חזרה לעמוד הראשי | פסיקת בית המשפט העליון | בש"פ 319/18 מדינת ישראל נ. קאסם סואעד
קטגוריות: משפט פלילי

בש"פ 319/18 מדינת ישראל נ. קאסם סואעד

בבית המשפט העליון

בש"פ  319/18

לפני:

כבוד השופט י' עמית

העוררת:

מדינת ישראל

נ  ג  ד

המשיב:

קאסם סואעד

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק מ"ת 55958-11-17 שניתנה ביום 9.1.2018 על ידי כבוד השופט א' פורת

תאריך הישיבה:

כ"ח בטבת התשע"ח     

(15.01.2018)

בשם העוררת:

עו"ד נילי פינקלשטיין

בשם המשיב:

עו"ד כמיל עודה

החלטה

1.נאשם שנמצא במעצר עד תום ההליכים באשפוז פסיכיאטרי הוכר כבלתי כשיר לעמוד לדין. שופט המעצרים הורה לשחרר את הנאשם למעצר בית לתקופת הביניים עד למתן החלטת המותב העיקרי אם ליתן על הנאשם צו אשפוז או צו טיפול מרפאתי לפי סעיף 15(א) לחוק לטיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991 (להלן: החוק). על כך נסב הערר שבפני, אשר מעורר שאלה לגבי הפרקטיקה הרצויה במצבים כגון אלה.

ואלו העובדות הצריכות לעניין על פי סדר כרונולוגי:

2.המשיב נעצר עד לתום ההליכים בחודש דצמבר 2017, לאחר שהוגש כנגדו כתב אישום המייחס לו עבירת שוד של רכב בנסיבות מחמירות. מכתב האישום עולה, כי המשיב שדד בשנת 2014 מתלוננת ששהתה לבדה בשעת לילה בחניון ריק מאדם, כאשר ניגש לרכב בו ישבה, איים עליה באמצעות סכין ושדד את הרכב. המשיב נתפס רק בשלהי שנת 2017 לאחר שהיה מעורב בקטטה, שאז אותר על פי טביעת אצבע ודנ"א.

המותב בתיק העיקרי הפנה את המשיב לבדיקה ולהסתכלות פסיכיאטרית. בחוות דעת שניתנה ביום 11.12.2017, נקבע המשיב אינו כשיר לעמוד לדין ולא היה בר עונשין בעת ביצוע העבירות המיוחסות לו.

מחוות הדעת עולה, כי המשיב מוכר למערכת הבריאות, לאחר שאושפז בעבר במרכז הרפואי "מזור" (מזרע) מספר פעמים וכי הוא עדיין שרוי במצב פסיכוטי עם מחשבות שווא והזיות שמיעה, ושיפוטו לקוי בצורה ניכרת. בסיפא לחוות הדעת הומלץ על מתן צו אשפוז.

3.ביום 12.12.2017 התקיימה ישיבה בפני שופט המעצרים, ונקבע כי נוכח המלצת הפסיכיאטר אין מקום להסתפק במסגרת טיפולית וולונטרית בחיק המשפחה, כפי שנתבקש, וכי בשלב זה יישאר המשיב במעצר בתנאי אשפוז. המשך הדיון בבקשה נקבע ליום 21.12.2017.

4.ביום 14.12.2017 התקיים דיון בפני המותב בתיק העיקרי. הסניגור הכריז כי אין בדעתו לבקש זיכוי של המשיב על פי ההלכה ברע"פ 8601/15 אשקר נ' מדינת ישראל (15.5.2017), אך הוא מבקש לשכנע את בית המשפט שלא ליתן צו אשפוז על המשיב לתקופה המירבית כפי שביקשה התביעה, אלא להורות לכל היותר על טיפול מרפאתי כפוי.

מאחר שהסניגור ביקש לחקור את הפסיכיאטר שנתן את חוות הדעת וכן להעיד את אחיו של המשיב, אשר עובד כאח מוסמך בבית חולים ומטפל במשיב, קבע בית המשפט את התיק לשמיעת ראיות ליום 18.2.2018. בית המשפט הורה לזמן את הפסיכיאטר לאותו מועד וכי הפסיכיאטר יגיש חוות דעת מקיפה ועדכנית לגבי המשיב, ואם יש צורך באשפוזו או שמא די בטיפול מרפאתי כפוי.

