חזרה לעמוד הראשי | פסיקת בית המשפט העליון | בג"ץ 7691/14 אור שערים ואחרים נ. משרד החינוך
קטגוריות: משפט פלילי

בג"ץ 7691/14 אור שערים ואחרים נ. משרד החינוך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

לפני:

כבוד השופט ח' מלצר

כבוד השופט נ' הנדל

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

העותרים:

1. אור שערים

2. חלוצה – אגודה שיתופית קהילתית חקלאית בע"מ

3. נעם פ"ת העמותה לקדום החינוך התורני לאומי

4. תלמוד תורה דביר

5. "דעת מבינים" – העמותה להנחלת חינוך תורני מדעי-ערכי פתח תקוה

6. תלמוד תורה מוריה רמת בית שמש

7. תלמוד תורה עצמונה

8. תלמוד תורה "הדר יוסף"

9. תלמוד תורה "קנין תורה"

10. מרכז תורני רעננה

11. ביה"ס לבנות דחסידי באיאן - רוזין ירושלים

12. בית יעקב בנות שרה

13. למרחב עמותה לקידום חינוך תורני

14. מוסדות הבעש"ט פתח תקווה

15. מוסדות התורה מקור ברוך - בני ברק

16. בית יעקב חסידי בביתר עלית

17. מוסדות צאנז ביתר - גני הילדים מרים

18. מוריה- אלעד

19. בנות ובית יעקב ביתר

20. בנות ויזניץ ירושלים

21. מוסדות חב"ד גילה ירושלים

      ת"ו נער ישראל ע"י צעירי אגודת חב"ד

22. אהלי תפארת משה בביתר

23. מרכז נר ישראל

24. עמותת תורה ומדע תורת אליהו

25. עמותת מוסדות ירים משה

26. עמותת ישיבת תורה והוראה

27. עמותת יחל ישראל

נ  ג  ד

המשיב:

משרד החינוך

עתירה למתן צו על-תנאי

תאריכי הישיבות:

כ"ד באייר התשע"ה

כ"ו בחשון התשע"ו      

(13.5.2015)

(8.11.2015)

בשם העותרים 12-1 ו-27-14:

עו"ד ארנון הראל, עו"ד צפנת נורדמן

בשם העותרת 13:

עו"ד אמנון דה-הרטוך

בשם המשיב:

עו"ד ערין ספדי-עטילה

פסק-דין

השופטת ד' ברק-ארז:

1. שר החינוך החליט על תיקון התקנות הנוגעות למוסדות מוכרים שאינם רשמיים, באופן שהפחית את היקף תמיכת המדינה בהם. לטענת העותרים, תיקון זה לוקה בפגמים חוקתיים וחוקיים, ועל כן דינו להתבטל. האם אלה הם הדברים? זו השאלה שעמדה במרכז הדיון בפנינו. לצידה התעוררו גם שאלות נוספות הנוגעות להיבטים דיוניים (צירוף צדדים ושיהוי), כמו גם שאלות אחרות הצופות פני עתיד, לנוכח הכוונה לשנות את התיקון האמור ביחס לשנת הלימודים הנוכחית.

עיקרי התשתית העובדתית והמסגרת הנורמטיבית

2. העתירה שבפנינו נוגעת לדינים המסדירים את התמיכה במוסדות חינוך במדינת ישראל. הדברים ידועים, ונביא להלן אך את עיקריהם, ככל שאלה דרושים לצורך הכרעה בעתירה (להרחבה, ראו: בג"ץ 8405/13 מרכז תורני רעננה נ' משרד החינוך, פסקאות ב'-ד' (23.3.2015)).

3. המדינה תומכת במוסדות חינוך שונים – בין ציבוריים ובין כאלה שאינם ציבוריים. סעיף 11 לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953 (להלן: החוק) מסדיר עניין זה ומעניק לשר החינוך שיקול דעת רב ביחס אליו כדלקמן:

"השר רשאי לקבוע, בתקנות, סדרים ותנאים להכרזת מוסדות לא רשמיים כמוסדות חינוך מוכרים, להנהגת תכנית היסוד בהם, להנהלתם, לפיקוח עליהם ולתמיכת המדינה בתקציביהם, אם השר יחליט על התמיכה ובמידה שיחליט".

