חזרה לעמוד הראשי | פסיקת בית המשפט העליון | בג"ץ 5480/18 מוריה שלי נ. מפקד מיט"ב
קטגוריות: משפט פלילי

בג"ץ 5480/18 מוריה שלי נ. מפקד מיט"ב

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ  5480/18

לפני:

כבוד השופט י' עמית

כבוד השופטת י' וילנר

כבוד השופט ע' גרוסקופף

העותרים:

1. מוריה שלי

2. חותם - פורום מקצועי תורני

נ  ג  ד

המשיבים:

1. מפקד מיט"ב

2. שר הביטחון

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים

תאריך הישיבה:

י"ז בשבט התשע"ט      

(23.01.2019)

בשם העותרים:

עו"ד משה פולסקי

בשם המשיבים:

עו"ד לירון הופפלד

פסק-דין

השופט י' עמית:

עניינה של העתירה בבקשת העותרת 1 (להלן: העותרת) ליתן לה פטור משירות בצה"ל בהתאם לאמור בסעיף 40(א) לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (להלן: החוק), שעניינו פטור מטעמי הכרה דתית.

המסגרת הנורמטיבית

1.סעיף 40(א) לחוק מקנה זכאות לפטור משירות ביטחון, למיועדות לשירות אשר הצהירו כי הן שומרות על כשרות בביתן ומחוצה לו; כי אינן נוסעות בשבת; ו"טעמים שבהכרה דתית מונעים אותה מלשרת". לפי האמור בתקנה 4(א) לתקנות שירות בטחון (פטור נשים משירות בטחון מטעמים שבהכרה דתית), התשל"ח-1978 (להלן: התקנות), יש להגיש את התצהיר לא יאוחר מהמועד המאוחר מבין שלושה מועדים המנויים בתקנה. לענייננו רלוונטית הוראת תקנה 4(א)(1), הקובעת כי על המצהירה להגיש את התצהיר לא יאוחר מ"היום התשעים לפני היום שנקבע להתיצבותה לשירות בטחון". אולם, לפי תקנה 4(ב), "פוקד מוסמך רשאי לקבל את התצהיר במועד מאוחר מהמועד האמור בתקנת משנה (א), אם ראה לעשות כן מטעמים מיוחדים".

העובדות הצריכות לעניין

2.העותרת, ילידת 1999, עברה את לימודיה התיכוניים בבית הספר הטכני של חיל האוויר בבאר שבע. במסגרת זו חתמה העותרת, בהסכמת הוריה, על הצהרה לפיה תשרת בצבא גם אם תהיה זכאית לפטור (להלן: הצהרת ההתנדבות). כעולה מתגובת המשיבים, העותרת אף הביעה מוטיבציה לשרת בעתודה האקדמית של צה"ל, והשתבצה במכינה קדם-אקדמית לצורך כך – אך עזבה את הלימודים במכינה לפני סיומם. עקב זאת עודכן מועד גיוסה ליום 15.10.2017, אך יסופר לקורא כבר עתה כי מועד זה נדחה כמה וכמה פעמים בהמשך.

העותרת סיימה קורס קדם-צבאי בהצטיינות, אך לטענתה, הבינה במהלך הקורס כי השירות הצבאי אינו עולה בקנה אחד עם אורח חייה הדתי. אשר על כן, ביום 29.1.2018 – כשבועיים לאחר תום הקורס, וכעשרה ימים בלבד לפני מועד הגיוס שנקבע עבורה באותה העת (ה-7.2.2018) – הגישה העותרת תצהיר, ובו בקשה לפטור אותה משירות צבאי לפי סעיף 40(א) לחוק. בעתירה נטען כי בתחילת חודש פברואר 2018 אובחנה אמהּ של העותרת כחולה במחלה קשה, ומאז נדרשה העותרת לסייע בטיפול בה. בד בבד, העותרת עצמה התחזקה באמונתה הדתית לאור מחלת אמהּ.

