חזרה לעמוד הראשי | פסיקת בית המשפט העליון | בג"ץ 894/18 ירוק 2000 ד.ק - תשומות וידע לחקלאות בע"מ נ. שר החקלאות ופיתו
קטגוריות: משפט פלילי

בג"ץ 894/18 ירוק 2000 ד.ק - תשומות וידע לחקלאות בע"מ נ. שר החקלאות ופיתו

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 894/18

לפני:

כבוד השופט י' עמית

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

כבוד השופט ג' קרא

העותרים:

1. ירוק 2000 ד.ק - תשומות וידע לחקלאות בע"מ

2. מר רפאל דיין

נ ג ד

המשיבים:

1. שר החקלאות ופיתוח הכפר

2. המועצה לענף הלול

עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים

בשם העותרים:

עו"ד אלון פומרנץ ועו"ד ניר מנחם

בשם המשיב 1:

עו"ד ערין ספדי-עטילה

בשם המשיבה 2:

עו"ד טומי מנור ועו"ד גולן קנטי

בשם המבקשים להצטרף –

העמותה למען חיות משק:

עו"ד יאיר נהוראי

פסק-דין

השופט י' עמית:

500 תרנגולות במוקד העתירה שלפנינו.

1.ענף הביצים בישראל מוסדר בחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד-1963 (להלן: חוק המועצה). סעיף 35 לחוק המועצה אוסר על ייצור ביצים ושיווקן על ידי מגדלים שלא קיבלו מכסה אישית "בתקופה שבה חלה מכסה ארצית להטלה". המכסה הארצית נקבעת בתקנות המועצה לענף הלול המתפרסמות בתחילת כל שנה אזרחית, ומסדירות את המכסות הארציות והאישיות שמוקצות לחקלאים עבור ייצור ביצים ושיווקן.

בשנת 2018 נפלה תקלה, ותקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018), התשע"ח-2018 (להלן: תקנות 2018) נכנסו לתוקף ב-3.1.2018, כשלושה ימים לאחר שפג תוקף תקנות 2017, כך שלתקופה קצרה לא היו בתוקף תקנות הקובעות מכסה ארצית. העותרים, בעלי חווה אורגנית באזור כפר ויתקין, ניצלו פער זמנים זה והעבירו בשעות הערב של ה-1.1.2018 חמש מאות מטילות ללול חופש שבנו מבעוד מועד, ושאושר לגידול פטמים. זאת, לאחר שבשנים 2017-2016 נדחו בקשותיהם לקבלת מכסת גידול מטילות. כשפנו העותרים למשיבה 2 (להלן: המועצה) על מנת לקבל "מספר מגדל" שיאפשר להם לשווק את הביצים, נענו כי אכלסו את הלול שלא כדין וכי בכוונת המועצה לפעול לפינויו.

מכאן העתירה שלפנינו, במסגרתה התבקש בית משפט זה להורות למשיבים לאשר מכסת גידול ושיווק ביצים, בהינתן שאכלוס הלול נעשה במועד בו טרם נכנסו לתוקפן תקנות 2018. עוד נתבקשנו להורות על ביטול התנאים להקצאת מכסות למגדלים חדשים בתקנות 2018, בהיותן פוגעות בחופש העיסוק של יצרני ביצים ובשל הפלייתם לרעה של מגדלים חדשים.

טענות הצדדים והשתלשלות ההליך

2.במישור הפרטני, טענו העותרים כי מכיוון שביום אכלוס הלול לא הייתה בתוקף מכסה ארצית, ומכיוון שלתקנות אין תחולה רטרואקטיבית, הרי שבעת אכלוס הלול "לא הייתה כל הגבלה בת תוקף משפטי על גידול ביצים ללא מכסה". מכאן, שהלול אוכלס כדין ויש לאפשר להם גידול המטילות ושיווק הביצים. עוד טענו העותרים כי הסתמכו בפועלם על "מצג ברור וחד-משמעי" של מנכ"ל משרד החקלאות (להלן: המנכ"ל), בדמות שיחה שקיימו עמו ביום 1.1.2018. השיחה גובתה ביום 17.1.2018 במסרון, בו נכתב: "[...] אמרתי לך שניתן לגדל עופות להטלה ללא מכסה אם אוכלסו ב-01/01/2018".