4. מכוחו של סעיף זה הותקנו תקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים), התשי"ד-1953 (להלן: התקנות), ובכללן תקנה 9 שבה ממוקדת העתירה דנן. עובר לאירועים שעליהם נסבה העתירה קבעה תקנה זו כי שיעור השתתפות המדינה בתקצובם של המוסדות המוכרים שאינם רשמיים יהא "75% מתקציבי שעות הלימוד של מוסד חינוך רשמי דומה". לעומת זאת, בעקבות התיקון – שכנגדו מכוונת העתירה – קובעת תקנה זו כי שיעור השתתפות המדינה יהא "75% מתקן הבסיס של מוסד חינוך רשמי דומה". כפי שמפורט להלן, מבחינתם של העותרים ההבדל בין שני הנוסחים הוא שעל-פי התיקון חישוב הסך של 75% מתייחס לסכום נמוך יותר, שאינו מביא בחשבון את התוספת "הדיפרנציאלית" שמקבלים מוסדות בהתאם לרקע הסוציו-אקונומי של התלמידים הלומדים בהם.

5.ההחלטה על תיקונה של תקנה 9 התקבלה על-ידי שר החינוך הקודם, הרב שי פירון, על רקע צמצום בתקציבי משרד החינוך. ההודעה המקורית על הכוונה לבצע את הקיצוץ נמסרה למוסדות החינוך כבר בחודש מאי 2013, ואילו פרסום נוסחו של התיקון נעשה בחודש אוגוסט 2014. העתירות בעניין זה הוגשו בחודש נובמבר 2014 והתייחסו הן לשנת הלימודים התשע"ד (שכבר חלפה) והן לשנת הלימודים התשע"ה (שהייתה באותה עת בראשיתה).

6. בינתיים, אירעו שינויים שונים, שיש להם השלכות על ענייננו – הוקמה ממשלה חדשה והתקבלו החלטות חדשות. במסגרת הודעה שהוגשה ביום 26.10.2015, עדכנה המדינה כי שר החינוך הנוכחי, מר נפתלי בנט, החליט על "תיקון של התיקון" היינו על תיקון נוסף של התקנות שיחזיר עטרה ליושנה ויביא בחשבון את המרכיב "הדיפרנציאלי". נטען בפנינו כי שינוי זה מבטא את מדיניותו השונה של שר החינוך הנוכחי, כמו גם את העובדה שמסגרת התקציב המתוכננת למשרד החינוך לשנת הלימודים הקרובה צפויה להיות רחבה יותר. הכוונה לקדם תיקון זה נמצאת בטיפול, כך נטען, אך הדבר מחייב השלמתם של צעדים נוספים שטרם ננקטו (לרבות הליך של היוועצות בוועד החינוך, בהתאם לנדרש בסעיף 14 לחוק).

טענות הצדדים

7. העותרים, שהם מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים, טוענים כי תיקונה של תקנה 9 פגע בהם, וכי הוא נגוע בהפליה פסולה. לטענתם, תקצובם של מוסדות מוכרים שאינם רשמיים באופן שמשמיט מן התקציב את ההתחשבות ברקע הסוציו-אקונומי של התלמידים הוא פסול מעיקרו, ודינו להיפסל.

8. העותרים אף עומדים על כך שהתקצוב הדיפרנציאלי לא נשלל מבתי הספר הנמנים עם שני הזרמים הגדולים של החינוך המוכר הלא-רשמי – מרכז החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני. העותרים טוענים כי אמנם תוצאה זו נובעת מהוראה ספציפית בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (סעיף 3א(י) שהחיל על זרמים אלה הסדר מיוחד), אולם מציינים כי הקיצוץ שהושת עליהם גרם להעמקת הפערים הקיימים מלכתחילה בין בתי הספר הללו לבין בתי ספר חרדיים בעלי מאפיינים דומים שאינם נמנים עם אותם זרמים (בכלל זאת העותרים), ואף זוהי הפליה פסולה.

9. בנוסף, מעלים העותרים טענות הנוגעות לכך שלא ניתנה להם "תקופת היערכות" לתיקון. לטענתם, אפילו היה התיקון תקף, היה מקום לקבוע שייכנס לתוקף רק החל בשנת הלימודים התשע"ו, כך שחרף התיקון הצפוי ביחס לשנה זו, הם עומדים על העתירה ככל שזו מכוונת לשנים התשע"ד ו-התשע"ה.