מועד גיוסה של העותרת נדחה מעת לעת, בזמן שהתצהיר נבחן על ידי רשויות הגיוס. העותרת זומנה לראיון ביחידת מיט"ב ביום 31.5.2018, ובסופו מסרה לה המראיינת, שהתרשמה כי העותרת אכן מקיימת אורח חיים דתי, כי תמליץ לפטור אותה משירות. ברם, ביום 12.7.2018 נמסר לעותרת כי בקשתה נדחתה ועליה להתייצב לשירות ביטחון ביום 18.7.2018. עקב כך הוגשה העתירה שלפנינו, כ-24 שעות לפני מועד הגיוס שנקבע. ביום 17.7.2018 ניתן צו ארעי המונע את גיוסה של העותרת עד למתן החלטה אחרת.

תמצית טענות הצדדים

3.לשיטתה של העותרת, היה מקום לקבל את בקשתה לפטור משירות צבאי. ראשית, נטען כי התצהיר שהגישה עומד בתנאי החוק ובמועד ההגשה המנוי בתקנה 4(א) לתקנות – שכן התצהיר הוגש ביום 29.1.2018, מעל 90 יום לפני מועד הגיוס האחרון שנקבע עבור העותרת (ה-18.7.2018).

לחלופין, גם אם התצהיר הוגש באיחור, עדיין ראוי היה לקבל את בקשתה של העותרת לפי תקנה 4(ב), בשל קיומם של "טעמים מיוחדים" והם: מחלתה של אמהּ; ההתחזקות בתפיסתה הרוחנית של העותרת בעקבות זאת וכבר במהלך הקורס הקדם-צבאי; והיותה של העותרת "נערה צעירה שלא הייתה מודעת למועדים הרלוונטיים להגשת התצהיר".

4.עוד טענה העותרת כי סעיף 40(א) לחוק אינו קובע קריטריונים מוגדרים למתן הפטור, אלא מקנהו "באופן (כמעט) אוטומטי". העותרת הוסיפה כי בעצם זימונה לריאיון יש משום הודאה מטעם המשיב 1 שהאיחור בהגשת התצהיר לא היה מהותי, ולכן הצלחתה בראיון מקימה לה זכאות לפטור משירות. לאור כל זאת, טענה העותרת כי יש משום חוסר סבירות בכך שהמשיב 1 לא הפעיל את סמכותו לפי תקנה 4(ב) המאפשרת לו לקבל את בקשתה לפטור. מה עוד, שהחלטת המשיב 1 בעניינה לא נומקה ולא ניתנה לעותרת זכות טיעון בעניין.

5.בשולי הדברים, טענה העותרת כי הצהרת ההתנדבות עליה חתמה משוללת תוקף משפטי, מכיוון שהוחתמה על המסמך בהיותה קטינה; מכיוון שההצהרה "סותר[ת] הוראת חוק מפורשת" בדבר פטור משירות; ולאור "עמדת המשיבים עצמם ביחס לנערות אחרות שלמדו באותה מסגרת ובמסגרות דומות".

6.המשיבים טענו בתגובתם כי העתירה אינה מגלה עילה להתערבות בהחלטה בעניינה של העותרת. עם זאת, הובהר כי בהתחשב בנסיבות מצבה המשפחתי של העותרת, וככל שתוגש בקשה מתאימה, ייאות המשיב 1 לדחות את גיוסה בחצי שנה, ויאפשר לה להגיש בקשה לדחייה נוספת בהמשך.

לגופו של עניין, טענו המשיבים כי מועד גיוסה של העותרת לצורך הדרישה שבתקנה 4(א) לתקנות, אינו תאריך הגיוס האחרון שנקבע לה (ה-18.7.2018), אלא המועד הראשון שנקבע – דהיינו, ה-15.10.2017. מכאן, שהגשת התצהיר ביום 29.1.2018 אינה עומדת במועד שבתקנה 4(א). המשיבים הדגישו כי העותרת לא עמדה במועדי תקנה 4(א) אף אם מועד הגיוס הקובע היה ה-7.2.2018, דהיינו המועד שהיה בתוקף בעת הגשת התצהיר, שכן התצהיר הוגש כעשרה ימים לפני מועד זה, הרבה פחות מ-90 יום כנדרש בתקנות. עוד נטען כי הצהרת ההתנדבות אכן מחייבת את העותרת, בין השאר מכיוון שניתנה בהסכמת הוריה.

