חזרה לעמוד הראשי | פסיקת בית המשפט העליון | בג"ץ 8169/17 ישראל קפלינסקי נ. סגן הפצ"ר
קטגוריות: משפט פלילי

בג"ץ 8169/17 ישראל קפלינסקי נ. סגן הפצ"ר

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ  8169/17

בג"ץ  8173/17

לפני:

כבוד השופט י' עמית

כבוד השופט א' שהם

כבוד השופט ג' קרא

העותר בבג"ץ 8169:

ישראל קפלינסקי

העותר בבג"ץ 8173/17:

חיים ויסנשטרן

נ  ג  ד

המשיבים:

1. סגן הפרקליט הצבאי הראשי

2. ראש מדור הדין המשמעתי והחנינות

3. קצין השיפוט

עתירות למתן צו על תנאי

בשם העותרים:

עו"ד מנחם שטאובר

פסק-דין

השופט י' עמית:

לפנינו שתי עתירות בהן מתבקשים המשיבים ליתן טעם מדוע לא ישוחררו העותרים מהמחבוש הצבאי בו הושמו, בעקבות הרשעתם בהליך משמעתי שננקט נגדם בגין השתמטות משירות צבאי. לנוכח נסיבותיהן הדומות של שתי העתירות והשאלה הזהה שהן מעוררות, החלטנו לדון בהן במאוחד, תוך פירוט הנסיבות הקונקרטיות של כל עותר במידת הצורך.

1.שני העותרים, בחורי ישיבה בני 23, נעצרו על ידי משטרת ישראל ביום 16.10.2017 והועברו לידי רשויות הצבא. העותרים הועמדו לדין משמעתי בפני קצין שיפוט צבאי בכיר לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 (להלן: החש"צ), בגין היעדרות מן השירות הצבאי שלא ברשות מאז חודש דצמבר 2016. שני העותרים הורשעו ונגזר עליהם עונש של 20 ימי מחבוש בפועל.

2.אתאר להלן בתמצית את עניינם של שני העותרים:

העותר בבג"ץ 8169/17 (להלן: העותר 1) – לפי תיעוד שנערך בזמן אמת על ידי נציגי מדור בני ישיבות בלשכת הגיוס, הללו ביצעו מספר שיחות טלפון אל העותר במספר הזדמנויות בין השנים 2016-2015, אולם האחרון סירב לשתף פעולה והשיב כי אינו מוכן להתייצב ומצדו שיירשמו אותו כעריק. לעותר 1 הוצא צו המורה לו להתייצב בלשכת הגיוס לשירות חובה ביום 8.12.2016. בשיחת טלפון מיום 21.12.2016 נאמר לעותר 1 כי הוא משתמט.

העותר בבג"ץ 8173/17 (להלן: העותר 2) – לפי תיעוד שנערך בזמן אמת על ידי נציגי מדור בני ישיבות בלשכת הגיוס, בחודש אוגוסט 2016 הם התקשרו לביתו של העותר 2 בשתי הזדמנויות ושוחחו עם אמו, ומסרו לה כי עליו להתייצב באופן מיידי על מנת להסדיר את מצבו. אמו של העותר 2 השיבה כי הם זורקים את כל המכתבים שהם מקבלים, וכי בהוראת הרבנים אסור לעותר 2 להתייצב ועל כן הוא לא יעשה כן. נציגי לשכת הגיוס הבהירו לאמו של העותר כי נקבע לו תאריך גיוס ליום 16.12.2016. עוד יצויין, כי לפי התיעוד האמור, ביום 26.7.2017, בחלוף כשנה לאחר קיום השיחות עם אמו של העותר 2, הלה התקשר ללשכת הגיוס בעצמו – כפי שעולה ממספר הטלפון ממנו בוצעה השיחה – כדי לברר אם קיים צו עיכוב יציאה מן הארץ בעניינו, ונענה בחיוב מאחר שהוא נחשב למשתמט משירות צבאי.

3.שני העותרים נעצרו כאמור על ידי משטרת ישראל ביום 16.10.2017, ובו ביום הועברו לידי גורמי הצבא והועמדו לדין משמעתי על ידי קצין שיפוט בדרגת סא"ל. השניים עומתו עם תיעודי השיחות שנערכו בעניינם: העותר 1 כפר באשמה וטען כי לא דיברו אתו. העותר 2 טען כי הישיבה בה למד היתה אמורה להסדיר את מעמדו; כי אמו לא מסרה לו שהתקשרו מלשכת הגיוס; וכי הבירור בנוגע לקיומו של צו עיכוב יציאה מן הארץ לא נערך על ידו, על אף שנערך ממספר הטלפון שלו. קצין השיפוט לא קיבל את עמדת העותרים. גרסתם של העותרים נדחתה לאור תיעוד שיחות הטלפון, ועל השניים נגזרו 20 ימי מחבוש.