3.תקנות 2018 הגדילו את המכסה הארצית ל-2,330 מליון ביצי מאכל לשיווק, חלף מכסת 2017 שעמדה על 2,250 מליון ביצים. במישור העקרוני, טענו העותרים כי המכסות הארציות שהוקצו בשנים האחרונות נמוכות מהביקוש בפועל, כך שהמדינה נאלצת לייבא ביצים מחו"ל, שם תנאי התברואה ירודים לכאורה, ולכך יש להוסיף את התופעה של הברחת ביצים לא מפוקחות לתחומי המדינה. על כן, סברו העותרים כי בהיבט של המחסור בביצים בשוק המקומי, ראוי לאפשר להם לייצר ביצים ולשווקן בהתאם לצרכי השוק הישראלי.

העותרים הוסיפו כי גם אם מדיניות המכסות הארציות מוצדקת, יש ליישמה בצורה שוויונית, וללא תנאים ספציפיים כמו אלו שנקבעו בתקנות 2018. יצוין, כי התנאים לקבלת מכסה אישית על ידי מגדל חדש משתנים מעת לעת. בשנת 2018 הוקצו רוב המכסות החדשות (55 מתוך 65) "למגדלי פטם ביישובים שבהם מגדלים מטילות לפי מכסות" בהתמלא תנאים מסוימים (כמו מרחק של פחות מ-300 מטרים מלול מטילות מאוכלס), והיתרה "למגדלים חדשים מקרב האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית". בתקנות משנת 2017, הוקצו 15 מכסות אישיות, 5 למגדלים חדשים באזור עדיפות לאומית מקרב האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית, 5 למגדלים חדשים ביישובים חדשים ו-5 למגדלים חדשים ביישובים סמוכי-גבול. בשנים שלפני כן, נקבע כי המכסות החדשות, למעט מכסות שהוקצו לבני מיעוטים, יוקצו למגדלים חדשים ביישובים באזור עדיפות לאומית. כל מגדל שהיה בעבר בעל מכסת ביצים זכאי אוטומטית למכסה אישית בהיקף שהוקצה לו בשנת התכנון הקודמת. מכך הסיקו העותרים כי תקנות המועצה לענף הלול מנוצלות לחלוקת מכסות למגדלים חדשים "באופן שרירותי", הפוגע בחופש התחרות, בחופש העיסוק ובזכויות לשוויון ולקניין באופן שאינו סביר ואינו מידתי. עוד נטען כי "התכלית האמיתית המסתתרת מאחורי תקנות 2018 הינה שימור מעמדם של היצרנים הוותיקים הקיימים בענף העופות (ביצים ופטם) ומניעת תחרות". העותרים יוצאים אפוא חוצץ כנגד עצם הטלת משטר של מכסות, נוכח ההגבלה על חופש העיסוק הנובעת מכך ועל רקע ביטול מכסות הייצור בענפי חקלאות אחרים במהלך השנים.

4.בתגובתה של המועצה נטען כי על העתירה להידחות, הן על הסף והן לגופה. בין השאר, נטען שניצול ה"פרצה" של מספר ימים עד לפרסום התקנות נעשה בחוסר תום לב, ועל כן פניית העותרים לבית משפט זה לוקה בחוסר ניקיון כפיים. המועצה הוסיפה כי מטרתם האמיתית של העותרים אינה להסתפק בגידול 500 המטילות, אלא להשתמש במכסה "כעוגן לרכישת מכסות עתידיות גדולות בהרבה [...] עד להיקפים בלתי מוגבלים". זאת, לאור האמור בסעיף 34(א) לחוק המועצה, המתיר לבעלי מכסה אישית לרכוש מכסות זה מזה.

