חזרה לעמוד הראשי | פסיקת בית המשפט העליון | בג"ץ 7780/15 ראש מועצת הכפר לובן אלשרקייה נ. שר הביטחון
קטגוריות: משפט פלילי

בג"ץ 7780/15 ראש מועצת הכפר לובן אלשרקייה נ. שר הביטחון

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

לפני:

כבוד הנשיאה (בדימ') מ' נאור

כבוד השופט י' דנציגר

כבוד השופט נ' סולברג

העותרים:

1. ראש מועצת הכפר לובן אלשרקייה

2. ראש מועצת הכפר סנג'ל

נ  ג  ד

המשיבים:

1. שר הביטחון

2. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

3. ראש המינהל האזרחי

4. מפקד משטרת מחוז ש"י

5. יחידת הפיקוח על הבניה באזור יהודה

6. ועד מקומי עלי

7. מועצה אזורית בנימין

8. תנועת אמנה

התנגדות לצו-על-תנאי

תאריכי הישיבות:

ט"ו בשבט התשע"ו          

י"א בטבת התשע"ז      

 

(25.1.2016)

(9.1.2017)

פסק-דין

הנשיאה (בדימ') מ' נאור:

רקע והשתלשלות ההליכים

1. העתירה שלפנינו הופנתה כנגד דרך גישה למאחז גבעת הרואה שנסללה באופן בלתי חוקי (להלן: דרך הגישה). בעתירה התבקשו צווים על תנאי ובהם צו המורה למשיבים 5-1 (להלן: משיבי המדינה) לתת טעם מדוע לא ייאכפו את דיני התכנון והבנייה ביחס לדרך הגישה וכן צו המורה לוועד מקומי עלי, מועצה אזורית בנימין ותנועת אמנה (המשיבים 8-6), לתת טעם מדוע לא יחדלו מעבודות פיתוחה וסלילתה של הדרך האמורה. בד בבד עם העתירה הוגשה בקשה למתן צו ארעי וצו ביניים.

2. ימים ספורים לאחר הגשת העתירה ניתן צו ארעי, שהופנה נגד המשיבים 8-6, האוסר על ביצוע עבודות הפיתוח וסלילת דרך הגישה שבמוקד העתירה (השופטת ע' ברון, החלטה מיום 19.11.2015). בהמשך ביקשו העותרים כי יוצא צו ארעי משלים המורה למשיבים לחסום את הדרך. נטען שהמשיבים 8-6 הפרו את הצו הארעי והשלימו את סלילתה של דרך הגישה שלא כדין. בית המשפט לא קבע מסמרות בשאלה אם אכן הופר הצו הארעי, אלא מצא שגם אם אכן כך קרה – ומבלי לגרוע מחומרתו של המעשה – השאלה העומדת עתה על הפרק היא אכיפתם של דיני התכנון והבנייה. בהקשר זה הובהר כי נקבעה ישיבה בפני ועדת המשנה לפיקוח של מועצת התכנון העליונה ולכן אין מקום להתערב בשלב זה בפועלה של הרשות המוסמכת בדרך של הרחבת הצו הארעי (השופטת ע' ברון, החלטה מיום 3.12.2015).

 

3. לאחר מכן התקיים דיון על-פה בעתירה שבסופו הוצאו צווים על תנאי כמבוקש. בהמשך לכך ולאחר הגשת תצהירי תשובה, התקיים ביום 9.1.2017 דיון על-פה נוסף לפניי ולפני השופטים י' דנציגר ונ' סולברג. בתום הדיון התבקשו הבהרות מסוימות ממשיבי המדינה, ולאחר קבלתן וקבלת השלמות נוספות אני סבורה כי ניתן להכריע במחלוקת. בטרם אעשה כן אעמוד בקצרה על טענות הצדדים ועל התפתחויות נוספות שאירעו ביחס לעתירה.  

4. לטענת העותרים, סלילת דרך הגישה מושא העתירה נועדה לשמש כחלופה לדרך הגישה הקודמת שהובילה למאחז גבעת הרואה (להלן: דרך הגישה הקודמת), אשר נהרסה בהתאם להוראת בית-משפט זה בפסק הדין המשלים בבג"ץ 7891/07 תנועת "שלום עכשיו" – ש.ע.ל. מפעלים חינוכיים נ' שר הביטחון (7.12.2014). לטענתם, סלילת דרך גישה חלופית בלתי חוקית העוברת למצער בחלקה על אדמות בבעלות פרטית פלסטינית הינה בגדר תיקון עוול אחד בעוול אחר. כן חזרו העותרים על טענתם כי סלילת הדרך החלופית הושלמה תוך הפרת צו ארעי שיפוטי. לפיכך, עמדת העותרים הייתה כי יש להורות למשיבים לאכוף את צווי ההריסה שהוצאו ביחס לדרך הגישה החלופית לאלתר.

