חזרה לעמוד הראשי | פסיקת בית המשפט העליון | בג"ץ 9318/16 מנאר דענא נ. שר הפנים
קטגוריות: משפט פלילי

בג"ץ 9318/16 מנאר דענא נ. שר הפנים

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

לפני:

כבוד השופט נ' סולברג

כבוד השופט א' שהם

כבוד השופט ד' מינץ

העותרים:

1. מנאר דענא

2. נור דענא

3. מאהר דענא

4. גזל דענא

5. בדר דענא

6. המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר

נ  ג  ד

    

המשיבים:

1. שר הפנים

2. הועדה לעניינים הומניטאריים מיוחדים

עתירה למתן צו על-תנאי

תאריך הישיבה:

ט' בטבת התשע"ח     

(27.12.2017)

בשם העותרים:

עו"ד דניאל שנהר

בשם המשיבים:

עו"ד יעל מורג יקו-אל

פסק-דין

השופט נ' סולברג:

1.עניינה של העתירה בבקשת העותרים להורות למשיבים ליתן החלטה בבקשה שהגישה העותרת 1 (להלן: העותרת) למשיבה 2 לקבלת היתר שהייה בישראל מטעמים הומניטריים מיוחדים לפי סעיף 3א1 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן: החוק); ולהורות למשיבים לתת מענה לפונים בבקשות הומניטריות בהתאם למסגרת הזמן הקבועה בסעיף 3א1(ד) לחוק – ששה חודשים.

2.בשנת 2004 נישאה העותרת – שמוצאה משטחי הרשות הפלסטינית – לתושב קבע ישראלי, השניים התגוררו בשטח ישראל, ונולדו להם ארבעה ילדים   העותרים 5-2 – שהם בעלי מעמד של תושבי קבע בארץ. בשנת 2010 החלו בני הזוג בהליך איחוד משפחות עבור העותרת, אולם הליך זה לא הושלם, שכן העותרת וילדיה עזבו בשנת 2014 את בית האב ועברו להתגורר בעיסאוויה; זאת, מחמת אלימות שהופעלה כלפיהם על-ידי האב ובני משפחתו. ביום 12.6.2014 הגישה העותרת בקשה לקבלת היתר שהייה בישראל מטעמים הומניטריים מיוחדים לפי סעיף 3א1 לחוק. ביום 23.8.2015 נערך לעותרת שימוע, היא הגישה השלמת טיעון, ואולם גם בחלוף חודשים ארוכים לא התקבלה החלטה בבקשתה.

3.ביום 1.12.2016 הגישה העותרת את העתירה דנן, במסגרתה נתבקשו הסעדים האמורים לעיל. המשיבים הגישו את תגובתם המקדמית לעתירה, ובה ציינו כי ביום 6.4.2017 החליט שר הפנים לקבל את בקשת העותרת, וליתן לה היתר שהייה בישראל מטעמים הומניטריים. אלו הם: "א. סבלת מאלימות מבעלך וממשפחתו ועתה את חיה בנפרד מבעלך האלים. ב. הילדים הועברו לחזקתך ולמשמורתך ואת מטפלת בהם".

4.נוכח ההתפתחות הזו, התבקשו העותרים להודיע אם הם עדיין עומדים על עתירתם (החלטת השופט ח' מלצר מיום 23.4.2017). העותרים הודיעו לבית המשפט כי הם עומדים על עתירתם, שכן מתן הסעד הפרטני לעותרת 1 אינו מייתר לטעמם את הדיון בסעד השני שנתבקש. לטענת העותרים, המשיבים אינם מטפלים בבקשות במסגרת הזמן הקבועה בסעיף 3א1(ד) לחוק, ופונים רבים נאלצים לעתור לבית משפט זה על מנת לזרז את המשיבים להידרש לפניותיהם ולקבל החלטה בעניינם. משכך, מבקשים העותרים, כי בית המשפט יורה למשיבים להחליט בבקשות לקבלת היתר שהייה בישראל מטעמים הומניטריים בתוך 6 חודשים מיום המצאת המסמכים הדרושים. מנגד, טוענים המשיבים כי דין העתירה ביחס לסעד השני להידחות על הסף, מחמת היותו סעד כוללני; מאחר שאין מקום ליתן צו שיפוטי שיורה למשיבים לקיים את הוראות החוק; ומאחר שהעותרים לא עמדו בחובת מיצוי ההליכים. כמו כן טוענים המשיבים, כי במסגרת פניותיהם לא העלו העותרים את טענותיהם הכלליות בסוגיה דנן, ולא הציגו תשתית עובדתית בנוגע לטענות אלו.