המועצה הבהירה כי גם אם העותרים אכלסו את הלול כדין, האיסור על ייצור ביצים ושיווקן ללא מכסה חל מרגע שנכנסו תקנות 2018 לתוקף. כלומר, פער הזמנים בין תחולת תקנות 2017 ותקנות 2018 אינו מאפשר קבלת מכסה "דה פקטו" שתוקפה יפה גם לזמן תחולת התקנות. עוד טענה המועצה כי הודעתו של המנכ"ל אינה מהווה הבטחה שלטונית בת-הסתמכות, מה עוד שהמנכ"ל סייג את דבריו במסרון באמירה "הוספתי ואמרתי שאל לך להסתמך על האמור וכי עלייך לפעול רק על פי הצעת עורכי דינך". מכל מקום, כל הבטחה שניתנה, אם ניתנה, נעשתה בחריגה מסמכות, שכן הסמכות להקצאת מכסות אינה מצויה בידי המנכ"ל.

5.בנוגע להיבט העקרוני בעתירה, הסבירה המועצה כי אין מדובר בהפליה אלא במדיניות כלכלית והתיישבותית מחושבת. העדפת אזורי הפריפריה בתקנות 2017 נועדה לתמוך בתושבי האזור, הזקוקים לכך יותר מחקלאים באזור המרכז והשרון (שם ממוקם הלול של העותרים); ההתמקדות במגדלי פטם בתקנות 2018 נועדה להתמודד עם חשש למחלות, העלולות להתפרץ בקרב מטילות שבסביבתן שוכנים לולי פטם; והייבוא של ביצים (הנתון לפיקוח לשם הבטחת תנאי התברואה) נובע מתנודות בביקוש, כך שיעיל יותר מבחינה כלכלית לייבא ביצים בחלק מהשנה מאשר להתמודד עם היצע עודף בשאר השנה. על כן, ככל שקיימת פגיעה בזכויות חוקתיות, סברה המועצה כי היא מידתית וכי אין עילה להתערבות בנוגע לה.

6.המשיב 1 (להלן: שר החקלאות) תמך באמור בתגובת המועצה. בתגובתו, הוסיף שר החקלאות כי גם מדיניות ההעדפה למגדלים קיימים ננקטה מטעמים כלכליים, שכן יעיל יותר להרחיב לול קיים מאשר להקים לול חדש. ככל שקיימת פגיעה בחופש העיסוק של העותרים, הרי שמדובר בפגיעה באופן העיסוק ולא בשלילת העיסוק עצמו, שכן ביכולתם של העותרים היה לעבור לפריפריה בשנים 2017-2016 ולהגיש בקשה למכסה.

[במאמר מוסגר: מטבע הדברים, עמדתו של שר החקלאות הוצגה על ידי פרקליטות המדינה, כפי שמקובל נהוג ורצוי מקדמת דנא. עם זאת, נתברר כי מאחורי הקלעים, עמדתו האישית של שר החקלאות, לגבי העותר עצמו, הייתה שונה. השר הביע תמיכה במעשיו של העותר מעל בימת הכנסת, במסגרת יום רווחת בעלי החיים שהתקיים ביום 6.2.2018 וכן במכתבו לאחת מחברות הכנסת. לאור זאת, במכתבו מיום 29.7.2018, הסב היועץ המשפטי לממשלה את תשומת לבו של השר, כי כל עוד משרד החקלאות פועל להמשך משטר המכסות הרציף בענף הלול, לא היה מקום כי הוא ומנכ"ל משרדו יביעו תמיכה בפעילות המפרה את הוראות התקנות, וכי יש להימנע מהתנהלות "דואלית" שכזו לעתיד].