5. משיבי המדינה מצדם סברו כי דין העתירה להידחות. בתחילה עמדו משיבי המדינה על כך שרובה של דרך הגישה עובר באדמות מדינה – חלקן מוכרזות וחלקן "ניתנות להכרזה". בדיון על-פה מיום 9.1.2017 הערנו לב"כ המדינה, מבלי לקבוע מסמרות, כי התייחסות לאדמות כראויות להכרזה כאדמות מדינה – מבלי להכריז עליהן ככאלה בפועל – מעוררת לכאורה קושי מסוים. סוגיה זו התייתרה לאחר שמשיבי המדינה הודיעו לאחר הדיון כי פורסמה הכרזה גם ביחס לאדמות אלה. בעקבות זאת טענו משיבי המדינה כי חלק הארי של דרך הגישה (99%) מצוי על אדמות שהוכרזו כאדמות מדינה ורק עשרה מטרים ממנה מצויים על אדמות שלא ניתן להכריז עליהן כאדמות מדינה. משיבי המדינה הבהירו כי בנסיבות אלה ברצונם לפעול להכשרת דרך הגישה בדיעבד, פרט לעשרת המטרים האמורים שלגביהם בכוונתם לממש את צו ההריסה הסופי שכבר הוצא, וזאת בתוך שנתיים ממועד הגשת תצהיר התשובה מטעמם (שהוגש ביום 4.8.2016).

6. המשיבה 8 לא הגישה כתב תשובה מטעמה ואילו המשיבים 7-6 תמכו בעמדת המדינה ברוב הסוגיות, אך טענו כי לשיטתם גם עשרת המטרים שלא הוכרזו – ניתנים להכרזה. לעניין זה ציינו המשיבים 7-6 כי בכוונתם להציג למשיבי המדינה את הנתונים התומכים בטענה עובדתית זו, אך טענו גם כי ממילא אין מניעה לשיטתם לסלול תוואי חלופי שיעקוף את המטרים הבודדים. יצוין כבר עתה, כי משיבי המדינה הבהירו כי לא התקבל אצלם מידע או נתונים בעניין מעמדם של עשרת המטרים האמורים מטעם המשיבים 7-6.

7. העותרים טענו בתגובה כי הוגשו התנגדויות להכרזה והלינו על כך שמשיבי המדינה מתעלמים מזכויות הקניין במקטע בן עשרת המטרים שעליו כאמור לא ניתן להכריז כעל אדמות מדינה. לטענתם, אף שמדובר במקטע קצר יחסית, הרי שהעובדה כי מדובר באדמות פרטיות מצדיקה לכל הפחות למצוא תוואי חלופי.

8. בנסיבות העניין – ובפרט בשים לב לכך שמדובר בדרך גישה שנסללה באופן בלתי חוקי לאחר שבית-משפט זה הורה לממש את צווי ההריסה שהוצאו ביחס לדרך הקודמת – הורה בית המשפט למשיבי המדינה להבהיר אם קיימת אפשרות לסלול תוואי חלופי, ולו זמני, למקטע בן עשרת המטרים שעליו לא ניתן להכריז כאדמות מדינה. בנוסף התבקשו משיבי המדינה לעדכן היכן עומדות ההתנגדויות שהוגשו כנגד ההכרזה. בעקבות זאת עדכנו משיבי המדינה בימים 4.10.2017 ו-16.11.2017 כי קיימת היתכנות פיזית לסלילת תוואי חלופי למקטע האמור באדמות מוכרזות, בכפוף לקידום הליכים תכנוניים מתאימים (להלן: המעקף). לעניין הליכי ההתנגדות להכרזה, ציינו משיבי המדינה כי הוגש ערר כנגדה, אם כי טרם צורפו לו כל המסמכים הדרושים. דעתם של העותרים לא נחה בעקבות עדכון זה. לטענתם נפלו בהליך ההכרזה פגמים המשליכים על תוקף ההכרזה באזור, ולכן אין להסתפק בהסדרת המעקף, אלא לכל הפחות להמתין למיצוי הליכי ההתנגדות מטעמם להכרזה.

