עבירות שוחד – מדוע הן כה חמורות?

איך מגדיר החוק את עבירת השוחד

על פי חוק העונשין, שוחד הוא טובת הנאה כלשהי (מזומן, מתנה, טיסה לחו”ל, ארוחה במסעדה וכן הלאה), הניתנת לבעלי תפקידים פוליטיים, ציבוריים ועסקיים כדי שיפעילו את כוחם ומעמדם בתמורה. על מנת שתתקיים עבירה זו צריכים לעמוד שני יסודות – נפשי ועובדתי. היסוד הנפשי משמעו שמקבל טובת ההנאה היא מודע לכך שהיא ניתנת תמורת פעולה כלשהי הקשורה בתפקידו, גם נותן השוחד מודע לעובדה זו. היסוד העובדתי משמעו שניתנה טובת ההנאה אף אם לא הובילה לבסוף לביצוע הפעולה המבוקשת. יחד עם זאת, החוק גם אוסר על ניסיון למתן שוחד, הנמנה על עבירות נוספות הקשורות בנושא.

חומרת הענישה בעבירות שוחד

כאמור, הענישה על קבלת שוחד חמורה מאוד ועומדת על 10 שנות מאסר או קנס כספי גבוה, ואילו על מתן שוחד 7 שנות מאסר או קנס כספי. על העבירות הנוספות הקשורות בנושא נמנות בין היתר תיווך בשוחד (10 שנות מאסר) ושוחד בתחרויות (3 שנות מאסר).

יש לציין כי מבחינת המחוקק עצם הניסיון לבצע עבירות אלו חמור כמו הפעולה עצמה, כך שהעונש זהה בין פעולות שוחד שהושלמו ובין אלו שלא הושלמו. לדוגמא, העונש על ניסיון מתן שוחד עומד על 7 שנות מאסר, ניסיון לקבלת שוחד על 10 שנות מאסר, וניסיון לתיווך בשוחד 10 שנות מאסר.

עוד ניתן לראות כי מבחינת החוק מעמדו של המתווך זהה למעמדו של המקבל, ואין חשיבות אם בעד פעולתו קיבל המתווך תשלום מגורם כלשהו. 

מדוע מדובר בעבירה כה חמורה?

ישנן מדינות (בעיקר מתפתחות) בהן שוחד מהווה פעולה שכיחה ואף לגיטימית, ויש הטוענים כי היא דווקא משפרת ומזרזת את מנגנוני המנהל. ואולם, הניסיון מוכיח שגם אם פעולות אלו יכולות לייעל במקרים מסוימים ביצוע הליכים (כמו פרויקט נדל”ן או מכרז ממשלתי), בסופו של דבר הן פוגמות מאוד במנהל התקין ומשבשות אותו. מעבר לכך, אמות המידה הציבוריות במדינה קובעות כי לאזרחים ולגופים ישנה זכות שווה בפני החוק, ואילו מתן שוחד מוביל לאיפה ואיפה בהעדפתם על ידי עובדי ונבחרי ציבור, מנהלי תאגידים וכן הלאה. לדוגמא, אם מנכ”ל משרד ממשלתי מקבל שוחד ונותן עדיפות לחברה מסוימת במכרז על בניית כביש, למרות שאינה מציעה את ההצעה המשתלמת והמקצועית ביותר, התוצאה היא בזבוז כספי ציבור, כמו גם תמורה פחותה בעדם.

פעולת השוחד פוגעת בגורמים הישירים והרלוונטיים שמהווים צד לעניין (חברות אחרות שביקשו להתחרות במכרז), ובכלל החברה הישראלית. יתר על כן, הפגיעות החוזרות ונשנות מערערות את אמון הציבור, מחלחלות עם הזמן וגורמות לאובדן אמון במערכת בכללותה. במילים פשוטות, הן מערערות את יסודות המדינה. לבסוף, גם ההלכה היהודית אוסרת על מתן שוחד, כך שמדובר באיסור חמור המהווה אבן יסוד בתרבות היהודית.