חזרה לעמוד הראשי | פסיקת בית המשפט העליון | בג"ץ 8615/14 אמיר פלדשטיין נ. מועצת מקרקעי ישראל
קטגוריות: משפט פלילי

בג"ץ 8615/14 אמיר פלדשטיין נ. מועצת מקרקעי ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ  8615/14

לפני:  

כבוד השופט י' דנציגר

כבוד השופט צ' זילברטל

כבוד השופטת ע' ברון

העותרים:

1. אמיר פלדשטיין

2. אביבה פורסטר

נ  ג  ד

המשיבות:

1. מועצת מקרקעי ישראל

2. רשות מקרקעי ישראל

עתירה למתן צו על תנאי

תאריך הישיבה:

ב' בחשון התשע"ז

(03.11.16)

בשם העותרים:

עו"ד עמיר דרורי

בשם המשיבות:

עו"ד אבינעם סגל-אלעד; עו"ד תדמור עציון

פסק-דין

השופט י' דנציגר:

             עניינה של העתירה שלפנינו בהחלטת המשיבה 1 (להלן: המועצה) מספר 1316 מיום 31.12.2013 בדבר "שימושים נלווים לפעילות החקלאית בנחלה במושבי עובדים ובכפרים שיתופיים" (להלן: החלטה 1316).

רקע נורמטיבי

1. סעיף 1א(1) לחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960 (להלן: חוק רשות מקרקעי ישראל) קובע כי המשיבה 2 (להלן: רמ"י) תפעל "לניהול מקרקעי ישראל כמשאב לשם פיתוחה של מדינת ישראל לטובת הציבור, הסביבה והדורות הבאים". סעיף 2א(1) קובע כי תפקידה של רמ"י הוא "הקצאת קרקעות למטרות מגורים, דיור בהישג יד, דיור ציבורי, תעסוקה, שטחים פתוחים ולמטרות אחרות, במקומות ובהיקפים הנדרשים על פי צורכי המשק, החברה והסביבה, לרבות צרכים עתידיים". אשר לתפקידה של המועצה, נקבע בסעיף 3 כי היא "תקבע את המדיניות הקרקעית שלפיה תפעל הרשות, תפקח על פעולות הרשות ותאשר הצעת תקציבה שייקבע בחוק".

2. בהחלטת המועצה מספר 1 מיום 17.5.1965 בדבר "מדיניות הקרקע בישראל" (להלן: החלטה 1) נקבעו עיקרי המדיניות למסירת קרקע חקלאית. כך, נקבע בסעיף א.1. כי "קרקע חקלאית תימסר בדרך של חכירה בלבד ליצור מוצרים חקלאיים ולהקמת מבנים ומתקנים הדרושים למגורי המתיישבים ולצרכיהם האחרים וכן לצרכי הייצור החקלאי". עוד נקבע בסעיף א.4.א. כי קרקע חקלאית תוחכר במסגרת של נחלות. יוער כי על פי רוב, מחולקת נחלה חקלאית לשלוש חלקות, כאשר חלקה א' משמשת בין היתר למגורי החקלאי.

3. סעיף 1 לחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), התשכ"ז-1967 (להלן: חוק ההתיישבות) קובע כי "קרקע חקלאית" הינה "קרקע שנועדה לשמש לייצור תוצרת חקלאית, לגידול פרחים, למשתלה, לגידול בעלי חיים או להחזקתם או למרעה להם, או להחזקת ציוד חקלאי או מלאי חקלאי" [ההדגשה הוספה]. עוד נקבעו בתוספת הראשונה לחוק ההתיישבות מספר שימושים בקרקע אשר ייחשבו כ"שימוש חורג". בסעיף 2 לחוק ההתיישבות נאסר שימוש חורג בקרקע ללא היתר מאת שר החקלאות או מי שהשר הסמיכו לכך.

4. על אף האמור, ברבות השנים התירה המועצה לבעל הזכויות בנחלה לבצע פעילות לא חקלאית, בכפוף לתנאים מסוימים. בתמצית ייאמר, כי ביום 27.3.2007 – ולאחר שהתקבלו מספר החלטות קודמות בנושא – התקבלה החלטה מספר 1101 בדבר "שימוש לתעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים של הנחלה" (להלן: החלטה 1101), אשר הסדירה את התנאים לפיהם יותר שימוש לא חקלאי בנחלה. החלטה 1101 תוקנה בהחלטה מספר 1265 מיום 29.10.2012 (להלן: החלטה 1265). החלטה 1265 תוקנה בהחלטה מספר 1458 מיום 18.4.2016.

