עבירת איום בכתב לרצוח

עבירת איום בכתב לרצוח

איום בכתב לרצוח מהווה עבירה פלילית. המדובר ברצון בהגנה על שלום גופו של אדם ומתוך הערך של קדושת חייו והחשיבות בשמירה עליו. כל אחד יכול לאיים על כל אחד החל משני אנשים המכירים היטב איש את רעהו מתוקף יחסים משפחתיים תעסוקתיים או אחרים וכלה בשניים החיים בזרות מוחלטת אחד לשני. כך כפי שאירע בעבר יכול להיות אדם מורשע בעבירה זאת ולו מתוקף העובדה שהוא שולח מכתבי איום ברצח ללשכתו של ראש ממשלה מכהן, כפי שקרה בין היתר גם במהלך כהונתו של אהוד ברק בתחילת שנות ה-2000. במקרה הספציפי הנ”ל הושתו על המאיים 10 חודשי מאסר על תנאי כמו גם התחייבות כספית עליה חתם, אשר היו מופעלים ככל והיה ממשיך בעבירות האיום הנתפסות כחמורות על ידי בתי המשפט. בת”פ 3541/01 מדינת ישראל נ’ נאון יהודה, הורשע אדם, לאחר ששלח מכתבי איום לווטרינר בחווה שעסקה בגידול בעלי חיים לצרכי מחקר. הנאשם הורשע ונידון לשישה חודשי מאסר בפועל אותם ריצה בדרך של עבודות שירות. כמו כן נאלץ לשלם פיצוי למאוימים בגין המעשה.

כך גם מצאה עצמה מאויימת השרה לימור לבנת, שקיבלה הודעות באמצעות אי מיילים ובהם איום מפורש לרצוח אותה. האדם נתפס לאחר שאיים על חברי כנסת נוספים ויוחס לו על פי כתב האישום שהוגש עבירה על פי סעיף זה.

סעיף 307 מגדיר וקובע את העבירה של איום בכתב לרצוח. על פי הסעיף כמובא לעיל כל מי שגורם, במישרין או עקיפין, שאדם יקבל כתב איום ברצח, כאשר הוא יודע אודות תוכנו של הכתב, עלול למצוא עצמו מאחורי סורג ובריח עד כדי 7 שנות מאסר. כמו במקרים רבים בדין הפלילי גם סעיף זה מורכב ממספר אלמנטים הדורשים הוכחה לצורך הרשעה על פיו:

1. היסוד ההתנהגותי – על יסוד זה מה שדרוש הינו כי המאיים בכתב ימסור את מכתב האיום לאדם המאוים. אין דרישה באשר לאופן המסירה אולם חשובה יותר התוצאה בפועל קרי – קבלת המכתב אצל האדם המאוים בפועל. כאשר המכתב לא נתקבל לידיו של המאוים ישירות כי אם למי מאנשי סביבתו כמו לדוגמא לאחד מילדיו כאשר הם חיים עמו בבית, המדובר בנקודה המחלישה את הסיכוי להוכחת יסוד זה ובמקרים כאלה ייתכן והאישום יופחת לכדי נסיון בלבד לעבור את העבירה. כמו כן חשוב לציין כי, אין בסעיף 307 דרישה לנקיטת פעולה אקטיבית על ידי העבריין כלפי קורבן האיום. אין המדובר בעבירה תוצאתית כך שאין שום חשיבות באם האיום מומש הלכה למעשה בסופו של דבר ואם לאו.

2. בחינת אופי האמירה המהווה איום על פי “האדם הסביר” – המדובר ביסוד הבא לבחון את אופי האיום הספציפי הנבחן בנסיבות העניין. המבחן שנקבע לצורך בחינת תוכן האמירה ובאם המדובר בכזאת הטומנת בחובה איום, יש לבחון באם המדובר באופן אובייקטיבי על פי “האדם הסביר” בתוכן מאיים. קרי, נבדקת הנקודה החשובה, אם אדם סביר היה חש או סובר כי התוכן שקרא זה עתה מהווה מבחינתו איום. אין המדובר בבחינה המבוצעת רק על פי הרגשה אישית סובייקטיבית מצידו של המאוים. בחינת הנושא נעשית על ידי הבאתם דרך נקודת ההסתכלות של “האדם הסביר” על הנושא והאם הוא (אותו “אדם סביר”) היה סבור כי הוא מאוים על ידי הכתב. המבחן הינו אובייקטיבי ולכן תחושותיו הסובייקטיביות של המאוים הספציפי אינה רלוונטית לצורך הבחינה של יסוד זה.

 כמובן שככל שסוג האיום החומרה שלו והכוונה לממשו מצדו של המאיים גבוהים יותר כך ייטה בית המשפט הדן באישום להחמיר בעונש המושת, או להקל בו, כאשר אין המדובר באיום קשה כשהמאיים נעדר את הרצון או המוטיבציה האמיתית להביאו לידי מימוש.

נעצרת או הוגש נגדך כתב אישום בגין איום בכתב לרצוח?

אתה זקוק לעורך דין פלילי מנוסה שייסע לך בניהול ההליך הפלילי נגדך, בין אם זה בחקירה המשטרתית ובין אם זה בכותלי בית המשפט, שכן המדובר בעבירה פלילית לכל דבר שתוצאתה יכולה להיות חמורה מאוד הכוללת כאפשרות סבירה לחלוטין גם שהייה מאחורי סורג ובריח. משרדנו מספק ייעוץ וייצוג משפטי לנאשמים המואשמים במגוון עבירות פליליות מזה תקופה ארוכה ובכך שומר נאמנה על הזכויות והאינטרסים שלהם תוך לחימה עיקשת, רציפה ובלתי מתפשרת במנגנונים השונים עד לכיבוש היעד לשביעות רצונם. במידה ונלקחת לחקירה או הוגש נגדך כתב אישום בגין עבירת איום בכתב לרצוח פנה ללא דיחוי להתייעצות עימנו בטלפון 052-6885006 או השאר פרטים ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרונות מקצועיים בהתאמה אישית. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצדך. סודיות מלאה מובטחת.

◻️ מאמר זה עודכן לאחרונה ב-16 באוקטובר 2020.