חזרה לעמוד הראשי | פסיקת בית המשפט העליון | בג"ץ 8824/13 כפר הס מושב עובדים להתיישבות חקלאית ש
קטגוריות: משפט פלילי

בג"ץ 8824/13 כפר הס מושב עובדים להתיישבות חקלאית ש

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ  8824/13

בג"ץ  1439/14

לפני:  

כבוד הנשיאה מ' נאור

כבוד השופט ע' פוגלמן

כבוד השופט נ' סולברג

העותרים בבג"ץ 8824/13:

1. כפר הס מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ

2. אוהד פרת

3. רחביה בן ציוני

4. אפרים גפני

5. יורם לבב

6. אורי מגן

7. אוריאל פרת

8. יצחק רוה

העותרים בבג"ץ 1439/14:

9. גדעון מזור

1. עיריית טירה

2. הוועדה המקומית לתכנון ובניה טירה

3. הוועד לזוגות צעירים בטירה

4. עמותת המהנדסים למען טירה

5. בעלי אדמות פרטיות בטירה

נ  ג  ד

המשיבים בבג"ץ 8824/13:

1. שר הפנים

2. המועצה הארצית לתכנון ולבניה

3. הולנת"ע (ועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים)

4. הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה, מחוז המרכז

משיבות פורמליות

בבג"ץ 8824/13:

5. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה טירה

6. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה לב השרון

המשיבות בבג"ץ 1439/14:

7. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה דרום השרון

1. המועצה הארצית לתכנון ובניה

2. ועדת המשנה של המועצה הארצית לנושאים

תכנוניים עקרוניים

3. הוועדה המחוזית לתכנון ובניה, מחוז מרכז

עתירות למתן צו על תנאי וצו ביניים

תאריך הישיבה:

י"ג בחשון התשע"ו      

(26.10.2015)

בשם העותרים

בבג"ץ 8824/13:

בשם העותרים

בבג"ץ 1439/14

והמשיבה 5 בבג"ץ 8824/13:

בשם המשיבים 4-1 ו-7-6

בבג"ץ 8824/13

והמשיבות בבג"ץ 1439/14:

עו"ד משה גלזנר

עו"ד איל מאמו; עו"ד אפי שבח דחב"ש

עו"ד ראובן אידלמן; עו"ד נחי בן אור

פסק-דין

הנשיאה מ' נאור:

1. לפנינו שתי עתירות המכוונות נגד החלטת ועדת המשנה של המועצה הארצית לנושאים תכנוניים עקרוניים מיום 2.7.2013, לאשר את שינוי מס' 23 לתוכנית מתאר מחוזית, מחוז המרכז 21/3, שעניינו הרחבת העיר טירה. בשתי העתירות מבוקש לבטל את התוכנית האמורה, אך זאת מנימוקים שונים ותוך שהעתירות מכוונות לתוצאות שונות.

הרקע לעתירות

2. ועדת השרים לעניין המגזר הערבי קיבלה ביום 8.3.2000 החלטה בנושא תכנית עבודה לעדכון תכניות המתאר לישובי המגזר הערבי. בעקבות זאת, נערכו תוכניות מתאר מקומיות למספר יישובים ערביים, ובכלל זה תוכנית מח/281 – "תוכנית מתאר לעיר אל טירה" (להלן: התוכנית המקומית). התוכנית נועדה לקבוע מדיניות לתכנונה ולפיתוחה של העיר טירה והיא כוללת, בין השאר, תוספת שכונות חדשות, הקצאת קרקע לאזור תעסוקה והנחיות להקצאת שטחים פתוחים וקרקע לצרכי ציבור. התוכנית המקומית חלה בעיקר במרחב התכנון המקומי של העיר טירה, אך נכללו בה גם חלקים ממרחבי התכנון של המועצות האזוריות דרום השרון ולב השרון, אשר יועדו לפיתוח עירוני של טירה. הוועדה המקומית לתכנון ובניה טירה (להלן: הוועדה המקומית) המליצה על הפקדת התוכנית ואילו הוועדות המקומיות לתכנון ולבניה לב השרון ודרום השרון המליצו שלא להפקידה. ביום 22.6.2009 החליטה הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז (להלן: הוועדה המחוזית) על הפקדת התוכנית המקומית בתנאים. אחד התנאים שנקבעו היה הפקדת שינוי של תמ"מ 21/3, תוכנית מתאר מחוזית, מחוז המרכז, שממנה חרגה התוכנית המקומית, כדלקמן:

"1. הפקדת שינוי לתמ"מ 21/3 מאזור חקלאי/נוף כפרי פתוח ושטח עתודה לתכנון לאזור פיתוח עירוני ולאזור תעסוקה, בהתאם לגבולות הפיתוח בתכנית המתאר כפי שנקבעו בהחלטה זו."

הודעה בדבר הפקדת התוכנית המקומית פורסמה ברשומות ביום 14.6.2011, וביום 6.5.2011 פורסם הדבר בעיתונות. לתוכנית המקומית הוגשו כ-650 התנגדויות, לרבות על ידי מרבית העותרים שלפנינו.

3. במקביל להתקדמות הליכי התכנון ביחס לתוכנית המקומית, נעשו מהלכים לשינוי התוכנית המחוזית בעניין הרחבת טירה בהתאם לתנאי שקבעה הוועדה המחוזית כאמור (שינוי מס' 23 לתוכנית 21/3 אשר יכונה להלן: התוכנית המחוזית). ביום 24.9.2009 הגישה הוועדה המחוזית למועצה הארצית לתכנון ובניה (להלן: המועצה הארצית) את התוכנית המחוזית, ואלה המטרות שנקבעו בסעיף 9 לתוכנית:

"הרחבת שטח היישוב טירה כמענה לצרכי הפיתוח של העיר טירה: שינוי ייעוד מאזור חקלאי/נוף כפרי פתוח ועתודה לתכנון לאזור פיתוח עירוני, הרחבת אזור תעשייה, מלאכה ותעסוקה וקביעת שטח פתוח מיוחד".

           התוכנית המחוזית משתרעת על פני כ-10,500 דונם והיא מוסיפה לעיר טירה שטחים לפיתוח עירוני ולתעסוקה בהיקף של כ-2,500 דונם. מרבית המקרקעין שבתחומה הם אדמות בבעלות פרטית של תושבי טירה ומאות בודדות של דונמים הן אדמות מדינה, בניהול רשות מקרקעי ישראל, המצויות במרחב התכנון של הוועדות המקומיות דרום השרון ולב השרון. בתוכנית המחוזית נכללים, בין השאר, שטחים בהיקף של כ-70 דונם בייעוד אזור חקלאי/נוף כפרי פתוח, המצויים כיום ב"שטח המשבצת" של המושב כפר הס, שבמועצה המקומית לב השרון (להלן: שטחי המחלוקת). על פי התוכנית, ישמשו שטחים אלה לפיתוח עירוני של טירה.

