סגירת תיק פלילי ללקוח שנחשד בסחיטה באיומים של אישה עימה ניהל מערכת יחסים

סגירת תיק פלילי ללקוח שנחשד בסחיטה באיומים של אישה אותה הכיר

לקוח המשרד, אדם בעל רמה אישית גבוהה, נחקר פעמיים בהמשך לתלונתה של אישה עמה היה בקשר זוגי, אשר טענה כי בשלב מסוים הוא החל לסחוט אותה באיומים (פל”א 460855/16).

חוק העונשין בישראל קובע כי סחיטה באיומים נועדה לכפות על אדם עשיית או אי עשיית מעשה כרצון הסוחט, ועשויה להתבטא בעל פה, בכתב, בהתנהגות פיסית או מילולית, ובפגיעה בגוף, ברכוש, ובחירות האדם. כמו כן נכלל תחת ההגדרה איום על פגיעה בפרנסתו, בשמו הטוב או בצנעתו של אדם, תוך איום לפרסם או שלא לפרסם תכנים אודותיו או אודות אדם או מקרה אחר, במטרה להניעו למעשים שאינם מרצונו החופשי.

בעוד העונש על עבירת איומים הינו עד 3 שנות מאסר, עונשו של אדם אשר סוחט באיומים אדם אחר נע בין 7-9 שנות מאסר. ההבדל המהותי בין שני הסעיפים טמון בהבנת הכוונה של מבצע העבירה לכאורה.

בפסיקה התייחסו רבות באשר לחומרת עבירת הסחיטה באיומים, כיעורה, שכיחותה, הסבל הרב של קורבנותיה והצורך בתגובה עונשית מרתיעה בגינה. למשל בע”פ 602/02 אוחנינה נ’ מדינת ישראל נכתב בזאת הלשון: “עבירה של סחיטה באיומים פוגעת באושיות סדרי החברה. ניצול חולשתו של אדם באיומים על בטחונו ושלומו, והטלת אימה כדי להשיג דבר מהקורבן מחייבת תגובה עונשית קשה”.

צוות עורכי הדין של המשרד אסף בתשומת לב רבה את מכלול הפרטים והמסמכים הרלוונטים בעניינו של הלקוח, בשים דגש על התשתית הראייתית הבעייתית ונסיבותיו האישיות.

בעקבות כך ולאחר בחינת מכלול החומר, הוחלט על-ידי הרשויות לאמץ את טענות ההגנה שלנו ולסגור את התיק הפלילי נגדו – דבר שמנע את העמדתו לדין פלילי.

לאור המדיניות הנוקשה של רשויות התביעה ובתי המשפט בכל הקשור לעבירות סחיטה באיומים, במידה והתיק נגד לקוח המשרד לא היה נסגר, הוא היה צפוי לעמוד בפני סיכון עונשי גבוה, דבר שהיה מביא לפגיעה בכל רבדי חייו.

◻️ מאמר זה עודכן לאחרונה ב-14 באוקטובר 2020.