7.בתגובה, הבהירו העותרים כי "אין בכוונתם להגדיל את היקף הייצור בלול מעבר ל-500 המטילות שאוכלסו בו והעותרים אף מוכנים להתחייב שכך יהיה" (ההדגשה במקור – י"ע). העותרים הדגישו כי 500 תרנגולות הן מספר זניח דיו כדי לנטרל כל חשש ל-"דריסת רגל" משמעותית שלהם בשוק הביצים, וכי מטרתם היא להציע למבקרי החווה שלהם "סל מוצרים" הכולל ביצי חופש אורגניות.

8.ביום 30.7.2018 התקיים דיון בעתירה, במהלכו שמענו גם את דברי ב"כ העמותה למען חיות משק חי, הפועלת לשיפור רווחת חיות המשק. בהמשך עדכנה המועצה כי היא מסכימה להמלצת בית המשפט כי העותרים ימשיכו להחזיק בתרנגולות עד לסוף חייהן, ו-"מוכנה גם לאפשר את מכירתן" של הביצים חלף השמדתן, כפי שנעשה עד כה. שר החקלאות עדכן אף הוא כי "נשקלה בחיוב" האפשרות להסכים לשיווק הביצים על ידי העותרים. עם זאת, המשיבים הדגישו כי אין בכך משום הסכמה למתן היתר קבע או למכסה אישית.

9.העותרים, בתגובתם לעדכונים מטעם המשיבים, ציינו כי גם בחלוף מעל מחצית משנת 2018 לא הוקצו כל המכסות שהוגדרו בתקנות 2018, בזמן שייבוא הביצים נעשה באופן קבוע. על כן, נטען, אין מניעה לתת לעותרים מכסה משלהם, במיוחד לאור העובדה שעל המשיבים "לתמרץ ולתת עדיפות לגידול ביצי חופש". העותרים הוסיפו כי הם עומדים על עתירתם להיתר קבע לגידול מטילות.

 

דיון והכרעה

10.אקדים את המאוחר ואציין כי דין העתירה להידחות, בין בהיבט העקרוני ובין בהיבט הפרטני.

ענף ההטלה (ביצי מאכל), לצד ענף החלב, הוא אחד משני ענפי החקלאות היחידים המוסדרים כיום תחת משטר של תכנון כולל תוך הקצאת מכסות ייצור. בהיבט העקרוני, העתירה משקפת אידיאולוגיה כלכלית אשר מצדדת בשוק חופשי ממכסות, משטר שבו רשאי הפרט לייצר כאוות נפשו. אלא שקביעת מכסות בענף חקלאות מסוים, היא נושא מובהק של מדיניות כלכלית-חברתית אשר מסור לרשות המבצעת. ככלל, אין דרכו של בית משפט זה להכריע בנושאים מעין אלה, ואך לאחרונה נזדמן לי להתייחס לטענה דומה בנוגע לעצם קיומה ואופן פעילותה של מועצת הצמחים:

"כבר בשלב זה ראינו להבהיר כי חילוקי הדעות העקרוניים הנוגעים לעצם קיומה של המועצה או מתכונת פעילותה, אינם מענייננו. מדובר בשאלה ששורשיה אידיאולוגיים ופוליטיים, ובית המשפט אינו נדרש להביע עמדה לגביה, ודאי שלא בהליך הנוכחי" (בג"ץ 36/18 ארגון מגדלי הפירות בישראל נ' שר החקלאות ופיתוח הכפר, פסקה 1 (27.11.2018)).

לא למותר לציין, כי הנושא של מכסות הייצור בענף הביצים, נדון בעבר בבית משפט זה:

"אחד המאפיינים של ענף ייצור ביצי מאכל ושל ענפים דומים בתחום הייצור החקלאי הינו עודף היצע, העולה באופן משמעותי על הביקוש. היווצרות עודפים שאין להם ביקוש מביאה בעקבותיה התמוטטות מחירים בשוק. גם זו תוצאה בלתי נסבלת, שכן עד מהרה עלולה היא להמיט אסון על המגדלים ולהסב להם הפסדים כבדים. ניסיון לאפשר תחרות חופשית בתחום זה נכשל בעבר כישלון חרוץ, והמגדלים היו בין אלה שהפצירו לחזור ולקיים משטר תכנון בענף, במטרה לצמצם את העודפים. מטרה זו מושגת על-ידי קביעת מכסות ייצור למגדלים השונים, בהתחשב בשיעור המכסה הכוללת ובהיקפם של משקי המגדלים." (השופט ד' לוין בבג"ץ 764/87 התאחדות האיכרים בישראל נ' שר החקלאות, פ"ד מג(1) 309, 314 (9.3.1989)).

