חזרה לעמוד הראשי | פסיקת בית המשפט העליון | רע"ב 4205/18 מדינת ישראל נ. איובי חמזה

רע"ב 4205/18 מדינת ישראל נ. איובי חמזה

בבית המשפט העליון

לפני:

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

כבוד השופטת ע' ברון

כבוד השופטת י' וילנר

המבקשים:

1. הממונה על עבודות השירות – מפקדת גוש דרום

    וירושלים

2. מדינת ישראל

נ  ג  ד

    

המשיב:

איובי חמזה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 10.5.2018 בת"פ 9714-05-18 שניתן על-ידי כבוד סגן הנשיא מ' דרורי

תאריך הישיבה:

כ"ו בתמוז התשע"ח     

(9.7.2018)

בשם המבקשים:

עו"ד שי כהן  

בשם המשיב:

עו"ד  מוחמד טוטח, עו"ד איסר ג'ובראן

פסק-דין

השופטת ד' ברק-ארז:

1. זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 10.5.2018 (עת"א 9714-05-18, סגן הנשיא מ' דרורי). בית המשפט המחוזי הורה על ביטול החלטתו של המבקש 1, הממונה על עבודות השירות (להלן: הממונה), בדבר הפסקה מינהלית של עבודות השירות של המשיב לנוכח שהייתו בחלופת מעצר.

2. בעיקרו של דבר, הבקשה נסבה על פרשנותו ויישומו של סעיף 51ט(א)(5) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), הקובע כך:

"(א) נציב בתי הסוהר או קצין בדרגת גונדר שהוסמך לכך על ידו, רשאי, לאחר שנתן לעובד השירות הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני סוהר בכיר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר שהוסמך לכך על ידי הנציב, להחליט כי עבודתו של עובד השירות לא תחל או תופסק וכי הוא יישא את עונשו או את יתרת עונשו בבית סוהר, לפי העניין, אם ראה כי מתקיים בעובד השירות אחד מאלה לפי העניין:

...

(5) הוא נתון במעצר או משוחרר בערובה בתנאים שאינם מאפשרים את התייצבותו להמשך ביצוע עבודת השירות".

רקע והליכים קודמים

3. ברקעה של הבקשה נמצא גזר דינו של בית משפט השלום ברמלה מיום 6.9.2016 שניתן בעקבות הרשעתו של המשיב בשורה של עבירות: הסעת שישה או יותר שוהים בלתי חוקיים לפי סעיף 12א(ג)(1א)(ב) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה) ונהיגה של נהג חדש שטרם מלאו לו 21 המסיע יותר משני נוסעים ללא מלווה לפי סעיף 12א2 לפקודת התעבורה (ת"פ 11657-10-15); וכן 32 עבירות של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין (ת"פ 22985-04-16). בית משפט השלום גזר על המשיב, בין היתר, שישה חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו על דרך של עבודות שירות החל מיום 17.1.2017. בהמשך לכך, המשיב שובץ לביצוע עבודות השירות בבית חולים בירושלים.

4. בחודש מרץ 2017 זומן המשיב לשיחת בירור לאחר שעל פי הנטען נעדר מעבודתו במספר רב של הזדמנויות ללא אישור. לאחר שהוזהר, שובץ המשיב לביצוע עבודות השירות במקום אחר. בהמשך הוזהר המשיב שנית מאותה הסיבה, ואף הועבר פעם נוספת למקום חדש, שלישי במספר, לביצוע של עבודות השירות. דא עקא, גם אז הוסיף המשיב להיעדר מהעבודה, לטענתו בשל מחלה. המשיב זומן אפוא לשימוע ביום 14.8.2017, שאליו לא התייצב. בעקבות זאת הוחלט ביום 23.8.2017 על הפסקה מינהלית של עבודות השירות שלו.

5. בשלב זה, המשיב הגיש עתירה מינהלית, ובעקבותיה הוסכם לאפשר לו להתייצב לשימוע נוסף טרם קבלת החלטה בעניין ההפסקה המינהלית של עבודות השירות (עת"א 51937-09-17).