5.ביום 21.12.2017 פנתה התביעה למותב העיקרי ועתרה להקדמת מועד הדיון למועד מוקדם ככל שניתן.

6.באותו יום, ה-21.12.2017 נערך דיון בפני שופט המעצרים שבפניו התייצב גם אחיו של המשיב כמי שאמור לפקח עליו. בתום הדיון הורה שופט המעצרים לפסיכיאטר המחוזי ליתן חוות דעת משלימה שבה יסביר "מדוע לא ניתן להסתפק בשלב זה כסעד ביניים בהעברת המשיב למעצר בית מלא בבית משפחתו ובפיקוחם, תוך קבלת התרופות הרלבנטיות". דיון המשך נקבע ליום 3.1.2018 ובית המשפט הורה כי בשלב זה יש להשאיר את המשיב במעצר בתנאי אשפוז.

6.ביום 2.1.2018 ניתנה חוות דעת משלימה על ידי הפסיכיאטר מהמחלקה הפסיכיאטרית, שהשורה התחתונה בה היא כלהלן:

"כיום המטופל עדיין שרוי במצב פסיכוטי פעיל עם פוטנציאל לסיכון פיזי בעקבות תוכן פסיכוטי (מחשבות שוא של גדלות ורדיפה, הזיות ושמיעה), עם פגיעה חמורה בשיפוט. בשלב הנוכחי מאושפז בתוקף צו משפטי ונוטל את הטיפול התרופתי בהסכמה וללא התנגדות. עקב כך בחוות הדעת מתאריך 11.12.2017 הומלץ על מתן צו אשפוז כי להערכתנו זקוק להמשך טיפול במסגרת האשפוז. מטרת האשפוז הכפוי הפלילי אינה ענישה אלא טיפולית ושיקומית, לטובת החולה עצמו. יש לציין, שנעשו שינויים משמעותיים בטיפולו התרופתי האינטנסיבי ובהתאם למצבו הנפשי כעת. תפקידנו בעניין החוק לטיפול בחולי נפש הינו רפואי בלבד – שיקולים רפואיים טהורים בהתאם למצב נפשי של החולה, עם הערכת פוטנציאל למסוכנות" (הדגשות הוספו – י"ע).

7.ביום 3.1.2018 נערך דיון בפני שופט המעצרים. בתום הדיון קבע בית המשפט כי האפשרות לשקול חלופת מעצר שלא במסגרת אשפוז עומדת על הפרק חרף המצב הנפשי הנזכר בחוות הדעת, והדיון נדחה ליום 9.1.2018 [במאמר מוסגר: לא ברורה  הסיבה לדחיית הדיון ולעריכת ישיבה נוספת].

8.התביעה חזרה ופנתה למותב העיקרי בבקשה להקדמת הדיון מן הטעם שבדחיית הדיון לפרק זמן כה ממושך עשוי לחול שינוי במצבו הנפשי של המשיב. מאחר שהסניגור שהה בחו"ל, דחה בית המשפט בהחלטתו מיום 8.1.2018 את הבקשה למתן החלטה, עד אשר ימסור הסניגור את תגובתו לבקשה.

9.ביום 9.1.2018 התקיימה ישיבה בפני שופט המעצרים. לאחר שמיעת המפקחים שוכנע בית המשפט שמדובר בבני משפחה אשר מבינים את משימת הפיקוח וערים לכך שעל המשיב ליטול את התרופות באופן סדיר, ומודעים לחובתם להביא את המשיב לאשפוז ככל שהדבר יחייב זאת. משכך, ולאור הפיקוח הצמוד על קבלת התרופות, נקבע כי שחרור המשיב מאשפוז לא יגרור עמו מסוכנות. בהתאם לכך הורה בית המשפט לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בית מלא בבית הוריו, תוך מתן היתר למשיב לרדת לקומת הקרקע בבית ולעבוד בעסק המשפחתי הנמצא בבית, והכל בליווי צמוד של מי מהמפקחים.

