חזרה לעמוד הראשי | פסיקת בית המשפט העליון | בג"ץ 772/19 פלוני נ. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים
קטגוריות: משפט פלילי

בג"ץ 772/19 פלוני נ. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 772/19

לפני:

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

כבוד השופטת ע' ברון

כבוד השופט ג' קרא

העותרת:

פלונית

נ  ג  ד

    

המשיבים:

1. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים

2. נשיא בית הדין הארצי לעבודה

3. פלונית

4. פלוני

עתירה למתן צו על-תנאי

בשם העותרת:

עו"ד רוני אלוני סדובניק  

בשם המשיבה 3:

עו"ד ורד זייטמן

 

בשם המשיב 4:

עו"ד טל קדש

פסק-דין

השופטת ד' ברק-ארז:

1. העתירה שבפנינו מכוונת נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 18.12.2018 (ע"ע 57775-01-18, השופטים ל' גליקסמן, ס' דוידוב-מוטולה, ו-מ' שפיצר ונציגי הציבור ש' זילברשטיין-היפש ו-ד' חן). בית הדין הארצי לעבודה דחה ערעור שהגיש העותרת על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב­-יפו מיום 30.12.2017 (סע"ש 2041-08-14, השופטת ד' ויסמן ונציגי הציבור א' הרצוג ו-ע' שינטל).

רקע עובדתי וההליכים עד כה

2.מקורה של העתירה בהליך שהתנהל בבית הדין האזורי לעבודה החל מיום 6.8.2014 בדבר פיטוריה של מורה, היא העותרת, על רקע תלונותיה כי מנהל בית הספר שבו עבדה, הוא המשיב 4 (להלן בהתאמה: המשיב; ו-בית הספר), הטריד אותה מינית. באופן יותר ספציפי, טענה העותרת בתביעתה כי בין השנים 2007 ל-2009 המשיב נהג "לחזר" אחריה, וכאשר סירבה להיעתר לחיזוריו הוא החל להתנכל לה ולהשפיל אותה בניסיון לכפות עליה לעזוב את בית הספר.

3. במהלך ההתדיינות בבית הדין האזורי הגיעו העותרת והמשיבה 3, הרשת החינוכית שמפעילה את בית הספר (להלן: הרשת), להסדר שלפיו העותרת תועסק בבית ספר אחר במשרה זהה לזו שהייתה לה, ותקבל החזר כספי מסוים מהרשת בגין ההוצאות הכרוכות בכך מבחינתה (להלן: הסכם הפשרה). בהתאם לכך, נמחקה הרשת כנתבעת בהליך, והדיון התמקד בשאלה האם יש מקום לחייב את המשיב בפיצויים כלפי העותרת, ואם כן מה צריך להיות שיעורם.

4.ביני לביני ביום 27.8.14 הגישה העותרת תלונה למשטרה נגד המשיב בגין ההטרדה המינית הנטענת. המשטרה פתחה בחקירה, ובהמשך לכך המשיב נעצר במתכונת של מעצר בית ועבודתו בבית הספר הופסקה. בהמשך התיק נגדו נסגר מחוסר ראיות, וכיום הוא מועסק ברשת במשרה חלקית בתפקיד אחר, בעל אופי אדמיניסטרטיבי.

5.מכל מקום, בית הדין האזורי לעבודה קיבל את התביעה באופן חלקי, ופסק לעותרת פיצויים בסך של 75,000 שקל שמרביתם בגין הטרדה מינית והתנכלות, וכן הוצאות משפט. בית הדין האזורי קבע, בראש ובראשונה, כי המשיב הטריד מינית את העותרת במספר אירועים שונים ומובחנים, וכי בשלב מסוים מעשיו עלו כדי התנכלות כלפיה. בית הדין האזורי לעבודה קבע עוד כי במערכת היחסים בין הצדדים היה יסוד של הדדיות, אך הבהיר כי אין בכך כדי להפחית מחומרת המעשים ומסיווגם כהטרדה מינית.

6.הן העותרת והן המשיב ערערו על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה, ושני הערעורים נדחו. בית הדין הארצי לעבודה הבהיר כי לא מצא מקום להתערב בקביעות העובדתיות ובמסקנות המשפטיות המפורטות והמנומקות של בית הדין האזורי לעבודה, ודחה את שני הערעורים בהסתמכו על תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991.

7.להשלמת התמונה, ולנוכח טענות בעניין שיפורטו בהמשך, יצוין כבר עתה כי ביום 1.2.2018 ניתנה בבית הדין האזורי לעבודה החלטה שבה נכתב כי "הצדדים יודיעו עמדתם ביחס לפרסום פסק הדין תוך הסתרת שמות הצדדים ופרטים מזהים מגוף פסק הדין, וזאת תוך 14 ימים מהיום". ביום 5.2.2018 קבע בית הדין האזורי לעבודה כי מאחר שהצדדים לא הודיעו דבר בשאלת פרסום פסק הדין, הוא יפורסם באופן שהוצג בהחלטתו – כלומר ללא שמות ופרטים מזהים.