5. ביום 22.5.2012 התקבלה החלטה מספר 3209 של הנהלת רמ"י בדבר "גידול בעלי חיים שלא למטרות יצור מזון" (להלן: החלטת הנהלה 3209), במסגרתה נקבע כי יש "להכיר בגידול בעלי חיים שלא למטרות מזון כפעילות חקלאית". לצד זאת, הסמיכה הנהלת רמ"י צוות שתפקידו "לקבוע מהו ה"גבול" שבין הפעילות החקלאית במקרים אלו לבין הפעילות המסחרית וכן להמליץ על שיעור תשלום בגין השימושים הלא-חקלאיים".

6. בהמשך לכך, קיבלה המועצה את החלטה 1316 – היא ההחלטה נשוא העתירה דנן – המגדירה את השימושים הבאים כ"שימושים נלווים לגידול בעלי חיים" (להלן: שימושים נלווים):

"שירותי טיפול, אחסנת בעלי חיים, ריפוי וטיפול באמצעות בעלי חיים, ליטוף בעלי חיים והתנסות בגידולם, חנות ממכר בעלי חיים וציוד לגידולם, רכיבה טיפולית ולימודי רכיבה".

           סעיף 1 להחלטה 1316 מתיר לבעלי זכויות בנחלה לבצע שימושים נלווים בכפוף להתקיימותם של מספר תנאים. בין היתר, כי מיקומם של השימושים הנלווים יהיה בתחום חלקה א'; כי השימושים הנלווים אושרו בתוכנית בהתאם לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה) או קיים היתר לשימוש חורג המאפשר את השימושים הנלווים; וכן תשלום דמי חכירה מהוונים או דמי שימוש, כמפורט בסעיף 4 להחלטה.

רקע עובדתי

7. מקרקעיה של אגודת כפר רות (להלן: האגודה), המנוהלים על פי דין על ידי רמ"י, נמסרו לה בהסכם משבצת תלת צדדי בין רמ"י, הסוכנות היהודית והאגודה (להלן: ההסכם). בהסכם נקבע, בין היתר, כי המגבלות הקיימות בחוק ההתיישבות תחייבנה את האגודה וכי הפרת מגבלות אלה תהווה הפרה יסודית של ההסכם.

8. העותרים הם חברי האגודה וברי רשות בנחלה שבע בכפר רות (להלן: הנחלה). בשנת 2008, במסגרת טיפול בבקשה שהגישו העותרים, התברר לרמ"י כי העותרים הקימו בחלקה ב' בנחלה כלבייה אשר משמשת, בין היתר, כעסק של פנסיון כלבים בתשלום. על כן, התנתה רמ"י את חתימתה על בקשת העותרים בהפסקת השימוש האמור בחלקה ב', שכן הפעלת פנסיון כלבים הוא שימוש לא חקלאי במקרקעין.

9. בהמשך לכך, הגישו העותרים תביעה לקבלת צו אשר יחייב את רמ"י לחתום על בקשתם. עוד עתרו לכך שיוצהר כי שימוש בנחלה לצורך עסק של פנסיון לכלבים הוא שימוש חקלאי ועל כן עומד בתנאי ההסכם. בפסק דין מיום 16.12.2012, דחה בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (ה"פ 52471-01-12, הנשיאה דאז ה' גרסטל) את תביעת העותרים, תוך שקבע כי קיום עסק כלכלי של פנסיון לכלבים אינו בגדר שימוש חקלאי ועל כן ללא קבלת היתר לשימוש חורג מדובר בהפרת ההסכם מצד העותרים.

10. יוער כי על פסק הדין האמור הוגש ערעור לבית משפט זה (ע"א 1601/13). בהחלטה מיום 4.1.2015 בהליך האמור, קבע בית משפט זה (השופט (כתוארו אז) א' רובינשטיין) כי שמיעת התיק תידחה עד להכרעה בהליך דנן.

