותו, עברו הפלילי ואפשרות שיקומו), עמדתו של קורבן העבירה והאינטרסים של המדינה (אינטרסים מדיניים, חברתיים וביטחוניים).

◻️  מכלול נסיבות העניין אינו מצדיק המשך חקירה – במצבים בהם החומר הראייתי שנאסף אינו מצדיק ניהול חקירה פלילית לאור מכלול נסיבות האירוע.

◻️  סגירת תיק בהסדר מותנה – רשויות התביעה מוסמכות לסגור תיקים פליליים נגד חשודים שנמצאו נגדם מספיק ראיות המאפשרות את העמדתם לדין בעילה של “סגירה בהסדר”, בתמורה להודאה בעבירה מצדם והתחייבות לשלם פיצוי או להימנע מביצוע עבירות נוספות בעתיד. במאמר הבא מסביר עו”ד דוק על הליך סגירת תיק בהסדר מותנה.

◻️  העדר אשמה פלילית (“חוסר אשמה”) – במקרים בהם אין כל ראיה הקושרת את החשוד לביצועה של עבירה, באופן שלא ניתן לייחס לו כל אשמה. תיק שנסגר בשל היעדר אשמה יימחק מרישומי המשטרה.

מרבית עילות הסגירה מותירות אחריהן רישום משטרתי כך שגופים ומוסדות שונים חשופים למידע המשטרתי בדבר החשדות עליהן נחקר אדם במשטרה, וכן את הסיבה שבגינה הוחלט לסגור את התיק ולא להגיש נגדו כתב אישום פלילי. זאת אומרת, שגם כאשר אדם נחקר במשטרה והתיק נגדו נסגר בעילה של “חוסר ראיות” או “חוסר עניין לציבור”, הוא עדיין מחזיק ברישום משטרתי אשר משאיר ספק באשר לחפותו. בשונה מכך, רק תיק משטרתי שנסגר בעילה של “חוסר אשמה פלילית” נמחק לגמרי ממחשבי המשטרה ולא מותיר כל רישום לחובתו.

רישום משטרתי העומד כנגד אדם יכול למנוע ולעכב התקדמות בקריירה וקבלה למגוון משרות. גורמים שונים מקבלים גישה לרישומי המשטרה ולכן כל תיק העומד כנגד אזרח ברישום המשטרתי הוא בעל פוטנציאל להכתים את שמו ולהטיל דופי באופיו ובאמינותו. מכאן נולד הצורך להגיש בקשה לשינוי עילת הסגירה של התיק לחוסר אשמה במטרה להביא למחיקתו מהרישום המשטרתי.

כיצד ניתן לשנות את עילת הסגירה של התיק הפלילי לחוסר אשמה?

הזכות לבקש את שינוי עילת הסגירה של התיק קבועה בסעיף 62(ב) לחוק סדר הדין הפלילי: “על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד הודעה בכתב שבה תצוין עילת סגירת התיק והחשוד יהיה רשאי לפנות לתבוע שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה…”

מצבים בהם ניתן יהיה להביא לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה יהיו כאשר אין כל ראיות כנגד החשוד או שקיימות ראיות נגד החשוד, אך בעוצמה חלשה או שישנן ראיות סותרות חזקות שיש בהן כדי לשפוך אור אחר על תיק החקירה. כמו כן, ישנם מצבים בהם תתקבל הבקשה לשינוי עילת הסגירה על מנת ולא לפגוע בעתידו האישי והמקצועי של האדם המחזיק ברישום הפלילי.

בקשת שינוי עילת סגירה נשענת ברובה על נימוקים משפטיים על בסיס ניתוח חומר הראיות שנצבר במהלך חקירת המשטרה, הוראות החוק והפסיקה, הנחיות היועץ המשפטי לממשלה והנחיות פרקליט המדינה, לצד פירוט אודות נסיבותיו האישיות של החשוד.

כתיבת הבקשה מצריכה מיומנות רבה והיכרות מוחלטת עם הראיות, הוראות החוק וסדרי הדין הפליליים. בנוסף, כל מה שתכתוב או תגיד עשוי לשמש נגדך במידה ויוחלט על פתיחת תיק החקירה מחדש. משכך, מומלץ שלא לפעול עצמאית אלא לפנות לעורך דין פלילי מנוסה שישמור על זכויותיך, יבקש את מלוא חומר החקירה שנאסף בתיק המשטרה, יטען את הטענות המשפטיות הנכונות וימנע מלטעון טענות שעשויות לפגוע בסיכויי ההצלחה או להוביל לפתיחת התיק מחדש נגדך.

