חזרה לעמוד הראשי | פסיקת בית המשפט העליון | בג"ץ 772/16 הועד לפיתוח חברון נ. מדינת ישראל
קטגוריות: משפט פלילי

בג"ץ 772/16 הועד לפיתוח חברון נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

לפני:  

כבוד הנשיאה מ' נאור

כבוד השופט י' דנציגר

כבוד השופט נ' סולברג

העותרים:

1. הועד לפיתוח חברון

2. מוחמד רג'בי

3. עיסא עגלוני

4. קוותר עג'לוני

5. פאדי אבו חמדייה

נ  ג  ד

המשיבים:

1. מדינת ישראל

2. שר הביטחון

3. ראש המינהל האזרחי ליו"ש

4. המפקד הצבאי לאיו"ש

עתירה למתן צו על תנאי

תאריך הישיבה:

י"א בטבת התשע"ז      

(09.01.2017)

בשם העותרים:

עו"ד סאמר שחאדה

בשם המשיבים:

עו"ד ראובן אידלמן

פסק-דין

השופט י' דנציגר:

           עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותרים לביטול הצו בדבר תפיסת מקרקעין מספר 18/15/ת' מיום 3.1.2016 מכוחו נתפסו 930 מטרים רבועים במקרקעין המצויים בבעלות העותרים 5-2 (להלן: צו התפיסה), לצורך שדרוג עמדת הבידוק הסמוכה לעיקול המכונה "עיקול 160" בעיר חברון (להלן: עמדת הבידוק). עוד מבקשים העותרים כי בית משפט זה יורה על ביטול החלטת היועץ המשפטי לאיו"ש לדחות את התנגדותם לצו התפיסה.

רקע ותמצית הליכים

1. מטעם המשיבים (אשר ייקראו להלן יחד: המדינה) נמסר כי עמדת הבידוק ניצבת למן שנת 2009 על צומת דרכים בעיר חברון, כאשר במרוצת השנים נעשו שינויים במרכיבי הביטחון של העמדה. עובר לתחילת עבודות השדרוג מושא העתירה, אשר החלו בחודש פברואר 2016, ניצבו במקום עמדת שמירה; שער חשמלי למעבר כלי רכב; מגנומטר לבידוק מעבר הולכי רגל; מבנה שירותים ארעיים ("שירותים כימיים"); וגדרות ואלמנטים של בטון. מרכיבים אלו הוסדרו חלקית באמצעות הצו בדבר תפיסת מקרקעין 17/09/ת' שתוקפו היה עד ליום 31.12.2016 ואשר כלל את השער החשמלי, המגנומטר ושני חסמים נוספים.

2. עוד מוסרת המדינה כי עמדת הבידוק שוכנת בלב מרחב 2H בעיר חברון, הנתון לאחריות ביטחונית של צה"ל ויתר כוחות הביטחון מטעם המפקד הצבאי, וחוצצת בין המרחב המשמש לתנועת כוחות הביטחון ותנועת ישראלים (לרבות תושבי היישוב היהודי בחברון) לבין יתר חלקי העיר. עמדת הבידוק משמשת כמעבר לבידוק הולכי רגל פלסטינים העוברים ברציפות במקום במהלך שעות היום והלילה (למעלה מ-1,000 הולכי רגל מדי יום) ולמעבר נקודתי של כלי רכב, בתיאום מראש, הנכנסים אל מרחב ההגנה של היישוב היהודי בחברון. לטענת המדינה, עמדת הבידוק נועדה ליצירת מרחב מאובטח ומבוקר, כאשר תכליתה היא למנוע כניסת גורמים עוינים ואמצעי לחימה. על כן, מהווה העמדה חלק מהתכנית המבצעית עליה מתבסס משטר התנועות בעיר חברון.

3. צו התפיסה הוצא כאמור ביום 3.1.2016. ביום 21.1.2016 הגישו העותרים – לאחר מספר בקשות ארכה מצידם, שהתקבלו מצד המדינה, וכן סיור בעלים במקום – את התנגדותם. ביום 24.1.2016 (כך לטענת המדינה, ועל כך בהמשך) הודיעה לשכת היועץ המשפטי לאיו"ש לעותרים על דחיית התנגדותם לצו התפיסה.

ההליכים בבית משפט זה

4. ביום 28.1.2016 נתן בית משפט זה (השופטת ד' ברק-ארז) צו ארעי למניעת שינוי המצב הקיים במקרקעין מושא העתירה עד להחלטה אחרת.

5. בהחלטה מיום 3.2.2016 דחה בית משפט זה את בקשת העותרים למתן צו ביניים. הוטעם כי מתגובת המדינה לצו הביניים עלה שביצוע העבודות לא ייצור מצב בלתי הפיך וככל שיהיה צורך בדבר ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו.

