חזרה לעמוד הראשי | פסיקת בית המשפט העליון | בג"ץ 936/18 אסי אבוטבול נ. בית המשפט המחוזי מרכז לוד
קטגוריות: משפט פלילי

בג"ץ 936/18 אסי אבוטבול נ. בית המשפט המחוזי מרכז לוד

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

לפני:

כבוד השופט ע' פוגלמן

כבוד השופטת ע' ברון

כבוד השופטת י' וילנר

העותר:

אסי אבוטבול

נ  ג  ד

    

המשיבים:

1. בית המשפט המחוזי מרכז לוד

2. מדינת ישראל

עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים

בשם העותר:

עו"ד אבי כהן; עו"ד פרידה וול

פסק-דין

השופט ע' פוגלמן:

עניינה של עתירה זו בהחלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' סגנית הנשיא ר' לורך והשופטים צ' דותן וד' עטר) לקבל את בקשות המדינה לאיחוד הדיון בשני כתבי אישום שהוגשו נגד העותר ולתיקון אחד מכתבי האישום.

1. נגד העותר הוגש ביום 16.7.2015 כתב אישום, המייחס לו שלושה אישומים: רצח משה הדס ז"ל מיום 27.4.2000 (להלן: הדס); חטיפה ופציעה של אבי ימין מיום 20.2.2001; וניסיון רצח של י.א מיום 19.7.2001 (להלן: כתב האישום הראשון או ההליך הראשון). ביום 29.8.2017 הוגש נגד העותר כתב אישום נוסף, ובו יוחסו לו שני אישומים: רצח עורך הדין יורם חכם ז"ל (להלן: עו"ד חכם) מיום 11.6.2008; ורצח ארתור רוזן ז"ל מיום 23.11.1999 (להלן: כתב האישום השני או ההליך השני).

2. ברקע להחלטה נושא העתירה עומדות פעולות השלמות חקירה שערכה המדינה בין מועד הגשת כתב האישום הראשון לבין המועד שבו הוגש כתב האישום השני. כעולה מטיעוני המדינה לפני בית המשפט המחוזי, קודם להגשת כתב האישום הראשון פנה אסיר שהיה חברו הקרוב של העותר והופעל כמדובב על ידי המשטרה (להלן: המדובב) לרשויות האכיפה כדי למסור ראיות שהיו ידועות לו בעניין הרצח של הדס ושל עו"ד חכם, אולם באותה העת היה המשא ומתן בשלב ראשוני והמדובב מסר מידע כללי בלבד. לפי הטענה, המשא ומתן עם המדובב הגיע למבוי סתום, ולכן בחרה המדינה להגיש את כתב האישום הראשון על בסיס חומר הראיות שהיה קיים בעניינו. לאחר 4 חודשים ממועד הגשת כתב האישום הראשון, חודש המשא ומתן עם המדובב והסכם הפעלה עמו נחתם בסוף חודש מרץ 2016. רק לאחר חתימת ההסכם האמור, מסר המדובב עדויות מפורטות לגבי דברים שהעותר אמר לו (עובר להגשת כתב האישום הראשון) לגבי ביצוע הרצח של הדס ומיקום קבורת הגופה, ובהמשך לכך נחקר העותר ועומת עם המדובב. יודגש, השתלשלות העניינים המתוארת בעניין המדובב וההסכמות עמו הוצגה כאן כפי שהובאה בטיעוני המדינה בהליך קמא ואין באמור כדי לקבוע מסמרות באשר לנכונות הדברים או להכריע בטענות העותר לגביהם.