11. עוד יוער, לשם השלמת התמונה בלבד, כי ערעור נוסף תלוי ועומד בבית משפט זה עד להכרעה בהליך דנן (ע"א 4925/14, החלטתי מיום 1.6.2015). ערעור זה הוא ערעור המדינה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (ת"א 2064-07, השופטת ד' פלפל) אשר הכיר בעסק של פנסיון סוסים כשימוש חקלאי בנחלה.

ההליכים בבית משפט זה

12. העתירה הוגשה ביום 16.12.2014 והתגובה המקדמית לה התקבלה ביום 27.3.2016.

13. ביום 17.4.2016 הגישו העותרים "בקשה לצו למתן פרטים נוספים". זאת, שכן לטענתם אין בתגובת המשיבות "בכדי תגובה ראויה והולמת בהליך משפטי, ובמיוחד בבג"ץ". ביום 18.4.2016 דחיתי בקשה זו, תוך שהטעמתי כי בהתאם לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד-1984, ניתן להגיש בקשה למתן פרטים נוספים רק לאחר שהוצא צו על תנאי.

           מכאן העתירה שלפנינו.

הטענות בעתירה

14. העותרים עותרים – באמצעות בא-כוחם, עו"ד עמיר דרורי – למספר סעדים חלופיים בכל הקשור להחלטה 1316. ראשית, לשינוי סעיף ההגדרות באופן זה ששירותי טיפול בבעלי חיים, אחסנתם, רכיבה טיפולית ולימודי רכיבה לא יוגדרו כשימושים נלווים אלא ייחשבו, למעשה, כשימוש חקלאי. לחילופין, לביטול התנאים להתרת שימושים נלווים, ובכלל זה התנאי המורה כי הם יותרו בחלקה א' בלבד; והתנאי המחייב קבלת אישור תכנוני או היתר לשימוש חורג.

           לטענת העותרים, יש להכיר בפנסיון כלבים כשימוש חקלאי בנחלה שכן מדובר ב"החזקת" בעלי חיים, כלשונו של סעיף 1 לחוק ההתיישבות. עוד נטען כי חוק ההתיישבות קובע, למעשה, שני קריטריונים להכרה בפעילות מסוימת כשימוש חקלאי: מהות הפעילות, דוגמת גידול בעלי חיים או החזקתם, ומהות התוצרת החקלאית המופקת מאותה הפעילות, דוגמת בשר, חלב ביצים ופרחים. לעומת זאת, החלטה 1316 מאמצת קריטריון יחיד לשימוש חקלאי – של מהות התוצרת החקלאית – ועל כן היא עומדת בסתירה לחוק ההתיישבות ויש לבטלה. בתוך כך, נטען כי סמכות המועצה מוגבלת לקביעת מדיניות בלבד ואין בידה לקבוע לגבי כל שימוש האם הינו חקלאי או לא. אשר לתנאים שנקבעו לקבלת היתר לשימושים נלווים, נטען כי הגבלתם לחלקה א' בלבד יוצרת מטרד סביבתי באשר מדובר במוקד לריחות לא נעימים, לרעש ואף למחלות העלולות להזיק לחיות הבית ולעיתים לבני אדם. עוד נטען כי הדרישה לקבלת אישור בתוכנית או היתר לשימוש חורג מהווה "מכשול בירוקרטי מיותר ומזיק" אשר כל תכליתו לאפשר גביית תשלומים בגין השימושים הנלווים.

15. לטענת המשיבות – באמצעות באי-כוחן, עו"ד אבינעם סגל-אלעד ועו"ד תדמור עציון – דינה של העתירה להידחות בהעדר עילה, שכן החלטה 1316 הינה סבירה, ראויה ואף מקיימת את חובת רמ"י לשמור על עקרונות הצדק החלוקתי בהקצאת מקרקעין. עוד טוענות המשיבות כי בידיהן הסמכות לפרש את המונח "שימוש חקלאי" ובכלל זה לאמץ קריטריון של מהות התוצרת החקלאית (שהינה, בעיקרה, בחינה של אופי הפעילות ולא רק מושאה); ולקבוע כי שימושים נלווים אינם בגדר שימוש חקלאי והם יותרו רק בכפוף למספר תנאים. בתוך כך, מטעימות המשיבות כי הרציונל העומד בבסיס החלטה 1316 הינו להקל על פיתוח שימושים נלווים בנחלה ואף לעודדם על פני תעסוקה שאינה בעלת כל זיקה לפעילות חקלאית בנחלה. אשר לטענת העותרים בדבר המטרד הסביבתי שבקיומם של שימושים נלווים בחלקה א', נטען כי מדובר בשאלה עובדתית אשר התשובה לה עשויה להשתנות ממקרה למקרה.