           מכאן העתירה שלפנינו.

טענות הצדדים בעתירה

6. העותרים טוענים – באמצעות בא-כוחם, עו"ד סאמר שחאדה – ראשית, כי ההחלטה על הוצאת צו התפיסה לוקה בחוסר סבירות קיצוני וכי הצו אינו עומד בדרישת המידתיות, שכן לאורך שנים רבות לא היה שום צורך ביטחוני בשדרוגה של עמדת הבידוק. עוד נטען כי השדרוג אינו בא כדי להיטיב עם האוכלוסייה המקומית הפלסטינית אלא פוגע ברווחתם ובחופש תנועתם. בנוסף לפגיעה זו באוכלוסייה המקומית, מטעימים העותרים את הפגיעה הנוספת בקניינם. לטענתם, התפיסה נועדה, דה פקטו, לשרת את אוכלוסיית המתנחלים המתגוררת במקום. שנית, מדגישים העותרים כי ההחלטה על דחיית התנגדותם נושאת את התאריך 21.1.2016, כך שהיא ניתנה, לכאורה, עוד באותו היום שבו הוגשה ההתנגדות. עובדה זו – כמו גם העדר התייחסות מפורטת ונאותה לטענות שהעלו בהתנגדות – מוכיחה, כך לטענת העותרים, כי התנגדותם נדחתה מבלי להידרש כדבעי לטענותיהם ומבלי לשקול כיאות את כלל השיקולים הרלבנטיים.

7. המדינה טוענת – באמצעות בא-כוחה, עו"ד ראובן אידלמן – ראשית, כי קיים צורך ביטחוני מובהק בשדרוג עמדת הבידוק, אשר מהווה נקודת חיכוך בולטת ואף מתרחשים בה אירועים חבלניים של זריקת אבנים ובקבוקי תבערה על בסיס קבוע. עוד נטען כי השדרוג אף מקל על האוכלוסייה המקומית הפלסטינית העוברת דרך עמדת הבידוק. שנית, מטעימה המדינה כי אין בשדרוג עמדת הבידוק, נגדו מופנית העתירה, כדי לשנות את משטר התנועות בעיר חברון, שכן השדרוג אינו מטיל הגבלות נוספות על התנועה בעיר. בתוך כך סוקרת המדינה את פסיקת בית משפט זה בבג"ץ 11235/04 עיריית חברון ועוד 90 אחרים נ' מדינת ישראל (6.6.2011) – שעסקה במשטר התנועות במרחב 2H שבעיר חברון – וטוענת כי עמדת הבידוק דנא וההגבלות שהוטלו על המעבר דרכה היוו חלק מהתכנית המבצעית אשר נבחנה ואושרה על ידי בית משפט זה. לבסוף, נטען כי ההחלטה על דחיית התנגדות העותרים אמנם נושאת את התאריך 21.1.2016, אך כי מדובר בטעות סופר, כאשר למעשה ההחלטה התקבלה ביום 24.1.2016 – היום בו נשלחה ההחלטה לעותרים.

דיון והכרעה

8. לאחר שעיינתי בעתירה ובתגובה המקדמית לה, על נספחיהן, ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים בדיון שנערך לפנינו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות.

9. מושכלות יסוד הן כי למפקד הצבאי נתונה הסמכות לנקוט בצעדים על מנת להבטיח את ביטחון האזור ותושביו, ובכלל זה להורות על הוצאת צווי תפיסה שיש בהם כדי להגשים תכליות ביטחוניות [ראו, למשל: בג"ץ 6697/16 עיריית חברון נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 8 והאסמכתאות שם (28.12.2016)]. זאת, בכפוף לכך שסמכות זו תופעל בצורה סבירה ומידתית, תוך איזון ראוי בין השיקול הביטחוני לבין הבטחת צרכיהם של כלל תושבי האזור [ראו, למשל: בג"ץ 4661/06 הוועד לפיתוח חברון נ' מדינת ישראל, פסקאות 6-5 והאסמכתאות שם (27.6.2006)].