7.המשיבים הוסיפו כי בקשתה של העותרת נבחנה לעומקה, הן לאחר הריאיון שנערך לה והן בעקבות הגשת העתירה, אך לא נמצאו טעמים מיוחדים המצדיקים את האיחור בהגשת התצהיר, או טעמים שבהכרה דתית המונעים מהעותרת לשרת בצה"ל. העותרת למדה ארבע שנים בבית הספר הטכני של חיל האוויר במסגרת לימודים מעורבת הכוללת מאפיינים דומים לאופי השירות הצבאי ועברה קורס קדם-צבאי המדמה את השירות בצה"ל. לכן, נטען, "היה מצופה ממנה להגיש את התצהיר עוד במהלך הקורס ולא להמתין להגשתו עשרה ימים לפני מועד גיוסה".

עוד הוסבר כי נסיבותיה המשפחתיות של העותרת זכו להתחשבות מטעם המשיב 1. זאת, בין היתר, בדחיית מועד גיוסה למשך כחודשיים במהלך שנת 2018, לאחר שביקשה לטפל באמהּ; בהסכמה לדחות את מועד גיוסה גם כעת; בהבטחת הקלה בתנאי השירות, כך שיתאפשר לעותרת ללון בביתה בכל ימות השבוע; ובזימונה לריאיון על מנת להתרשם ישירות מנסיבות המקרה. עובדת סוציאלית נדרשה לעניינה של העותרת בחודש מרץ 2018, לאחר שזו פנתה לנציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה, והמליצה בשלב זה לאשר דחיית גיוסה.

8.במהלך הדיון בפנינו, הדגישו המשיבים כי אינם מטילים ספק בכך שהעותר מנהלת אורח חיים דתי, אך לא מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות פטור משירות על אף האיחור בהגשת התצהיר. עוד נטען כי אין לקבל את טענת העותרת, לפיה לא הייתה מודעת למועדי הגשת התצהירים, בהינתן שהתייצבה כנדרש לזימונים ולבדיקות אחרות במסגרת מיוניה לצה"ל.

מנגד, בא-כוח העותרת טען כי יש להעדיף את חופש הדת של העותרת על פני התחייבותה החוזית בהצהרת ההתנדבות, ואף על פני הוראות החוק הרלוונטיות. הוסבר כי העותרת התעכבה בהגשת תצהירה מכיוון שביקשה "לבדוק את קצה הגבול" ולוודא שאכן אין ביכולתה לבצע שירות צבאי.

דיון והכרעה

9.לאחר עיון בעתירה ובתגובת המשיבים, ולאחר שמיעת טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות בהחלטת המשיבים.

אופן מתן הפטור מטעמים שבהכרה דתית, ובפרט היקף שיקול הדעת של הרשויות בעניין, נדון בבית משפט זה במסגרת בג"ץ 739/15 מאי כליפה נ' שר הביטחון (‏15.10.2015) (להלן: עניין כליפה). עובדות המקרה שלפנינו אמנם שונות מעניין כליפה, בהינתן הסכמת הצדדים כי העותרת אכן מנהלת אורח חיים דתי, אך המסגרת הנורמטיבית שהוצבה בעניין כליפה עומדת בעינה. בפרשה זו נקבע כי לרשויות הגיוס מוקנה שיקול דעת בנוגע למתן הפטור, הגם שהיקפו מצומצם; כי ישנה הצדקה לעריכת ראיון למבקשת שהגישה תצהיר באיחור, אך ניתן לדחות את בקשתה גם לאחר הריאיון; וכי דחיית מועד הגיוס אינה "מאתחלת" את המועד הקובע להגשת התצהיר לפי תקנה 4(א) לתקנות, ואין לקבל פרשנות שעלולה לפגוע בעיקרון השוויון וביכולתו של צה"ל לתכנן את מצבת כוח האדם שלו.

העותרת לא הציגה נימוק מהותי שיצדיק סטייה משנקבע בעניין כליפה, ואיני מקבל טענתה לפיה תצהירה כלל לא הוגש באיחור. המועד האחרון להגשת התצהיר היה תשעים ימים עובר ליום 15.10.2017, ומשהוגש התצהיר לאחר מועד זה, קבלתו מותנית ב-"טעמים מיוחדים" בהתאם לתקנה 4(ב) לתקנות.