דיון והכרעה

16. לאחר שעיינתי בעתירה ובתגובה המקדמית לה, על נספחיהן, ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים בדיון שנערך לפנינו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות. יוטעם כבר בפתח הדברים, כי אין במסקנתי זו כדי לקבוע מסמרות בשאלה כיצד יש לסווג שימוש ספציפי כזה או אחר בנחלה. העתירה דנן עוסקת אך בהחלטה 1316 גופה, המסדירה שימושים נלווים בנחלה. כאמור לעיל, תלויים ועומדים בבית משפט זה שני הליכים שעניינם סיווגם הספציפי של פנסיון כלבים ופנסיון סוסים – כשימוש חקלאי, שימוש נלווה או שמא אף אחד משימושים מותרים אלו – ואיני מכריע בשאלות אלה במסגרת זו.

17. עיון בטענות העותרים מעלה כי, הלכה למעשה, הם מצביעים על שתי עילות שונות אשר יש בהן, לטענתם, כדי להצדיק את התערבותו של בית משפט זה בהחלטה 1316. ראשית, טוענים העותרים להעדר סמכות מצד המועצה להחליט החלטות שעניינן סיווגו של שימוש מסוים כשימוש לא חקלאי אלא נלווה. שנית, תוקפים העותרים את החלטה 1316 לגופה – הן לעניין עצם הגדרתם של שימושים נלווים והן לעניין התנאים להתרת שימושים אלו – ובכך מבקשים הם לערער על סבירותה. אדרש לשתי עילות אלה בנפרד.

סמכותה של המועצה לקבוע מהו "שימוש חקלאי"

18. כזכור, לטענת העותרים אין בסמכותן של המשיבות לקבוע כי הקריטריון היחיד להגדרת שימוש חקלאי הינו של מהות התוצרת החקלאית, שכן בחוק ההתיישבות מצוי קריטריון נוסף – של מהות הפעילות. לשיטת העותרים, הביטוי לקיומו של קריטריון נוסף זה מצוי בהכרת חוק ההתיישבות בגידול ובהחזקה של בעלי חיים כשימושים חקלאיים.

19. דין טענה זו להידחות. סעיף 1 לחוק ההתיישבות אכן מונה מספר שימושים אשר ייחשבו כשימוש חקלאי בקרקע. חוק ההתיישבות מסתפק, אם כן, בקביעת רשימת שימושים מבלי לקבוע מפורשות מהם הקריטריונים לקביעה מהו שימוש חקלאי. אין כל מניעה כי העותרים יציעו מהם, לשיטתם, הקריטריונים העומדים ביסוד הרשימה המצויה בחוק ההתיישבות, אך נהיר כי מדובר בפרשנות גרידא. אין לכחד כי אמנם ניתן היה לפרש את חוק ההתיישבות באופן שיכיר בקיומם של שני קריטריונים שונים וחלופיים שבאמצעותם יש להגדיר מהו שימוש חקלאי. ואולם, מדובר בפרשנות אפשרית אחת, הא ותו לא. אל מול פרשנות אפשרית זו אימצה המועצה פרשנות אחרת, לפיה קיים קריטריון יחיד – של מהות התוצרת החקלאית – העומד בבסיס הרשימה המצויה בחוק ההתיישבות ושבאמצעותו יש להגדיר מהו שימוש חקלאי. מדובר אם כן, לכל היותר, באימוץ פרשנות אחרת לחוק ההתיישבות מזו שהציעו העותרים. אין בעובדה זו כדי להוביל למסקנה כי מדובר בסתירה לחוק ההתיישבות וממילא כי החלטה 1316 התקבלה בחוסר סמכות.