10. מנגד, המשיב, משרד החינוך, טוען כי דין העתירה להידחות – על הסף ולגופה.

11. במישור של מבחני הסף, טוען המשיב כי העתירה שהוגשה רק בחודש נובמבר, כשלושה חודשים לאחר החתימה על התיקון לתקנות נגועה בשיהוי, בשים לב לחשיבות הנודעת להיערכות לשנת הלימודים.

12. לגופם של דברים, המשיב טוען כי ההחלטה שהתקבלה היא החלטה לגיטימית במסגרת שיקול הדעת המסור לשר החינוך, ועל כן אין להתערב בה. לעמדת המשיב, בדיקה שנערכה העלתה כי שיעור הפגיעה בבתי הספר הרלוונטיים בשל ביטולו של התקצוב הדיפרנציאלי אינו משמעותי כפי שנטען. בהקשר זה, מציין המשיב כי ביחס ל-70% מבתי הספר הפגיעה אינה עולה על 8% מתקציבם, ורק ביחס ל-30% מהם הפגיעה עולה על שיעור זה. המשיב לא מפרט מעבר לכך, אך הוא מציין כי לנוכח אופייה הכללי של הפגיעה הנטענת בעתירה (שנתמכה לעניין זה רק בתצהיר כללי שעסק בנושא זה בפסקה אחת) די בכך. עוד טוען המשיב כי ככל שהעתירה מכוונת לחוסר יכולתם של תלמידים הנמנים עם חלק מן המוסדות העותרים לעמוד בתשלומים נוספים שיושתו עליהם, הרי שהחינוך הציבורי פתוח בפניהם.

13. המשיב סבור כי העובדה שהתקנה שכנגדה הוגשה העתירה עומדת בפני שינוי מהווה טעם נוסף לדחיית העתירה.

14. בהודעה האחרונה שהוגשה מטעמם, ביום 5.11.2015, מוסיפים וטוענים העותרים כי עמדתם מקבלת משנה תוקף מכך שבראשיתה של שנת הלימודים הנוכחית הועברו כספים נוספים לבתי הספר הכנסייתיים, שגם הם מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים, לכאורה מחוץ לתקנות וביחס לשנים התשע"ד והתשע"ה.

15. המשיב מצהיר בהקשר זה כי ההתפתחויות שחלו לגבי בתי הספר הכנסייתיים הן התפתחויות חדשות שלא נכללו בעתירה, ומכל מקום – ככל שיתברר כי ההטבות שניתנו לבתי הספר הללו רלוונטיות גם לעותרים הרי שהעניין ייבחן ויטופל בהתאם.

16. לנוכח ההתפתחויות שחלו בנושא התקיימו בפנינו שני דיונים, בימים 13.5.2015 ו-8.11.2015. עם זאת, בסיכומו של דבר הודיעונו העותרים כי חרף ההתפתחויות שחלו והצהרות המשיבים הם עומדים על עתירתם.

דיון והכרעה

17. לאחר שבחנו את הדברים אנו סבורים כי דין העתירה להידחות.

18. עמדתנו זו מבוססת קודם כול על בחינת הטענות לגופן. עם זאת, נקדים ונאמר מספר דברים באשר למבחני הסף.

19. ככלל, איננו סבורים כי די בשיהוי הנטען במקרה זה כדי להצדיק את דחיית העתירה על הסף. אכן, חלפו שלושה חודשים בין מועד פרסום התיקון לתקנות לבין מועד הגשת העתירה, אולם לא התרשמנו שניתן לומר כי השיהוי היה בלתי סביר בנסיבות העניין. כמו כן, בשים לב למשקלן של הסוגיות העומדות על הפרק איננו סבורים כי די היה בטענת השיהוי, בעומדה לבדה, כדי להביא לדחיית העתירה על הסף.