6. במקביל לכך, הוגש כנגד המשיב כתב אישום חדש לבית המשפט לתעבורה בירושלים בגין נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא פוליסת ביטוח (פ"ל 10426-10-17). ביום 29.10.2017 הורה בית המשפט לתעבורה כי המשיב ישהה בחלופת מעצר בביתו בירושלים, בפיקוח של הוריו, ולא יצא מביתו אלא לצורך התייצבות לדיונים בבית המשפט. יצוין כי ביום 29.11.2017 פנה המשיב לבית המשפט לתעבורה בבקשה להקל בתנאי שחרורו, על מנת שיוכל להמשיך לבצע את עבודות השירות, אולם בית המשפט לתעבורה דחה את הבקשה.

7. ביום 2.11.2017 נערך למשיב השימוע הנוסף בפני הממונה. המשיב לא דיווח במעמד זה על החלטתו של בית המשפט לתעבורה בדבר חלופת המעצר. במהלך השימוע הוזהר המשיב אזהרה חמורה, אך בסופו של דבר הוחלט לתת לו הזדמנות נוספת להשלים את ריצוי עונשו בדרך של עבודות שירות. רק לאחר מכן נודע למפקח האחראי על המשיב על כך שהמשיב שוהה בחלופת מעצר בביתו בתנאים מגבילים. לפיכך, פנה הממונה לבית המשפט לתעבורה בבקשה להתיר למשיב להגיע לשימוע נוסף ביום 7.12.2017. בית המשפט לתעבורה נעתר לבקשה, אולם המשיב לא התייצב לשימוע.

8. ביום 8.2.2018 הגיש הממונה בקשה לבית משפט השלום ברמלה (שכאמור גזר על המשיב את ביצוע עבודות השירות) להורות על הפסקה שיפוטית של עבודות השירות והמרתן לעונש מאסר בפועל לפי סעיף 51י(א2) לחוק העונשין. בו ביום קבע בית משפט השלום כי "הממונה על עבודות השירות בעל סמכות לפעול לפי סעיף 51ט(א)(5) לחוק העונשין".

9. לנוכח החלטת בית משפט השלום, נקבע למשיב שימוע נוסף ביום 18.3.2018, שבית המשפט לתעבורה התיר את התייצבותו אליו. אולם, גם הפעם המשיב לא התייצב לשימוע. בהמשך לכך, הוחלט על הפסקה מינהלית של עבודות השירות של המשיב לפי סעיף 51ט(א)(5) לחוק העונשין, החל מיום 1.4.2018. בהחלטה נקבע כי על המשיב להתייצב בבית הסוהר לצורך ריצוי יתרת עונשו (שעומדת על תקופה של 109 ימים) החל מיום 8.5.2018.

10. המשיב הגיש עתירה לבית המשפט המחוזי כנגד החלטה זו – היא העתירה שביסוד הבקשה דנן – ובה טען כי יש לאפשר לו להמשיך לרצות את עונשו בעבודות שירות. בית המשפט המחוזי קיבל את העתירה והורה על ביטול החלטתו של הממונה. בית המשפט המחוזי קבע כי אם תתקבל עמדת הממונה "יווצר בכך מצב בלתי תקין מבחינה נורמטיבית לפיו הממונה – שהוא חלק מהרשות המינהלית – יוכל בהחלטה מינהלית לבטל החלטה שיפוטית". בהמשך לכך, קבע בית המשפט המחוזי כי האינטרס הציבורי מחייב להותיר בידיו של בית המשפט לתעבורה, אשר יגזור את דינו של המשיב, את הסוגיה של ריצוי תקופת המאסר הנותרת במתכונת של עבודות השירות. בית המשפט המחוזי הוסיף והסביר, כי ההחלטה בדבר העברתו של המשיב לריצויו של מאסר מאחורי סורג ובריח תפגע בשיקול הדעת של בית המשפט לתעבורה. בית המשפט המחוזי הורה אפוא כי המדינה תביא בפני בית המשפט לתעבורה את פסק דינו, על מנת שבמסגרת גזר דינו יחליט, בין השאר, ככל שיחליט לגזור על המשיב עונש מאסר האם זה יוטל בחופף לעונש הקיים, בין בדרך של עבודות שירות ובין בדרך של מאסר.

