חזרה לעמוד הראשי | פסיקת בית המשפט העליון | בש"פ 4065/19 מוחמד מסרי נ. מדינת ישראל
קטגוריות: משפט פלילי

בש"פ 4065/19 מוחמד מסרי נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון

לפני:

כבוד הרשם רון גולדשטיין

המבקש:

מוחמד מסרי

נ  ג  ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך; תשובת המשיבה מיום 27.6.2019

החלטה

1.זוהי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 8.10.2018 בתפ"ח 63912-12-16. המשיבה מתנגדת לבקשה.

2.המבקש הודה במסגרת הסדר טיעון שנערך עמו בביצוע עבירות של קשירת קשר לסיוע לאויב במלחמה והחזקת נשק, עבירות לפי סעיפים 92 בצירוף 99 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וסעיף 144(א) לחוק הנ"ל. בכתב האישום המתוקן נטען כי המבקש, אזרח ישראלי אשר היה פעיל בתנועה האסלאמית, פגש בחודש נובמבר 2015 או בסמוך לכך אדם ששמו פיראס אלעומרי (להלן: אלעומרי) המזוהה עם התנועה האסלאמית, והלה הציע למבקש ולאדם נוסף שהכיר, מחמוד לוויסי (להלן: לוויסי), לרסס כתובות קיר בזכות התנועה האסלאמית. המבקש ולוויסי הסכימו להצעה וריססו את כתובות הקיר ולאחר שנפגשו שוב עם אלעומרי הגיעו השלושה לכלל החלטה לבצע פיגוע טרור בישראל, על רקע הוצאת התנועה האסלאמית אל מחוץ לחוק ובאופן זה קשרו קשר לבצע פיגוע טרור במדינת ישראל. בכתב האישום המתוקן מתואר כי בשלב זה פנה המבקש לעבדאללה עבו עאייש (להלן: אבו עאייש), שיתף אותו בתכניות לבצע פיגוע טרור וביקש את עזרתו באיתור מקום מתאים לביצוע הפיגוע. עוד נכתב בכתב האישום המתוקן כי המבקש תכנן להשיג רכב שישמש לביצוע הפיגוע. לבסוף נטען בכתב האישום המתוקן כי המבקש החזיק ברשותו נשק מאולתר שלא כדין וכי במהלך חקירתו הוסגר הנשק לידי המשטרה.

3.בהסדר הטיעון הגיעו הצדדים להסכמה לפיה בית המשפט ישית על המבקש עונש של שבע שנות מאסר בפועל ויפעיל מאסר מותנה בן 18 חודשים שנגזר עליו בעבר אשר מתוכו ירצה המבקש שישה חודשי מאסר בפועל במצטבר, כך שבסך הכל ירצה המבקש עונש מאסר של שבע וחצי שנות מאסר בפועל. כן ביקשו הצדדים שיוטל על המבקש עונש של מאסר על תנאי לפי שיקול דעת בית המשפט. ביום 8.10.2018 אימץ בית המשפט את הסדר הטיעון, הרשיע את המבקש בעבירות שבהן הודה, והטיל עליו שבע וחצי שנות מאסר בפועל ו-18 חודשי מאסר על-תנאי. כבר עתה חשוב לציין כי בטרם גובש הסדר הטיעון בין המבקש למשיבה כמתואר לעיל – נגזרו בינתיים עונשיהם של שניים מהמעורבים הנוספים בפרשה: ביום 8.7.2018 נגזר עונשו של אלעומרי לשמונה שנות מאסר בפועל. גזר הדין ניתן על ידי אותו מותב שדן בעניינו של המבקש. יצוין כי אלעומרי הודה בעובדות כתב אישום מתוקן שהוגש בעניינו לאחר הסדר טיעון שלא כלל הסכמה לגבי העונש ובגזר הדין שניתן בעניינו תואר הוא כ"רוח החיה" בביצוע העבירות (תפ"ח (ב"ש) 30875-04-17 מדינת ישראל נ' אלעומרי (8.7.2018)). בהמשך נגזר עונשו של אבו עאייש לשנתיים וחצי מאסר בפועל.

