חזרה לעמוד הראשי | פסיקת בית המשפט העליון | בג"ץ 170/19 עו"ד רות רפאלי נ. משרד החינוך
קטגוריות: משפט פלילי

בג"ץ 170/19 עו"ד רות רפאלי נ. משרד החינוך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

לפני:

כבוד השופט נ' הנדל

כבוד השופטת ע' ברון

כבוד השופטת י' וילנר

העותרת:

עו"ד רות רפאלי

נ  ג  ד

המשיבים:

1. משרד החינוך

2. שר החינוך

עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותרת:

בעצמה

פסק-דין

השופט נ' הנדל:

1. מונחת לפנינו עתירה המבקשת לבטל את הענקת פרס ישראל שניתן בשנת 1992 לפרופ' ראובן פוירשטיין ז"ל, שהלך לעולמו בשנת 2014.

ברקע העתירה – היותה של העותרת בת למשפחה שמוצאה במרוקו, ועיסוקו של פרופ' פוירשטיין, בין היתר, במחקר תרבותי וחינוכי של העולים ממרוקו בשנת ה-50. חלק פירות מחקר זה פורסמו בספרו "ילדי המלאח – הפיגור התרבותי אצל ילדי מארוקו ומשמעותו החינוכית", שיצא לאור בשנת תשכ"ג-1963. העותרת סבורה כי מדובר ב"ספר גזעני, מצמרר וחריג בתוכנו", וכי תוכן הספר מצדיק את הסעד של ביטול הענקת הפרס לפרופ' פוירשטיין. כן התבקשו סעדים נוספים, כגון צווי גילוי ועיון של הליכי עבודת הוועדה שהמליצה על הענקת הפרס לפרופ' פוירשטיין, ופסיקת פיצויים בסך של 350,000 ש"ח לעותרת. אשר לסעד אחרון זה, נטען כי מדובר בפיצוי נזיקי בשל "העלבתה בקרב הציבור ופגיעה בשמה הטוב", ו"יצירת סטריאוטיפים ודיעות קדומות אשר גררו והובילו ליחס עוין והסתה כלפיה...". זאת, הגם שלא נטען כי הספר התייחס באופן קונקרטי אליה או אל אדם הקשור אליה.

2. דין העתירה להידחות על הסף ללא צורך בקבלת תגובה. אלה שני הנתונים המרכזיים במסגרת ההכרעה: ראשית, מועד הגשת העתירה. כאמור, הפרס הוענק לפרופ' פוירשטיין בשנת 1992. העותרת הגישה את העתירה בשנת 2019 – כארבע וחצי שנים לאחר פטירתו, וכ-27 שנים לאחר הזכייה בפרס. עילת העתירה עוסקת בספר שנכתב בראשית שנות השישים. העותרת מציינת אמנם כי העתירה הוגשה שבועיים לאחר שנחשפה לספר האמור, אך דומה כי בנסיבות כמו אלה שלפנינו אין בנתון זה כדי לסייע לה. הזכייה בפרס הייתה ידועה לכל, וגם הספר היה מצוי בנחלת הכלל עשרות שנים. שר החינוך דאז, זבולון המר – שגם שיקול דעתו נתקף בעתירה – נפטר בשנת 1998. אין אפוא במועד שבו גילתה העותרת על קיום הספר כדי לדלג מעל למשוכות כרונולוגיות אלה. בנוסף לכך, הדיון בעתירה אינו נדרש בראי שלטון החוק או אף האינטרס הציבורי. בכך עוסקת הנקודה הבאה.

שנית, הכללים לגבי התערבות בית המשפט בבחירתה של זוכה בפרס ישראל מחמירים ביותר. כך קבע השופט א' גרוניס בבג"ץ 2324/11 גיל נ' שר החינוך, פסקה 18 (26.4.2011):"על בית משפט זה לנקוט גישה מצמצמת ככל שמדובר בהחלטות על הענקת הפרס. ההחלטה למי יוענק הפרס אינה צריכה להיבחן לגופה על ידי בית משפט, אלא במקרים חריגים ביותר, למשל כאשר מדובר בשחיתות". כך הוסיפה באותו עניין השופטת ע' ארבל: "ככלל ימנע בית משפט זה מהתערבות בהחלטותיה של הוועדה המחליטה על הענקת הפרס, וכי זו נהנית משיקול דעת רחב ביותר בהקשר זה". כך חתם שם השופט ח' מלצר: "ראוי כבר להניח לפרס ישראל ולזוכים בו". ודוק, אמות מידה אלה נקבעו ביחס לתקיפת ההחלטה "בזמן אמת", בטרם הוענק הפרס לזוכה, ולא בבקשה לשלול את הפרס בדיעבד. מכל מקום, אצלנו טענה אמנם העותרת גם לפגמים בהליך קבלת ההחלטה, אך טענה זו נטענה בכלליות וללא כל פירוט נוסף. העיקר הוא תוכן הספר הנזכר לעיל, אך בנסיבות העניין נתון זה רחוק מלהוות תשתית מספקת לדיון בעתירה לגופה לפי הכללים המחמירים שנקבעו בפסיקה. לא למותר לציין כי אף בשדה האזרחי המשפט אינו מעודד תביעות שעניינן קבלת פרס לפי הערכה ושיקול דעת (סעיף 33 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973).