11. להשלמת התמונה יצוין כי ביום 18.3.2018 הורשע המשיב בבית המשפט לתעבורה, על פי הודאתו, במיוחס לו בכתב האישום ובתיק נוסף שאוחד אליו (שנסב אף הוא על נהיגה בזמן פסילה). בית המשפט לתעבורה הורה על בחינת התאמתו של המשיב לביצוע עונש של מאסר בדרך של עבודות שירות. בשלב זה, קבוע דיון בטיעונים לעונש ליום 6.9.2018. בינתיים, המשיב מוסיף לשהות בחלופת מעצר בביתו.

בקשת רשות הערעור

12. הבקשה דנן הוגשה מטעם המדינה, ונטען בה כי בית המשפט המחוזי שגה בקבעו כי במקום שבו קיימת החלטה שיפוטית בדבר חלופת מעצר של אסיר המרצה את עונשו בדרך של עבודות שירות הממונה אינו רשאי להפעיל את סמכותו לפי סעיף 51ט(א)(5) לחוק העונשין ולהחליט על הפסקה מינהלית של עבודות השירות. קביעה זו, כך נטען, מרוקנת מתוכן את הסמכות שניתנה לממונה בסעיף האמור. המדינה מוסיפה וטוענת כי מדובר בשאלה משפטית בעלת חשיבות כללית, החורגת מעניינו של המשיב.

13. באופן יותר ספציפי, נטען כי סעיף 51ט(א)(5) לחוק העונשין קובע מפורשות כי כאשר אסיר המרצה את עונשו בדרך של עבודות שירות מצוי במעצר או משוחרר בערובה בתנאים שאינם מאפשרים את התייצבותו להמשך ביצוען של עבודות השירות, מוסמך הממונה להורות על הפסקה מינהלית של העבודות. עוד נטען כי החלטה בדבר הפסקה מינהלית של עבודות שירות אינה כפופה לאישורו של בית המשפט ואינה תלויה בתוצאות ההליך הפלילי. כמו כן, המדינה מדגישה כי הסמכות להורות על הפסקה מינהלית של עבודות השירות קמה בכל נקודת זמן שבה מתקיימים תנאיו של סעיף 51ט(א) לחוק העונשין, ובכלל זה כאשר המבצע של עבודות השירות נתון במעצר או כפוף לתנאים שאינם מאפשרים את ביצוע העבודות. לטענת המדינה, פרשנות אחרת תחטא לתכליותיו של הסעיף ולמעשה לתכליותיו של הסדר עבודות השירות כולו. בהקשר זה מדגישה המדינה כי אין לקבל את העמדה לפיה מי שמרצה את מאסרו בדרך של עבודות שירות זכאי באופן אוטומטי להטבה בדמות דחיית ריצוי יתרת העונש שנגזר עליו עד לסיום ההליך הפלילי החדש המתנהל נגדו.

14. באשר לעניינו הפרטני של המשיב טוענת המדינה כי לא נפל כל פגם בהחלטת הממונה להורות על הפסקה מינהלית של עבודות השירות של המשיב, וכי החלטה זו התקבלה לאחר שנשקלו כל הנסיבות הרלוונטיות, ובכללן: שהייתו של המשיב בחלופת מעצר באופן שלא אפשר את המשך ביצוע עבודות השירות; מחדליו הרבים של המשיב בכל הנוגע להתייצבות לשימועים שנקבעו לו; העובדה שהמשיב לא דיווח על שהייתו בחלופת מעצר לממונה; וכן החלטתו של בית המשפט לתעבורה לדחות את בקשת המשיב להקלה בתנאי שחרורו לצורך ביצוע של עבודות השירות.

15. ביום 29.5.2018 ניתנה החלטה המורה על הגשת תשובה לבקשה, וזו הוגשה ביום 14.6.2018. לטענת המשיב הבקשה אינה עומדת באמות המידה המצדיקות מתן רשות ערעור על החלטה הנוגעת לעתירת אסיר. לגוף הדברים, המשיב טוען כי ההחלטה על ההפסקה המינהלית של עבודות השירות שלו בוטלה כדין על ידי בית המשפט המחוזי. המשיב הוסיף וטען כי גם בהנחה שסמכותו של הממונה עומדת לו להחליט על הפסקתן של עבודות השירות, לא היה מקום לעשות כן במקרה דנן מאחר שעל פי הנטען ההחלטה התקבלה מבלי שניתנה לו זכות שימוע.