4.המבקש בחר שלא לערער במועדים הקבועים בדין על העונש שהוטל עליו. בקשת הארכה שלפניי – אשר הוגשה כשמונה חודשים לאחר מתן גזר הדין – הוגשה בעקבות פסק-דינו של בית משפט זה בערעור הפלילי שהגיש אלעומרי על העונש שהושת עליו. ערעורו הפלילי של אלעומרי (ע"פ 6470/18) נשמע בבית משפט זה בחודש אפריל 2019. בפסק-הדין קבע הרכב השופטים (כב' השופטים נ' הנדל, מ' מזוז ו-י' אלרון) כי אף שנכון היה להטיל על אלעומרי מספר שנות מאסר לשם הרתעה כללית ופרטנית, הרי שאין להתעלם מכך שעל פי עובדות כתב האישום המתוקן, אלעומרי הוא אשר גרם לכך שבסופו של דבר התכנית לא עברה את שלב הקשר וזאת לאחר ששכנע את חבריו כי יש לנטוש את התכנית. בשים לב לכך הורה בית משפט זה על העמדת עונשו של אלעומרי על חמש וחצי שנות מאסר בפועל, תחת העונש שהוטל על ידי הערכאה הדיונית – שמונה שנות מאסר בפועל (ע"פ 6470/18 אלעומרי נ' מדינת ישראל (7.4.2019)).

5.בבקשת הארכה עותר המבקש לקבלת ארכה להגשת ערעור על גזר הדין שניתן בעניינו. לטענת המבקש, הותרת העונש שהוטל עליו על כנו, שעה שעונשו של אלעומרי הופחת באופן כה משמעותי על ידי ערכאת הערעור, פוגעת באופן ניכר בעקרון השוויון והאחידות בענישה. המבקש סבור כי יש לאפשר לו להעלות את טענותיו בפני ערכאת הערעור בשים לב להתפתחויות שחלו לאחר מתן גזר הדין (הפחתת עונשו של אלעומרי) ובהתחשב בכך שבבית המשפט המחוזי הייתה תמימות דעים בין הצדדים כי יש לגזור על המבקש עונש קל יותר מזה שנגזר על אלעומרי אשר תואר כאמור בגזר הדין כ"רוח החיה" של התכנית העבריינית. המדינה מצידה מתנגדת לבקשה ולשיטתה המבקש השלים עם העונש שהוטל עליו ועל כן אין מקום לאפשר לו בחלוף פרק זמן כה משמעותי מעת מתן גזר הדין להשיג עליו אך מן הטעם שעונשו של אלעומרי הופחת על ידי ערכאת הערעור. המדינה סבורה בהקשר זה כי מקום בו לא נמצא פגם בגזר הדין במועד הינתנו, וכאשר ההתפתחויות המאוחרות אינן קשורות כלל במבקש עצמו, הרי שאין בכך כדי להצדיק סטייה מן הכלל בדבר סופיות הדיון. עוד גורסת המדינה כי השיקולים שהביאו את בית משפט זה להפחית בעונשו של אלעומרי אינם מתקיימים ביחס למבקש, ולכן ממילא לא קמה הצדקה להתערב בעונש שנגזר עליו.

6.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה.

