עבירות פדופיליה – מהן ומה העונש הקבוע לצידן

פדופיליה אינה הגדרה משפטית אלא פסיכיאטרית

מרבית האנשים בישראל נתקלים במושג פדופיליה במסגרת אמצעי התקשורת בהקשר לעבירות מין שבוצעו בילדים ונערים, כתבי האישום שהוגשו בגינן ועונשים שנגזרו על ידי בתי המשפט. לכן, הדעה הרווחת היא שמדובר במונח משפטי המתאר עברייני מין. ואולם, החוק בישראל אינו כולל הגדרות של “עבירות פדופיליה” או “פדופילים”, שכן מדובר במושג רפואי-פסיכיאטרי בלבד. מהותה של הפדופיליה במישור הרפואי היא הפרעת עוררות מינית, המתבטאת במשיכה מינית של מבוגרים כלפי ילדים, אשר גילם נמוך לרוב מ- 13 שנים. על פי ההגדרות, על מנת שאדם ייחשב לפדופיל צריכה משיכתו המינית להיות רק אל ילדים או בעיקר אליהם, וזאת לאורך תקופה ארוכה. כלומר, למרות שבכלי התקשורת מופיעים ביחד צמדי המילים “עבריין מין” ו- “פדופיל” מדובר בהגדרות שונות. לדוגמא, אם אדם ביצע פעם אחת או פעמיים עבירת מין בקטין אין בכך לומר שהוא “פדופיל”, ומאידך ייתכן אדם שמעולם לא נעצר או פגע בילדים, ומקיים על פני השטח אורך חיים נורמטיבי, אך למעשה הוא פדופיל מהבחינה הפסיכיאטרית.

פדופיליה וההגדרות המשפטיות

כפי שראינו, פדופיליה היא מונח פסיכיאטרי ולכן יש לשאול היכן היא מצטרפת אל העולם המשפטי. התשובה מצויה בראש ובראשונה בגיל ההסכמה הנהוג בישראל. מדובר בגיל שבו האדם נחשב מספיק בוגר על מנת להסכים לקיומם של יחסי מין עם אחר, וזאת מהבחינה המשפטית. במדינות העולם נהוגים גילאים שונים המהווים סף מינימאלי להסכמה, על פי רוב בין 14 ל- 18 שנים, ובישראל אין גיל הסכמה אחד ויחיד שכן הוא משתנה בהתאם לעבירת המין המסוימת. מדובר בגילאים הנעים בין 14 ל- 21 שנים בהתאם לעבירת אינוס, מעשה סדום, בעילה אסורה בהסכמה וכיוצא בזאת. כאמור, פדופיליה בהיבט הפסיכיאטרי קשורה בעיקר למשיכה לילדים שגילם נמוך מ- 13 שנים, ומכיוון שגיל ההסכמה המינימאלי בישראל הוא בכל מקרה 14 שנים, הרי שכתמיד ייחשבו מעשים מיניים בילדים לעבירה פלילית.

החמרה בענישה על עבירות מין בקטינים

לעיתים מתגלעים חילוקי דעות בין אנשי המקצוע באשר להתייחסות אל עברייני מין בקטינים, ולפדופילים בפרט. מאחר שמדובר על פי הפסיכיאטריה בהפרעה נפשית, שעל הגדרותיה נמנית גם פגיעה קשה בחייו האישיים, החברתיים והתעסוקתיים של האדם הסובל ממנה, הרי שלכאורה מתעוררת הבנה וחמלה כלפי אותו אדם שנכנע לדחפיו הפתולוגיים. יחד עם זאת, אין חולק על כך שמדובר גם בפגיעה קשה מאוד בקטינים עצמם, המותירה בנפשם צלקות עמוקות. לכן, בסופו של יום קשה למצוא הבנה ורחמים כלפי הפדופיל, ומערכות המשפט והאכיפה אכן מחמירות מאוד בהתייחסות אליהם. מטרה של ההחמרה היא להעניש, להרתיע ולמזער ככל האפשר את התופעה המכוערת, שמנצלת את גופם של ילדים לצורך סיפוק דחפים מיניים, וזאת כאשר ברור כי הבוגר מצוי בעמדת כוח גדולה בהרבה – הן מהבחינה הפיזית והן המנטאלית. על התבטאותה של ההחמרה במישור המשפטי נוכל ללמוד ממספר דוגמאות.