4. ביום 30.9.2009 פנה ועד המושב כפר הס לשר הפנים בבקשה לעכב את קידום הליכי התכנון של התוכנית המקומית עד אשר יערך בירור יסודי בדבר גורלם של שטחי המחלוקת, המיועדים לצירוף לתחום השיפוט של עיריית טירה. במכתב צוין, בין היתר, כי מדובר בשטחים המעובדים על ידי חברי המושב ונחוצים לפרנסתם.

5. ביום 2.2.2010 הסמיכה המועצה הארצית את ועדת המשנה של המועצה הארצית לנושאים תכנוניים עקרוניים (להלן: הולנת"ע) לדון בהפקדת התוכנית המחוזית ובהתנגדויות לה, ולאשרה. ביום 16.3.2010, בתום דיון בנושא, החליטה הולנת"ע להפקיד את התוכנית המחוזית, בכפוף לתנאים. הודעה על הפקדת התוכנית המחוזית פורסמה ברשומות ביום 2.12.2010 (י"פ התשע"א 6167). לתוכנית הוגשו התנגדויות, לרבות מטעם העותרים. ביום 28.2.2011 דנה הוועדה המחוזית בהתנגדויות ובהמשך העבירה המלצותיה לולנת"ע, אשר מינתה חוקרת לבחינת ההתנגדויות (להלן: החוקרת). ביום 2.7.2013 דנה הולנת"ע בהתנגדויות שהוצגו בדו"ח שהגישה לה החוקרת ובהמלצותיה, והחליטה לאשר את התוכנית המחוזית בתנאים. זאת, לאחר שדחתה, בין השאר, את התנגדויות העותרים. ביום 28.11.2013 פורסמה ברשומות הודעה על אישור התוכנית המחוזית (י"פ התשע"ד 6706).

בג"ץ 8824/13 – עתירת כפר הס

6. ביום 29.12.2013 עתרו מושב כפר הס שבמועצה האזורית לב השרון וחברי האגודה השיתופית בו לביטול התוכנית המחוזית (בג"ץ 8824/13, להלן: עותרי כפר הס ועתירת כפר הס). עתירתם כוונה נגד הכללתם של שטחי המחלוקת בתוכנית המחוזית. ראשית, הם טענו כי החלטות הולנת"ע נגועות בניגוד עניינים בעקבות השתתפותם של מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים (להלן: מינהל התכנון) ושל ארבעה מעובדיו בישיבותיה מיום 16.3.2010 ומיום 2.7.2013 (בהתאמה). לשיטתם, מינהל התכנון הוא הגוף שערך את התוכנית המחוזית והוא בעל עניין באישורה. שנית, טענו עותרי כפר הס כי בהתאם להנחיית שר הפנים ויו"ר המועצה הארצית, היה צורך לקיים הליך של שיפוט מוקדם (פרה-רולינג) בעניין שינוי התחום המוניציפלי של עיריית טירה קודם לאישור הפקדת התוכנית המחוזית, שכללה את שטחי המחלוקת. לטענתם, אין תועלת ממשית בקיום ההליך לאחר הפקדת התוכנית המחוזית וההחלטה לעשות כן לוקה בחוסר סבירות קיצוני, חורגת מסמכות הולנת"ע ומהווה הפרה של חובת הנאמנות שהיא חבה לשר הפנים. באותה הרוח, הם טענו כי היה מקום לעכב את ההליכים בעניין התוכנית המחוזית עד לקבלת החלטה בעניין מעמדם המוניציפלי של שטחי המחלוקת. לדעתם, מהלך כאמור מצריך מינוי של ועדת חקירה לפי סעיף 8 לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: ועדת שינוי גבולות), שתבחן את שינוי תחום עיריית טירה. בנוסף, הם סברו כי יש לפעול כאמור בסעיף 228 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958 (להלן: צו המועצות האזוריות), המסדיר את אופן שינויו של פרט בתוספת הראשונה לצו. שלישית, טענו עותרי כפר הס כי להחלטת הולנת"ע לא צורפו כל המסמכים הנדרשים על פי תמ"א 35, בדגש על נספח נופי-סביבתי ומסמכים המוכיחים את הצורך בצירוף שטחי המחלוקת.

בג"ץ 1439/14 – עתירת טירה

7. ביום 25.2.2014 עתרו גם עיריית טירה, הוועדה המקומית וגורמים נוספים המייצגים את תושבי טירה נגד החלטת הולנת"ע בעניין התוכנית המחוזית (בג"ץ 1439/14, להלן: עותרי טירה ועתירת טירה). עיקר טענתם היה כי התוכנית המחוזית אינה מספקת מענה ראוי לצרכי העיר טירה בשנת 2030, שהיא שנת היעד שנקבעה בה. בין השאר, הם טענו כי התוכנית המחוזית אינה כוללת די שטחים לפיתוח עירוני ומקרקעין בבעלות המדינה אף בהשוואה לתוכנית המקורית שהוגשה, ואשר שונתה. לשיטתם, ההחלטה לגרוע מהתוכנית המקורית שטחים לפיתוח התקבלה בניגוד להמלצת גורמי המקצוע ונבעה משיקולים זרים ולא משיקולים תכנוניים. עותרי טירה הלינו גם על אופן פיזורם בתוכנית של השטחים לפיתוח ועל שינוי ייעודן של קרקעות המצויות בבעלות פרטית של תושבי העיר מקרקע חקלאית/שטח פתוח לשטח פתוח מיוחד. לדידם, ראוי היה למקם את השטח הפתוח על אדמות מדינה. בנוסף, הם הלינו על ההחלטה לצמצם את שטחי המסחר המצויים בצידי הדרך המחברת את טירה לכביש מס' 444 ועל ההחלטה להכשיר רק חלק מהמבנים שנבנו שלא כדין בעבר.          

חלק נכבד מעתירתם הקדישו עותרי טירה לטענה כי התוכנית המקומית אינה מביאה בחשבון את מאפייניה הייחודים של טירה כיישוב ערבי. לדידם, מאפיינים אלה, לצד תהליכים ממושכים של הפקעת קרקעות ואי-הקצאת אדמות מדינה, הובילו למחסור אדיר בקרקעות בעיר. הם טענו כי התוכנית המקומית התבססה על נתונים שהתייחסו לשנת היעד שנקבעה בתחילה – שנת 2020, והיא לא עודכנה לאחר ששנת היעד שונתה לשנת 2030. בנוסף, הם סברו כי הציבור לא שותף די הצורך בהליכי התכנון והזכירו כי בעת אישור התוכנית המקומית נוהלה העיר בידי ועדה קרואה.