20. לעומת זאת, אנו מוצאים לנכון להביע אי-נחת מהתנהלותם של העותרים בכל הנוגע לאי-צירופם של צדדים רלוונטיים. עמדתם של העותרים הייתה כזכור, בין השאר, כי ניתן היה להשית את הקיצוץ בתוך הקבוצה של בתי הספר המוכרים הבלתי רשמיים באופן שונה, אשר ייתן ביטוי להבדלים בין המוסדות בהתאם לרקע הסוציו-אקונומי של התלמידים. משמעותה המעשית של טענה זו הייתה אמורה להיות – אם הייתה מתקבלת – החלטה חלופית של הגדלת הקיצוץ שהושת על בתי ספר אחרים בקבוצתם במטרה להגדיל את תיקצובם של העותרים. דא עקא, שבתי ספר אלה לא צורפו כלל לעתירה כמשיבים, ואף לא צורפה אליה נציגות מדגמית שלהם. יש בכך כדי לעורר תמיהה, במיוחד לנוכח העובדה שהתרענו על כך בפני העותרים כבר בדיון הראשון שקיימנו בעתירה, ביום 13.5.2015. ניתן להתרשם כי העותרים העדיפו כי הדיון בעניינם יתקיים מבלי "להעיר ולעורר". למעשה, די היה בכך כדי להביא לדחיית העתירה, אך למצער מעוררת התנהלות דיונית זו של העותרים אי-נוחות. מכל מקום, איננו צריכים לבסס את החלטתנו על טעם זה בלבד, לאחר שהשתכנענו כי גם לגוף הדברים אין עילה להתערב בהחלטות שהתקבלו בעניינם.

21. הכרעתנו מבוססת על שני אדנים עיקריים – הלגיטימיות של ההבחנה הבסיסית בין החינוך הציבורי לבין החינוך המוכר שאינו רשמי ומתחם שיקול הדעת של שר החינוך בעניין זה. כמובן, משמעות הדברים אינה שכל הבחנה בין מוסדות ציבוריים לאחרים תיחשב תמיד מוצדקת ושוויונית. אולם, לפחות כנקודת מוצא, זוהי הבחנה שיש לתת לה ממשות. לאמיתו של דבר, כך הצהירו אף העותרים. בנסיבות אלה, השאלה הנותרת להכרעה אינה האם יש מקום להבחנה, אלא האם אופן יישומה במקרה זה היה נגוע בפגם או שמא הוא נופל לגדר מתחם שיקול הדעת הלגיטימי של שר החינוך. אנו סבורים שהתשובה האחרונה היא הנכונה.

22. אכן, ככלל, התחשבות בשיקולים של צמצום פערים חברתיים ותקצוב דיפרנציאלי מבטאת עקרונות ראויים. אולם, המידה שבה הדברים נעשים היא גם עניין מובהק של מדיניות. משאלתם של העותרים היא כי יושב להם התקציב אשר נגרע מהם בשנות הלימוד התשע"ד והתשע"ה, אשר ביטא חישוב דיפרנציאלי של תמיכה בהתאם לצורך בטיפוח ותמרוץ של תלמידיהם. העותרים אף הציעו, כאמור, לשנות את אופן החישוב הפנים-קבוצתי, תוך שטענו כי הפגיעה בהם, ביחס למוסדות מוכרים בלתי רשמיים אחרים, היא קשה יותר. מהי המשמעות של החלטה תקציבית חלופית כזו? מהן השלכותיה? עניינים אלה כלל לא התבהרו בפנינו. העותרים אף לא פרטו מהי מידת הפגיעה בכל אחד מהם. במובן זה, גם אם ניתן היה לצפות לפירוט רב יותר מצידו של המשיב, דומה שהעתירה לקתה בכלליות.

23. ככל שטענותיהם של העותרים התייחסו להשוואת עניינם לבתי הספר של מרכז החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני הרי שאין להן כל מקום. עניינם של אלה זכה להסדר חקיקתי מיוחד החוסה תחת פסקת שמירת הדינים, כפי שאף ציינו העותרים עצמם במסגרת העתירה. קביעה כי כל בתי הספר המוכרים הלא רשמיים "צמודים" לתקצוב החריג של החינוך העצמאי ושל מעיין החינוך התורני הייתה יוצרת בפועל "שריון" רחב הרבה יותר מזה שעליו החליט המחוקק, תוך "כבילת ידיו" של משרד החינוך ביחס לרפורמות עתידיות.

24. אכן, בימים אלה עומדות התקנות בפני תיקון נוסף. אולם, אין בכך כדי להעיד כי התיקון הקודם היה פסול. מדיניותו של שר החינוך הנוכחי היא שונה, וכידוע מתחם הסבירות עשוי להכיל במקרים רבים יותר מאפשרות סבירה אחת. למעשה, הגיוני שכך יהיה. לא ניתן אפוא ללמוד דבר מן השינוי, בעומדו לבדו.