לבקשת המבקשת, עיכב בית המשפט את ביצוע ההחלטה על מנת לאפשר למבקשת להגיש הערר דכאן.

10.ביום 11.1.2018 ניתנה החלטת המותב בתיק העיקרי ולפיה נדחתה הבקשה להקדמת הדיון. על אף שבתגובת הסניגור נכתב במפורש כי "רק אתמול הורה כבוד השופט פורת על שחרורו של הנאשם לחלופת מעצר" נכתב בהחלטה כי "למיטב ידיעתי הנאשם בתיק זה מצוי במעצר; אך משסניגורו איננו מבקש הקדמת הדיון עניין זה איננו בעל משקל של ממש". לגבי החשש לשינוי במצב הנפשי עקב חלוף הזמן, נקבע כי ניתן לערוך למשיב בדיקה נוספת עובר לדיון, ו"כידוע גם מצבו של מי שנשלח לאשפוז פסיכיאטרי אשר כידוע איננו עונש על עבירה אלא טיפול המיועד למנוע סיכון מהציבור, נבחן מעת לעת בידי ועדה מוסמכת ומקום בו קובעת הועדה המוסמכת שהמאושפז איננו עוד מסוכן לציבור ולעצמו, היא בהחלט עשויה להורות על שינוי בטיפול הניתן לו, וכמובן עשויה להורות על שחרורו מאשפוזו. התוצאה היא, שאינני רואה טעם ממשי להורות על שינוי מועד הדיון בשלב הנוכחי".

מי שקורא את ההחלטה מתרשם כי המותב שדן בתיק העיקרי סמוך ובטוח כי המשיב ממילא נשאר במעצר בתנאי אשפוז עד למועד הדיון הקבוע בעניינו, ומכאן שאין דחיפות בהקדמת הדיון.

11.ובחזרה לענייננו.

ערר המבקשת נסב על החלטת שופט המעצרים לשחרר את המשיב לחלופה של מעצר בית. בערר נטען כי מסוכנותו של המשיב גבוהה, כפי שעולה מהמלצת הגורמים המקצועיים, וכי בנסיבות העניין ראוי היה להמתין להכרעת המותב בתיק העיקרי.

12.טרחתי לפרט את השתלשלות הדברים, על מנת שהקורא יבחין ב"פינג-פונג" בין שופט המעצרים לבין המותב בתיק העיקרי. לטעמי, כל התסבוכת בתיק יכולה הייתה להיחסך אילו הדיון בעניינו של המשיב בתיק העיקרי לא היה נדחה לפרק זמן של למעלה מחודשיים, לאחר שכבר הוסכם בין הצדדים כי יש להכיר במשיב כמי שאינו כשיר לעמוד לדין. במצב דברים זה, אני סבור כי רצוי שהמותב בתיק העיקרי  יתן על אתר, או בהקדם האפשרי, את החלטתו לפי סעיף 15(א) לחוק לטיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991, הקובע כלהלן:

(א) הועמד נאשם לדין פלילי ובית המשפט סבור, אם על פי ראיות שהובאו לפניו מטעם אחד מבעלי הדין ואם על פי ראיות שהובאו לפניו ביזמתו הוא, כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין מחמת היותו חולה, רשאי בית המשפט לצוות שהנאשם יאושפז בבית חולים או יקבל טיפול מרפאתי; ...

למצער, וככל שהמותב בתיק העיקרי סבור כי יש מקום לשמיעת ראיות או לשמיעה מעמיקה של טענות הצדדים בישיבה נפרדת, רצוי לקיים את הדיון סמוך ככל שניתן לאחר הקביעה כי הנאשם אינו כשיר לעמוד לדין. הדבר נכון גם במקרה בו הנאשם מזוכה ולא כשיר לעמוד לדין, שאז, קובע סעיף 15(ב) לחוק כי "יצווה בית המשפט שהנאשם יאושפז או יקבל טיפול מרפאתי" (וראו, לאחרונה, רע"פ 966/17 פלוני נ' מדינת ישראל (28.12.2017) שם נדונה השאלה מה משמעות הביטוי "ושהוא עדיין חולה" בסעיף זה). כל זאת, על מנת למנוע מצב בו הנאשם ממשיך לשהות במעצר או באשפוז משך תקופה ממושכת עד להחלטת בית המשפט בתיק העיקרי.