20. לא זו אף זו, אין כל ספק כי המשיבות הינן הגורמים המוסמכים והראויים לפרש את חוק ההתיישבות – ובכלל זה את התיבות "לגידול בעלי חיים או להחזקתם" הכלולות בסעיף 1 – ובכך לממש את תכליותיו. כאמור לעיל, חוק רשות מקרקעי ישראל קובע מפורשות כי רמ"י אמונה על הקצאת מקרקעי ישראל וכי המועצה היא הגוף האמון על קביעת המדיניות שלפיה תפעל רמ"י.

סבירות החלטה מספר 1316 של המועצה

21. למותר לציין כי ככל רשות מינהלית, אף החלטות המועצה נתונות לביקורת שיפוטית [ראו, למשל: בג"ץ 1027/04 פורום הערים העצמאיות נ' מועצת מקרקעי ישראל, פסקה 43 וההפניות שם (9.6.2011) (להלן: עניין פורום הערים)]. עם זאת, נקודת המוצא לבחינת סבירות החלטתה של רשות מינהלית, ובכלל זה המועצה, הינה כי בית משפט זה אינו מחליף את שיקול דעתה בשיקול דעתו שלו. זאת בייחוד, כאשר מדובר בהחלטות מינהליות שעניינן קביעת מדיניות כלכלית ערכית וסדרי עדיפויות חברתיים. על כן, רק במקרים חריגים ונדירים, בהם ההחלטה שהתקבלה נגועה בחוסר סבירות קיצוני, יתערב בית משפט זה ויפסול מדיניות בלתי ראויה בעליל [ראו, למשל: בג"ץ 11087/05 חברת העובדים השיתופית הכללית בא"י בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקה 13 וההפניות שם (21.8.2012); דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך ב 622-620 (2010)]. סבורני כי המקרה דנא אינו נמנה על מקרים חריגים אלו.

22. כזכור, טענות העותרים ביחס לסבירות החלטה 1316 מופנות למעשה כלפי שני רכיבים שונים שלה. ראשית, כלפי עצם הגדרתן של פעולות מסויימות – דוגמת שירותי טיפול בבעלי חיים ואחסנתם – כשימושים נלווים. שנית, כלפי התנאים לקבלת היתר לשימושים נלווים. טרם אגש לבחינת סבירותם של שני רכיבים אלו, נכון יהיה לחזור ולהטעים כי המדיניות הכללית הינה כי קרקעות בתנאי נחלה תימסרנה אך לצרכי חקלאות ולא לצרכים אחרים [ראו, למשל: ע"א 1257/01 אביעזר ואח' נ' מדינת ישראל, מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נז(5) 625, 642 (2003)]. בהתאם לכך, נקבעים תנאי החכירה של הנחלות ובכלל זה דמי החכירה הנמוכים [ראו, למשל: בג"צ 244/00 עמותת שיח חדש, למען השיח הדמוקרטי נ' שר התשתיות הלאומיות, פ"ד נו(6) 25, 39 (2002)].

           כאמור, לצד כלל זה, הכירה המועצה ברבות השנים בחריגים המתירים שימושים לא חקלאיים בנחלה, בכפוף לתנאים ומגבלות שנקבעו. בעניין פורום הערים, התווה בית משפט זה בהרחבה את האופן בו תיבחן סבירותן של החלטות אלה ואת השיקולים הרלבנטיים אשר המועצה מחוייבת לשקול בבואה להתיר שימושים לא חקלאיים בנחלה. בתמצית, נקבע כי לצד ההכרה במשברים הפוקדים את ענף החקלאות ובצורך לאפשר לבעלי נחלות מקורות תעסוקה משלימים, באמצעות התרת שימושים לא חקלאיים בנחלה, יש לתת משקל ראוי לערך של שוויון וצדק חלוקתי בחלוקת טובין דוגמת מקרקעין שהינם משאב מוגבל; כמו גם לשיקולים נוספים דוגמת שלטון החוק ואכיפתו ושיקולים תכנוניים [ראו: עניין פורום הערים, פסקאות 5, 46-45 ו-51-50]. בהתאם לאמור, אגש לבחינת סבירות החלטה 1316 על שני רכיביה.