           לבסוף, הלינו עותרי טירה על ההחלטה לאשר את התוכנית המחוזית לפני שהסתיים שלב ההתנגדויות לתוכנית המקומית. לדבריהם, בעת אישור התוכנית המחוזית לא נדונו שאלות הליבה הנוגעות לתוכנית המקומית והדיון בהן נדחה עד לאחר אישור התוכנית המקומית. זאת, אף שגורלן של סוגיות אלה בעצם כבר "סונדל" עם אישור התוכנית המחוזית. לדעתם, בכך עוקר מתוכן הליך ההתנגדויות לתוכנית המקומית, נפגעה זכות הטיעון של המתנגדים לה וניטל שיקול דעתה של הוועדה המחוזית, הכבולה להחלטות הולנת"ע, שלמעשה כבר הכריעה לגבי גורל התוכנית המקומית עוד בטרם נדונה.

8. בקשת העותרים למתן צו ביניים נדחתה, והדיון בשתי העתירות אוחד (החלטת חברי השופט נ' סולברג מיום 10.4.2014).

עמדת המשיבים

9. לדעת המשיבים המיוצגים על ידי פרקליטות המדינה (להלן: המשיבים), יש לדחות את שתי העתירות. הם תיארו בהרחבה את עבודת התכנון שקדמה להכנת התוכנית המקומית והדגישו כי הכנתה לוותה על ידי ועדת היגוי בין-משרדית שבה השתתפו גם נציגי עיריית טירה. לדבריהם, העתירות תוקפות החלטות תכנוניות-מקצועיות מובהקות, שלא נפל בהן כל פגם המצדיק התערבות שיפוטית. המשיבים הבהירו כי אם העותרים מבקשים לטעון כי הפגמים שנפלו (לשיטתם) בהליך אישור התוכנית המחוזית מטילים דופי בתוכנית המקומית, הרי שיש לדון בכך במסגרת ההליכים התכנוניים בנוגע לתוכנית זו.

           בהתייחס לעתירת כפר הס, פירטו המשיבים את השיקולים התכנוניים שהובילו להכללת שטחי המחלוקת כשטח לפיתוח עירוני של טירה. הם דחו את הטענות כי השתתפותם של נציגי מינהל התכנון בדיונים בעניין התוכנית המחוזית מהווה ניגוד עניינים. המשיבים לא התכחשו לכך שיש לנקוט הליך של שיפוט מוקדם בעקבות החריגה מגבולותיה המוניציפליים של טירה, אך נקבע כי חריגה זו תיבחן טרם אישור התוכנית המקומית. לדבריהם, כך אכן נעשה בישיבה ביום 16.7.2013 בראשות מנכ"ל משרד הפנים, שבה נדונו החלטות מוסדות התכנון והמלצות מינהל התכנון, ובסיכומה נקבע שניתן לקדם את התוכנית בהתאם להחלטות שהתקבלו. המשיבים שללו את הטענה שלפיה יש לעכב את הליכי התכנון עד למינוייה של ועדה לשינוי גבולות וציינו כי שאלת מינויה של ועדה כאמור תוכל להיבחן בהמשך במידת הצורך.

           בהתייחס לעתירת טירה, טענו המשיבים כי השטח לפיתוח עירוני שנכלל בתוכנית המקומית ובתוכנית המחוזית יענה על צרכי העיר טירה עד לשנת 2030 ואף מעבר לכך. הם דחו את הטענות שלפיהן הולנת"ע סטתה מהמלצת גורמי המקצוע בעניין זה ואת הטענות בדבר פיזור שטחי הפיתוח והבהירו כי אין כל פגם בכך שהתוכנית אינה מכשירה את כל הבנייה הבלתי-חוקית בטירה. עוד טענו המשיבים כי ההחלטות בעניין היקף השטח הפתוח המיוחד ובנוגע לשטחי המסחר שלאורך כביש הגישה לטירה עולות בקנה אחד עם הוראות תמ"א 35. הם הדגישו כי בהכנת התוכנית המקומית (ובהתאם גם התוכנית המחוזית) הובאו בחשבון המאפיינים הייחודיים של טירה. המשיבים שללו גם את הטענה שלפיה היה מקום לעכב את אישור התוכנית המחוזית עד להכרעה בהתנגדויות לתוכנית המקומית. מכל מקום, הם ציינו כי העותרים הגישו התנגדויות בסוגיות שעלו בעתירות, וההתנגדויות נדחו במסגרת הליכי התכנון.

10. ביום 1.10.2014 קיימנו דיון בעתירה, בהשתתפות הצדדים. למחרת היום הורינו למשיבים להגיש הודעה משלימה שבה יפורט המענה שניתן בתוכנית המחוזית לצביון התרבותי-חברתי של העיר טירה ולאופי הבעלות בקרקעות ביישוב.

           בהודעת המשיבים מיום 15.1.2015 תוארה בהרחבה עבודת התכנון שקדמה להכנת התוכנית המקומית, שהולידה את התוכנית המחוזית. לדבריהם, בתהליכים אלה שולבו, בין השאר, נציגי עיריית טירה וכן נערכו מפגשים עם נציגים שונים של הציבור בטירה. לטענתם, כפועל יוצא מתהליך זה, הוחלט להוסיף לעיר כ-2,500 דונם של שטחים לפיתוח עירוני ולתעסוקה, שמתוכם 200 דונם אדמות מדינה. בנוסף, לדבריהם, פרישת השטחים נעשתה במבנה טבעתי, מתוך התחשבות בפרישת הבעלויות במקרקעין בעיר ובמבנה הדמוגרפי והחמולתי של תושביה. המשיבים טענו כי בתכנון הובאה בחשבון גם ההנחה שמימוש הבנייה בשטחים המיועדים לפיתוח יהא חלקי בלבד, נוכח מבנה הבעלויות המאפיין את העיר. מעבר לכך, לטענתם, נוכח מאפייני הבנייה ביישובים ערביים ובשים לב לדירוג הסוציו-אקונומי של טירה, כוללת התוכנית הנדונה הקלות משמעותיות מהצפיפות המינימלית הנדרשת לפי תמ"א 35. לבסוף, הבהירו המשיבים כי יש לאזן את השיקולים האמורים אל מול שיקולים נוספים כגון תכנון בר-קיימא ומוגבלות הקרקע.