3. בסמוך לאחר הגשת כתב האישום השני, הגישה המדינה בקשה לאחד את שמיעת המשפטים בשני ההליכים האמורים (להלן: בקשת האיחוד). בהמשך, לאחר שנשמעו הערות בית המשפט ועמדת ההגנה בנוגע לבקשת האיחוד, הגישה המדינה גם בקשה לתיקון כתב האישום הראשון, בדרך של הוספת מספר עדי תביעה, חלקם מכיוון שהושמטו בשגגה (לכך לא התנגד העותר) וחלקם מן הטעם שחומר החקירה הנוגע להם נאסף לאחר הגשת כתב האישום הראשון ובמסגרת חקירת האירועים נושא כתב האישום השני (להלן: בקשת התיקון). העותר התנגד לבקשות אלו וטען, בעיקרם של דברים, כי היעתרות לבקשות המדינה תביא לעיוות דין ולפגיעה בזכותו להליך הוגן. לדבריו, דיוני ההוכחות בהליך הראשון אמנם טרם החלו, אולם התקיימו בעניינו הליכים מקדמיים רבים, התקבלו חומרי חקירה בהיקף נרחב והוכן תיק מוצגים מוסכם. לפיכך נטען כי באי כוח העותר טרחו רבות משך שנתיים (מאז הגשת כתב האישום הראשון) בלימוד חומר החקירה הקיים ובבניית הגנה מתאימה ואין לאפשר למדינה לתקן את כתב האישום על מנת לשפר עמדותיה זמן כה רב לאחר הגשתו. כמו כן – אשר להשלמת החקירה, ולאיסוף הראיות במסגרתה לגבי רצח הדס, נטען כי התנהלות המדינה הייתה בלתי סבירה וגרמה לפגיעה בלתי מידתית בזכויות העותר ובהגנתו. לפי הטענה, תוצרי השלמת החקירה בעניין כתב האישום הראשון אינם קבילים, ואיחוד המשפטים יביא לחשיפת בית המשפט לראיות בלתי קבילות ולפגיעה קשה במראית פני הצדק. עוד נטען, אשר לבקשת האיחוד, כי משמעותה היא דחיית הדיונים בהליך הראשון לתקופה ממושכת, בנתון לכך שחומרי החקירה הנוגעים לכתב האישום השני טרם הועברו לבאי כוח העותר במלואם, הליך החיסיון באותו תיק לא הושלם וההליכים המקדמיים לגביו טרם החלו. בנוסף נטען כי אין מקום להיעתר לבקשת האיחוד נוכח המבחנים שנקבעו לבקשות מעין אלו בפסיקה, וכי המדינה ביססה את בקשתה – שלא כדין – על חומר הראיות בתיקים ולא על כתבי האישום בלבד.

4. ביום 4.1.2018 קיבל בית המשפט המחוזי את בקשות המדינה והורה על תיקון כתב האישום הראשון כמבוקש, ועל איחוד המשפטים נגד העותר. בית המשפט עמד על הכלל שלפיו חקירה משטרתית מסתיימת בטרם מוגש כתב אישום לבית המשפט, שנועד לאפשר לנאשם להכין את הגנתו כדבעי וכאשר חומר החקירה בעניינו מצוי בידו במלואו. בצד האמור, ובהעדר הוראה מפורשת לעניין השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום, קבע בית המשפט כי ניתן ללמוד על האפשרות הנתונה בידי רשויות התביעה להורות למשטרה – במקרים חריגים – לבצע פעולות חקירה משלימות גם בשלב זה מסעיף 61 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. בנוסף, בית המשפט עמד על ההנחיה המינהלית הקיימת בנושא זה, היא "השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום" הנחיות פרקליט המדינה 6.11 (7.4.2003) ועל השיקולים המנחים שנקבעו בגדרה לצורך הוראה על השלמת חקירה כאמור, ואופן ביצועה. חרף הקביעות האמורות, ציין בית המשפט כי אין מקום להכריע בטיעוני העותר כי העדויות שנאספו במסגרת השלמת החקירה האמורה אינן קבילות בשלב הנוכחי, ואלה דורשים בירור עובדתי נרחב, במסגרתו תיחשפנה מלוא הנסיבות הקשורות בגביית הראיות הנוספות. בירור זה, כך נקבע, מקומו בהליך העיקרי במסגרת שמיעת הראיות. עוד צוין כי השלמת החקירה במקרה דנא נעשתה תוך יידוע המותב שדן בעתירות לגילוי ראיה, שאף הורה למדינה לוודא כי כלל החומרים מחקירה זו יועברו לידי ההגנה קודם לשמיעת הראיות במסגרת ההליך הראשון; כי כאשר התבקשה חקירה נוספת של העותר במסגרת השלמת החקירה – המדינה הודיעה על כך הן לבאי כוחו הן לבית המשפט; וכי לא ניתן לצפות מהמדינה ליידע את באי כוח העותר בדבר השלמת החקירה עצמה, שכן היה בכך לחשוף את קיומו של המדובב.