10. סבורני כי העותרים לא עמדו בנטל על מנת להוכיח כי ההחלטה להורות על צו התפיסה – החלטה אשר נועדה כזכור לאפשר את שדרוג עמדת הבידוק – לוקה בחוסר סבירות קיצוני, באופן המצדיק את התערבותו של בית משפט זה. מדברי המדינה עולה כי שדרוג והרחבת עמדת הבידוק נועדו, הלכה למעשה, לשרת שתי תכליות מרכזיות. בראש ובראשונה, נועדו השדרוג וההרחבה לשרת צרכים ביטחוניים. בתמצית ייאמר, כי המדינה מסרה שחלה הסלמה בכמות והיקף האירועים החבלניים סביב עמדת הבידוק, כאשר במהלך החודשים ספטמבר-דצמבר 2015 לבדם התרחשו 27 אירועי זריקת אבנים לעבר עמדת הבידוק או בסביבתה הקרובה; במקרה אחד הושלכו לכיוון העמדה שלושה בקבוקי תבערה; במקרה אחר הושלכו צמיגים בוערים; וביום 29.10.2015 הגיע לעמדת הבידוק מחבל אשר דקר בראשו את אחד החיילים המאיישים את העמדה. עוד מסרה המדינה כי ניתוח האיומים שבוצע על ידי החטיבה המרחבית, בין היתר על רקע התגברות האירועים החבלניים בשלושת החודשים האחרונים של שנת 2015, העלה כי מרכיבי הביטחון שהיו קיימים בעמדת הבידוק לא נתנו מענה מספק ועל כן יש צורך לשדרגהּ. זאת, שכן העמדה הישנה לא איפשרה הפרדה מספקת בין הכוחות המאיישים את העמדה ובין האוכלוסייה הפלסטינית העוברת בידוק; לא נתנה מענה לזריקת אבנים ובקבוקי תבערה; ואמצעי המגנומטר שניצב בה היה מסוג מיושן ונתן מענה חלקי בלבד. במסגרת שדרוג עמדת הבידוק, הוגבהו הגדרות המקיפות את מתחם העמדה והוצבו חיפויי רשת כאמצעי מיגון מפני זריקת אבנים ובקבוקי תבערה; הוצבו מרכיבי בטון למניעת התפרצות כלי רכב ובמטרה לאפשר יציאת כוחות להתמודדות עם הפרות סדר; והליך הבידוק כולו מתבצע כעת בחלל מקורה, ללא חיכוך פיזי בין החיילים בעמדה לבין האוכלוסייה העוברת בה.

           שנית, מוסרת המדינה כי שדרוג והרחבת עמדת הבידוק אף מסייעים בהקלה על התושבים הפלסטינים העוברים דרכה, שכן היא מאפשרת מעבר מקורה לבעלי מוגבלויות ועגלות ילדים, אפשרות אשר כלל לא הייתה קיימת בעמדה הישנה. בנוסף, מוסרת המדינה כי שדרוג העמדה שיפר את השמירה על כבודם ופרטיותם של הנבדקים, שכן היא מאפשרת לבדיקה להתבצע בחדר בו שוהה הנבדק בלבד. זאת, בשונה מתהליך הבדיקה טרם שדרוג העמדה, אשר התבצע בפרהסיה ותחת כיפת השמיים בחלל שאיננו מקורה. אף אם אין מדובר בתכלית העיקרית לשדרוג העמדה, אין לבטל כליל תכלית זו של טובת האוכלוסייה.

11. על אף האמור, אין לכחד כי בצו התפיסה אכן יש משום פגיעה בעותרים ובקניינם. עם זאת, יוטעם כי המדינה מסרה כי אין כל כוונה למנוע את הגישה למבנים הסמוכים לעמדת הבידוק או לפגוע בהם; וכי הגם ששטח צו התפיסה הינו 930 מטרים רבועים, התפיסה שמומשה בפועל מוערכת בכ-431 מטרים רבועים בלבד.

12. עינינו הרואות כי בהחלטה על צו התפיסה נשקלו כלל השיקולים הרלבנטיים – ובכלל זה טובתה של האוכלוסייה המקומית ופגיעה מינימלית בעותרים – ונעשה איזון ראוי ביניהם. אל מול טענותיה המפורטות של המדינה, טוענים העותרים כטענה בעלמא כי עמדת הבידוק במתכונתה הישנה עמדה במשך שנים רבות מבלי שהתעורר צורך ביטחוני לשדרוגה, עובדה "המשמיטה את הקרקע" מתחת לנחיצות הביטחונית בשדרוג. כזכור, המדינה הסבירה את הצורך בשדרוג העמדה, בין היתר, בהתפתחויות הביטחוניות של העת האחרונה ואף פירטה כיצד השדרוג משרת מטרות ביטחוניות מובהקות. הנה כי כן, העותרים לא עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח כי ההחלטה על צו התפיסה אינה נגזרת משיקולי ביטחון אלא משיקולים זרים. ודאי וודאי שלא מצאתי כל ראיה של ממש לכך כי הרחבת העמדה נועדה לשרת אך ורק את האוכלוסייה היהודית המתגוררת במקום. יתרה מכך, כאמור, לצד התכלית הביטחונית נועדו שדרוג והרחבת עמדת הבידוק להביא דווקא לשיפור בתנאי המעבר והבידוק של האוכלוסייה המקומית הפלסטינית.

