חזרה לעמוד הראשי | פסיקת בית המשפט העליון | בג"ץ 8713/17 פלוני נ. מדינת ישראל משרד הפנים
קטגוריות: משפט פלילי

בג"ץ 8713/17 פלוני נ. מדינת ישראל משרד הפנים

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

לפני:

כבוד השופט נ' סולברג

כבוד השופטת ע' ברון

כבוד השופטת י' וילנר

העותרת:

פלונית

נ  ג  ד

    

המשיב:

משרד הפנים

עתירה למתן צו על-תנאי

בשם העותרת:

עו"ד דנה רפאל

בשם המשיב:

עו"ד לירון הופפלד

פסק-דין

השופט נ' סולברג:

1.עתירה למתן צו על-תנאי בגדרה מבוקש להורות למשיב (להלן: משרד הפנים) להסדיר את סוגיית התאזרחותם של קטינים תושבי ישראל שהתייתמו ו/או ננטשו, ולאפשר לעותרת להתאזרח בישראל מכוח הוראת סעיף 9(א)(1) לחוק האזרחות, התשי"ב-1952 (להלן: חוק האזרחות או החוק).

רקע

2.סיפור חייה של העותרת, ילידת שנת 2000, קשה ונוגע ללב. אמה – בת למשפחה ערבית מירושלים שעזבה את בית הוריה וניתקה קשר עמם; ואביה – יהודי יליד ארצות הברית שעלה לישראל והסתבך בפלילים, חיו יחדיו מספר שנים מבלי למסד את יחסיהם. השניים לא עבדו, שינו תכופות את מקום מגוריהם וניהלו אורח חיים בלתי-יציב. בהיותה בת 3 הוצאה העותרת בצו חירום מרשות הוריה והועברה למשמורת רשויות הרווחה, כשהיא סובלת מעיכוב התפתחותי משמעותי עקב הזנחה קשה ותפקוד הורי לקוי. בשלב ראשון הועברה לבית ילדים, וכשנה וחצי לאחר מכן, בהיותה בת 4 וחצי, הועברה למשפחת אומנה. הוריה של העותרת התקשו לשתף פעולה עם גורמי הרווחה, וסירבו לבקרה תחת פיקוח. בהיותה בת 8 הועברה העותרת, בהמלצת הגורמים המקצועיים, למסגרת טיפולית בתנאי פנימייה, כאשר משפחת האומנה משמשת לה משפחה מארחת בעת חופשותיה. בהיותה בת 9 נספתה אמה של העותרת בשריפה. בעקבות זאת מונו הוריה של העותרת במשפחת האומנה כאפוטרופסים על גופה ורכושה, אולם כשנה לאחר מכן ביקשו להפסיק ללוותה. בשנת 2011 מונתה עמותת ילדים בסיכוי – המועצה לילד החוסה (ע"ר) (להלן: העמותה), כאפוטרופוס על גופה ורכושה של העותרת. בשנת 2013 הורשע אביה של העותרת בעבירת אינוס, ונדון ל-6 שנות מאסר בפועל. מסיבות מובנות, החליטה העמותה שלא לספר על כך לעותרת.

3.עם הגעתה לגיל 16 גילתה העמותה כי מעמדה החוקי של העותרת אינו מוסדר, וכי אין לה אזרחות ישראלית. בשל נסיבות חייה הטראגיות סברה העמותה כי ישנה חשיבות טיפולית רבה להסדיר את מעמדה האזרחי של העותרת בהקדם, באופן שישקף נכונה את זיקתה לתרבות ולחברה הישראלית בה גדלה. יחד עם זאת, העמותה ביקשה שלא לפעול לקבלת אזרחות מכוח תביעת אבהות, לנוכח מצבו של האב והקשיים שהדבר עלול לעורר אצל העותרת. תחת זאת, ביום 6.2.2015 פנתה העמותה במכתב לשר הפנים, בבקשה להעניק לעותרת אזרחות. בהמשך למכתב זה, ביום 16.2.2015, נשלח לשר הפנים מכתב מטעם יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה דאז, ח"כ מירי רגב, התומך בבקשתה של העמותה להעניק אזרחות ישראלית לעותרת. באפריל 2015 נודע לעמותה באופן לא רשמי, כי שר הפנים אישר את בקשת העותרת לאזרחות נוכח הנסיבות המיוחדות. יחד עם זאת, בפועל, מעמדה של העותרת לא הוסדר. ביום 4.7.2017, משלא התקבל מענה רשמי לבקשה, שלחה העמותה למשרד הפנים מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים. ביום 11.7.2017 התקבלה תשובתו של מנהל המחלקה לאזרחות במשרד הפנים, במסגרתה נכתב כדלקמן (ההדגשה במקור – נ' ס'):