5. על רקע קביעות אלו נדרש בית המשפט לבקשת התיקון ובקשת האיחוד. אשר לבקשת התיקון, בית המשפט עמד על כך שבשל התמשכות ההליכים המקדמיים והקושי בהבאת העד י.א לעדות, טרם החלה שמיעת הראיות בהליך הראשון. עוד צוין כי תשובת העותר לכתב האישום הראשון, ובה כפירה כללית ולקונית, הוגשה רק ביום 29.6.2017 ולא היה בה כדי לחשוף קו הגנה כלשהו מטעמו. לפיכך סבר בית המשפט כי תהיה לעותר הזדמנות סבירה להתגונן גם לאחר תיקון כתב האישום הראשון והוא יוכל לתכנן את קו ההגנה שלו בהתאם לחומרי החקירה שנוספו. אשר לבקשת האיחוד, בית המשפט מצא כי במקרה דנא קיימות עובדות דומות בין האישומים המיוחסים לעותר בשני ההליכים, המצדיקות את איחודם. נקבע כי לאחר תיקון כתב האישום הראשון, יהיה המדובב עד תביעה מרכזי בשני התיקים, אשר עדותו צפויה להימסר על פני ישיבות רבות, ולכן שיקולי יעילות תומכים בשמיעתה במאוחד בשני ההליכים. בנוסף, בית המשפט ציין כי חומר הראיות לגבי רצח הדס ורצח עו"ד חכם "כרוך ושלוב זה בזה באופן הדוק" וגם בכך הצדקה לשמיעת ההליכים במאוחד. עוד צוין כי יש ממש בטענה כי המדינה לא הייתה צריכה להפנות לחומר הראיות בתיקים בטיעוניה בבקשה לאיחוד, אולם גם בחינה של כתבי האישום לבדם – מביאה לאותה תוצאה.

בנוסף, בנוגע לטענת העותר כי לראיות הקשורות במדובב במסגרת ההליך השני עלולה להיות השפעה לא רצויה על בית המשפט בבואו לברר את אשמתו בהליך הראשון, הודגש כי שמיעת התיקים במאוחד לא תביא לפגיעה בעותר וכי בחינת הראיות נעשית בצורה פרטנית ומקצועית בהתייחס לכל אישום ואישום וללא משוא פנים. לבסוף, צוין בהחלטה כי אפילו התיקים לא היו מאוחדים, הייתה נדרשת דחייה נוספת בשמיעת ההוכחות בהליך הראשון, נוכח התוספת לחומר הראיות דשם; כי ככל שהגנת העותר תהיה מוכנה לכך, גם לאחר איחוד התיקים ניתן יהיה להתחיל בשמיעת העדים הרלוונטיים לכתב האישום הראשון, כאשר עדותו של המדובב תישמע בשלב מאוחר יותר; וכי העותר שפוט לתקופה שאינה קצרה ואין בעיכוב בשמיעת הראיות, ככל שיהיה, כדי לפגוע בחירותו.