גם הנושא של הקצאת מכסות אישיות נדון בבית משפט זה, בעתירה המתייחסת לחלקם של חקלאים בני האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית:

"ככלל, הענקת תמיכה למגדלים ותיקים ושלילתה ממגדלים חדשים, כקריטריון יחיד, עלולה להוות הבחנה בלתי רלוונטית ופסולה (ראו: בג"ץ 3792/95 תיאטרון ארצי לנוער נ' שרת המדע והאומנויות, פ"ד נא(4) 259 (1997)). עם זאת, ההבחנה בין מי שקיבלו בעבר טובת הנאה מן השלטון לאחרים עשויה להיות מוצדקת במסגרת הנהגתה של תקופת מעבר, בבחינת 'עד כאן ולא יותר' [...] למותר לציין שסדרי עדיפויות בהענקת תמיכות ובהפסקתן הם לעולם עניין של מדיניות, והרשויות רשאיות לשנות ממדיניותן גם בתחום זה, בכפוף לכללים החלים על שינוי החלטות ועל אי-החלתן למפרע." (השופטת ד' ברק-ארז בבג"ץ 3815/08 מג'ס נ' שר החקלאות (23.6.2013)).

אל מול טענות העותרים אשר תוקפים את משטר התכנון בענף הלול, עומדות טענות המשיבים לצורך בהסדרת הענף: כדי לשמור על איזון בין ההיצע והביקוש לביצי מאכל; הגנה על רמת מחירים לצרכן; ושמירה על מקור פרנסתם של העוסקים בענף, שחלק נכבד מהם נמצאים ביישובי קו העימות בצפון (וראו היישובים הזכאים ב"מרום הגליל" כהגדרתו בחוק הגליל, התשמ"ח-1988). שימור מכסות הייצור בידי המגדלים הוותיקים הוא מובן ואיני רואה מקום להתערבות בשיקולים הכלכליים להעדפתם בהקצאת מכסות נוספות, אשר ממילא אינה מהווה "קריטריון יחיד" בהקצאת המכסות. כך, גם להקצאת המכסות ל"מגדלי פטם ביישובים שבהם מגדלים מטילות לפי מכסות" בהתקיים תנאים מסוימים, יש רציונל – לעודד מגדלי פטם, שהלול שלהם נמצא במרחק של פחות מ-300 מטר מלול מטילות מאוכלס, לעבור לענף ההטלה ובכך לצמצם את סכנת ההדבקה במחלות.

על כל מקרה, סברת העותרים בדבר פגם בהתנהלות ענף הביצים בכללותו אינה, כשלעצמה, מצדיקה הקצאת מכסות לכל דורש. לא שוכנעתי אפוא כי קיימת עילה להתערבות בכללים שבתקנות 2018, או לסעד הגורף של בטלות התנאים להקצאת המכסות כפי שנקבע בתקנות.

11.ומכאן להיבט הפרטני של העתירה.

העותרים פנו למועצה לקבלת מכסה אישית בשנים 2016 ו-2017, אך נדחו. בקשת העותר 2 לבחון אפשרות לקבלת מכסה לבית ספר חקלאי, נפסלה מן הטעם שהעותרים אינם בית ספר חקלאי או מקצועי כמשמעותם בתקנות. העותרים ניצלו אפוא את תקופת בין השמשות של שלושה ימים בין תום מועד תוקפן של תקנות 2017 למועד פרסום תקנות 2018, ואכלסו את הלול.