13.ודוק: אין חולק כי שופט המעצרים מוסמך לדון בעניינו של נאשם שנמצא בלתי כשיר לעמוד לדין, וכך נעשה על ידי בית משפט קמא במקרה דנן. אך סמכות לחוד ופרקטיקה רצויה לחוד. לדוגמה, לשופט המעצרים סמכות לשלוח נאשם עצור להליך גמילה, אך הדבר לא רצוי מקום בו הדבר נעשה ערב מתן גזר דינו של הנאשם בתיק העיקרי, על מנת שלא להסיג גבולו של ההליך בתיק העיקרי (בש"פ 1981/11 מדינת ישראל נ' סויסה, פ"ד סד(3) 101, 118-117 (2011)).

14.בדומה, כך גם בענייננו, בשל מספר טעמים.

ראשית, החלטתו של שופט המעצרים עלולה מבחינה מסוימת להסיג גבולו של המותב בתיק העיקרי, והמקרה שבפנינו אך יוכיח. הנה כי כן, בעוד המותב העיקרי ממתין לחוות דעת משלימה ועדכנית של הפסיכיאטר, שופט המעצרים הזמין חוות דעת משלימה בה התבקש הפסיכיאטר ליתן דעתו בשאלה אם ניתן להסתפק בטיפול מרפאתי כפוי – בדיוק השאלה שהמותב בתיק העיקרי אמור להידרש לה.

החלטת בית המשפט של מעצר לשחרר את המשיב לחלופת מעצר, עלולה לכבול במידת מה את המותב העיקרי, או להביא לתוצאות שנחזות כסותרות זו את זו. במקרה דנן, בית המשפט של מעצר מצא כי ניתן להסתפק בטיפול תרופתי ולכן הורה על שחרורו של המשיב למעצר בית. יש בכך כדי להקשות על המותב העיקרי להגיע למסקנה ההפוכה, כי לא סגי בטיפול תרופתי אלא יש צורך באשפוז. אף אם בית המשפט במותב העיקרי אכן יגיע למסקנה ההפוכה, ויקבע כי יש לאמץ את חוות הדעת של הפסיכיאטר ולהורות על אשפוז כפוי בשל מסוכנותו של המשיב, הרי שלפנינו שתי החלטות הנחזות כסותרות. שני המצבים אינם רצויים. 

שנית, החלטת שופט המעצרים להורות על שחרור לחלופת מעצר בית, מותירה את הנאשם ב"ואקום" טיפולי עד להחלטת המותב בתיק העיקרי. הנאשם אינו נמצא כיום באשפוז, אך גם הטיפול המרפאתי הכפוי אינו מתקיים, באשר לא ידוע מהו אותו טיפול תרופתי כפוי לו נזקק הנאשם, שהרי טרם ניתן צו מרפאתי בעניינו, והפסיכיאטר טרם נדרש לשאלה זו.

בשורה התחתונה, ומהטעמים דלעיל, המצב הרצוי הוא כי המותב העיקרי יתן בהקדם האפשרי את החלטתו על פי סעיף 15 לחוק.

15.ומהתם להכא.

לגופו של עניין. מצאתי לקבל את הערר. מחומר הראיות עולה כי המשיב שרוי עדיין במצב פסיכוטי. למשיב אין רשיון נהיגה, מה שלא מפריע לו לנהוג ברכב ובאחת הפעמים נטל המשיב ככל הנראה את רכבו של אחיו והגיע מיוזמתו לאשפוז במחלקה הפסיכיאטרית, שם גם תקף את אחיו לעיני הצוות. בעבר אושפז המשיב 3 פעמים, ואף  ברח מהמחלקה הפסיכיאטרית, בתקופות בהן לא היה מאושפז, המשיב הפסיק את הטיפול התרופתי ואת המעקב הפסיכיאטרי, ניקר את צמיגי מכוניתו של אחיו ואף איים עליו בסכין. הפסיכיאטר הדגיש בסיפה לחוות דעתו המשלימה "שנעשו שינויים משמעותיים בטיפולו התרופתי האינטנסיבי", מה שמקשה עוד יותר לקבל את טענת המשיב כי אחיו מכיר את הטיפול התרופתי לו הוא נזקק. 