דיון והכרעה

5.עיינו בעתירה ובתגובות שניתנו לה, על נספחיהן, שקלנו את טענות ב"כ הצדדים מזה ומזה, והגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות.

6.הסעד העיקרי שהתבקש בעתירה ניתן לה, לעותרת, אמנם באיחור, אך עניינה בא על פתרונו. לפיכך, העתירה אינה מכוונת עוד נגד החלטה פרטנית כזו או אחרת, אלא מבוקש בה להורות למשיבים לפעול על-פי הוראות החוק, וליתן את החלטתם בבקשה לקבלת היתר שהייה בישראל מטעמים הומניטריים בתוך 6 חודשים. סעד זה הוא כוללני, ואינו מסוג הסעדים שבית משפט זה נוהג לתתם (בג"ץ 7427/15 טלאל נ' משטרת ישראל, פסקה 8 (15.9.2016); בג"ץ 3786/15 עמותת הרצליה למען תושביה נ' ראש ממשלת ישראל, פסקה 3 (27.3.2016). "הלכה פסוקה היא שבית משפט זה אינו נענה לעותר המבקש סעד כוללני. הבדל בין סעד כוללני לסעד ממוקד אינו חד ואינו ניתן להגדרה מדוייקת. אפשר לומר, בלי למצות ואף בלי לדייק, כי סעד כוללני מתייחס, בדרך כלל, למדיניות הראויה בסוג של מקרים או לדרך ההתנהגות הנדרשת בסוג של מקרים, שמספרם אינו ידוע ופרטיהם אינם ברורים, להבדיל מסעד ממוקד, המתייחס למקרה מסוים, שעובדותיו ידועות וברורות. ... וכי מה מבקשים העותרים מבית משפט זה? בעיקרו של דבר הם מבקשים כאמור, שהמשיבים יבואו לבית משפט ויתנו טעם 'מדוע לא יבצעו את כל צווי ההריסה להריסת בניה או חלק ממנה שהוצאו על ידי בתי משפט... והנוגעים לבניה במזרח ירושלים'. בקשה זאת יכולה להתפרש באחת משתי דרכים. לפי הדרך האחת, העותרים מבקשים כי, בסוף ההתדינות בית המשפט יצהיר שהמשיבים חייבים לבצע צווי הריסה שהוצאו על ידי בית המשפט... הצהרה כזאת כמוה, למעשה, כהצהרה שעל המשיבים לקיים את חוק התכנון והבניה, ובכלל זה למלא את החובות שחוק זה מטיל עליהם. אך הצהרה כזאת, האומרת את המובן מאליו, מיותרת לחלוטין. וכי המשיבים טוענים שהם פטורים מעולו של החוק? וכי העותרים סבורים שהצהרה של בית המשפט כי יש לקיים את החוק תוסיף לחוק תוקף או משקל? בית המשפט אינו נותן הצהרות מעין אלה, שאין בהן צורך, תועלת או כבוד" (בג"ץ 1901/94 לנדאו נ' עיריית ירושלים, פ"ד מח(4) 403, 415-411 (1994)). דבריו אלה של השופט י' זמיר עודם תקפים. זה לא מכבר פסק בית משפט זה – בעתירה שבה נתבקשו סעדים דומים לאלו שנתבקשו בעתירה דנן ושגם בה העותר 6 היה אחד מבין העותרים – כי לאחר שהתייתר הדיון בסעד הפרטני, אין עוד מקום להוסיף ולדון בסעדים הנוספים שנתבקשו (בג"ץ 860/16 שראונה נ' שר הפנים (5.6.2017)). כמו כן, נראה כי יש ממש בטענת המשיבים, לפיה בכל הנוגע לסעד השני לוקה העתירה באי-מיצוי הליכים. העותרים לא העלו לפני המשיבים את טענותיהם בעניין זה עובר להגשת העתירה, ולא הציגו תשתית עובדתית הולמת; לא לפני המשיבים, ולא לפני בית משפט זה.