סיטואציה דומה לזו כבר נתרחשה בעבר, עת שר החקלאות לא הפעיל במועד את סמכותו מכוח סעיף 31 לחוק המועצה ולא קבע מכסה ארצית לייצור ושיווק ביצי מאכל. לאור זאת, נטען כי המועצה לא רשאית להטיל הגבלה כלשהי מלייצר ולשווק ביצי מאכל. הטענה נדחתה בפסק דין קצר, מן הטעם שביני לביני, נקבעה מכסה ארצית לשיווק ביצי מאכל ועל כן נשמט הבסיס עליו מושתתת העתירה (בג"ץ 768/04 כרמל נ' ישראל כץ - שר החקלאות (31.8.2004)). המסקנה העולה מפסק הדין היא כי פער זמנים בין התקנות השנתיות אינו מאיין את משטר המכסות לכל החפץ בכך. זאת, לאור האיסור הגורף שבסעיף 35(א) לחוק המועצה הקובע כלהלן:

"בתקופה שבה חלה מכסה ארצית להטלה, להדגרה או לפיטום לפי סעיף 31(א) לא ייצר אדם ביצים, ביצי דגירה או בשר עוף ולא ישווקם, אלא אם נקבעה לו מכסה אישית לייצור או לשיווק אותה תוצרת לפי הסעיפים 32-34 ולא מעל למכסה כפי שנקבעה כאמור או כפי שהופחתה לפי סעיף 36."

מכאן, שאכלוס הלול ב-1.1.2018 לא יצר עבור העותרים זכאות לגידול המטילות בזמן תחולת תקנות 2018. סעיף 35(א) לחוק המועצה אמנם אינו אוסר על אכלוס לולים, אך מובהר בו כי בהיעדר מכסה אישית "לא ייצר אדם ביצים, ביצי דגירה או בשר עוף ולא ישווקם" עת שקיימת מכסה ארצית. מכאן, שפרשנותם של העותרים ללשון החוק אינה יכולה לעמוד, וכך גם טענתם בדבר החלת התקנות רטרואקטיבית. ובקיצור, גם אם אכלוס הלול וגידול המטילות עד ליום 3.1.2018 נעשו כדין, החל מיום 3.1.2018 מהווה ייצור הביצים הפרה של חוק המועצה ושל תקנות 2018. ממילא, איני נדרש לטענת המשיבים כי העותרים פעלו בחוסר תום לב בכך שהזדרזו לאכלס את הלול, או שאכלוס הלול נעשה ללא האישורים הנדרשים.

12.באשר למסרון של מנכ"ל משרד החקלאות, לא שוכנעתי כי מדובר בהבטחה שלטונית עליה יכולים העותרים להסתמך, הגם שהיה במסרון זה כדי לעודד את העותרים להזדרז באכלוס הלול. כידוע, קיימים מספר תנאים להבטחה הכובלת רשות שלטונית, ובין היתר, כי לנותן ההבטחה הייתה סמכות לתתה ושהייתה לו כוונה להעניק לה תוקף משפטי (ראו, למשל: בג"ץ 4915/00‏ רשת חברת תקשורת והפקות (1992) בע"מ נ' ממשלת ישראל, פסקה 37 והאסמכתאות שם (27.11.2000)). "האינטרס הציבורי בחופש פעולתה של הרשות מחייב כי זו לא תיתפס על כל אמירה בעלמא. רק כאשר מתכוונת הרשות להקנות תוקף משפטי מחייב להתבטאויותיה, וכך מובנים דבריה על-ידי מקבל ההבטחה, קם האינטרס שהרשות תעמוד בדיבורה ותמלא את התחייבויותיה" (ע"א 6620/93 עיריית רמת-גן נ' גולומב, פסקה 6 (4.6.1997)).