6. מכאן העתירה שלפנינו, בה חוזר העותר על התנגדותו לבקשות האיחוד והתיקון ומבקש כי נורה על ביטול החלטתו של בית המשפט המחוזי, שנעתרה להן. עוד התבקש צו ביניים שיורה על דחיית המשפטים עד למתן פסק דין בעתירה. לטענת העותר, ההחלטה נושא העתירה עניינה בצירוף תקדימי של בקשות לתיקון כתב אישום ולאיחוד משפטים, והתוצאה שאליה הגיע בית המשפט המחוזי – שפוגעת פגיעה קשה בזכותו להליך הוגן ומאפשרת הכנסת מארג ראייתי שלם להליך שהתנהל מזה שנתיים – מצדיקה התערבותו של בית משפט זה. בעתירה נטען כי לא היה מקום לאפשר למדינה להגיש בקשה לתיקון כתב האישום הראשון, שהוגשה באיחור רב ותוך ניצול לרעה של הליכי משפט. בנוסף נטען כי אם תידחה עתירה זו, ייגרם לעותר נזק בלתי הפיך (נוכח הפגיעה בניהול הגנתו), שלא ניתן יהיה לרפאו במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי. לדברי העותר, מבחינה מעשית, להחלטה בבקשות התיקון והאיחוד השפעה מהותית על ניהול הגנתו שכן עצם האיחוד של ההליכים אינו מאפשר לו לתכנן את הגנתו בצורה יעילה. בנוסף, אשר לקביעת בית המשפט כי את טענות העותר לגבי קבילות הראיות שנאספו לאחר הגשת כתב האישום הראשון (וביחס אליו) יש לברר במסגרת ההליך העיקרי, נטען כי בלתי אפשרי מבחינה אנושית להפריד בין הטענות לקבילות הראיות לבין משקלן ועל כן דחיית הדיון בסוגיה זו תגרום לו לעיוות דין. עוד טוען העותר כי בנסיבות המקרה שלפנינו יש ליתן משקל רב יותר לשיקול שעניינו מראית פני הצדק על פני שיקולי יעילות הדיון וחיסכון בזמן שיפוטי.

7. דין העתירה להידחות על הסף. ההחלטה להורות על איחוד ההליכים, כמו גם ההחלטה להתיר למדינה לתקן את כתב האישום הראשון, הן החלטות ביניים בהליך פלילי. כידוע, הכלל הוא כי בעל דין אינו רשאי לערער על החלטות ביניים הניתנות במסגרת הליכים פליליים (פרט לחריגים פרטניים, הקבועים בדין), אלא במקרים נדירים וחריגים שבהם מתעוררת בעיה מהותית של חוסר סמכות או מתגלה תופעה של שרירות קיצונית (ראו, מני רבים, בג"ץ 8832/16 יוסיבוף נ' שופטת בית משפט המחוזי בתל אביב-יפו, פסקה 7 (11.12.2016); בג"ץ 1478/15 גבריאל נ' השופטת מרוז, פסקה 4 (1.3.2015); בג"ץ 7658/11 חברת דוד טיבולי גידול ושיווק ירקות בע"מ נ' השופט באומגרט, פסקה 3 (27.10.2011); בג"ץ 8388/07 פאדל נ' השופט צרפתי, פסקה 3 (8.10.2007); בג"ץ 2484/04 ניסנביץ נ' השופט סגל, פסקה 4 (14.3.2004); בג"ץ 398/83 אביטן נ' השופטים וינוגרד, שצקי ומישר, פ"ד לז(3) 467, 471-470 (1983)). איני סבור כי העתירה דנא נמנית על מקרים חריגים אלה, מה גם שאין מדובר במקרה שבו דחיית העתירה תביא לנזק בלתי הפיך שלא ניתן יהיה לתקנו במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי (ראו למשל בג"ץ 8365/17 חלבי נ' בית המשפט המחוזי בבאר שבע, פסקה 6 (31.10.2017); בג"ץ 1020/12 סמואל נ' בית משפט השלום בתל אביב-יפו, פסקה 10 (16.2.2012); בג"ץ 11038/07 בן אריה נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה ד (13.2.2008)).