פדופילים ומעשים מגונים בקטינים

מעשה מגונה היא עבירה המטופלת במסגרת סעיפים 348 ו- 349 לחוק העונשין, אשר מוגדרת כפעולה לצורך גירוי, סיפוק או ביזוי מיני מבלי שאחד הצדדים הסכים לכך. סעיף 349 עוסק במעשים מגונים שהתבצעו בפומפי כמו חשיפת איבר המין, ואילו סעיף 348 עוסק במעשים שמבוצעים רק עם הנפגע ויכולים לכלול גם מגע מיני כזה או אחר עימו. ההחמרה בהתייחסות ל-“פדופילים” ניכרת היטב בענישה על מעשים מגונים. לדוגמא, הענישה המרבית על מעשה מגונה באדם בוגר (שגילו מעל ל- 18 שנים) עומדת על שנתיים מאסר. ואילו בוצע המעשה תוך שימוש בכוח או הפעלת אמצעי לחץ אחרים, או תוך איום דינו של עובר העבירה יהיה 7 שנות מאסר.

לעומת זאת, הענישה משתנה ומחמירה כאשר מדובר במעשים מגונים בקטינים. כך, אם גילו של הנפגע נמוך מ- 18 שנים וגבוה מ- 14 עומדת הענישה המרבית על 4 שנות מאסר, ואם הגיל נמוך מ- 14 שנים צפוי עונש מרבי של 7 שנות מאסר. בהקשר זה יש לציין כי אם הגיל של הנפגע נמוך מ- 16 שנים הרי שבכל מקרה מדובר בנסיבות מחמירות, העלולות להוביל לענישה של עד 10 שנות מאסר. עוד חשוב להדגיש כי בכל מקרה אם גיל הנפגע נמוך מ- 14 שנים הרי שאינו בוגר מספיק לפי החוק על מנת להסכים למעשה. המשמעות היא שכל מעשה הנעשה לצורך סיפוק, גירוי או ביזוי מיני עם קטינים שגילם נמוך מ- 14 שנים, ואין זה משנה אם הסכימו לכך או לא, ייחשב בתור מעשה מגונה וצפוי לענישה חמורה מאוד.

לבסוף, קיים גם הבדל משמעותי בענישה על מעשים מגונים בפומבי, הנחשבים פחות חמורים, כאשר הענישה המרבית בגין מעשים אלו מול אנשים שכגילם מעל ל- 16 שנים עומדת על שנת מאסר אחת בלבד. לעומת זאת, אם גיל הנפגע נמוך מ- 16 שנים הרי שהענישה המרבית משולשת ועומדת על שלוש שנות מאסר.

פדופיליה ועבירת בעילה אסורה בהסכמה

עוד סעיף רלוונטי בחוק העונשין הוא 346, שעוסק בעבירת בעילה אסורה בהסכמה. על פי החוק מדובר בקיום יחסי מין הכוללים החדרה של איבר כלשהו מאיברי הגוף, או לחילופין החדרה של חפץ כלשהו אל איבר המין של האישה. מן ההגדרה של העבירה אנו יכולים להסיק כי תנאי לה הוא הסכמתה של הקורבן ליטול חלק במעשים, שאם לא כן עשוי להיחשב הדבר לאונס.