בענייננו, הסמכות להקצות מכסות ייצור ביצים נתונה לוועדת המכסות, כאמור בסעיפים 32-31 לחוק המועצה, ואינה נמצאת בידיו של המנכ"ל לבדו. בנוסף, קשה להלום כי המנכ"ל התכוון לתת הבטחה בעלת תוקף משפטי עת שציין במפורש בפני העותר 2 כי "אל לך להסתמך על האמור וכי עלייך לפעול רק על פי הצעת עורכי דינך" (ראו גם בג"ץ 49/83 המחלבות המאוחדות בע"מ נ' המועצה לענף החלב, פ"ד לז(4) 516, 522-521 (12.12.1983), שם נקבע כי הבעת עמדה עקרונית במסגרת שיחת טלפון, שלוותה בהפניית העותרת לעורך דין, אינה מהווה הבטחה שלטונית).

מכל האמור עולה כי אין בטענות העותרים כדי לבסס את זכאותם לקבל מספר מגדל או מכסת ייצור ביצים ושיווקן. על כן, דין העתירה להידחות על כל היבטיה. עם זאת, בהינתן הפרסום המאוחר של תקנות 2018, ובהינתן שהמשיבים הסכימו או למצער "שקלו בחיוב" את האפשרות לכך, ובהינתן עמדתם של המבקשים להצטרף, אנו מורים כי העותרים יהיו רשאים להמשיך בגידול 500 המטילות הקיימות עד שיבה טובה או עד להחלטת העותרים, שיהיו רשאים לתרום את הביצים לכל מוסד או גוף כפי שימצאו לנכון, בכפוף להוראות כל דין.

13.הערה לפני סיום:

הנה כי כן, דחינו את העתירה על שני רבדיה. ואף על פי כן.

העותרים הצהירו כי הם מצמצמים את עתירתם ל-500 מטילות בלבד, ומתחייבים שלא לבקש ולא לרכוש בעתיד מכסות ייצור מחקלאים אחרים, אלא להסתפק בקבלת מכסה אישית עבור 500 מטילות בלבד. המשיבים רואים את העותרים כמי שפעלו בחוסר תום לב, אך העותרים רואים עצמם כמי שניצלו באופן לגיטימי את פער הזמנים עד לפרסום התקנות.

כשלעצמי, איני סבור כי אילו היו המשיבים נעתרים לבקשת העותרים, הדבר היה מהווה הפליה כלפי אחרים שגם מבקשים לקבל מכסת גידול וייצור ביצי מאכל, בהינתן הנסיבות המיוחדות שנוצרו אך ורק לגבי העותרים, ב"תפר" הזמנים שבין התקנות לשנת 2017 לתקנות 2018. לדידי, תמיהה היא, על מה ולמה מצאו המשיבים לנהל מאבק עקרוני מול העותרים על גבן של 500 מטילות ועל חשבון משאבי הזמן השיפוטי של בית משפט זה. זאת, במיוחד בהינתן הנתונים והעובדות כלהלן: פער הזמנים בפרסום המאוחר של התקנות מהווה תקלה חד-פעמית, ויש להניח כי כל עוד משטר המכסות יעמוד על כנו המועצה תעמוד על המשמר למניעת תקלה מעין זו בעתיד; בפועל הוקצו רק 15 מכסות חדשות מתוך הכמות המרבית של 65 מכסות שנקבעו בתקנות 2018; הלול המדובר אינו לול סוללה וענייננו בביצי חופש שאינן תחת פיקוח מחירים, ומהווים רק 1.6% מהמכסה הארצית של ביצי מאכל (אין כיום מכסה ארצית נפרדת לביצי חופש); מדובר ב-500 מטילות בלבד, מספר שאינו רנטבילי כשלעצמו לגידול וייצור ביצים, ואשר על פניו נועד אך להשלים את החווה האורגנית של העותרים; ומספר הביצים בהן מדובר מהווה שבריר של כמיליונית האחוז מהמכסה השנתית של ביצי מאכל במדינת ישראל (מבלי להזכיר את יבוא הביצים מארצות הים).