בהתאם לסעיף 201 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, נתונה לבית המשפט הסמכות להורות על הארכת המועד להגשת הליך ערעורי בפלילים. הוראת דין זו אינה מונה את השיקולים שיש לשקול עת מוגשת בקשה להארכת מועד כאמור ובפסיקה נקבע כי בשונה מן ההליך האזרחי – אין מקום לדרוש בהליך הפלילי "טעמים מיוחדים" כתנאי למתן ארכה כאמור. ביסוד גישה זו מונח הצורך במתן שיקול-דעת רחב לבית המשפט בנוגע להגשת ערעור שעניינו אשמתו או חפותו של הנאשם או מידת העונש שנגזר עליו (ראו, בש"פ 3216/10 עותמאן נ' מדינת ישראל, פיסקה 5 (25.5.2010) (להלן: עניין עותמאן)). ואולם אין משמעות הדבר כי בית המשפט יאריך את המועד להגשת הליך ערעור פלילי כדבר שבשגרה (ראו, ע"פ 2983/19 פחמאוי נ' מדינת ישראל, פיסקה 7 (18.6.2019); בש"פ 7432/17 קוה נ' מדינת ישראל, פיסקה 6 (7.11.2017)). זאת לנוכח עיקרון סופיות ההליכים, האינטרס הציבורי ביציבות ובוודאות משפטית ובשים לב לקשיים הכרוכים בניהול דיון בערעור שהוגש באיחור (ראו, בש"פ 5421/17 פלוני נ' מדינת ישראל, פיסקה 4 (13.7.2017)). על כן אמת המידה שעוגנה בפסיקה כתנאי למתן ארכה בהליכים פליליים היא כי עלה בידי המבקש להצביע על "טעם ממשי המניח את הדעת" לאיחור (ראו, בש"פ 5988/06 נגר נ' מדינת ישראל, פיסקה 3 (25.7.2006) (להלן: עניין נגר)). בהקשר זה ישקול בית משפט, בין היתר, את משך האיחור, את ההצדקה הנטענת לאיחור ואת סיכוייו הלכאוריים של ההליך העיקרי (ראו עניין נגר; בש"פ 6125/09 רבין נ' מדינת ישראל, פיסקה 7 (11.8.2009)).

7.במקרה דנן, הטעם העומד בבסיס בקשת הארכה עניינו בהתפתחות עובדתית מסוימת שארעה לאחר מתן גזר הדין בעניינו של המבקש – והכוונה היא להקלה בעונש אשר ניתנה בערכאת הערעור לאחד המעורבים בפעילות העבריינית. האם מדובר ב"טעם ממשי המניח את הדעת" המצדיק הארכת מועד להגשת ערעור? התשובה לכך בהתאם לפסיקה היא שהתפתחות עובדתית מסוג זה אינה מקימה כשלעצמה טעם ממשי המניח את הדעת למתן ארכה כאמור. עמד על כך כב' הרשם ג' לובינסקי-זיו בציינו כי "עצם העובדה שלאחר חלוף המועד להגשת ערעור מושת עונש מקל על שותף לעבירה - בין בגדר גזר דין של הערכאה הדיונית ובין בגדר פסק דין בערעור המוגש על ידי השותף - אינה מהווה, בהכרח, טעם מספק להארכת מועד" (בש"פ 4144/16 פלוני נ' מדינת ישראל, פיסקה 8 (23.6.2016); וראו בש"פ 8227/13 ניאגו נ' מדינת ישראל (19.12.2013)). ההכרעה בבקשה להארכת מועד המוגשת בנסיבות אלה תלויה אפוא בנסיבותיו של המקרה הפרטני ויש לבחון כל מקרה לגופו, בהתחשב בין היתר במשך האיחור; במשך השיהוי בין מתן גזר-הדין המאוחר לבין הגשת ההליך, וההסבר שהוצג לכך; בסיכוייו הלכאוריים של ההליך מושא הבקשה; ובמכלול נסיבות העניין (ראו עניין עותמאן, פיסקה 5).