מצד שני, מאחר שמדובר ביחסים לא שוויוניים בין אנשים שקיים ביניהם פער גילאים גדול, הרי שיש להרתיע ולהתריע מפני קיומם. לדוגמא, בעילה אסורה תיחשב לכזאת אם גילה של הקטינה בין 14 ל- 16 שנים והיא איננה נשואה לשותפה, או כאשר גילה בין 16 ל- 18 שנים והפוגע מנצל יחסים מיוחדים השוררים ביניהם כגון תלות, חינוך, השגחה או מרות. על פי חוק העונשין, הענישה המרבית בגין מעשים אלו עומדת על 5 שנות מאסר, ולמען ההשוואה – בעילה אסורה בהסכמה באישה שגילה מעל ל- 18 שנים צפויה לענישה של 3 שנות מאסר בלבד. כאמור, לעניינו נוגעים בעיקר גילאים שבין 14 ל- 16 וכאן נקבע שלנאשם תעמוד הגנה מלאה אם הקטינה הסכימה למעשה, אם פער הגילאים ביניהם אינו גדול מ- 3 שנים, ואם היחסים התקיימו ללא ניצול. הגנות אלו ניתנו על מנת שבני נוער המקיימים יחסים לא ייחשבו לעברייני מין. יחד עם זאת, אם גיל הקטינה נמוך מ- 14 שנים הרי שמדובר באונס לכל דבר.

פדופילים ועבירת האונס בקטינים

כאמור, אם גילו של הקטין נמוך מ- 14 שנים הרי שאינו מבוגר מספיק כדי להסכים למעשה. על פי סעיף 345 לחוק עונשין קיימים שני תנאים להתקיימות עבירת האונס: הראשון שבהם הוא היעדר הסכמה (שמתקיימת באופן אוטומאטי במקרה זה), והשני הוא בעילה כפי שראינו בעבירת בעילה אסורה בהסכמה. חשוב להדגיש שגם אם הקטינה רצתה, ואפילו יזמה את הקשר המיני, אין בכך כדי להפחית מחומרת מעשיו של העבריין והענישה תהיה בהתאם. למעשה, מדובר בעבירת המין החמורה ביותר בחוק העונשין, אשר העונש עליה נעה בין 16 שנות מאסר ל- 20 שנים בנסיבות מחמירות.

חומרי תועבה פדופיליים – פרסום והחזקה

חוק העונשין גם קובע שאסור להחזיק חומרי תועבה הכוללים דמויות של קטינים שגילם נמוך מ- 18 שנים. מדובר בהחזקה שלא באקראי או בתום לב, העשויה להוביל לענישה של שנת מאסר אחת. הניסיון מורה כי לעיתים קרובות מחזיקים עברייני מין חומרים מעין אלו על מחשביהם ובאמצעים אחרים, והמחוקק דאג להגן במסגרת הדין הבינלאומי על הקטינים. בנוסף לכך, עונש של 5 עד 7 שנות מאסר מוטל על מי שמפרסם תמונות או סרטוני תועבה עם דמויות של קטינים.

רשויות האכיפה החליטו להתאים עצמם לעידן הטכנולוגי המתפתח בהתמדה. פרקליט המדינה פרסם הנחיה חדשה לאחרונה (מספר 2.22) ותכליתה להתוות את דרכי הטיפול וההעמדה לדין בעבירות של פרסום תכנים פדופיליים, החזקתם או צריכתם.

זומנת לחקירה או הוגש נגדך כתב אישום בגין עבירות פדופיליה?

במידה והנך חשוד בעבירות פדופיליה אתה זקוק לעורך דין פלילי מנוסה שייסע לך בניהול ההליך הפלילי נגדך, בין אם זה בחקירת המשטרה ובין אם זה בכותלי בית המשפט, שכן המדובר בעבירה שתוצאתה יכולה להיות חמורה מאוד עבורך הכוללות כאפשרות סבירה לחלוטין גם שהייה מאחורי סורג ובריח לתקופה ממושכת. משרדנו מספק ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים ונאשמים בעבירות מין בכלל ובעבירות פדופיליה בפרט מזה תקופה ארוכה ובכך שומר נאמנה על הזכויות והאינטרסים שלהם תוך לחימה עיקשת, רציפה ובלתי מתפשרת במנגנונים השונים עד לכיבוש היעד לשביעות רצונם. במידה וזומנת לחקירה או הוגש נגדך כתב אישום בגין עבירות פדופיליה פנה ללא דיחוי להתייעצות עימנו בטלפון 052-6885006 או השאר פרטים ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרונות מקצועיים בהתאמה אישית. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצדך. סודיות מלאה מובטחת.

◻️ מאמר זה עודכן לאחרונה ב-17 בנובמבר 2020.