העתירה דנן

8.כאמור בפתח הדברים, העתירה שבפנינו מכוונת כלפי פסקי הדין של בית הדין האזורי ובית הדין הארצי לעבודה. בנוסף למשיב, צורפה גם הרשת כמשיבה לעתירה. בעיקרו של דבר, נטען בעתירה כי בתי הדין שגו בכך שלא פסקו לעותרת סכום פיצויים משמעותי, גבוה בהרבה מזה שנפסק לה בפועל. העותרת טוענת כי למקרה דנן השלכות החורגות מעבר לנסיבותיה הפרטניות, ועל כן ההתערבות בו מוצדקת. לשיטתה, פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה מבטא עמדה של "האשמת הקורבן" ואיננו מרתיע דיו. העותרת מוסיפה כי ככלל, סכומי הפיצוי שפוסקים בתי הדין האזוריים לעבודה הם נמוכים מאוד, ומפנה לצורך השוואה לפסיקות בעניינים דומים שניתנו על-ידי בתי משפט בארצות הברית.

9. העותרת מוסיפה וטוענת כי היה על בית הדין הארצי לעבודה לדון בטענותיה לגופן ולנמק את פסק דינו, בין היתר עקב טעויות משפטיות מהותיות ודיוניות רבות שנפלו לשיטתה בפסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה. בנוסף, מלינה העותרת על כך ששתי הערכאות שדנו בעניינה הותירו את זהות המשיב והרשת חסויה, וזאת בניגוד לעקרון פומביות הדיון. לטענת העותרת, בכך נפגעת זכות הציבור לדעת, וכן מקופחת זכותה כקרבן של הטרדה מינית לפרסם ברבים מי פגע בה ומה הוכרע בעניינו. בהקשר לכך העותרת אף מעלה טענות שונות נגד עורכות הדין שייצגו אותה בבית הדין האזורי לעבודה.

10.הרשת והמשיב טוענים כי יש לדחות את העתירה על הסף ולגופה, וזאת הן מטעמים דיוניים והן בשל היעדר עילה להתערבותו של בית משפט זה בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה.

11.בתגובתה מיום 21.3.2019 מתמקדת הרשת בטענות דיוניות. הרשת עומדת על כך שלא הייתה צד להליך בבית הדין הארצי וממילא הטענות שמועלות נגדה בעתירה כלל לא נדונו ולא הוכרעו על-ידו, וכן על כך שהעותרת לא ביקשה מעולם לבטל את הסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים ואושר בבית הדין האזורי ואף לא ערערה עליו.

12.בתגובה שהוגשה מטעם המשיב ביום 12.3.2019 נטען כי אין להעלות בעתירה טענות חדשות שלא נדונו בפני הערכאות הקודמות, וכן שזו כוללת טענות ערעוריות טהורות אשר אינן מצדיקות את התערבותו של בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. בהקשר זה המשיב מטעים כי טענות העותרת בעניין הפרסום לא הועלו על-ידה בהליכים שהתנהלו עד כה, ולגוף הדברים מציין כי הוא מתנגד לפרסום בהתחשב בנזק שזה צפוי לגרום לו, מחד גיסא, ובכך שממילא הוא אינו ממלא עוד תפקיד שמצדיק כשלעצמו את הפרסום, מאידך גיסא. בנוסף שב המשיב על עמדתו שלפיה מעשיו לא עלו כדי הטרדה מינית.

13.בהודעה המשלימה שהגישה באת כוח העותרת ביום 29.3.2019, בהתאם להחלטתי מיום 27.03.2019, הובהר כי לא פנתה בעבר לאחת הערכאות הקודמות בבקשה להסיר את החיסיון על פרטי הצדדים.

דיון והכרעה

14.לאחר שבחנו את הדברים אנו סבורים שדין העתירה להידחות. אנו שותפים לעמדת המוצא של העותרת, שהיא גם עמדתו של המשפט הישראלי: הטרדה מינית בעבודה היא תופעה קשה שיש למגרה. הנפגעים ממנה, על-פי רוב נפגעות, זכאים לקבל סעד אפקטיבי באמצעות מערכת המשפט. עם זאת, הערכאות המופקדות על הדיון בתביעות המוגשות בגדרו של החוק למניעת הטרדה מינית התשנ"ח-1998 במסגרת יחסי עבודה הן בתי הדין לעבודה, וההתערבות בהחלטותיהם של אלה אמורה להיות מוגבלת למבחנים שנקבעו בפסיקתו של בית משפט זה (ראו למשל:בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673 (1986); בג"ץ 8040/18 ‏סיידרוב נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים (30.1.2019)).

15. פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה היה מושתת על העקרונות המשפטיים הנכונים. פסיקת הפיצויים בכל מקרה ומקרה מבטאת את בחינת הפן העובדתי שלו. כך למשל הובאה בחשבון העובדה שהמשיב נעצר, הושם במעצר בית והורחק מבית הספר, ועבודתו בו אף הסתיימה עקב האירועים. אכן, כפי שצוין קודם לכן, פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה מציין כי היה במערכת היחסים של הצדדים יסוד של הדדיות, אך לצד זאת הוא מבהיר כי אין בכך כדי לגרוע מן ההתייחסות להתנהגותו של המשיב כאל הטרדה. איננו סבורים שנכון להבין את פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה ככזה שמקטין את הפגיעה בעותרת. מטבע הדברים, הוא מתמקד במה שהוא מלאכתה המובהקת של ערכאה דיונית – קביעת שיעור הפיצויים המתאים. אין צריך לומר שהשוואה לפסיקת פיצויים במדינה אחרת, בהתאם לסטנדרטים המשפטיים הנוהגים בה, אינה מועילה.

16.יוער עוד כי  במסגרת העתירה נטענה טענה נוספת שעניינה הסרת החיסיון שהטיל בית הדין האזורי על פרטי הצדדים. כפי שצוין קודם לכן, בית הדין האזורי פנה מיוזמתו לצדדים בעניין זה לאחר שניתן פסק הדין, והורה להם להגיש את התייחסותם לשאלה אם פסק הדין יוכל להתפרסם במסגרת הזו – ואיש מהצדדים לא השיב. הצדדים אף לא העלו כל טענה ביחס לכך לבית הדין הארצי גם בהמשך. בנסיבות אלה, כתובתה של העותרת לעניין זה הוא במערכת בתי הדין לעבודה עצמה (בהתאם להסדרים הקבועים בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 כפי שהוחלו גם על בתי הדין לעבודה מכוח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969).

17.סוף דבר: העתירה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן היום, ‏כ"ז באדר ב התשע"ט (‏3.4.2019).

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט ת

                          ש ו פ ט

_________________________

   19007720_A04.docx   עכ

  l

משרדנו לא ייצג בתיק זה

אודות המחבר:

בית המשפט העליון הוא ערכאת הערעור העליונה ומתוקף תפקיד זה הוא שומע ערעורים (בזכות) על פסקי דין של בית משפט מחוזי, ויכול לשמוע ערעורים, לאחר בקשת רשות, על החלטות של בית משפט מחוזי שאינן "פסק דין", וגם ערעור על פסקי דין של בית המשפט המחוזי, כאשר המחוזי דן בערעור על פסק דין של בית משפט השלום. כמו כן, הוא משמש כבית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ) וככזה אמון על קיומו של שלטון החוק והבטחת חוקיות פעולתן של רשויות המדינה. הצלחות המשרד | דירוג המשרד | משרדנו בפייסבוק

תגיות - מונחים נוספים בתחום
משפט פלילי | פסיקה | פסקי דין | פסקי דין פלילי | מאגר משפט פלילי | מאגר משפטי | פסיקה עליון | פס"ד פלילי

הצלחות המשרד בתחום
ביטול כתב אישום ללקוח שהואשם בהחזקת 332 גרם קנאביס שלא לצריכה עצמית סגירת תיק פלילי לאיש מחשבים שנחשד בחדירה לחומר מחשב וקבלת דבר במרמה סגירת תיק פרקליטות ללקוח שנחשד במעשה מגונה כלפי קרובת משפחתו הקטינה ענישה מקלה: 3.5 חודשי עבודות שירות בלבד בגין גידול סמים במשקל 900 גרם שחרור עצור שנחשד במעשים מגונים בתלמידים בתיכון בו עבד סגירת תיק פרקליטות בעבירות הצתה במזיד בהיעדר אשמה פלילית

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
משפט פלילי ללא פסק דין במשך שנים
זאם | 14:48 29/01/2017
משפט פלילי ללא פסק דין במשך שנים
עו''ד אלעד שאול אלבז | 13:08 07/02/2017
ביטול משפט פלילי
יצחק | 08:13 14/10/2016
ביטול משפט פלילי
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:53 14/10/2016
חוסר וודאות לגבי משפט פלילי
גילי | 21:37 28/11/2014
חוסר וודאות לגבי משפט פלילי
עו''ד איילון בירנבוים | 06:59 02/12/2014