חזרה לעמוד הראשי | פסיקת בית המשפט העליון | בג"ץ 3726/17 פלוני נ. בית הדין הארצי לעבודה
קטגוריות: משפט פלילי

בג"ץ 3726/17 פלוני נ. בית הדין הארצי לעבודה

בבית המשפט העליון

בג"ץ  3726/17

לפני:  

כבוד השופט י' עמית

כבוד השופט א' שהם

           

כבוד השופטת ע' ברון

העותר:

פלוני

נ  ג  ד

המשיבים:

1. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים

2. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב

3. מדינת ישראל - משרד ראש הממשלה

עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותר:

בעצמו

פסק דין

השופטת ע' ברון:

1. העותר מנהל תביעה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב­­–יפו נגד המשיבה 3 (להלן: המשיבה) ב-סע"ש 29459-01-17 (השופטת ד' ויסמן ונציגי הציבור גב' נ' מאיר ומר א' ענתבי), שעניינה פיטוריו מעבודתו כקצין ביטחון בחברת אל על מטעם המשיבה בשל "אי התאמה" לתפקיד (להלן: התביעה העיקרית). במסגרת ההליך הגיש העותר בקשה למתן צו זמני למניעת פיטוריו. בהחלטה מיום 25.3.2017 דחה בית הדין האזורי את הבקשה, וביום 6.4.2017 נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש העותר על החלטה זו לבית הדין הארצי לעבודה (בר"ע 14636-04-17; השופט א' איטח). כלפיי החלטות אלה מכוונת העתירה שלפנינו. 

2. מאחר שהתיק בעניינו של העותר נדון בדלתיים סגורות, ומשום הנסיבות הביטחוניות שאופפות את הדברים, לא נפרט את פרטי האירוע שבגינו פוטר. מכל מקום, העותר הגיש ביום 12.1.2017 בקשה במסגרת התביעה העיקרית למתן סעד זמני למניעת פיטוריו, בטענה שנעשו שלא כדין; ולמצער באופן לא מידתי. בתמצית נטען כי המעשים המיוחסים לו משקפים עבירת משמעת ולכן היה מקום לטפל בענייניו במסלול המשמעתי ולא במסלול המנהלי של פיטורים מחמת "אי התאמה", כפי שנעשה; כי ההחלטה בדבר פיטוריו אינה מידתית, לאחר 29 שנות שירות ללא דופי ועם עבירת משמעת אחת בלבד, וכאשר הוא בן 61 ונותרו לו שנים ספורות טרם שיפרוש לגמלאות; וכי אם לא יושב במהרה לעבודתו יאבד את כשירותו המבצעית. העותר הוסיף וטען כי מאזן הנוחות נוטה לקבלת הבקשה, וזאת משום שהנזק שייגרם לעותר במישור האישי, הכלכלי והמקצועי הוא גבוה, בעוד שלמשיבה לא ייגרם כל נזק אם יינתן צו המניעה והעותר יוחזר לעבודה; והראיה שהמשיבה הוסיפה להעסיקו בשורותיה במשך שנה לאחר קרות האירוע נושא התביעה העיקרית.    

3. בהחלטתו מיום 25.3.2017 קבע בית הדין האזורי שאין להורות על השבת העותר לעבודה. זאת, מן הטעם שאין מחלוקת כי העותר ביצע את המעשים שבגינם פוטר, ומשום שהחובה שהפר העותר מצויה בליבת פעילות המשיבה, והדבר יכול להצביע הן על הפרת משמעת והן על אי התאמה לעבודה במשיבה; ובמילים אחרות, העובדה שנסיבות מסוימות מקימות עילה לפיטורים בהליך משמעתי אינה שוללת את האפשרות לפיטורים בהליך מנהלי של אי התאמה. לפיכך, ומשהגורמים המוסמכים שקלו פעם ועוד פעם את נסיבות המקרה והגיעו למסקנה שהגיעו, לא בנקל יתערב בהן בית הדין, וכך במיוחד משנציב שירות המדינה בחן את הדברים כגורם חיצוני ולא סבר אחרת. בית הדין האזורי לא שוכנע כי נפל פגם בהחלטת המשיבה המצדיק התערבות בהחלטת המעסיק ונציב שירות המדינה, וקבע כי מאזן הנוחות נוטה לדחיית הבקשה, שעה שלעותר מקורות הכנסה נוספים לצד העבודה במשיבה – שבמסגרתה הועסק בהיקף חלקי – וכאשר מאידך גיסא אין שיעור לנזק שעלול להיגרם עקב שיקול דעת מוטעה כמו זה שהפעיל העותר באירוע שבעטיו פוטר.