כל אלה בצירוף ההמלצה החד-משמעית של הפסיכיאטר על הצורך בהמשך אשפוז, מאחר שהמשיב עדיין במצב פסיכוטי, מעידים לכאורה על מסוכנות. מכל מקום, וככל שההגנה מבקשת לסתור את מסקנות חוות הדעת הפסיכיאטרית, הרי דווקא בשל כך, נקבע מועד לחקירתו של הפסיכיאטר בפני המותב העיקרי אשר אמור ליתן את החלטתו לפי סעיף 15(א) לחוק.

16.לפני סיום, ונוכח טענת ההגנה בדיון בפני, אזכיר את הוראת סעיף 28(א) לחוק הקובעת כלהלן:

"(א)חולה המאושפז על פי צו בית משפט או הנמצא בטיפול מרפאתי על פי צו כאמור, תדון הוועדה הפסיכיאטרית בענינו לפחות אחת לששה חדשים, וכן רשאית היא לדון בענינו בכל עת אם ביקש זאת החולה או המנהל".

ככל שבית המשפט יורה על אשפוזו הכפוי של המשיב, אין משמעות הדבר שהוא ישהה באשפוז לפחות ששה חודשים, עד להתכנסותה של הועדה, שהרי רשאי המשיב לפנות לוועדה בכל עת בטענה כי מצבו השתפר וניתן להסתפק בטיפול מרפאתי כפוי.

17.סופו של דבר, שאני מקבל את הערר. בשלב זה המשיב יישאר במעצר תנאי אשפוז. התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי, למותב העיקרי, שיקבע את הדיון בפניו בהקדם האפשרי, חלף המועד המקורי שנקבע ליום 18.2.2018.

ניתנה היום, ‏כ"ח בטבת התשע"ח (‏15.1.2018).

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   18003190_E02.doc   עכב

 

משרדנו לא ייצג בתיק זה

אודות המחבר:

בית המשפט העליון הוא ערכאת הערעור העליונה ומתוקף תפקיד זה הוא שומע ערעורים (בזכות) על פסקי דין של בית משפט מחוזי, ויכול לשמוע ערעורים, לאחר בקשת רשות, על החלטות של בית משפט מחוזי שאינן "פסק דין", וגם ערעור על פסקי דין של בית המשפט המחוזי, כאשר המחוזי דן בערעור על פסק דין של בית משפט השלום. כמו כן, הוא משמש כבית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ) וככזה אמון על קיומו של שלטון החוק והבטחת חוקיות פעולתן של רשויות המדינה. הצלחות המשרד | דירוג המשרד | משרדנו בפייסבוק

תגיות - מונחים נוספים בתחום
משפט פלילי | פסיקה | פסקי דין | פסקי דין פלילי | מאגר משפט פלילי | מאגר משפטי | פסיקה עליון | פס"ד פלילי

הצלחות המשרד בתחום
עונש מקל במיוחד ללקוח המשרד שהואשם בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית ביטול צו הרחקה שהוצא נגד לקוח במסגרת סכסוך שכנים סגירת תיק ללקוח שנחשד בהחזקת פרסום חומר תועבה ענישה מקלה: מאסר על תנאי בלבד ללקוח עם עבר פלילי שתקף ופצע אדם אחר זיכוי נאשם מעבירות מין בעקבות קשיים ראייתיים ומחדלי חקירה חמורים אי הרשעה בעבירות גניבה והונאה בכרטיסי אשראי

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
משפט פלילי ללא פסק דין במשך שנים
זאם | 14:48 29/01/2017
משפט פלילי ללא פסק דין במשך שנים
עו''ד אלעד שאול אלבז | 13:08 07/02/2017
ביטול משפט פלילי
יצחק | 08:13 14/10/2016
ביטול משפט פלילי
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:53 14/10/2016
חוסר וודאות לגבי משפט פלילי
גילי | 21:37 28/11/2014
חוסר וודאות לגבי משפט פלילי
עו''ד איילון בירנבוים | 06:59 02/12/2014