           בתגובה, טענו עותרי טירה כי הודעת המשיבים מחזקת את הטענה שלפיה היה מקום להקצות לעיריית טירה אדמות מדינה נוספות. לדעתם, גורמי המקצוע שהשתתפו בהכנת התוכנית המקומית לא הבינו את הלך הרוח והתרבות הערבית ולכן אף שפרנסי העיר ותושביה לכאורה שותפו בהכנת התוכנית, הרי שלמעשה היא נכפתה עליהם הר כגיגית. עותרי כפר הס מצידם טענו כי לא שותפו בהכנת התוכנית המקומית והתוכנית המחוזית ולא יוּדעו מבעוד מועד אודותיהן. לטענתם, הנתונים לגבי צרכי הדיור בטירה ששימשו להכנת התוכניות אינם מבוססים ואין בהם כדי להצדיק את עקירתם של תושבי כפר הס מאדמתם וקטיעת פרנסתם. עוד הם טענו כי לא הוסדרו בתוכניות האמורות מנגנונים לנטילת הקרקעות מבעליהן ומקורות המימון לפיצויים שיידרשו.

11. ביום 25.10.2015 הגישו בעלי הדין בקשה מוסכמת לדחיית מועד הדיון בעתירות, שנקבע למחרת היום. לדבריהם, ביום 19.10.2015 החליטה הוועדה להשלמת תוכניות של הוועדה המחוזית (להלן: הוועדה להשלמת תוכניות) לאשר בתנאים את התוכנית המקומית, ובכך הכריעה בהתנגדויות שהוגשו נגדה. החלטה זו וכן דו"ח החוקר שהונח בפני הוועדה המקומית לא צורפו לבקשה, בנימוק שהן טרם פורסמו באותה העת. הצדדים טענו שנוכח הזיקה ההדוקה בין התוכנית המקומית לבין התוכנית המחוזית יש לדון בעתירות רק לאחר פרסום החלטתה הנ"ל של הוועדה להשלמת תוכניות. בא כוחם של עותרי טירה אף ציין כי הכוונה היא לנצל את דחיית מועד הדיון כדי לנסות להגיע לפתרון מוסכם בין בעלי הדין. הבקשה, שהוגשה ערב הדיון, נדחתה. בדיון שנערך בפנינו למחרת, ביום 26.10.2015 הדגישו הצדדים את הזיקה בין התוכניות, בהינתן שהתוכנית המקומית היא שהולידה את התוכנית המחוזית. במענה לשאלתנו, הבהירו העותרים כי הם עומדים על המשך בירור העתירות.

12. ביום 9.12.2015 הורינו למשיבים, חרף החלטתנו לקיים את הדיון ולא לדחותו, להודיע האם ניתנה החלטת הוועדה להשלמת תוכניות אותה ביקשו להציג לפנינו ומה השלכותיה על ענייננו. רק ביום 8.5.2016, לאחר דחיות חוזרות ונשנות, נתקבלה הודעת המשיבים לגוף העניין, שבה עדכנו בהתפתחויות בהליכים בנוגע לתוכנית המקומית. בכלל זה נמסר כי הוועדה להשלמת תוכניות של הוועדה המחוזית החליטה לאשר את התוכנית המקומית בתנאים ודחתה את ההתנגדויות שהגישו עותרי כפר הס וחלק מעותרי טירה. הוועדה החליטה להשמיט מהתוכנית המקומית שטחים מסוימים החורגים מתחום השיפוט של עיריית טירה והמצויים בתחומי המועצות האזוריות לב השרון ודרום השרון. אולם, נראה כי אין מדובר בשטחי המחלוקת מושא עתירת כפר הס, ולמצער לא בכל השטחים הנדונים בה. עוד קבעה הוועדה להשלמת תוכניות כי אין לעכב את אישור התוכנית המקומית עד לאישור שינוי גבולותיה של עיריית טירה, תוך שציינה כי ניתן יהיה לבחון בהמשך מינוי של ועדה לשינוי גבולות.

דיון והכרעה

13. ייאמר כבר עתה כי חלק לא מבוטל מטענות העותרים מכוון למעשה נגד הסדרים שנקבעו בתוכנית המקומית. ברי כי אין זה המועד או האכסניה המתאימים לדון בטענות אלה. באפשרותם של העותרים, אם יחפצו בכך, לברר טענות מעין אלה בהליכים ובערכאות המיועדים לכך, לאחר סיום הליכי התכנון (ראו פרט 10 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000. כן ראו עע"מ 2141/09 הועדה המחוזית המשותפת לתכנון ולבניה נ' אחל"ה איכות חיים לתושבי השרון, פיסקה 12 (17.11.2010)). כאמור, בתחילה לא ראינו לנכון לדחות את מועד הדיון בעתירה ולהמתין להתפתחויות בקידום התוכנית המקומית, וזאת על מנת שלא לגרום לבזבוז זמן שיפוטי ולעיכובים בבירור ההליכים שלפנינו. בדיעבד, לאחר שהמתנו עוד ועוד לאור עמדות הצדדים, לקבלת עדכונים בדבר התקדמות התוכנית המקומית, מתברר כי אין בכך כדי לאצול במישרין על העתירות שלפנינו, שעניינן התוכנית המחוזית. בדומה יש לדחות את טענת העותרים שלפיה היה מקום לעכב את אישור התוכנית המחוזית עד לשמיעת ההתנגדויות לתוכנית המקומית. התוכנית המקומית ביקשה להרחיב את שטחי הפיתוח העירוני ואת איזור התעסוקה של טירה מעבר להוראות הקבועות בתוכנית המתאר המחוזית 21/3. מכאן שלא ניתן היה לאשר את התוכנית המקומית טרם אישור שינוי בתוכנית המחוזית (ראו, סעיף 130 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה)). בנסיבות אלה, איני סבורה כי ההחלטה להתנות את הפקדת התוכנית המקומית בהפקדת השינוי הנדרש בתוכנית מחוזית מהווה פגם, וודאי לא פגם המצדיק ביטול התוכנית המחוזית.