 

דיון והכרעה

16. הדיון בבקשה התקיים בפנינו ביום 9.7.2018. בפתח הדברים ציינו כי יש מקום ליתן במקרה זה רשות ערעור, מאחר שהוא מעורר שאלה משפטית מובהקת שעשויה להיות לה השלכה במקרים אחרים.

17. בהמשך לכך, ולאחר ששמענו את טיעוני הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי יש מקום לקבל את ערעור המדינה, כך שהחלטת הממונה בעניין ההפסקה המינהלית של עבודות השירות של המשיב תעמוד על כנה.

18. מסקנתנו זו נטועה בהוראות הדין הרלוונטיות. כידוע, סעיף 51ט(א) לחוק העונשין מונה מספר עילות אשר בהתקיימן רשאי נציב בתי הסוהר או קצין שהוסמך לכך על ידו להחליט כי עבודתו של עובד שירות תופסק וכי הוא ירצה את יתרת תקופת המאסר בבית הסוהר (רע"ב 8056/15 אומזגין נ' נציב שירות בתי הסוהר – הממונה על עבודות השירות (9.3.2016); רע"ב 4249/16 טהא נ' הממונה על עבודות השירות – מפקדת גוש צפון, פסקה 14 (12.7.2016) (להלן: עניין טהא)). אחת מן העילות האמורות נסבה על מצב שבו האסיר המרצה את עונשו בדרך של עבודות שירות נתון במעצר או משוחרר בערובה בתנאים שאינם מאפשרים את התייצבותו להמשך ביצוע עבודות השירות. הוראה זו מקנה סמכות מפורשת לגורמי השב"ס להורות על הפסקה מינהלית של עבודות השירות והעברת עובד השירות למאסר מאחורי סורג ובריח, בנסיבות שהן נסיבותיו של המקרה דנן. ואכן, כך אף נעשה במקרים דומים רבים (ראו: רע"ב 2112/13 מדינת ישראל – שירות בתי הסוהר נ' אוחיון, פסקה ט"ו וההפניות שם (23.6.2013) (להלן: עניין אוחיון)). בהתאם לכך, סעיף 51ט(ד1) אף קובע כי דינה של ההחלטה על ההפסקה המינהלית של עבודות השירות כדין צו למאסרו של עובד השירות.

19. על רקע זה, אנו סבורות כי בית המשפט המחוזי לא צדק בקבעו כי בנסיבות העניין לא יכול היה הממונה להורות על הפסקה מינהלית של עבודות השירות של המשיב. ויודגש: אין בכך משום "התערבות מינהלית בהחלטה שיפוטית" – כפי שקבע בית המשפט המחוזי. החלטתו של בית המשפט לתעבורה בעניין שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בביתו היא החלטה נפרדת מזו שהתקבלה על ידי הממונה, ואין בה כדי להשפיע על הפעלת הסמכות הקבועה בסעיף 51ט(א) לחוק העונשין. אכן, גם לבית המשפט לתעבורה נתונה סמכות בחוק העונשין להורות על הפסקה שיפוטית של עבודות השירות – לאחר שהרשיע את עובד השירות בתקופת עבודתו בשל עבירה אחרת וגזר את דינו (ראו: סעיף 51י(א) לחוק העונשין; עניין אוחיון, פסקאות י"ח-כ"א). אולם, סמכות זו היא נפרדת מהסמכות להורות על הפסקה מינהלית של עבודות השירות. ראוי להטעים כי הסמכות השיפוטית האמורה קמה רק לאחר מתן גזר הדין, בעוד הסמכות המינהלית קיימת בכל עת, בגדרן של העילות הרלוונטיות, ואינה תלויה בתוצאות ההליך הפלילי החדש. להשלמת התמונה, יוער כי שתי סמכויות אלה גם יחד מובחנות מהסמכות לפי סעיף 51י(א2) לחוק העונשין להורות על הפסקה שיפוטית של עבודות השירות הנתונה לבית המשפט שגזר אותן מלכתחילה (כאמור בפסקה 8 לעיל).