4. על החלטה זו הגיש העותר בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי. לאחר שסקר בתמצית את טענותיו של העותר ואת נימוקי בית הדין האזורי, דחה בית הדין הארצי את הבקשה אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה. זאת, לנוכח ההלכה שלפיה ערכאת הערעור תיטה שלא להתערב בשיקול דעתה של הערכאה המבררת בכל הנוגע להחלטה אם להעניק סעדים זמניים אם לאו, ומשעה שלא נמצא כי נסיבות העניין מצדיקות סטייה מהלכה זו. כך, כלשונו, "משקביעות בית הדין קמא מבוססות בחומר הראיות לכאורה, בדין ובהלכה הפסוקה". מעבר לצורך, הוסיף בית הדין הארצי והפנה לכך שדיון קדם משפט בתביעה העיקרית קבוע בבית הדין האזורי למועד קרוב ובלוח זמנים מואץ – וגם משום כך נחה דעתו של בית הדין הארצי שאין מקום להתערב בהחלטת בית הדין האזורי.

5. בעתירה דנן קובל העותר על כך שבית הדין הארצי "בחר שלא להתערב ואף לא לדון כלל בטענות העותר שהצביעו מפורשות על שגיאות בית הדין האזורי", וטוען כי בהחלטות שתי הערכאות נפלו טעויות משפטיות מהותיות הנוגעות להתנהלותה "חסרת תום הלב", כלשונו, של המשיבה המצדיקות את התערבותה של ערכאה זו. לטענת העותר, הערכאות הקודמות דנו בעניינו "באופן שטחי, בחרו שלא להתעמת עם טענות העותר או אימצו במלואה את עמדת המשיבה הלא מנומקת והסותרת את פעולותיה [...] ונתנו את החלטתם כלאחר יד". עוד נטען כי העתירה חורגת מעניינו הפרטי של העותר, "ותשרת עובדים רבים במערכת הביטחון בעתיד, הנרמסים תחת כוחניותה של המערכת באין להם יכולת להתמודד מולה בשל היעדר ועד עובדים, אי יכולתם להתאגד או להיות מיוצגים, ובעיקר בשל הסיכוי הנמוך להתמודד מולה והעלויות הכספיות הכבדות". לטענת העותר, לא נעשה עמו צדק משום ה"הילה המקודשת", המוקנית, כלשונו, לגופי הביטחון, המקבלים "קרדיט שאינו ראוי בבתי הדין השונים". בנוסף טוען העותר כי העובדה שהמשיבה הוסיפה להעסיקו במשך שנה לאחר האירוע מעידה כי היא אינה חוששת מהמשך העסקתו והיה בכך כדי להשליך על החלטת בית הדין האזורי; וכי היה על הערכאות לקחת בחשבון את ההשפעה שיש להימשכות ההליכים בתביעה העיקרית – שצפויים להתארך – על הכשירות המבצעית שלו, דבר שיש בו כדי להטות את מאזן הנוחות לטובת מתן הסעד הזמני. כמו כן, לגופו של עניין, שב העותר על הטענות שטען בפני שתי הערכאות בנוגע לפיטוריו בעילה של אי התאמה.  

6. לאחר שעיינו בעתירה ובנספחיה, באנו לכלל דעה כי יש להורות על דחייתה על הסף, אף בלא לבקש את תגובת המשיבים. כידוע, בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו משמש כערכאת ערעור על בית הדין הארצי לעבודה, שהוא בעל המומחיות בתחום משפט העבודה. התערבות בפסיקותיו תיעשה אך במקרים נדירים ובמשורה, וזאת מקום שיצאה מלפניו טעות משפטית מהותית בסוגיה עקרונית בעלת חשיבות ציבורית וכללית, ובהתקיים נסיבות שבהן שמירת הצדק מחייבת התערבות שיפוטית של ערכאה זו (ראו: בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673 (1984); וכן למשל: בג"ץ 5510/15 טפירו נ' בית הדין הארצי לעבודה (29.11.2015); בג"ץ 2527/15 הסתדרות האקדמאים במדעי החברה והרוח וועד האקדמאים ברשות שדות התעופה נ' בית הדין הארצי לעבודה (1.7.2015). תנאים אלה אינם מתקיימים במקרה דנן.