23. ראשית, ובכל הקשור להכרה בפעולות מסויימות כשימושים נלווים "בלבד" ולא כשימוש חקלאי, שוכנעתי כי אימוץ קריטריון של מהות התוצרת על ידי המועצה – לפיו שימוש חקלאי פירושו שימוש שנועד לשם ייצור תוצרת חקלאית – הינו סביר. בהחלטה 1 נקבע מפורשות כי קרקע חקלאית תימסר "ליצור מוצרים חקלאיים". באופן מסורתי, נכללו במושג זה פעולות חקלאיות שעניינן גידול בעלי חיים לשם הפקת תוצרת מן הגידול, דוגמת גידול תרנגולות לצורך ביצים או גידול פרות לצורך חלב. זאת, שכן למרות שפעולות אלה עושות שימוש בבעלי חיים – בשונה מתוצרת חקלאית "רגילה" – מדובר בפעולות אשר המדינה מכירה בחשיבותן ומעוניינת לעודדן ולטפחן באמצעות הענקת ההטבות הטמונות בסיווגן כייצור מוצרים חקלאיים. הגם שעומדת למדינה האפשרות להכיר בפעולות נוספות – דוגמת גידול ואחזקה של בעלי חיים – כשימושים חקלאיים, אין בדברי העותרים כל טענה של ממש שיש בה כדי לשכנע כי המדינה מחוייבת בכך וכי משלא עשתה כן חרגה ממתחם שיקול הדעת הרחב המוענק לה. במילים אחרות, ההכרה בפעילות מסויימת כשימוש חקלאי מבטאת כאמור הכרה של המדינה בחשיבותה של פעילות זו תוך הענקת הטבות. לא שוכנעתי כי ההחלטה שלא להכיר בגידול ואחזקה של בעלי חיים שלא לייצור מזון כשימוש חקלאי נגועה בחוסר סבירות קיצוני באופן המצדיק את התערבותנו.

           לא זו אף זו, שוכנעתי כי יש צדק רב בטענת המשיבות לפיה ערך השוויון והצדק החלוקתי מורה כי דווקא אין להכיר בשימושים נלווים כשימושים חקלאיים. כידוע, ערך זה מורה כי כאשר מבקשת המדינה להעניק הטבות עליה להצביע על הטעם להענקתן לקבוצת אוכלוסייה מובחנת אחת ולא אחרת [ראו, למשל: עניין פורום הערים, פסקה 50 וההפניות שם]. על פניו, כל עוד הגדרתו של שימוש חקלאי נגזר מקריטריון של מהות התוצרת אכן יש טעם בהענקת הטבות לבעל הזכויות בקרקע חקלאית אשר מעבדה עיבוד חקלאי, עיבוד אשר אינו אפשרי לכאורה בקרקע עירונית. לעומת זאת, הרחבת הגדרתו של שימוש חקלאי כך שיכלול אף שימוש בבעלי חיים למטרות מסחריות, מהווה פגיעה בערך השוויון והצדק החלוקתי. והרי, מה תהיה ההצדקה להענקת הטבות בגין גידול ואחזקת בעלי חיים למטרה עסקית של הפקת רווח כאשר שימוש שכזה מבוצע בקרקעות מדינה חקלאיות אך לא כאשר הוא מבוצע בקרקעות מדינה אחרות? הנה כי כן, ככל שמדובר בפעילות אשר יש ותבוצע אף בקרקע שאינה חקלאית, קמה ועומדת הצדקה נוספת לאי-הכרה בשימושים נלווים כשימושים חקלאיים.

24. למעלה מן הצורך, יוער כי למסקנה בדבר סבירות הגדרתם של שימושים נלווים יש להגיע אף נוכח עקרון היסוד לפיו יש לשאוף להרמוניה נורמטיבית כך שכלל חלקי המשפט ישתלבו זה בזה מבלי שתיווצרנה סתירות ביניהם [השוו, למשל: בג"צ 333/85 אביאל ו-23 אח' נ' שר העבודה והרווחה פ"ד מה(4) 581, 596 (1991)]. על אף שההליך דנן אינו עוסק בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 16.12.2012 בה"פ 52471-01-12 – ומבלי לטעת מסמרות בעניין הערעור התלוי ועומד בבית משפט זה – דומני כי בצדק הצביע בית המשפט על האופן שבו עקרון היסוד האמור מוביל אף הוא למסקנה כי אין להכיר בשימושים נלווים כשימוש חקלאי. כך לדוגמא, סעיף 1 לתקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה שלא לצרכים חקלאיים), התשס"ט-2009, מגדיר "בעלי חיים" – שבעניינם חלות התקנות העוסקות בהחזקה שלא לצרכים חקלאיים – באופן הבא: "למעט חיית משק המוחזקת לשם הפקת תוצרת חקלאית לשיווק, ממנה או מתולדתה".