8. כפי שעמדתי בהרחבה לעיל, טענות העותר נבחנו על ידי בית המשפט המחוזי בהחלטה מפורטת ומנומקת. במסגרת החלטה זו נקבע כי הטענה בדבר קבילות הראיות שהתקבלו במסגרת השלמת החקירה בהתייחס לכתב האישום הראשון שמורה לעותר, ותתברר לעומקה בהליך העיקרי. משמעות החלטה זו – כפי שציין בית משפט קמא – היא כי סוגיית קבילות הראיות האמורות והשגות העותר לגבי התנהלות המדינה בנושא זה טרם הוכרעו, ואיני סבור כי טענת העותר שלפיה במצב זה ייגרם קושי אנושי בלתי נמנע שלא להתחשב בראיות אלו (ככל שתימצאנה לא קבילות) מצדיקה דיון בהשגותיו על החלטת בית המשפט המחוזי כבר בשלב דיוני זה. לכך יש להוסיף כי העותר לא ביסס את טענותיו בקשר לעיוות דין שייגרם לו או בנוגע לפגיעה בהגנתו כתוצאה מהחלטת בית המשפט ואלו נטענו בכלליות ובאופן גורף. יתר טענותיו של העותר נגד החלטת בית המשפט המחוזי הן טענות ערעוריות מובהקות הנוגעות לשגיאות נטענות באופן שבו יישם בית המשפט את הכללים הנוהגים לגבי איחוד משפטים ותיקון כתב אישום. גם טענות אלו אינן מגלות עילה לסטייה מן הכללים הרגילים הנהוגים בפסיקתנו בדבר אי התערבות בהחלטות ביניים בהליך הפלילי. למותר לציין כי טענות העותר שמורות לו והוא יהיה רשאי להעלותן במסגרת ערעור על פסק הדין, ככל שהדבר יידרש.

העתירה נדחית אפוא, ומאליה נדחית גם הבקשה למתן צו ביניים.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, ‏כ"ב בשבט התשע"ח (‏7.2.2018).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט ת

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   18009360_M01.doc   אש

 

משרדנו לא ייצג בתיק זה

אודות המחבר:

בית המשפט העליון הוא ערכאת הערעור העליונה ומתוקף תפקיד זה הוא שומע ערעורים (בזכות) על פסקי דין של בית משפט מחוזי, ויכול לשמוע ערעורים, לאחר בקשת רשות, על החלטות של בית משפט מחוזי שאינן "פסק דין", וגם ערעור על פסקי דין של בית המשפט המחוזי, כאשר המחוזי דן בערעור על פסק דין של בית משפט השלום. כמו כן, הוא משמש כבית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ) וככזה אמון על קיומו של שלטון החוק והבטחת חוקיות פעולתן של רשויות המדינה. הצלחות המשרד | דירוג המשרד | משרדנו בפייסבוק

תגיות - מונחים נוספים בתחום
משפט פלילי | פסיקה | פסקי דין | פסקי דין פלילי | מאגר משפט פלילי | מאגר משפטי | פסיקה עליון | פס"ד פלילי

הצלחות המשרד בתחום
ביטול כתב אישום ללקוח שהואשם בתקיפה ותגרה במקום ציבורי שחרור ממעצר חשוד בהצתת מבנה בית המשפט בתל אביב ביטול עונש הרחקה מהאוניברסיטה לסטודנט שהואשם בהונאה בעבודת בית ביטול רישום משטרתי ללקוח בעבירות מרמה והונאה ביטול כתב אישום בעבירות אלימות בתוך המשפחה תיק תאונת דרכים בו נפגעה הולכת רגל ונגרמו לה חבלות הסתיים בפסילה של 20 יום בלבד

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
משפט פלילי ללא פסק דין במשך שנים
זאם | 14:48 29/01/2017
משפט פלילי ללא פסק דין במשך שנים
עו''ד אלעד שאול אלבז | 13:08 07/02/2017
ביטול משפט פלילי
יצחק | 08:13 14/10/2016
ביטול משפט פלילי
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:53 14/10/2016
חוסר וודאות לגבי משפט פלילי
גילי | 21:37 28/11/2014
חוסר וודאות לגבי משפט פלילי
עו''ד איילון בירנבוים | 06:59 02/12/2014