14. מרבית הטענות המועלות בעתירות שלפנינו מכוונות, לאמיתו של דבר, נגד תבונתן של החלטות מוסדות התכנון. כך, למשל,  טענותיהם של עותרי כפר הס כי לא היה מקום לכלול בתוכנית המחוזית את שטחי המחלוקת וטענותיהם (ההפוכות במידת מה) של עותרי טירה שלפיהן לא נכללו בתוכנית די שטחים לפיתוחה של העיר. הוא הדין לגבי הטענות בעניין ההחלטה בדבר שינוי ייעודם של שטחים מסוימים והטענות בנוגע לאופן פיזורם, מיקומם והיקפם של שטחי הפיתוח. מדובר בשאלות תכנוניות-מקצועיות מובהקות שהסמכות להכריע בהן מסורה למוסדות התכנון. כלל ידוע הוא כי בית המשפט אינו שם עצמו בנעליהן של רשויות התכנון ואין הוא מעמיד את שיקול דעתו המקצועי תחת שיקול דעתן. הלכה היא כי בית המשפט יתערב בהחלטות המקצועיות של מוסדות התכנון במשורה בלבד ורק מקום שיש לכך עילה בדין (ראו, למשל, בג"ץ 11745/04 רמות למען הסביבה נ' המועצה הארצית לתכנון ולבניה, פיסקה 8 (4.9.2008) (להלן: עניין רמות); בג"ץ 2920/94 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, פ"ד נ(3) 441, 446 (1996)). הכנת תוכנית מתאר היא למעשה מקרה פרטי של בעיה "רב-קדקודית", כפי שהגדיר זאת השופט י' זמיר. הכוונה לבעיה המצריכה איזון בין מספר רב של גורמים, כאשר מלאכת האיזון מוטלת על הרשות המינהלית (בג"ץ 7721/96 איגוד שמאי ביטוח בישראל נ' המפקחת על הביטוח, פ"ד נה(3) 625, 645 (2001) (להלן: עניין שמאי הביטוח)). במקרים אלה, מתקיימים ביתר שאת הנימוקים התומכים בריסון שיפוטי (ראו גם, ע"א 8797/99 אנדרמן נ' ועדת הערר המחוזית לפי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, חיפה, פ"ד נו(2) 466, 474 (2001); בג"ץ 10/00 עיריית רעננה נ' המפקחת על התעבורה מחוזות ת"א והמרכז, פ"ד נו(1) 739, 756 (2001)). ובמילותיו של השופט זמיר:

"אין פירושו של דבר שבית המשפט ימשוך ידו מכל טיפול בבעיה רב-קדקודית. הוא מוסמך לטפל בבעיות כאלה, כגון בתכנית מיתאר או בתוואי לדרך, ובפועל הוא מטפל בהן מעשה שיגרה. אך הוא מגביל עצמו בדרך הטיפול. מצד אחד, הוא אינו מוכן לשים עצמו במקום הרשות המינהלית ולמלא את התפקיד שהוטל עליה, כגון להכין תכנית מיתאר או לקבוע תוואי לדרך או להורות לה מה תהיה התכנית או מה יהיה התוואי. מצד אחר, הוא מוכן, במקרה של מחדל שלא כדין, לצוות על הרשות המינהלית להפעיל את סמכותה, כגון להכין תכנית מתאר לפי שיקול-דעתה..." (עניין שמאי הביטוח, בעמ' 645).

15. לאחר בחינת מכלול החומר שהוצג בפנינו, לא שוכנעתי כי בהחלטות מוסדות התכנון מושא העתירות נפלו פגמים משפטיים המצדיקים התערבות שיפוטית. בקיצור נמרץ, אציין כי העובדה שבמסגרת הליכי התכנון מחליטה רשות התכנון לערוך שינוי בתוכנית הראשונית שהוגשה לה, כשלעצמה אינה מלמדת כי נפל פגם בהליך. מוסדות התכנון רשאים לעדכן ולשנות את התוכניות במהלך הכנתן והכל במגבלות הדין (ראו, למשל, עע"מ 6944/11 המועצה הארצית לתכנון ובניה נ' זלצר, פיסקאות 21-20 (16.8.2015) וההפניות שם). ממילא אין לראות בהחלטה מעין זו של מוסדות התכנון משום סטייה מהמלצותיהם של גורמי המקצוע, כפי שטענו עותרי טירה. בנוסף, לאור ההבהרות שנמסרו לנו, לא מצאתי כי החלטת הולנת"ע בעניין הצרכים התכנוניים של העיר נגועה בפגם. ההחלטה נסמכה על תשתית מקצועית ולא ניתן לומר כי היא לוקה בחוסר סבירות קיצוני. כאמור, אין זה תפקידו של בית המשפט להכריע מהם הצרכים של יישוב מסוים או מהו הפתרון התכנוני המדויק המתאים לענות עליהם. תפקידנו לבקר את חוקיות התוכנית המבקשת להשיב על שאלות אלה (ראו גם, עע"מ 2418/05 מילגרום נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה, פיסקאות 10-9 (24.11.2005)). קשה שלא להתרשם כי עתירת טירה מכוונת יותר נגד מה שאין בתוכנית המחוזית מאשר כלפי מה שיש בה. אין מניעה לאשר את שיש בתוכנית ולהשאיר לימים יבואו את מה שאין, לרבות תכנון שטחים נוספים. הדבר אינו מונע אישורה של תוכנית זו והמשך פנייה לרשויות המתאימות מעבר לכך.

16. לאור האמור, מסקנתי היא כי יש לדחות את עתירת טירה. נותרה בפנינו, אפוא, עתירת כפר הס, ובמרכזה שתי טענות: טענת ניגוד העניינים והטענה בנוגע לסדר הקדימויות בין המישור התכנוני (הכללת שטחי המחלוקת בתוכנית המחוזית) לבין המישור המוניציפלי (שינוי תחום היישוב טירה). נדון בדברים כסדרם.

טענת ניגוד העניינים

17. עותרי כפר הס טענו כי השתתפותם של מנהל מינהל התכנון ושל ארבעה מעובדיו בישיבת הולנת"ע ביום 16.3.2010 וביום 2.7.2013 (בהתאמה) "צובעת" את ההחלטות שהתקבלו בישיבות אלה בניגוד עניינים. זאת, לדידם, כיוון שמינהל התכנון הוא בעל עניין באישור התוכנית המחוזית, בהיותו הגורם שערך אותה.

18. בסעיף 47א לחוק התכנון והבניה נאסרה השתתפותו של חבר מוסד תכנון בהליכים מסוימים שהוא בעל עניין בהם. וכך נקבע שם:

"(א) חבר מוסד תכנון לא ישתתף בדיון ובהצבעה בקשר להתנגדות או לערר, לפי העניין, למעט בהליך לפי סעיף 62(ד), אם נתקיים בו אחד מאלה:

(1) הוא נציג של גוף אשר יזם את התכנית המובאת לדיון, או של גוף אשר הגיש התנגדות או ערר לאותה תכנית; (ההדגשה נוספה, מ.נ.)

(2) הוא נטל, כחבר, חלק בהחלטת אותו מוסד התכנון שעל החלטתו הוגש הערר...".