           זאת ועוד, בית משפט זה נדרש זה מכבר לשאלה כיצד יש להכריע בשאלה האם מדובר ב"שימוש לחקלאות", בכל הקשור לתכנית החלה על המקרקעין בהתאם לדיני התכנון והבניה. נקבע כי שאלה זו תוכרע בהתאם לשני תנאים מצטברים, כאשר הראשון שבהם "נוגע לאופי הפעילות זו נדרשת לקיים זיקה ישירה והדוקה לפעילות החקלאית" [ראו והשוו: עע"מ 4487/12 סטולרו נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה דרום השרון, פסקה 15 (9.10.2013); ההדגשה במקור]. אם כן, אימוץ קריטריון של מהות התוצרת החקלאית לקביעה מהו שימוש חקלאי עולה בקנה אחד עם התנאי הראשון האמור ואף מטעם זה יש לקבלו.

25. כאן המקום להידרש לטענות העותרים בכל הקשור להחלטת הנהלה 3209. מהדברים האמורים עולה כי יש למצוא הבדל מהותי וחשוב בין שימוש מסחרי ועסקי בנחלה לבין שימוש שאינו כזה. על כן, יש לדחות את הגזירה השווה שמבקשים העותרים לגזור בין החלטת הנהלה 3209 לבין החלטה 1316. לא הרי עצם ההיתר לגידול בעלי חיים שלא למטרות מזון – שנועד, בעיקרו, להקל במידת מה על חוכרי הנחלות – כהרי היתר לפעילות עסקית ולהפקת רווחים מגידול שכזה. על כן, נהיר כי לא ניתן ללמוד מהחלטת הנהלה 3209, שכל מטרתה לבוא לקראת חוכרי הנחלות – והעותרים בכלל זה – על כך כי נפל פגם בהחלטה 1316, המציבה תנאים להפקת רווחים מגידול בעלי חיים שלא למטרות מזון.

26. אשר לסבירותם של התנאים שנקבעו בהחלטה 1316; לא מצאתי כל פגם בתנאי הדורש כי השימושים הנלווים יאושרו בתוכנית בהתאם לחוק התכנון והבניה או יותרו כשימוש חורג. טענות העותרים בעניין זה מתבססות, למעשה, על הנחתם כי החזקה או גידול של בעלי חיים הם, דה פקטו, שימושים חקלאיים. משהוכרע כי לא כך הדבר – וממילא כי שימושים אלו אינם כלולים בהיתר העיקרי לשימוש חקלאי בנחלה – נהיר כי סביר יהיה לדרוש את קבלתו של אישור נוסף על מנת להתיר את השימושים הנלווים הקונקרטיים שמבקש בעל הזכויות בנחלה לבצע. למותר לציין כי אף סביר לדרוש תשלום נוסף בגין שימושים נלווים אלו. מנגנון אישור ותשלום שכזה אף מצוי בהחלטות המועצה (האמורות בפסקה 4 לעיל) המתירות ומסדירות שימושים לא חקלאיים. אי לכך, תמוהה בעיני טענת העותרים כי דרישת אישור שכזה מהווה "מכשול בירוקרטי מיותר ומזיק".