10.לא שוכנעתי כי נפל פגם מהותי במסקנת רשויות הגיוס, לפיה לא התקיימו טעמים מיוחדים כאמור. שלושת התנאים שעליהם נדרשת להצהיר מלשב"ית (מועמדת לשירות ביטחון) הם מצטברים ונפרדים. העובדה שמלשב"ית שומרת כשרות ואינה נוסעת בשבת, אינה מחייבת את המסקנה כי טעמים שבהכרה דתית מונעים ממנה לשרת שירות ביטחון (ע"פ 54/81 רוזן נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(2) 821, 833 (1981)). החלטת רשויות הגיוס התקבלה על סמך מכלול נסיבות המקרה – כולל מצבה המשפחתי של העותרת; לימודיה בתיכון בבית הספר הטכני של חיל האוויר והצהרת ההתנדבות עליה חתמה בשעתו לשם כך; החלה דרכה במכינה לעתודה אקדמית; והשתתפותה בקורס הקדם-צבאי (העותרת יועדה ומיועדת גם כיום לשרת כטכנאית מטוסי קרב בחיל האוויר). לא ניתן אפוא לומר כי החלטת המשיבים בלתי סבירה באופן המצדיק את התערבותו של בית משפט זה.

לאור זאת, איני נדרש לקבוע מסמרות בטענת העותרת בדבר היעדר תוקף משפטי להצהרת ההתנדבות. עם זאת, אפנה לאמור בבג"ץ 709/79 כהן נ' שר הביטחון, פ"ד לד(2) 465, 470-469 (1980), שם נקבע כי התחייבות לשירות קבע שנתן קטין בהסכמת הוריו מחייבת מבחינה משפטית (לעניין תוקפן של הצהרות התנדבות, ראו גם בג"ץ 1930/94 נתן נ' שר הביטחון, פ"ד מח(4) 643 (1994)).

11.העותרת הסתמכה על פסק הדין במט/724/06 (צבאי מטכ"ל) התובע הצבאי נ' חסון (22.1.2007, כב' השופט אל"מ ד' פיילס; להלן: עניין חסון). שם עמד בית הדין הצבאי על נסיבות העשויות להיכלל בגדר "טעמים מיוחדים" במובנם בתקנה 4(ב) (שם, בעמ' 23-21). בפסק הדין נקבע כי לאור תכלית חופש הדת, "מי שבאמת מנועה מלשרת מטעמים שבהכרתה הדתית" עשויה לזכות בפטור. זאת, בין אם המבקשת איחרה בהגשת התצהיר, ובין אם "התחזקה" באמונתה, באמת ובתמים, רק לאחר המועד הקבוע בתקנה 4(א). עוד נקבע כי "ככל שהאיחור רב יותר, כך נפגעת יותר מוכנותו של צה"ל", ולכן יש להתחשב בחלוף הזמן מהמועדים שנקבעו להגשת התצהיר בתקנה 4(א), אך "אין לשכוח כי מדובר בנערות צעירות, שאינן בקיאות תמיד בכל הליכי המנהל, ואינן מודעות תמיד לחשיבות המועד". לאור זאת, נקבע כי "יש להתחשב במי שאיחרה מטעם פעוט, מטעם אמיתי או מטעם שאינו תלוי בה" (שם, בעמ' 23). בעתירה דנן, העותרת הדגישה כי היא נערה צעירה חסרת "כל ידיעה בנוגע למועדים הקבועים בתקנות להגשת התצהיר", וטענה כי יש לתת לנסיבה זו משקל.

עם טענה זו של העותרת אני מתקשה להסכים. לטעמי אין ליתן משקל של ממש לגיל המבקשת או למידת ידיעתה על מועדי הגשת התצהיר. מועד הגשת התצהיר כפי שנקבע בתקנה 4(א), מופנה מטבעו לנערות צעירות העומדות לפני גיוס. קבלת טענת העותרת כי גילה הצעיר הוא פרמטר רלוונטי, מאיין ולמיצער מחליש, את תחולתה של תקנה 4 על כל תכליותיה – וזאת אין להלום. העותרת לא הבהירה מדוע דווקא בסוגיה שלפנינו, במובחן מנושאים אחרים, אי ידיעת החוק פוטרת או מהווה הצדקה לאי-עמידתה בהוראות שבתקנות.