           בעלי הדין הסכימו למעשה כי הוראות סעיף 47א הנ"ל אינן מתקיימות כלשונן במקרה דנא. עותרי כפר הס הכירו בכך שהישיבה מיום 16.3.2010 שבה השתתף מנהל מינהל התכנון, בתפקידו כיו"ר הולנת"ע, לא עסקה בהתנגדות או בערר, כמצוות סעיף 47א(א)(1) לחוק התכנון והבניה. בנוסף, עובדי מינהל התכנון שהשתתפו בדיון הפנימי שנערך ביום 2.7.2013 בולנת"ע בעניין ההתנגדויות לתוכנית המחוזית, אינם חברים בולנת"ע. המשיבים, מצידם, הדגישו כי מינהל התכנון אינו צד מעוניין בתוכנית המחוזית וכי הוא אינו הגורם שיזם אותה. לדבריהם, הוועדה המחוזית היא שהגישה את התוכנית לאישור המועצה הארצית בהתאם להוראות סעיף 56 לחוק התכנון והבניה וכמצוין בסעיף 7 לתקנון התוכנית המחוזית. נציגי הוועדה המחוזית לא השתתפו בדיון הפנימי בולנת"ע שבו אושרה התוכנית המחוזית. לשיטת המשיבים, תפקיד המינהל, המלווה את פעילות המועצה הארצית, בעריכת התוכנית היה טכני בלבד ועיקרו הקפדה כי התוכנית תהא ערוכה כנדרש. מכאן, שלא מתקיימת הוראת סעיף 47(א)(1) הנ"ל.

19. עם זאת, האיסור הכללי להימצא בניגוד עניינים עשוי לחול במקרים נוספים מעבר לאלה שמנה המחוקק במפורש (ראו, בג"ץ 531/79 סיעת הליכוד בעיריית פתח תקווה נ' מועצת עיריית פתח תקווה, פ"ד לד(2) 566, 573 (1980)). לפיכך, העובדה שלא מתקיימות הוראות סעיף 47א לחוק התכנון והבנייה אינה שוללת כשלעצמה את האפשרות כי ההחלטות הנדונות נגועות בניגוד עניינים. זו טענתם של עותרי כפר הס. הדוגמה הראשונה שעליה הם מבקשים להישען היא עניין רמות, שם נפסק כי השתתפותה של מתכננת המחוז בדיון פנימי בולנת"ע בעניין תיקון אותו יזמה הוועדה המחוזית, מהווה ניגוד עניינים. זאת, אף שהמתכננת לא הייתה חברה במוסד המוסמך להחליט בהתנגדות (שם, פיסקאות 17-16). לטעמי, אין בדוגמה זו כדי להועיל לעותרים. בעניין רמות התבססה הכרעתו של בית המשפט על התפקיד המשמעותי שמילאו הוועדה המחוזית ומתכננת המחוז בייזומה ובקידומה של התוכנית שנדונה שם. בענייננו, לעומת זאת, לא הוצגה תשתית עובדתית המלמדת כי למינהל התכנון הייתה מעורבות, לא כל שכן מעורבות עמוקה, בייזום התוכנית המחוזית. כהערת אגב, אציין כי בעניין רמות הזכיר בית המשפט כי תחת קבלת ייעוץ מקצועי ממתכננת המחוז, שהייתה מעורבת בגיבוש התוכנית, היה באפשרות הולנת"ע להיעזר במינהל התכנון לשם קבלת סיוע תכנוני-מקצועי (שם, בפיסקה 17). המקרה דנא נבדל גם מבג"ץ 9485/08 עזרא נ' ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים, פיסקה 20 (30.1.2012) (להלן: עניין עזרא), שאף אליו הפנו עותרי כפר הס. באותו עניין נקבע כי מנהל מינהל התכנון, שהיה גם יו"ר הולנת"ע, צריך היה להימנע מלהשתתף בקבלת החלטה בולנת"ע לגבי תוכנית אותה ערך משרד אדריכלים פרטי שהקים וניהל בעבר. בשונה מאותה פרשה, אין בפנינו עדויות למעורבותו של מינהל התכנון בייזום התוכנית המחוזית וכן לא נטען לניגוד עניינים אישי (על ההבחנה בין ניגוד עניינים אישי לבין ניגוד עניינים מוסדי, ראו, למשל, יצחק זמיר "ניגוד עניינים בשירות הציבורי" ניגוד עניינים במרחב הציבורי: משפט, תרבות, אתיקה, פוליטיקה 251-244 (עורכים דפנה ברק-ארז, דורון נבות ומרדכי קרמניצר, 2009); טנה שפניץ ניגוד עניינים במגזר הציבורי למעשה ולהלכה 265-261 (2013)). יתרה מכך, אף בעניין עזרא הוחלט כי בנסיבות העניין לא היה בניגוד העניינים כדי להצדיק את ביטול ההחלטה הנדונה.

20. בבחינת למעלה מן הצורך יצוין, כי מפרוטוקול הדיון שנערך ביום 22.6.2009 בוועדה המחוזית בנושא התוכנית המקומית עולה כי נציגי מינהל התכנון עמדו בראש הוועדה הבין-משרדית שליוותה את עבודת התכנון שהולידה את התוכנית המקומית. לכאורה ניתן היה להשתית על כך טענה שלפיה למינהל היה עניין באישור התוכנית המחוזית, שהמחוללת שלה הייתה התוכנית המקומית. לא ראיתי לנכון להכריע בשאלה זו. הדבר לא נטען על ידי עותרי כפר הס ואין בפנינו מידע מספק לגבי תפקידו של מינהל התכנון וחלקו בהכנת התוכנית המחוזית. מכל מקום, לאור כל האמור, לא ניתן לקבוע כי הוכח שהחלטות הולנת"ע נושא העתירה לוקות בפגם של ניגוד עניינים, לא כל שכן כי פגם זה מצדיק את ביטולן.

סדר הקדימויות – הליך התכנון מול ההליך המוניציפלי

21. טענה נוספת של עותרי כפר הס עניינה סדר קבלת ההחלטות בנוגע לשטחי המחלוקת. כזכור, מדובר בשטחים בייעוד אזור חקלאי/נוף כפרי פתוח, המצויים בשטח המשבצת בכפר הס, הנכללים בתוכנית המחוזית כשטחים לפיתוח עירוני של העיר טירה. עותרי כפר הס טענו כי תחילה צריכה הייתה להתקבל החלטה בדבר שיוכם המוניציפלי של השטחים ורק אז ניתן היה להכריע בשאלת אישורה של התוכנית המחוזית. בכלל זה, הם טענו כי היה מקום לעכב את אישור התוכנית המחוזית עד לאחר בחינת שינוי תחום העיריה על ידי ועדת שינוי גבולות; עד להשלמת הפעולות הנדרשות לפי סעיף 228 לצו המועצות האזוריות; ועד שיוכרע העניין בהליך של שיפוט מוקדם בפני מנכ"ל משרד הפנים. לעומתם, סברו המשיבים כי לא הייתה הצדקה לעכב את הליכי התכנון בעניין התוכנית המחוזית.