4.בחלוף יומיים, ביום 18.10.2017, הגיש כל אחד מהעותרים ערר לקצין שיפוט בכיר ממונה לפי סעיף 163 לחש"צ. מפקד יחידת מיטב (היחידה המופקדת על ביצוע הליכי המיון והשיבוץ של כלל המיועדים לשירות ביטחון והחיילים בצה"ל), קצין בדרגת אל"מ, דחה את העררים עוד באותו היום, בנימוק כי לנוכח חוסר שיתוף הפעולה מצד העותרים ולאור תיעוד השיחות בעניינם – אין מקום להקל בעונשם.

5.העותרים לא אמרו נואש וביום 19.10.2017 פנו לסגן הפרקליט הצבאי הראשי בבקשה לבטל את פסק הדין המשמעתי בעניינם, וזאת מכוח סמכותו לפי סעיף 168(ב) לחש"צ (סמכות שהואצלה לו על ידי הפרקליט הצבאי הראשי בהתאם לסמכותו לפי סעיף 178א(ב) לחש"צ). בקשותיהם נדחו על ידי סגן הפצ"ר ביום 20.10.2017, והודעה טלפונית נמסרה על כך לבא כוח העותרים בו ביום. לפי האמור בתגובת המשיבים, ההודעה נמסרה טלפונית על מנת ליתן תשובה בהקדם האפשרי ובטרם הכנת תשובה בכתב, וזאת נוכח דחיפות הנושא (ממילא לא הונחה בפנינו החלטה בכתב של סגן הפצ"ר). ביום 23.10.2017, בעקבות החלטת סגן הפצ"ר, הגישו העותרים את שתי העתירות שלפנינו. [אעיר כי מכתבי העתירות עולה כי חל בלבול בין שני העותרים, כך שעניינו של העותר 1 פורט בעתירתו של העותר 2, ועניינו של העותר 2 פורט בעתירתו של העותר 1].

6.בעתירתם מלינים העותרים על כך שקצין השיפוט הסתמך על "רישום שיחות עלום", ללא כל ראיה פיזית או עדות שעמה יכלו העותרים להתמודד, וזאת בניגוד להוראות פקודות מטכ"ל המתייחסות להוראות החש"ץ. בכך, נטען, נמנעה מהעותרים אפשרות סבירה להתגונן ונפגעה זכותם להליך הוגן. עוד נטען כי לא הוכח שנשלח לעותרים צו גיוס, ואין להניח כי העותרים ידעו "כמובן מאליו" כי עליהם להתייצב בלשכת הגיוס. לעניין זה נטען כי קצין השיפוט כלל לא נדרש לסוגיית צו הגיוס.

7.המשיבים טוענים בתגובותיהם המקדמיות כי דין העתירות להידחות על הסף מן הטעם שלא צורף להן תצהיר. לגופם של דברים, נטען כי בהליך המשמעתי הוצגו ראיות; וכי גם אם נפל פגם כלשהו בהליך המשמעתי, אין מדובר במקרה המצדיק התערבות מצד סגן הפצ"ר, וממילא אין מדובר במקרה המצדיק התערבות של בית משפט זה בהחלטתו של סגן הפצ"ר. אשר לטענת העותרים כי הם לא היו מודעים לצו הגיוס שנשלח להם, נטען כי "אי ידיעה" זו אינה פוטרת מחובת התייצבות בלשכת הגיוס, וזאת לאור הוראות צו שירות ביטחון (התייצבות לרישום, לבדיקות ולשירות ביטחון) (מס' 2), תש"ע-2010, החל על העותרים מכוח פרסומו ברשומות.

 8.דין העתירות להידחות בהעדר עילה להתערבותו של בית משפט זה.

הלכה פסוקה היא כי בית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות הפרקליט הצבאי הראשי, והתערבות בהחלטותיו תיעשה רק במקרים חריגים בהם נפל פגם חמור היורד לשורשו של עניין או נגרם עיוות דין (בג"ץ 8487/06‏ לויסון נ' הפרקליט הצבאי, פס' ד(1) והאסמכתאות שם (24.10.2006)). הלכה זו, עומדת בתוקפה גם לגבי החלטות הפצ"ר לפי סעיף 168 לחש"צ (שם; וכן בג"ץ 9003/05 ברגר נ' סגן הפרקליט הצבאי הראשי, פס' 4 (27.9.2005)).