7.אין בכל הדברים הללו כדי להקל מחומרת מחדלם של המשיבים. עליהם למלא אחר הוראות החוק, קלה כחמורה, ככתבן וכלשונן. ברם, את מורת-רוחנו מן העיכוב הרב בדרך הילוכם של המשיבים, איננו סבורים שיש לבטא בדרך של פסיקת הוצאות ושכ"ט עו"ד לטובת העותרת. לשאלתנו – האם וכמה שילמה העותרת שכ"ט עו"ד, לא היה מענה בפי בא-כוחה. זאת ועוד ועיקר: בצד מחדלה הדיוני של המדינה, מן הראוי לזכור ולהזכיר את מעלתהּ במישור המהותי: מתן היתר שהייה בישראל מטעמים הומניטריים. המדינה ראויה להכרת הטוב על כך מצִדה של העותרת: בעלה היכה אותה ובני משפחתו הפנו לה עורף; המדינה הושיטה יד ונתנה כתף.

העתירה נדחית אפוא, בלי צו להוצאות.

ניתן היום, י' בטבת התשע"ח (28.12.2017).

ש ו פ ט

     ש ו פ ט

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   16093180_O08.doc   שצ

 

משרדנו לא ייצג בתיק זה

אודות המחבר:

בית המשפט העליון הוא ערכאת הערעור העליונה ומתוקף תפקיד זה הוא שומע ערעורים (בזכות) על פסקי דין של בית משפט מחוזי, ויכול לשמוע ערעורים, לאחר בקשת רשות, על החלטות של בית משפט מחוזי שאינן "פסק דין", וגם ערעור על פסקי דין של בית המשפט המחוזי, כאשר המחוזי דן בערעור על פסק דין של בית משפט השלום. כמו כן, הוא משמש כבית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ) וככזה אמון על קיומו של שלטון החוק והבטחת חוקיות פעולתן של רשויות המדינה. הצלחות המשרד | דירוג המשרד | משרדנו בפייסבוק

תגיות - מונחים נוספים בתחום
משפט פלילי | פסיקה | פסקי דין | פסקי דין פלילי | מאגר משפט פלילי | מאגר משפטי | פסיקה עליון | פס"ד פלילי

הצלחות המשרד בתחום
סגירת תיק פלילי ללקוח בעבירות יבוא סמים באינטרנט - בפעם השניה סגירת תיק מחוסר אשמה לעובד משרד הביטחון שנחקר בחשד ששלף את נשקו האישי ואיים על חייו של אחר סגירת תיק פלילי ללקוח שנחשד בביצוע מעשים מגונים בפומבי במספר הזדמנויות ביטול עונש הרחקה מהאוניברסיטה לסטודנט שהואשם בהונאה בעבודת בית סגירת תיק חקירה ללקוחה שנחשדה באיומים וחבלה במזיד ברכב שחרור ממעצר חשוד במעשה מגונה בטרמפיסטית קטינה למרות קיומה של הצהרת תובע

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
משפט פלילי ללא פסק דין במשך שנים
זאם | 14:48 29/01/2017
משפט פלילי ללא פסק דין במשך שנים
עו''ד אלעד שאול אלבז | 13:08 07/02/2017
ביטול משפט פלילי
יצחק | 08:13 14/10/2016
ביטול משפט פלילי
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:53 14/10/2016
חוסר וודאות לגבי משפט פלילי
גילי | 21:37 28/11/2014
חוסר וודאות לגבי משפט פלילי
עו''ד איילון בירנבוים | 06:59 02/12/2014