           אף לא מצאתי כל פגם בתנאי המגביל את השימושים הנלווים לתחומיה של חלקה א' בלבד. דומני כי העותרים לא עמדו בנטל להוכיח כי ביצוע שימושים נלווים בחלקה א' – ובפרט הקמת פנסיון כלבים, מבלי להכריע שאכן מדובר בשימוש נלווה – מהווים, בהכרח, "מטרד סביבתי". זאת ועוד, למותר לציין כי עומדת לעותרים האפשרות שלא להקים את פנסיון הכלבים – אף לא בתחומיה של חלקה א' – ובכך למנוע את המטרד הסביבתי הנטען. נהיר אם כן כי אין להשוות בין המקרה דנן לבין מקרים בהם איזנו בתי המשפט בין האינטרסים הנפרדים של בעל כלבייה מחד, לבין זכותו של אדם הגר בקרבת מקום לחיים שלווים, מאידך. למעלה מן הצורך, אף אעיר כי בצדק מטעימות המשיבות כי החלטה 1316 – המתירה ביצוע שימושים נלווים בכל תחומי חלקה א' – הינה מקלה ביחס להחלטות המתירות שימושים לא חקלאיים, אך מגבילות שימושים אלו לחלקת המגורים בלבד. ודוק, כל תכליתה של החלטה 1316 הינה להתיר לבעלי זכויות החכירה בנחלה שימוש לא חקלאי, קרי, לבוא לקראתם ולהקל עליהם. משכך, המסקנה המתבקשת מטענת העותרים אודות אותו "מטרד סביבתי" הינה, לכאורה, כי יש לאסור שימושים נלווים אף בחלקה א' ולא כי יש להתיר שימושים אלו בחלקות אחרות. למותר לציין, כי תוצאה זו איננה התוצאה לה כיוונו העותרים, כך שראוי היה אילו לא היו טוענים טענות בדבר קיומו של מטרד סביבתי.

סוף דבר

27. אציע לחבריי לדחות את העתירה ולקבוע כי לא נפל כל פגם בהחלטה מספר 1316 של המועצה. בנסיבות העניין, אף אציע לחבריי להשית על העותרים הוצאות לטובת המשיבות בסך של 25,000 ש"ח.

ש ו פ ט

השופט צ' זילברטל:

אני מסכים.

ש ו פ ט

השופטת ע' ברון:

אני מסכימה.

  

ש ו פ ט ת

הוחלט כאמור בחוות דעתו של השופט י' דנציגר.

ניתן היום, ‏ז' בטבת התשע"ז (‏5.1.2017).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   14086150_W09.doc   או

  www.court.gov.il

משרדנו לא ייצג בתיק זה

תודה על פנייתך, אנו ניצור עמך קשר בהקדם האפשרי.
לקבלת ייעוץ משפטי בנושא - השאירו פרטים
* שם:
* נייד:
 

אודות המחבר:

בית המשפט העליון הוא ערכאת הערעור העליונה ומתוקף תפקיד זה הוא שומע ערעורים (בזכות) על פסקי דין של בית משפט מחוזי, ויכול לשמוע ערעורים, לאחר בקשת רשות, על החלטות של בית משפט מחוזי שאינן "פסק דין", וגם ערעור על פסקי דין של בית המשפט המחוזי, כאשר המחוזי דן בערעור על פסק דין של בית משפט השלום. כמו כן, הוא משמש כבית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ) וככזה אמון על קיומו של שלטון החוק והבטחת חוקיות פעולתן של רשויות המדינה. הצלחות המשרד | דירוג המשרד | משרדנו בפייסבוק

תגיות - מונחים נוספים בתחום
משפט פלילי | פסיקה | פסקי דין | פסקי דין פלילי | מאגר משפט פלילי | מאגר משפטי | פסיקה עליון | פס"ד פלילי

הצלחות המשרד בתחום
ביטול רישום פלילי לדוקטור למדעי המחשב ומרצה מוביל בתחום אבטחת המידע ביטול רישום משטרתי בעבירות השתתפות בהתקהלות אסורה והיזק לרכוש סגירת תיק פלילי ללקוח שנחשד בעבירות מחשב וקבלת דבר במרמה שחרור ממעצר חשוד בביצוע מעשים מגונים בקטינים ענישה מקלה: מאסר על תנאי בלבד לאחות סיעודית בבית חולים פסיכיאטרי שתקפה מטופלת סגירת תיק פלילי ללקוח שנחשד בהחזקה ופרסום חומר תועבה של קטין

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
משפט פלילי ללא פסק דין במשך שנים
זאם | 14:48 29/01/2017
משפט פלילי ללא פסק דין במשך שנים
עו''ד אלעד שאול אלבז | 13:08 07/02/2017
ביטול משפט פלילי
יצחק | 08:13 14/10/2016
ביטול משפט פלילי
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:53 14/10/2016
חוסר וודאות לגבי משפט פלילי
גילי | 21:37 28/11/2014
חוסר וודאות לגבי משפט פלילי
עו''ד איילון בירנבוים | 06:59 02/12/2014