בשולי ההכרעה יצוין כי העתירה שהגישה העותרת – עורכת דין במקצועה – לוקה בפגמים נוספים. כך, למשל, אחד הסעדים המבוקשים הוא "ליטול את הפרס אשר הוענק שלא כדין מעיזבונו של הפרופ'". למרות זאת מנהל עזבונו של פרופ' פוירשטיין או יורשיו לא צורפו כמשיבים לעתירה. חסר זה בולט, שכן העתירה הוגשה רק נגד משרד החינוך ושר החינוך כאילו מדובר בעניין שנוגע להם בלבד, וזאת חרף העתירה לסעד "אזרחי" בדמות דרישה להחזר דמי הפרס. בנוסף לכך נדרשו סעדים מרחיקים שלא הונח צל של תשתית לביסוסם, כגון פיצויים בשיעור גבוה ביותר. אכן, העותרת סבורה כי הספר שכתב פרופ' פוירשטיין פוגע קשות בה ובבני משפחתה; ברם, עניין זה אינו מצדיק כשלעצמו פניה לבית המשפט. קיימות דרכים נוספות להביע עמדה ולהסתייג מדעה, מלבד פנייה לערכאות. בית המשפט כשמו כן הוא, בית של משפט, ולא במה לניהול מחלוקות ציבוריות באשר הן, בהתעלם מכל קריטריון משפטי רלוונטי.

3. סוף דבר, העתירה נדחית על הסף. העותרת תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 3,000 ש"ח.

4.

ניתן היום, ‏כ"ט בסיון התשע"ט (‏2.7.2019).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט ת

_________________________

   19001700_Z01.docx   מב+מא

  l

משרדנו לא ייצג בתיק זה

אודות המחבר:

בית המשפט העליון הוא ערכאת הערעור העליונה ומתוקף תפקיד זה הוא שומע ערעורים (בזכות) על פסקי דין של בית משפט מחוזי, ויכול לשמוע ערעורים, לאחר בקשת רשות, על החלטות של בית משפט מחוזי שאינן "פסק דין", וגם ערעור על פסקי דין של בית המשפט המחוזי, כאשר המחוזי דן בערעור על פסק דין של בית משפט השלום. כמו כן, הוא משמש כבית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ) וככזה אמון על קיומו של שלטון החוק והבטחת חוקיות פעולתן של רשויות המדינה. הצלחות המשרד | דירוג המשרד | משרדנו בפייסבוק

תגיות - מונחים נוספים בתחום
משפט פלילי | פסיקה | פסקי דין | פסקי דין פלילי | מאגר משפט פלילי | מאגר משפטי | פסיקה עליון | פס"ד פלילי

הצלחות המשרד בתחום
סגירת תיק פרקליטות בחוסר אשמה ללקוח שהואשם במעשה מגונה אי הרשעה בעבירות של גניבה והונאה בכרטיסי אשראי שחרור ממעצר חשוד בתקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי גרושתו הארכת מאסר על תנאי חב הפעלה והארכת פסילה בפועל בעבירות סמים סגירת תיק בהסדר מותנה בעבירות זיוף וקבלת דבר במרמה מאסר על תנאי בלבד ללקוח שהתחזה לשוטר תקף ופצע עובר אורח בטיילת בנתניה

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
משפט פלילי ללא פסק דין במשך שנים
זאם | 14:48 29/01/2017
משפט פלילי ללא פסק דין במשך שנים
עו''ד אלעד שאול אלבז | 13:08 07/02/2017
ביטול משפט פלילי
יצחק | 08:13 14/10/2016
ביטול משפט פלילי
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:53 14/10/2016
חוסר וודאות לגבי משפט פלילי
גילי | 21:37 28/11/2014
חוסר וודאות לגבי משפט פלילי
עו''ד איילון בירנבוים | 06:59 02/12/2014