לא אמרנו את שהערנו, אלא בבחינת הרהור על אודות הפסים העקרוניים אליה גלשה העתירה. מכל מקום, הגענו למסקנה כי דין העתירה להידחות.

14.סוף דבר: העתירה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ש ו פ ט

השופט ג' קרא:

אני מסכים.

ש ו פ ט

השופטת ד' ברק-ארז:

אני מסכימה לפסק דינו של חברי השופט י' עמית.

בסופו של דבר, וכך גם בתחילתו, לא לנו להתערב במדיניות הנוהגת לגבי הסדרתו של שוק הביצים בישראל. במובן זה, במהות, מה שניצב במוקד העתירה שלפנינו הוא החתירה לפיקוח על ענפים חקלאיים, ולרגולציה סדורה בכלל, ללא מחטפים מן הסוג שבפנינו. ההתארגנות המורכבת לאכלוסו של לול במעין "מסע לילי" המבוסס על "עבודה מודיעינית" מוקדמת, מחדדת את התחושה שמדובר היה בניסיון לאתגר את משטר ההסדרה בדרך לא דרך. אין לומר בהכרח כי פעילותם של ענפים חקלאיים חייבת להמשיך במתכונת של "מה שהיה הוא שיהיה", אולם הדרך לאתגר את משטר הפיקוח אמורה להיות דרך המלך.

ולקראת סיום, טוב עשו המשיבים בנכונותם לתרום למציאת פתרון מיטבי לתרנגולות אשר הפכו שלא בטובתן כלי משחק.

ש ו פ ט ת

 

הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' עמית.

ניתן היום, ‏ט' בטבת התשע"ט (‏17.12.2018).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

_________________________

 18008940_E13.doc עכב

supreme.court.gov.il

משרדנו לא ייצג בתיק זה

אודות המחבר:

בית המשפט העליון הוא ערכאת הערעור העליונה ומתוקף תפקיד זה הוא שומע ערעורים (בזכות) על פסקי דין של בית משפט מחוזי, ויכול לשמוע ערעורים, לאחר בקשת רשות, על החלטות של בית משפט מחוזי שאינן "פסק דין", וגם ערעור על פסקי דין של בית המשפט המחוזי, כאשר המחוזי דן בערעור על פסק דין של בית משפט השלום. כמו כן, הוא משמש כבית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ) וככזה אמון על קיומו של שלטון החוק והבטחת חוקיות פעולתן של רשויות המדינה. הצלחות המשרד | דירוג המשרד | משרדנו בפייסבוק

תגיות - מונחים נוספים בתחום
משפט פלילי | פסיקה | פסקי דין | פסקי דין פלילי | מאגר משפט פלילי | מאגר משפטי | פסיקה עליון | פס"ד פלילי

הצלחות המשרד בתחום
סגירת תיק בהיעדר אשמה להורים שנחשדו בתקיפה והתעללות בילדיהם הקטינים שחרור ממעצר חשוד בעבירות סחר בסמים והחזקת סמים ביטול רישום משטרתי בעבירות סחר בסמים סגירת תיק פלילי ללקוחה שהואשמה בזיוף מסמכים וקבלת דבר במרמה סגירת תיק מחוסר אשמה ללקוח שנעצר ונחקר בחשד לתקיפת אישה וחדירה לחומר מחשב אבי דוביצקי (צייד הפדופילים) חויב לשלם ללקוח המשרד 300,000 ש"ח בגין לשון הרע

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
משפט פלילי ללא פסק דין במשך שנים
זאם | 14:48 29/01/2017
משפט פלילי ללא פסק דין במשך שנים
עו''ד אלעד שאול אלבז | 13:08 07/02/2017
ביטול משפט פלילי
יצחק | 08:13 14/10/2016
ביטול משפט פלילי
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:53 14/10/2016
חוסר וודאות לגבי משפט פלילי
גילי | 21:37 28/11/2014
חוסר וודאות לגבי משפט פלילי
עו''ד איילון בירנבוים | 06:59 02/12/2014