עניינם של שני העותרים בעתירות שלפנינו אינו נכנס בגדרם של חריגים אלו. העותרים עמדו לדין בפני קצין שיפוט, במהלכו עומתו עם תיעודי השיחות שנערכו עמם ונרשמו בזמן אמת ומן הסתם, טענותיהם לא נמצאו מהימנות עליו. גרסתו של העותר 1, שכפר בכך ששוחח עם נציג מלשכת הגיוס – נדחתה. גרסתו של העותר 2, שטען כי כלל לא התקשר ללשכת הגיוס בנוגע לקיומו של צו עיכוב יציאה מן הארץ, וכי השיחה לא בוצעה מטלפון שלו אלא מ"סוג של טלפון ציבורי" על ידי מישהו "חצוף" שהתקשר בשמו – נדחתה אף היא (לתיאור גרסתם של העותרים אפנה לעררים שהגישו על החלטת קצין השיפוט; עררים אלו צורפו לתגובות המשיבים לעתירות בתור מוצגים מש/7). לטעמי, הסתמכות קצין השיפוט על רישום תיעוד השיחות במקרים שלפנינו, היא הגיונית ואף מתבקשת; והעובדה שהתיעוד הוצג במהלך הדין המשמעתי מבלי לזמן לעדות נציג שיעיד לגביהן - גם אם מהווה פגם בהליך - אינה עולה כדי "פגם חמור" הגורם עיוות דין (יצויין כי מדובר בתיעוד ממוחשב, ואיני נדרש לשאלה אם יש לראות בו משום "רשומה מוסדית" כהגדרתה בסעיף 35 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971). אף לא למותר לציין כי העותרים לא צירפו תצהיר לעתירותיהם (ולא נעלמה מעיניי טענת בא כוחם כי הדבר נבע מהימצאותם במשמורת ובהיות העתירה מבוססת על העובדות המצוינות בטופס ההליך המשמעתי). אין מדובר אפוא במקרים המקימים עילה להתערבותנו בהחלטתו של סגן הפצ"ר. אוסיף, כי דחיית גרסתם של העותרים שומטת את הקרקע תחת טענתם כי כלל לא ידעו על חובת הגיוס החלה עליהם. ממילא איננו נדרשים להלכות בתי הדין הצבאיים לפיהן גם במקרים בהם לא הוכח כי נמסרה הודעה אישית למלש"ב להתייצב לבדיקות או לרישום ולא הוכח כי הגיעה לידיעתו, אזי ניתן להיזקק למסלול הגיוס הכללי, היינו, לצווי פוקד כלליים "המטילים חובת התייצבות לבדיקות, להשלמתן או לגיוס, בהתאמה" (ע"מ 54/17 י' ו' נ' התצ"ר בפסקה 18 והאסמכתאות שם (17.8.2017)).

9.אשר לבקשתו של העותר 1 שהופיעה לראשונה בערר שהגיש על החלטת קצין השיפוט, כי יוּתר לו לצאת למספר שעות כדי להשתתף באירוע משפחתי, הרי שבקשה זו אינה חלק מן העתירה שלפנינו, אולם אין פירוש הדבר כי העותר 1 היה מנוע מלהעלות בקשה זו בפני הגורמים המוסמכים.

עוד בשולי הדברים נציין כי העותרים העלו בכתב הערר נסיבות אישיות שאיני רואה לפרטן. בהינתן שהעותרים כבר שוהים במחבוש כמעט מלוא התקופה, ייתכן כי יש מקום לעיין מחדש בעניינם נוכח נסיבות אישיות אלה.

10.סוף דבר, שהעתירות נדחות.

ניתן היום, ‏ט' בחשון התשע"ח (‏29.10.2017).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   17081690_E03.doc   אש+עכב

 

משרדנו לא ייצג בתיק זה

אודות המחבר:

בית המשפט העליון הוא ערכאת הערעור העליונה ומתוקף תפקיד זה הוא שומע ערעורים (בזכות) על פסקי דין של בית משפט מחוזי, ויכול לשמוע ערעורים, לאחר בקשת רשות, על החלטות של בית משפט מחוזי שאינן "פסק דין", וגם ערעור על פסקי דין של בית המשפט המחוזי, כאשר המחוזי דן בערעור על פסק דין של בית משפט השלום. כמו כן, הוא משמש כבית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ) וככזה אמון על קיומו של שלטון החוק והבטחת חוקיות פעולתן של רשויות המדינה. הצלחות המשרד | דירוג המשרד | משרדנו בפייסבוק

תגיות - מונחים נוספים בתחום
משפט פלילי | פסיקה | פסקי דין | פסקי דין פלילי | מאגר משפט פלילי | מאגר משפטי | פסיקה עליון | פס"ד פלילי

הצלחות המשרד בתחום
אי הרשעה ללקוח שהואשם בעבירת תקיפה סיום משפט פלילי ללא הרשעה בעבירות סמים שחרור ממעצר לקוח שנחשד בביצוע עבירות אלימות כלפי בת זוגו עונש מקל בעבירות החזקת סכין וגניבת רכוש שחרור ממעצר זוג חשודים בעבירות חמורות של סחר בסמים, גידול וייצור סמים סגירת תיק פלילי בהיעדר אשמה ללקוח שנחשד במעשה מגונה בקטינה

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
משפט פלילי ללא פסק דין במשך שנים
זאם | 14:48 29/01/2017
משפט פלילי ללא פסק דין במשך שנים
עו''ד אלעד שאול אלבז | 13:08 07/02/2017
ביטול משפט פלילי
יצחק | 08:13 14/10/2016
ביטול משפט פלילי
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:53 14/10/2016
חוסר וודאות לגבי משפט פלילי
גילי | 21:37 28/11/2014
חוסר וודאות לגבי משפט פלילי
עו''ד איילון בירנבוים | 06:59 02/12/2014