13. אשר להחלטה על דחיית התנגדות העותרים; אף מבלי להידרש לשאלה העובדתית באיזה יום אכן ניתנה החלטה זו, לא מצאתי בהחלטה גופה פגם היורד לשורשו של עניין ומצדיק את ביטולה. במסגרת ההחלטה נדרש היועץ המשפטי לאיו"ש, אף אם בתמצית, לעיקר הטעמים שהובילו לצו התפיסה, טעמים אשר פורטו בהרחבה במסגרת ההליך דנן ואשר סמכתי את ידי עליהם.

14. בשולי הדברים יוער, כי יש צדק בטענת המדינה כי אין בהרחבת העמדה כדי לשנות את משטר התנועות בחברון, כך שאין מדובר בהטלת הגבלות נוספות על התנועה בעיר. השאלה אילו כלי רכב או בני אדם יהיו רשאים לעבור דרך עמדת הבידוק החדשה הינה שאלה נפרדת, ואיני רואה להידרש לטענות העותרים בעניין זה.

15. טרם נעילה, רשמתי לפנַי את דברי המדינה אודות הרחבה הדרגתית ובמספר שלבים של סוגי והיקף תנועתם של כלי רכב פלסטינים ב"ציר ציון". עוד רשמתי לפנַי כי במהלך שנת 2017 בכוונת משרד הביטחון לשלב בעמדת הבידוק אמצעים טכנולוגיים שיאפשרו לזהות תושבים בעת שיתקרבו אל העמדה, כך שכאשר המערכת תזהה כי מדובר בתושב "מוכר" – העובר בעמדה זו באופן קבוע ואינו מהווה פוטנציאל לסיכון – יתאפשר מעברו בעמדה בנוהל מזורז ותוך הפרעה מינימלית לתנועתו. אני סמוך ובטוח כי כלל הגורמים הרלבנטיים יעשו כל אשר לאל ידם על מנת להקל על האוכלוסייה המקומית.

16. סוף דבר, אציע לחבריי לדחות את העתירה. בנסיבות העניין, אציע לחבריי שלא ייעשה צו להוצאות.

                                                                                      ש ו פ ט

הנשיאה מ' נאור:

             אני מסכימה.

                                                                                      ה נ ש י א ה

השופט נ' סולברג:

             אני מסכים.

                                                                                      ש ו פ ט

                            

           הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' דנציגר.

           ניתן היום, ‏י"ז בטבת התשע"ז (‏15.1.2017).

ה נ ש י א ה

ש ו פ ט

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   16007720_W13.doc   חכ/

  www.court.gov.il

משרדנו לא ייצג בתיק זה

תודה על פנייתך, אנו ניצור עמך קשר בהקדם האפשרי.
לקבלת ייעוץ משפטי בנושא - השאירו פרטים
* שם:
* נייד:
 

אודות המחבר:

בית המשפט העליון הוא ערכאת הערעור העליונה ומתוקף תפקיד זה הוא שומע ערעורים (בזכות) על פסקי דין של בית משפט מחוזי, ויכול לשמוע ערעורים, לאחר בקשת רשות, על החלטות של בית משפט מחוזי שאינן "פסק דין", וגם ערעור על פסקי דין של בית המשפט המחוזי, כאשר המחוזי דן בערעור על פסק דין של בית משפט השלום. כמו כן, הוא משמש כבית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ) וככזה אמון על קיומו של שלטון החוק והבטחת חוקיות פעולתן של רשויות המדינה. הצלחות המשרד | דירוג המשרד | משרדנו בפייסבוק

תגיות - מונחים נוספים בתחום
משפט פלילי | פסיקה | פסקי דין | פסקי דין פלילי | מאגר משפט פלילי | מאגר משפטי | פסיקה עליון | פס"ד פלילי

הצלחות המשרד בתחום
ביטול כתב אישום ללקוח שהואשם בעבירות גניבה ביטול כתב אישום בעבירות אלימות בתוך המשפחה שחרור ממעצר חייל שנחשד בהחזקה ושימוש בסמים מסוכנים במסגרת פרשיה רחבה וחמורה בצבא המשטרה סגרה תיק מחוסר אשמה ללקוח שהואשם באיומים נגד בת זוגו אי הרשעה בעבירות גניבה והונאה בכרטיסי אשראי זיכוי לקוח שהואשם בהדלפת שאלון בחינה באוניברסיטה

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
משפט פלילי ללא פסק דין במשך שנים
זאם | 14:48 29/01/2017
משפט פלילי ללא פסק דין במשך שנים
עו''ד אלעד שאול אלבז | 13:08 07/02/2017
ביטול משפט פלילי
יצחק | 08:13 14/10/2016
ביטול משפט פלילי
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:53 14/10/2016
חוסר וודאות לגבי משפט פלילי
גילי | 21:37 28/11/2014
חוסר וודאות לגבי משפט פלילי
עו''ד איילון בירנבוים | 06:59 02/12/2014