22. כאשר מבוקש לשנות את השיוך המוניציפלי של שטח מסוים לצורך תכנוני מיועד עשויה להתעורר השאלה האם יש לצעוד תחילה במסלול התכנוני (של אישור השינוי התכנוני) או במסלול המוניציפלי (של שינוי תחום השיפוט). לכל בחירה עלולים להיות חסרונות. למשל, אם יוחלט לשנות את שיוכו של השטח ולאחר מכן יידחה השינוי התכנוני, הרי שיהא בכך כדי לסכל את המטרה שלשמה הוא "סופח". בה בעת, "סיפוח" השטח עשוי להיות נחוץ לצורך בחינת השינוי התכנוני על ידי רשות התכנון המקומית (ראו והשוו, בג"ץ 2689/00 מועצה אזורית גליל תחתון נ' שר הפנים, פ"ד נה(4) 161, 168-167 (השופט א' מצא) 171-170 (השופטת א' פרוקצ'יה) (2001) (להלן: עניין גליל תחתון). עתירה לדיון נוסף בפסק הדין נדחתה (דנג"ץ 4762/01 מועצה אזורית גליל תחתון נ' שר הפנים (6.11.2001)). בעניין גליל תחתון נקבע כי בנסיבות העניין ולאור השיקולים שהניעו את שר הפנים באותו מקרה, היה הוא רשאי להכריע בנושא שינוי שיוכו של השטח בלא להמתין להחלטת רשות התכנון. לטעמי, אין להסיק מדברים אלה מסקנה גורפת וכללית שלפיה מוסד תכנון אינו רשאי לקבל החלטה תכנונית לגבי שטח מסוים כל עוד לא נתקבלה לגביו החלטה במישור המוניציפלי. אף בעניין גליל תחתון הובהר כי ייתכנו מקרים שבהם יהא מקום לעכב את ההחלטה בנושא שיוך השטח עד לקבלת החלטתה של רשות התכנון. כן הודגש שם כי בכל מקרה שר הפנים אינו רשאי להתעלם מהמטרה התכנונית שלשמה מבוקש שינוי גבולות הרשות (שם, בעמ' 168-167 (השופט מצא)).

23. מכל מקום, מקובלת עליי טענת המשיבים כי ההחלטה בדבר סדר ההתקדמות בשני המסלולים, התכנוני והמוניציפלי, עניינה במישור שיקול הדעת והסבירות והיא אינה נעוצה במישור הסמכות. המשיבים טענו, כחיזוק לעמדתם, כי הטעמים להכללת שטחי המחלוקת בתוכנית המחוזית הם שיקולים תכנוניים מובהקים. לדבריהם, מדובר באדמות מדינה בשטח מצומצם יחסית, הניצבות ברצף לשטח הפיתוח העירוני הקיים של העיר טירה, ממזרח לרצועה לתכנון דרך אזורית מס' 554, דרך המהווה חיץ בין טירה לבין כפר הס. המשיבים טענו כי שטח זה יאפשר פיתוח עירוני של העיר טירה על קרקעות מדינה. שיקולים אלה נזכרו גם בדיוני הולנת"ע בנוגע לשטחי המחלוקת ובדו"ח שהכינה החוקרת שמונתה לדון בהתנגדויות לתוכנית המחוזית. לאור דברים אלה ובהתבסס על המידע שלפנינו, לא ניתן לקבל את טענת עותרי כפר הס כי דיוני הולנת"ע "אינם מגלים כל שיקול תכנוני" בהחלטה בעניין שטחי המחלוקת (וראו, עניין גליל תחתון, בעמ' 168). בנוסף, יש להביא בחשבון את העובדה שבמקרה זה כלל לא מתעורר הקושי שנדון בעניין גליל תחתון, שעניינו מצב בו סיפוח השטח נחוץ כתנאי מוקדם לשינוי מרחב התכנון המקומי (שם, בעמ' 171 (השופטת פרוקצ'יה)).

24. בטיעוני עותרי כפר הס חזר החשש כי ההחלטה לאשר את התוכנית המחוזית, שבה נכללו שטחי המחלוקת, למעשה תסתום את הגולל על ההחלטה בדבר שינוי התחום המוניציפלי. בפרט הם הזהירו כי לאחר אישור התוכנית המחוזית לא יהיה עוד ערך של ממש להקמת ועדה לשינוי גבולות או לקיום הליך של שיפוט מוקדם.

25. אשר להליך של שיפוט מוקדם, בעלי הדין מסכימים למעשה כי הליך כאמור, שייערך בפני מנכ"ל משרד הפנים, אכן נחוץ ביחס לתוכניות המתייחסות להרחבת העיר טירה בעקבות החריגה מגבולותיה המוניציפליים. ברם, בעוד שעותרי כפר הס סברו כי יש הכרח לקיים הליך זה לפני אישור התוכנית המחוזית, עמדת המשיבים הייתה כי ניתן לקיימו לפני אישור התוכנית המקומית. לדברי האחרונים, כך נקבע בהחלטת הולנת"ע מיום 16.3.2010 וזה היה הטעם לדחיית ההתנגדויות לתוכנית המחוזית בעניין זה. עוד ציינו המשיבים כי הנושא אכן הובא בפני מנכ"ל משרד הפנים ביום 16.7.2013 (היינו, לאחר אישור התוכנית המחוזית ובטרם אישור התוכנית המקומית). לדבריהם, הוא קבע כי ניתן לקדם את התוכנית (המקומית, כפי הנראה) בהתאם להחלטות שנתקבלו. החלטת מנכ"ל משרד הפנים שבה נקבע כי יש לקיים הליך של שיפוט מוקדם במקרים אלה לא צורפה לעתירה. בתגובתם מיום 16.6.2016 ציינו העותרים כי לא עלה בידיהם לאתר הנחיה זו. כיוון שההחלטה אינה מצויה לפנינו אין באפשרותנו לקבוע האם היא אכן הקימה חובה לערוך הליך כאמור ובאיזה שלב. במילים אחרות, לא עלה בידי עותרי כפר הס להוכיח כי המשיבים לא יצאו ידי חובתם בעניין זה, אם אומנם קיימת להם חובה כאמור. מבלי להביע עמדה נחרצת בנושא אעיר, כי בנסיבות העניין, אף אם אניח לטובת העותרים כי אכן היה מקום להקדים את הליך השיפוט המוקדם, ספק בעיניי אם די היה בכך כדי לפסול את החלטת הולנת"ע.