8.בחינת השיקולים השונים מלמדת כי בענייננו קמה הצדקה למתן ארכה. אכן מדובר באיחור ניכר ומשמעותי בהגשת הערעור וזאת לאחר שהמבקש השלים תחילה עם העונש שנגזר עליו ובחר שלא להגיש ערעור במועד הקבוע בדין. חרף האמור אין מקום לדעתי לחסום את שעריה של ערכאת הערעור בפני המבקש. זאת, בשים לב להפחתה המשמעותית בעונשו של אלעומרי (אשר לפי קביעת בית המשפט המחוזי היה "הרוח החיה" מאחורי התכנית העבריינית). כזכור, עונשו הופחת בבית משפט זה משמונה שנות מאסר בפועל לחמש וחצי שנות מאסר בפועל. אמנם, עיון בפסק-הדין שניתן בערעורו של אלעומרי מלמד כי השיקול המרכזי שהוביל להפחתה בעונש היה העובדה כי הוא זה ששכנע את חבריו שלא לבצע את זממם ולא נעלמה מעיניי טענת המדינה כי נסיבה זו אינה מתקיימת בעניינו של המבקש. עם זאת, המדינה לא חלקה מנגד על טענת המבקש כי הסדר הטיעון בעניינו של המבקש גובש גם בזיקה לעונש שהוטל על אלעומרי על ידי בית המשפט המחוזי. בנסיבות אלה ומבלי לטעת מסמרות, ולצורך הבקשה שלפניי בלבד, אין לומר כי ערעורו של המבקש משולל כל יסוד.

על כן באתי לכלל מסקנה כי יש להעדיף את זכותו של המבקש למיצוי הליכי הערעור על פני אינטרס המדינה והציבור בכללותו לסופיות הדיון (השוו, עניין עותמאן, פיסקה 6).

9.אשר על כן החלטתי לקבל את הבקשה להארכת מועד.

המבקש יגיש הודעת ערעור, על נימוקיה, עד ליום 23.7.2019.

בפתח הודעת הערעור יציין המבקש את מתן הארכה כאמור ויצרף כנספח את החלטתי זו.

ניתנה היום, ‏ו' בתמוז התשע"ט (‏9.7.2019).

רון גולדשטיין, שופט

ר ש ם

_________________________

   19040650_S02.docx   מש

  l

משרדנו לא ייצג בתיק זה

אודות המחבר:

בית המשפט העליון הוא ערכאת הערעור העליונה ומתוקף תפקיד זה הוא שומע ערעורים (בזכות) על פסקי דין של בית משפט מחוזי, ויכול לשמוע ערעורים, לאחר בקשת רשות, על החלטות של בית משפט מחוזי שאינן "פסק דין", וגם ערעור על פסקי דין של בית המשפט המחוזי, כאשר המחוזי דן בערעור על פסק דין של בית משפט השלום. כמו כן, הוא משמש כבית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ) וככזה אמון על קיומו של שלטון החוק והבטחת חוקיות פעולתן של רשויות המדינה. הצלחות המשרד | דירוג המשרד | משרדנו בפייסבוק

תגיות - מונחים נוספים בתחום
משפט פלילי | פסיקה | פסקי דין | פסקי דין פלילי | מאגר משפט פלילי | מאגר משפטי | פסיקה עליון | פס"ד פלילי

הצלחות המשרד בתחום
קבלת בקשת חנינה על ידי נשיא המדינה ומחיקת עבר פלילי דחיית בקשה למתן צו הרחקה נגד לקוחה בעקבות חשיפת הקלטה שהוכיחה שדווקא מבקש הצו הוא שאיים ותקף סגירת תיק פלילי למנהל בית ספר שנחשד בהטרדה מינית של מורה הכפופה לו סגירת תיק פלילי ללקוח שנחשד בביצוע מעשה סדום ומעשה מגונה בקטינה שחרור חשוד ממעצר בעבירות סחיטה באיומים וקשירת קשר לביצוע פשע סגירת תיק לאחר שימוע ללקוח שנחשד בתקיפה חמורה בצוותא

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
משפט פלילי ללא פסק דין במשך שנים
זאם | 14:48 29/01/2017
משפט פלילי ללא פסק דין במשך שנים
עו''ד אלעד שאול אלבז | 13:08 07/02/2017
ביטול משפט פלילי
יצחק | 08:13 14/10/2016
ביטול משפט פלילי
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:53 14/10/2016
חוסר וודאות לגבי משפט פלילי
גילי | 21:37 28/11/2014
חוסר וודאות לגבי משפט פלילי
עו''ד איילון בירנבוים | 06:59 02/12/2014