12.לא למותר לציין, כי האינדיקציות האחרות שהוזכרו בעניין חסון – עניין פעוט, "התחזקות" משמעותית לאחר חלוף מועד ההגשה, או נסיבות שאינן בשליטת העותרת – לא הוכחו בענייננו. לאור כל זאת, לא עלה בידה של העותרת להראות כי המשיבים שגו בכך שלא מצאו טעמים מיוחדים המצדיקים קבלת בקשתה לפטור משירות למרות האיחור בהגשת התצהיר.

13.למען הסר ספק, אין במסקנה אליה הגענו כדי להביע עמדה כלשהי בנוגע לעוצמת אמונתה של העותרת או לאורח חייה. אולם, לא כל "טעמים שבהכרה דתית" מצדיקים מתן פטור לפי סעיף 40(א)(1) לחוק. כפי שציינתי בעניין כליפה, "מספרן של הבנות הדתיות המתגייסות הולך ועולה", מה שמצביע על כך שאין סתירה אינהרנטית בין אורח חיים דתי לבין שירות בצה"ל.

מכל מקום, חזקה על המשיבים כי יעמדו בהצהרתם לפיה מתוך הבנה למצב המשפחתי של העותרת, הרי שככל שתגיש בקשה בנדון, יידחה שירותה בחצי שנה (ואף יותר מכך, בתלות בהחלטת המשיב 1). למותר לציין כי הדלת פתוחה בפני העותרת להעלות במסלולים המתאימים את השגותיה, ככל שתהיינה, על קביעותיו של המשיב 1 באשר לדחיית שירותה בשל נסיבות משפחתיות.

14.סוף דבר, שהעתירה נדחית. הצו הארעי מיום 17.7.2018 יבוטל. לפנים משורת הדין, לא ייעשה צו להוצאות.

ניתן היום, ‏כ"ה בשבט התשע"ט (‏31.1.2019).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

_________________________

   18054800_E08.docx   עכב

  l

משרדנו לא ייצג בתיק זה

אודות המחבר:

בית המשפט העליון הוא ערכאת הערעור העליונה ומתוקף תפקיד זה הוא שומע ערעורים (בזכות) על פסקי דין של בית משפט מחוזי, ויכול לשמוע ערעורים, לאחר בקשת רשות, על החלטות של בית משפט מחוזי שאינן "פסק דין", וגם ערעור על פסקי דין של בית המשפט המחוזי, כאשר המחוזי דן בערעור על פסק דין של בית משפט השלום. כמו כן, הוא משמש כבית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ) וככזה אמון על קיומו של שלטון החוק והבטחת חוקיות פעולתן של רשויות המדינה. הצלחות המשרד | דירוג המשרד | משרדנו בפייסבוק

תגיות - מונחים נוספים בתחום
משפט פלילי | פסיקה | פסקי דין | פסקי דין פלילי | מאגר משפט פלילי | מאגר משפטי | פסיקה עליון | פס"ד פלילי

הצלחות המשרד בתחום
סגירת תיק פלילי ללקוח שנחקר בגין הטרדה מינית באינטרנט ענישה מקלה: מאסר על תנאי בלבד ללקוח עם עבר פלילי שתקף ופצע אדם אחר לקוח שהואשם בעבירות פדופיליה חמורות ברשת לא יועמד לדין פלילי זיכוי לקוח מעבירת מעשה מגונה בקטינה בנסיבות אינוס ביטול הרשעה ללקוח שהואשם בתקיפה הגורמת חבלה סגירת תיק פלילי בהיעדר אשמה ללקוח שנחשד ביבוא סמים קשים באינטרנט

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
משפט פלילי ללא פסק דין במשך שנים
זאם | 14:48 29/01/2017
משפט פלילי ללא פסק דין במשך שנים
עו''ד אלעד שאול אלבז | 13:08 07/02/2017
ביטול משפט פלילי
יצחק | 08:13 14/10/2016
ביטול משפט פלילי
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:53 14/10/2016
חוסר וודאות לגבי משפט פלילי
גילי | 21:37 28/11/2014
חוסר וודאות לגבי משפט פלילי
עו''ד איילון בירנבוים | 06:59 02/12/2014