דיון והכרעה

9. עניינם של המאחז גבעת הרואה ודרך הגישה הקודמת שהובילה אליו נדונו במסגרת בג"ץ 7891/07 תנועת "שלום עכשיו" – ש.ע.ל. מפעלים חינוכיים נ' שר הביטחון (פסק-דין חלקי מיום 18.11.2013 ופסק-דין משלים מיום 7.12.2014). בפסק הדין המשלים נקבע כי לאור עמדת משיבי המדינה בדבר הסדרתו התכנונית של המאחז גבעת הרואה, אין מקום להתערב בסדרי העדיפויות לאכיפה של הרשויות באשר לאכיפת צו התיחום שהוצא למאחז זה. לעומת זאת, באשר לדרך הגישה הקודמת למאחז ניתן צו מוחלט המורה למדינה לממש את צו ההריסה ביחס לחלקה של הדרך המצוי על קרקע פרטית. מאחר שהמדינה הודיעה כי על פני הדברים קיימת חלופה תכנונית לדרך הגישה הקודמת, נפסק כי על-מנת להעניק לה שהות מספקת לממש אפשרות זו – הצו ייכנס לתוקף בתוך שנה אחת ממתן פסק הדין.

10. חרף הצהרת המדינה כאמור, לא הוכשרה דרך חלופית כדין למאחז. במקום זאת נסללה דרך הגישה מושא העתירה שלפנינו, אשר אין חולק כי סלילתה נעשתה שלא בהתאם לדיני התכנון והבנייה. בנוסף לכך עשרה מטרים מתוכה עוברים בקרקעות שלא ניתן להכריז עליהן כעל אדמות מדינה. במאמר מוסגר יובהר, כי מאחר שהמשיבים 7-6 לא צירפו נתונים או מידע מפורט באשר לטענתם כי עשרת המטרים עוברים אף הם באדמות הניתנות להכרזה, ומשמידע כזה אף לא הועבר למשיבי המדינה (ראו: פסקה 20 לעיקרי הטיעון מטעם משיבי המדינה מיום 3.1.2017), לא ניתן לייחס לטענתם של המשיבים 7-6 ביחס למעמדם של אותם עשרה מטרים משקל בהליך שלפנינו.

11. על מהלך דברים זה יש להצר. כפי שצוין לעיל, מסקנתנו בהליך הקודם ביחס למועד מימוש צו ההריסה שהוצא לדרך הגישה הקודמת הושתתה, בין היתר, על הודעת המדינה שלפיה ניתן לסלול דרך חלופית חוקית למאחז שאינה עוברת בקרקע פרטית. על רקע דברים אלה, ובהתחשב ברצונה המוצהר של המדינה להסדיר את המאחז מבחינה תכנונית, ניתן היה לצפות כי כל המשיבים הנוגעים בדבר יקפידו על כך שהכשרתה של דרך גישה חלופית למאחז תתבצע הפעם כחוק. דבר זה לא נעשה, וחבל. היה מקום להימנע ממצב שבו חרף הצהרות המדינה בהליך הקודם על ההיתכנות לסלילת דרך חלופית כדין, בסופו של דבר החליפה דרך בלתי חוקית חדשה את דרך הגישה הקודמת שבית-משפט זה הורה על הריסתה. למהלך עניינים בלתי ראוי זה מתווספת הבעייתיות במדיניות מינהלית המאפשרת, בפועל, קודם כל בנייה ורק אחר-כך תכנון והכשרה (ראו והשוו למשל: בג"ץ 7292/14 מוסא נ' שר הביטחון (1.9.2016), והאסמכתאות שם).