7. העתירה כלל אינה מופנית נגד פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה, כי אם נגד החלטה שבה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת ביניים של בית הדין האזורי. כפי שציין בית הדין הארצי, החלטות מסוג זה נתונות לשיקול דעת הערכאה הדיונית; ומקל וחומר הוא כי מקום שערכאת הערעור המוסמכת לא ראתה מקום להתערבות, בפרט בסוגיות שבליבת דיני העבודה כצו מניעה לפיטורים, המשוכה העומדת לפני העותר בבית משפט זה היא גבוהה למדי (ראו והשוו: בג"ץ 895/12 בלוי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 9 (6.2.2012)). העתירה דנן אינה צולחת משוכה זו, באשר היא אינה מניחה כל תשתית שמלמדת על עילת התערבות, והעותר אינו מעלה אלא טענות ערעוריות שאין מקום לדון בהן במסגרת בית המשפט הגבוה לצדק (וראו לעניין זה בין היתר: בג"ץ 5154/11 סבח נ' המוסד לביטוח לאומי (27.9.2011); בג"ץ 5393/12 ביטון נ' בית הדין האזורי לעבודה חיפה, פסקה 5 (5.8.2012)). חרף ניסיונו של העותר לשוות לעתירה מעטה של עניין עקרוני בעל חשיבות ציבורית, לא כך הוא. העותר קורא אל תוך ההחלטות נושא העתירה קביעות שאינן מצויות בהן; ובעוד שלאמיתו של דבר העתירה עוסקת בעניינו הפרטי של העותר גרידא. למעלה מהצורך יצוין כי גם לגופו של עניין מצאנו כי לא בכדי החלטת בית הדין הארצי תמציתית וכי בדין ניתנה – בית הדין האזורי שקל בקפידה את טענותיו של העותר, יישם את המבחנים המשפטיים הרלוונטיים בהתאם לנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה שלפניו, ומצא שאין מקום ליתן צו מניעה זמני לפיטוריו. משכך, בדין מצא בית הדין הארצי כי לא נפלה כל שגגה בהחלטה זו, שאף אינה נושאת עימה כל חידוש משפטי; מה גם שכאשר עסקינן בסעדים זמניים, התערבות ערכאת הערעור מצומצמת מאשר בפסק דין סופי, והיא נעשית במקרים חריגים בלבד (ראו למשל: רע"א 2905/15 שוורץ (פואל) נ' ציביון, פסקה 6 (3.6.2015) והאסמכתאות שם; ובר"מ 9961/16 אלנוח'בה בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד החינוך - מנח"י (1.1.2017) והאסמכתאות שם).

           סוף דבר, העתירה נדחית על הסף. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

           ניתן היום, ‏כ"ב באייר התשע"ז (‏18.5.2017).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   17037260_G03.doc   נס

  www.court.gov.il

משרדנו לא ייצג בתיק זה

תודה על פנייתך, אנו ניצור עמך קשר בהקדם האפשרי.
לקבלת ייעוץ משפטי בנושא - השאירו פרטים
* שם:
* נייד:
 

אודות המחבר:

בית המשפט העליון הוא ערכאת הערעור העליונה ומתוקף תפקיד זה הוא שומע ערעורים (בזכות) על פסקי דין של בית משפט מחוזי, ויכול לשמוע ערעורים, לאחר בקשת רשות, על החלטות של בית משפט מחוזי שאינן "פסק דין", וגם ערעור על פסקי דין של בית המשפט המחוזי, כאשר המחוזי דן בערעור על פסק דין של בית משפט השלום. כמו כן, הוא משמש כבית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ) וככזה אמון על קיומו של שלטון החוק והבטחת חוקיות פעולתן של רשויות המדינה. הצלחות המשרד | דירוג המשרד | משרדנו בפייסבוק

תגיות - מונחים נוספים בתחום
משפט פלילי | פסיקה | פסקי דין | פסקי דין פלילי | מאגר משפט פלילי | מאגר משפטי | פסיקה עליון | פס"ד פלילי

הצלחות המשרד בתחום
קבלת ערר וסגירת תיק מחוסר אשמה ללקוח שהואשם בעבירות אלימות במשפחה סגירת תיק פלילי בעבירות תקיפה ופציעה סגירת תיק אונס נגד לקוח מחוסר אשמה ביטול פסק דין בשל חשש לעיוות דין ללקוח שנשפט בהעדרו בתיק נהיגה בשכרות סגירת תיק מחוסר אשמה ללקוח שהואשם באונס אישה תוך ניצול מצבה הנפשי אי הרשעה ללקוחה שפצעה ותקפה אישה אחרת

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
משפט פלילי ללא פסק דין במשך שנים
זאם | 14:48 29/01/2017
משפט פלילי ללא פסק דין במשך שנים
עו''ד אלעד שאול אלבז | 13:08 07/02/2017
ביטול משפט פלילי
יצחק | 08:13 14/10/2016
ביטול משפט פלילי
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:53 14/10/2016
חוסר וודאות לגבי משפט פלילי
גילי | 21:37 28/11/2014
חוסר וודאות לגבי משפט פלילי
עו''ד איילון בירנבוים | 06:59 02/12/2014