"סעיף 9(א)(1) לחוק האזרחות התשי"ב-1952 מאפשר הענקת אזרחות ישראלית 'לקטין תושב ישראל ע"פ בקשת הוריו'.

סעיף 13 לחוק קובע הגדרה ברורה להורים. 'הורים' – כולל מאמצים של ילד מאומץ'.

לאור האמור לעיל ובהיותכם אפוטרופוסים של הקטינה ולא הוריה, הרי שעפ"י חוק אין באפשרותכם להגיש עבורה בקשה להענקת אזרחות ישראלית לפי סעיף 9(א)(1) לחוק.

עם זאת, בהיותה בגירה (ביום 15/6/18) תוכל להגיש בקשה להתאזרחות ע"פ סעיף 5 לחוק האזרחות, אשר תבחן בהתאם לחוק, לנהלים ולקריטריונים הקיימים". 

4.מכאן העתירה שלפנינו, בגדרה מבקשת העותרת, באמצעות העמותה, להורות למשרד הפנים להסדיר את סוגיית התאזרחותם של קטינים תושבי ישראל שהתייתמו ו/או ננטשו, ולהעניק לה אזרחות ישראלית. לטענת העותרת, שתיקתו של סעיף 9(א)(1) לחוק ביחס לאפשרותו של אפוטרופוס להגיש בקשת התאזרחות עבור קטין היא חסר ('לאקונה') שיש להשלימו. פרשנותו של משרד הפנים את החוק, לפיה מדובר בהסדר שלילי, היא פרשנות בלתי-מידתית, הפוגעת בעקרון השוויון.

5.בתגובתו המקדמית טוען משרד הפנים, כי לנוכח התנאים הקבועים בחוק "אין באפשרותם של מי שאינם הוריו של תושב קבע, כהגדרתם בחוק, לפנות בשמו בבקשה לקבלת אזרחות ישראלית עבורו בעודו קטין" (פסקה 11 לתגובה). מאחר שהעותרת עודנה קטינה, לא ניתן לבחון בשלב זה את בקשתה של העמותה. יחד עם זאת, ככל שתוגש מטעם העותרת בקשה להתאזרחות לאחר שימלאו לה 18, קרי – החל מיום 15.6.2018, תתקבל החלטה בבקשה בתוך 3 חודשים מיום הגשתה. בנסיבות אלו, טוען משרד הפנים, הדיון בעתירה התייתר, ודינה להימחק.

6.נוכח האמור בתגובה המקדמית ביקשתי מהעותרת להגיש הודעת עדכון, האם בנסיבות העניין עודנה עומדת על עתירתה. בהודעתה עדכנה העותרת כי היא עומדת על עתירתה העקרונית, וטענה כי יש להעתר לסעד המבוקש, בין אם על דרך הסדרת הסוגיה על-ידי משרד הפנים, בין אם על דרך מתן פרשנות רחבה להוראת סעיף 9(א)(1) לחוק.