מסלול נוסף במסגרתו ניתן להביא למחיקת הרישום המשטרתי (רישומים בדבר תיקים שנסגרו) הוא באמצעות פנייה בבקשה מנומקת בכתב למדור מידע פלילי במטה הארצי של משטרת ישראל. השיקולים המרכזיים שייבחנו במסגרת הבקשה הם: חלוף הזמן שעבר ממועד אירוע נשוא החקירה, מהות העבירה וחומרתה, גילו של המחזיק ברישום הפלילי ונסיבותיו האישיות, קיומם של רישומים פליליים אחרים ועוד.

דוגמאות להחלטות רשויות התביעה בדבר סגירת תיקי לקוחות המשרד בעילה של חוסר אשמה פלילית:

◻️  דוגמה לתשובת הפרקליטות בדבר החלטתם לשנות את עילת הסגירה בתיק לקוח להיעדר אשמה פלילית:

◻️  דוגמה לתשובת התביעה המשטרתית בדבר החלטתם לשנות את עילת הסגירה בתיק לקוח להיעדר אשמה פלילית:

◻️  דוגמה לתשובת מדור מידע פלילי במטה הארצי בדבר ביטול הרישומים המשטרתיים (תיקים סגורים) ללקוח המשרד:

דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיקים פליליים:

•  סגירת תיק אונס נגד לקוח מחוסר אשמה
•  סגירת תיק מעשה מגונה בקטין בחוסר אשמה
•  סגירת תיק פלילי ללקוח שנחשד במעשים מגונים בקטינים בתוך המשפחה
•  סגירת תיק בהיעדר אשמה להורים שנחשדו בתקיפה והתעללות בילדיהם הקטינים
•  סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה ללקוח שנחשד בעבירות מחשב וקבלת דבר במרמה
•  סגירת תיק פלילי בעבירות תקיפה ופציעה
•  סגירת תיק פלילי ללקוח שהואשם בגניבה ממעביד
•  סגירת תיק חקירה ללקוח שנחשד במעשה מגונה
•  סגירת תיק פלילי בעבירות גניבה והונאה בכרטיסי אשראי
•  סגירת תיק פלילי בעבירת תיווך בסמים לקטינים
•  סגירת תיק פלילי בעבירת יבוא סמים באינטרנט
•  סגירת תיק תקיפה שנפתח נגד רופאה בעילה של חוסר אשמה פלילית
•  סגירת תיק פלילי ללקוח בעבירות בידוי ראיות ומסירת ידיעה כוזבת
•  סגירת תיק משטרתי בחוסר אשמה ללקוחה שנחשדה בתקיפת זקן

◻️ לדוגמאות נוספות לחצו כאן

נפתח נגדך תיק פלילי במשטרה והנך מעוניין להביא לסגירתו?

על מנת ולהבטיח את סיכויי סגירת התיק הפלילי שנפתח נגדך יש לפנות לעו”ד פלילי מנוסה בתחום שיעיין בחומר הראיות, ינתח את התיק וידלה נימוקים משפטיים שיביאו לסגירת התיק מחוסר אשמה, זאת על מנת שתוכל לנקות את שמך ומעורבותך באירוע עליו נחקרת ולשוב לשגרת חייך.

משרדנו מורכב מאנשי מעשה המאופיינים בחריצות ובחשיבה פורצת דרך בתחומי המשפט הפלילי על כל רבדיו. עורכי הדין במשרד צברו ניסיון מעשי רב בטיפול בסגירת תיקי חקירה קלים ומורכבים כאחד.

צוות עורכי הדין שלנו, ביניהם גם יוצאי הפרקליטויות השונות ורשויות האכיפה, פועל במקצועיות ומסירות על מנת ולהגן על זכויותייך. המשרד מונה צוות אנשים מוכשר וייחודי המתורגל בחשיבה “מחוץ לקופסה” למציאת פתרונות מקוריים ופועל תמיד למען לקוחותיו ללא מורא ובנאמנות, תוך לחימה עיקשת, רציפה ובלתי מתפשרת במנגנונים השונים עד לכיבוש היעד לשביעות רצון המטופל. במידה ונפתח נגדכם תיק פלילי במשטרה אתם מוזמנים לפנות להתייעצות עימנו בטלפון 052-6885006 או השאירו פרטים ונשמח לסייע ולהציע לכם מענה ופתרונות מקצועיים בהתאמה אישית. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצדכם. סודיות מלאה מובטחת.

{fast_contact:לקבלת ייעוץ משפטי בנושא סגירת תיק פלילי – השאירו פרטים}