20. הדברים עולים בקנה אחד עם הרציונל העומד בבסיסו של סעיף 51ט לחוק העונשין, שעליו עמד בית משפט זה פעמים רבות בעבר. כך, נקבע כי "המרת עונש המאסר בפועל בעבודות שירות הינה מעין פריבילגיה, שנועדה לאזן, בנסיבות המתאימות לכך, בין הצורך להטיל על נאשם עונש מאסר בפועל לבין הרצון לסייע בשיקומו. פריבילגיה זו מקימה ציפייה להתנהלות רצינית וראויה, והיא ניתנת לביטול מקום בו עולה כי הנאשם איננו מקבל על עצמו את האחריות הנלווית למסלול עונשי זה" (עניין טהא, בפסקה 14. ראו עוד: רע"ב 7212/16 חביב נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (14.10.2016); רע"ב 9867/17 נאשף נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (28.12.2017)). צודקת אפוא המדינה בטענתה כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי אף אינו מתיישב עם תכלית זו.

21. לבסוף, נציין כי איננו סבורות כי יש מקום לקבל את טענתו של המשיב בדבר היעדרו של שימוע כדין בנסיבות העניין, שבהן המשיב חזר ונמנע מלהתייצב בפני הממונה לשם השמעת טענותיו, חרף ההזדמנויות הרבות שניתנו לו.

22. אשר על כן: הערעור מתקבל. אנו מורות על ביטול פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המשיב יתייצב לריצוי יתרת עונשו ביום 1.8.2018 עד השעה 10:00, בבימ"ר ניצן, או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. עליו לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, טלפונים: 08-9787377, 08-9787336.

ניתן היום, ‏כ"ז בתמוז התשע"ח (‏10.7.2018).

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט ת

                        ש ו פ ט ת

_________________________

   18042050_A04.doc   עכ

  supreme.court.gov.il

 

משרדנו לא ייצג בתיק זה

אודות הכותב:

בית המשפט העליון הוא ערכאת הערעור העליונה ומתוקף תפקיד זה הוא שומע ערעורים (בזכות) על פסקי דין של בית משפט מחוזי, ויכול לשמוע ערעורים, לאחר בקשת רשות, על החלטות של בית משפט מחוזי שאינן "פסק דין", וגם ערעור על פסקי דין של בית המשפט המחוזי, כאשר המחוזי דן בערעור על פסק דין של בית משפט השלום. כמו כן, הוא משמש כבית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ) וככזה אמון על קיומו של שלטון החוק והבטחת חוקיות פעולתן של רשויות המדינה. ממליצים   Google+   facebook

תגיות - מונחים נוספים בתחום
משפט פלילי | פסיקה | פסקי דין | פסקי דין פלילי | מאגר משפט פלילי | מאגר משפטי | פסיקה עליון | פס"ד פלילי

הצלחות המשרד בתחום
קבלת ערר וסגירת תיק מחוסר אשמה ללקוח שהואשם שאיים והטריד בחורה שהכיר באתר הכרויות סגירת תיק בהיעדר אשמה להורים שנחשדו בתקיפה והתעללות בילדיהם הקטינים סגירת תיק פלילי בהיעדר אשמה פלילית ללקוח שנחשד בתקיפת קטין על-ידי אחראי אי הרשעה ללקוחה שהואשמה בקבלת כספים במרמה מהמוסד לביטוח לאומי

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
משפט פלילי ללא פסק דין במשך שנים
זאם | 14:48 29/01/2017
משפט פלילי ללא פסק דין במשך שנים
עו''ד אלעד שאול אלבז | 13:08 07/02/2017
ביטול משפט פלילי
יצחק | 08:13 14/10/2016
ביטול משפט פלילי
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:53 14/10/2016
חוסר וודאות לגבי משפט פלילי
גילי | 21:37 28/11/2014
חוסר וודאות לגבי משפט פלילי
עו''ד איילון בירנבוים | 06:59 02/12/2014
משפט פלילי ושהות בחו"ל
גילי | 11:21 27/11/2014
דחיית משפט פלילי
דנה | 23:29 02/11/2014
דחיית משפט פלילי
עו''ד איילון בירנבוים | 18:14 15/11/2014
רישיון לאוטובוס ורישום פלילי
מיכל | 20:30 15/03/2018
רישיון לאוטובוס ורישום פלילי
עו''ד עודד רגב | 09:31 19/03/2018
הנדסאי עם רישום פלילי
דוד | 00:47 28/11/2017
מחיקת רישום פלילי
ירדן | 11:22 15/11/2017
מחיקת רישום פלילי
עו''ד אור הדאיה | 12:47 16/11/2017