דיון והכרעה

7.דין העתירה להידחות על הסף. ביום 15.6.2018, בעוד פחות מחודשיים, תציין העותרת את יום הולדתה ה-18; או אז תהא העותרת בגירה על-פי חוק, ותוכל להגיש בקשה להתאזרחות מכוח סעיף 5 לחוק האזרחות. כפי שהתחייב משרד הפנים בתגובתו, החלטה בבקשתה של העותרת תתקבל בתוך 3 חודשים מיום שתוגש, וחזקה עליו כי יעמוד בדיבורו. ראוי להדגיש, כמצוין בתגובת משרד הפנים, כי בהיותה תושבת קבע זכאית העותרת כבר עתה למרבית הזכויות המוענקות לאזרחים ישראלים, לרבות זכויות סוציאליות מלאות. משאלו הם פני הדברים, שוב אין הצדקה או טעם לדון בעתירה. אין זה מתפקידו של בית המשפט לדון בעתירות תיאורטיות, גם אם הן מעלות שאלות משפטיות חשובות ועקרוניות (בג"ץ 1853/02 נאוי נ' שר האנרגיה והתשתיות הלאומיות, פסקה 3 (8.10.2003)). כך ביתר שאת בנדון דידן, שהשאלה אינה מתעוררת אלא במצבים חריגים ונדירים. לעתיד לבוא, ככל שתבוא לפני בית משפט זה עתירה דומה, אקטואלית, ניתן יהיה לדון בשאלת פרשנותו של סעיף 9(א)(1) לחוק האזרחות – לא רק להלכה, אלא גם למעשה. 

אשר על כן, החלטנו לדחות את העתירה, ללא צו להוצאות.

ניתן היום, ‏ז' באייר התשע"ח (‏22.4.2018).

ש ו פ ט

        ש ו פ ט ת

ש ו פ ט ת

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   17087130_O10.doc   שצ

מרכז מידע, טל' 077-2703333  ; אתר אינטרנט, 

משרדנו לא ייצג בתיק זה

אודות המחבר:

בית המשפט העליון הוא ערכאת הערעור העליונה ומתוקף תפקיד זה הוא שומע ערעורים (בזכות) על פסקי דין של בית משפט מחוזי, ויכול לשמוע ערעורים, לאחר בקשת רשות, על החלטות של בית משפט מחוזי שאינן "פסק דין", וגם ערעור על פסקי דין של בית המשפט המחוזי, כאשר המחוזי דן בערעור על פסק דין של בית משפט השלום. כמו כן, הוא משמש כבית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ) וככזה אמון על קיומו של שלטון החוק והבטחת חוקיות פעולתן של רשויות המדינה. הצלחות המשרד | דירוג המשרד | משרדנו בפייסבוק

תגיות - מונחים נוספים בתחום
משפט פלילי | פסיקה | פסקי דין | פסקי דין פלילי | מאגר משפט פלילי | מאגר משפטי | פסיקה עליון | פס"ד פלילי

הצלחות המשרד בתחום
שחרור ממעצר לקוח שנחשד בביצוע עבירות אלימות כלפי בת זוגו אי הרשעה בעבירות תקיפה וגניבה ביטול כתב אישום ללקוח בעבירות העסקה והלנה של שוהים בלתי חוקיים בנסיבות מחמירות המשטרה סגרה תיק מחוסר אשמה ללקוח שהואשם באיומים נגד בת זוגו עונש מקל בעבירות החזקת סכין וגניבת רכוש מאסר על תנאי בלבד ללקוח שהטריד מינית סוכנת משטרתית שהתחזתה לקטינה בת 13

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
משפט פלילי ללא פסק דין במשך שנים
זאם | 14:48 29/01/2017
משפט פלילי ללא פסק דין במשך שנים
עו''ד אלעד שאול אלבז | 13:08 07/02/2017
ביטול משפט פלילי
יצחק | 08:13 14/10/2016
ביטול משפט פלילי
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:53 14/10/2016
חוסר וודאות לגבי משפט פלילי
גילי | 21:37 28/11/2014
חוסר וודאות לגבי משפט פלילי
עו''ד איילון בירנבוים | 06:59 02/12/2014