26. בהתייחס לשאלת מינוייה של ועדת שינוי גבולות, מסרו המשיבים כי "סוגיית המינוי של ועדה כאמור תוכל להיבחן בהמשך הדרך במידת הצורך ובשים לב להתפתחויות במישור התכנוני" (סעיף 37 לתגובה המקדמית מיום 21.9.2014). בנוסף, בדיון שנערך לפנינו ביום 1.10.2014, ציינו באי כוחם כי אם תאושר התוכנית המקומית יהא צורך ליצור הלימה בין המצב התכנוני לבין המצב המוניציפלי. לטענתם, הדרך לעשות כן תהא באמצעות הקמת ועדת שינוי גבולות. לאור דברים אלה, איני רואה מקום להתערב בשיקול דעתם של מוסדות התכנון ולקבוע כי הולנת"ע לא הייתה רשאית לאשר את התוכנית המחוזית כל עוד לא שונה התחום המוניציפלי של עיריית טירה. אם אכן תאושר התוכנית המקומית באופן סופי ואומנם יידרש שינוי תחום השיפוט של עיריית טירה, חזקה על הרשויות המוסמכות כי יעשו כן בהתאם לתנאים שנקבעו לכך בדין. במסגרת זו, תידרש בחינה של שאלת מינויה של ועדת שינוי גבולות (לדיון בחשיבותן של ועדות כאמור, ראו, למשל, בג"ץ 595/94 המועצה המקומית מכבים-רעות נ' ראש הממשלה ושר הפנים, פיסקה 4 (12.7.1994). כן ראו בג"ץ 6747/05 המועצה המקומית תל שבע נ' שר הפנים, פיסקה 7 (29.7.2008), שם צוין כי לאור המשקל הרב המיוחס לוועדות אלה, נוהג משרד הפנים למנותן אף מקום שלא הייתה דרישה חקוקה לעשות כן (דרישה הקיימת בעניינן של עיריות)). כן יהא מקום לתת את הדעת להוראות סעיף 228 לצו המועצות האזוריות. למותר לציין, כי כל החלטה שתתקבל תהא כפופה לביקורת שיפוטית. באותה הרוח, היה ובסופו של דבר תתקבל החלטה שלא לערוך שינוי בגבולות המוניציפליים של עיריית טירה והמועצות האזוריות הסמוכות לה, הרי שניתן יהיה בעתיד לקדם תיקון שיסדיר בהתאם את מעמדם של שטחי המחלוקת. אכן, ייתכן שניתן היה לפעול במקביל בשני הערוצים, התכנוני והמוניציפלי. אולם, משהגענו עד הלום, לא ראינו לנכון להתערב בהחלטות שנתקבלו אך בשל כך.

27. לבסוף, לא מצאתי ממש בטענות עותרי כפר הס המכוונות נגד החלטת הולנת"ע לדחות את הגשת הנספח הנופי-סביבתי לשלב של הכנת התוכנית המקומית. בהחלטה זו אימצה הולנת"ע את המלצות הוועדה המחוזית, התואמות להמלצות החוקרת. ההחלטה עולה בקנה אחד עם הוראות סעיף 10.1.2(2) לתמ"א 35, שם נקבע כי החלטת מוסד התכנון בדבר צירופו של נספח נופי-סביבתי לתוכנית מקומית שתיערך לפי תוכנית מתאר מחוזית פוטרת מחובת הגשת הנספח בעת הפקדת התוכנית המחוזית. לדברי המשיבים, קודם לדיוני הולנת"ע, הועבר לחבריה הנספח הנופי-סביבתי שצורף לתוכנית המקומית. לפיכך, איני רואה פסול בהחלטת הולנת"ע בעניין זה. 

28. סוף דבר: שתי העתירות נדחות בלא שהוצא צו על תנאי. לא ייעשה צו להוצאות.

                                                                                                ה נ ש י א ה

השופט ע' פוגלמן:

           אני מסכים.

                                                                                                ש ו פ ט

השופט נ' סולברג:

           אני מסכים.

                                                                                                ש ו פ ט

           הוחלט כאמור בפסק דינה של הנשיאה מ' נאור.

           ניתן היום, ‏י"ט בתמוז התשע"ו (‏25.7.2016).

ה נ ש י א ה                                ש ו פ ט                                     ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   13088240_C24.doc   דז

  www.court.gov.il

משרדנו לא ייצג בתיק זה

תודה על פנייתך, אנו ניצור עמך קשר בהקדם האפשרי.
לקבלת ייעוץ משפטי בנושא - השאירו פרטים
* שם:
* נייד:
 

אודות המחבר:

בית המשפט העליון הוא ערכאת הערעור העליונה ומתוקף תפקיד זה הוא שומע ערעורים (בזכות) על פסקי דין של בית משפט מחוזי, ויכול לשמוע ערעורים, לאחר בקשת רשות, על החלטות של בית משפט מחוזי שאינן "פסק דין", וגם ערעור על פסקי דין של בית המשפט המחוזי, כאשר המחוזי דן בערעור על פסק דין של בית משפט השלום. כמו כן, הוא משמש כבית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ) וככזה אמון על קיומו של שלטון החוק והבטחת חוקיות פעולתן של רשויות המדינה. הצלחות המשרד | דירוג המשרד | משרדנו בפייסבוק

תגיות - מונחים נוספים בתחום
משפט פלילי | פסיקה | פסקי דין | פסקי דין פלילי | מאגר משפט פלילי | מאגר משפטי | פסיקה עליון | פס"ד פלילי

הצלחות המשרד בתחום
מחיקת רישום משטרתי בעבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש שחרור ממעצר חייל שנחשד בהחזקה ושימוש בסמים מסוכנים במסגרת פרשיה רחבה וחמורה בצבא ביטול צו הרחקה שהוצא נגד לקוח במסגרת סכסוך שכנים נערה בת 14 התלוננה כי המציל בבריכה ניסה לאנוס אותה והתיק נגדו נסגר מחוסר אשמה ביטול הרשעה ללקוח שנתפס מחזיק במחשבו מאות תכנים מיניים פדופיליים סגירת תיק פלילי ללקוחה שהואשמה בזיוף מסמכים וקבלת דבר במרמה

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
משפט פלילי ללא פסק דין במשך שנים
זאם | 14:48 29/01/2017
משפט פלילי ללא פסק דין במשך שנים
עו''ד אלעד שאול אלבז | 13:08 07/02/2017
ביטול משפט פלילי
יצחק | 08:13 14/10/2016
ביטול משפט פלילי
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:53 14/10/2016
חוסר וודאות לגבי משפט פלילי
גילי | 21:37 28/11/2014
חוסר וודאות לגבי משפט פלילי
עו''ד איילון בירנבוים | 06:59 02/12/2014