12. בנסיבות המפורטות לעיל, וכן לנוכח הספק בדבר הפרתו של הצו הארעי שהוצא בהליך זה (ולו בשוגג), אין לכחד כי קיים קושי מסוים בעמדת המשיבים המבקשת לאפשר הסדרה בדיעבד של הדרך מושא העתירה. עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שרובה המוחלט של דרך זו (99%) הוכרז כעת כאדמות מדינה ומכך שלאחרונה התברר כי את חלקה האחר (10 מטרים) ניתן "לעקוף" מבחינה פיזית באמצעות סלילת תוואי חלופי שיעבור כולו באדמות מוכרזות. אף לא ניתן להתעלם מכך שלאחר מימוש צו ההריסה לדרך הגישה הקודמת, הדרך מושא העתירה היא דרך הגישה היחידה למאחז שבו מתגוררות משפחות ואשר המדינה מבקשת להסדירו. על כן אני סבורה כי אין מקום להתערבותו של בית המשפט בסדרי העדיפויות של המדינה לאכיפה במקרה זה ויש לאפשר לה פרק זמן סביר להסדרתה של דרך הגישה, ולו לפנים משורת הדין. אם ההתנגדויות להכרזה תתקבלנה או אם דרך הגישה לא תוסדר מבחינה תכנונית בתוך זמן סביר, תהא פתוחה הדרך בפני העותרים להגיש עתירה חדשה. כך או כך, רשמנו לפנינו את התחייבות משיבי המדינה לממש את צו ההריסה שהוצא ביחס לעשרת המטרים העוברים באדמות שאינן ניתנות להכרזה בתוך שנתיים ממועד הגשת תצהיר התשובה מטעמם דהיינו עד ליום 4.8.2018 (ראו גם: פסקה 5 לעיקרי הטיעון מטעם משיבי המדינה מיום 3.1.2017; פסקה 4 לבקשה להארכת מועד להגשת הודעה מעדכנת מטעם משיבי המדינה מיום 13.3.2017). יש לצפות כי במהלך פרק זמן זה גם הסדרתו התכנונית של המעקף – אשר משיבי המדינה הצהירו כאמור כי קיימת היתכנות פיזית לסלילתו – תושלם. נזכיר כי המעקף הוא חלק מדרך גישה הטעונה אף היא הסדרה.  

13. מהטעמים שפורטו לעיל, העתירה מיצתה את עצמה ודינה להימחק. לא יהיה צו להוצאות.

ה נ ש י א ה  (בדימ')

השופט י' דנציגר:

אני מסכים.

                                                                                                ש ו פ ט

השופט נ' סולברג:

אני מסכים.

   

                                                                                                ש ו פ ט

הוחלט כאמור בפסק דינה של הנשיאה (בדימ') מ' נאור.

ניתן היום, ‏ט"ז בכסלו התשע"ח (‏4.12.2017).

ה נ ש י א ה  (בדימ')

ש ו פ ט

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   15077800_C23.doc   נז

 

משרדנו לא ייצג בתיק זה

אודות המחבר:

בית המשפט העליון הוא ערכאת הערעור העליונה ומתוקף תפקיד זה הוא שומע ערעורים (בזכות) על פסקי דין של בית משפט מחוזי, ויכול לשמוע ערעורים, לאחר בקשת רשות, על החלטות של בית משפט מחוזי שאינן "פסק דין", וגם ערעור על פסקי דין של בית המשפט המחוזי, כאשר המחוזי דן בערעור על פסק דין של בית משפט השלום. כמו כן, הוא משמש כבית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ) וככזה אמון על קיומו של שלטון החוק והבטחת חוקיות פעולתן של רשויות המדינה. הצלחות המשרד | דירוג המשרד | משרדנו בפייסבוק

תגיות - מונחים נוספים בתחום
משפט פלילי | פסיקה | פסקי דין | פסקי דין פלילי | מאגר משפט פלילי | מאגר משפטי | פסיקה עליון | פס"ד פלילי

הצלחות המשרד בתחום
שחרור ממעצר חשוד בעבירות סחר בסמים והחזקת סמים הארכת מאסר מותנה לנאשם בפעם השלישית בעבירות סמים קבלת ערר וסגירת תיק מחוסר אשמה ללקוח שהואשם שאיים והטריד בחורה שהכיר באתר הכרויות קבלת ערר וסגירת תיק מחוסר אשמה ללקוח שנחשד בביצוע עבירות אלימות ופגיעה בפרטיות אי הרשעה ללקוחה בעבירת גניבה למרות היעדר פגיעה קונקרטית בעיסוקה סגירת תיק חקירה ללקוח שנחשד במעשה מגונה

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
משפט פלילי ללא פסק דין במשך שנים
זאם | 14:48 29/01/2017
משפט פלילי ללא פסק דין במשך שנים
עו''ד אלעד שאול אלבז | 13:08 07/02/2017
ביטול משפט פלילי
יצחק | 08:13 14/10/2016
ביטול משפט פלילי
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:53 14/10/2016
חוסר וודאות לגבי משפט פלילי
גילי | 21:37 28/11/2014
חוסר וודאות לגבי משפט פלילי
עו''ד איילון בירנבוים | 06:59 02/12/2014