25. טענותיהם הנוספות של העותרים באשר להחלטות שהתקבלו בשנת הלימודים הנוכחית בכל הנוגע לבתי הספר הכנסייתיים הן אכן טענות החורגות מן העתירה ונוגעות להתפתחויות מאוחרות לה. המשיב אף הצהיר כי יבחן האם יש השלכות להחלטות אלה על עניינם של העותרים. חזקה עליו שכך יעשה – וזאת מבלי לקבוע מסמרות לגבי השאלה האם קיימים טעמים להבחנה בין בתי הספר הללו לבין יתר בתי הספר המוכרים שאינם רשמיים.

26. לסיכום: העותרים לא הניחו תשתית עובדתית איתנה מספיק לטענותיהם בעתירה. הם נמנעו מצירופם של צדדים רלוונטיים. מעבר לכל אלה – הם לא הוכיחו כי טענותיהם, גם אם מעלות שיקולים ראויים, מחייבות התערבות במישור המשפטי בהחלטות מדיניות שהתקבלו על-ידי שר החינוך הקודם, וממילא עומדות בפני שינוי.

27. סוף דבר: העתירה נדחית. בנסיבות העניין, העותרים ישלמו את הוצאות המשיב בסך 20,000 שקל בחלוקה הבאה: העותרים 12-1 ו-14-27 יישאו יחדיו בסך של 18,000 שקל: העותרת 13 תישא בסך של 2,000 שקל.

  ש ו פ ט ת

השופט ח' מלצר:

אני מסכים.

ש ו פ ט

השופט נ' הנדל:

אני מסכים.

ש ו פ ט

הוחלט כאמור בפסק-דינה של השופטת ד' ברק-ארז.

ניתן היום, ‏ה' בטבת התשע"ו (‏17.12.2015).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   14076910_A14.doc   עכ

 

משרדנו לא ייצג בתיק זה

תודה על פנייתך, אנו ניצור עמך קשר בהקדם האפשרי.
לקבלת ייעוץ משפטי בנושא - השאירו פרטים
* שם:
* נייד:
 

אודות המחבר:

בית המשפט העליון הוא ערכאת הערעור העליונה ומתוקף תפקיד זה הוא שומע ערעורים (בזכות) על פסקי דין של בית משפט מחוזי, ויכול לשמוע ערעורים, לאחר בקשת רשות, על החלטות של בית משפט מחוזי שאינן "פסק דין", וגם ערעור על פסקי דין של בית המשפט המחוזי, כאשר המחוזי דן בערעור על פסק דין של בית משפט השלום. כמו כן, הוא משמש כבית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ) וככזה אמון על קיומו של שלטון החוק והבטחת חוקיות פעולתן של רשויות המדינה. הצלחות המשרד | דירוג המשרד | משרדנו בפייסבוק

הצלחות המשרד בתחום
סגירת תיק משטרתי לקטין שנחשד בהחזקת סכין במסגרת הליך טיפול מותנה בית המשפט המחוזי ביטל הרשעתו של אדם שתקף ופצע שתי נשים בהתקף פסיכוטי ביטול 29 תיקים משטרתיים ללקוח שנחשד בביצוע מגוון רחב של עבירות שחרור חשוד ממעצר בעבירות סחיטה באיומים וקשירת קשר לביצוע פשע סגירת תיק פלילי ללקוח שנמצא מחזיק ב-LSD ופטריות קסם שלא לצריכה עצמית קבלת ערר וסגירת תיק מחוסר אשמה ללקוח שהואשם בעבירות אלימות במשפחה

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
משפט פלילי ללא פסק דין במשך שנים
זאם | 14:48 29/01/2017
משפט פלילי ללא פסק דין במשך שנים
עו''ד אלעד שאול אלבז | 13:08 07/02/2017
ביטול משפט פלילי
יצחק | 08:13 14/10/2016
ביטול משפט פלילי
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:53 14/10/2016
חוסר וודאות לגבי משפט פלילי
גילי | 21:37 28/11/2014
חוסר וודאות לגבי משפט פלילי
עו''ד איילון בירנבוים | 06:59 02/12/2014