חזרה לעמוד הראשי | פסיקת בית המשפט העליון | ע"פ 4563/19 יגאל דור נ. מדינת ישראל- הועדה המקומית לתכנון ובניה
קטגוריות: משפט פלילי

ע"פ 4563/19 יגאל דור נ. מדינת ישראל- הועדה המקומית לתכנון ובניה

בבית המשפט העליון

לפני:

כבוד הרשמת שרית עבדיאן

המערער:

יגאל דור

נ  ג  ד

המשיבה:

מדינת ישראל - הוועדה המקומית לתכנון ובניה

הוגש הליך; תגובת המשיבה; הודעה מטעם המערער; הודעה מטעם המשיבה

החלטה

1.האם ניתן להשיג על החלטה של בית המשפט המחוזי שלא לעכב ביצוע צו הריסה עד להכרעה בבקשת רשות ערעור שהוגשה לו לפי סעיף 254ט(ט) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה)? מהו היחס בין ההסדר הקבוע בסעיף זה ובין סעיף 87(ד) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין)? שאלות אלה טעונות הכרעה בגדר ההליך שבכותרת.

עובדות המקרה

2.בבסיס ההליך שבכותרת עומד צו הריסה שהוצא לפי סעיף 221 לחוק התכנון והבניה (להלן: צו ההריסה). המערער הגיש בקשה לביטול צו ההריסה לבית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו. בהחלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים מיום 3.3.2019 (בב"נ 80630-01-19; כבוד השופטת ע' יעקובוביץ) אושר ביצועו של צו ההריסה, בהסכמת הצדדים.

3.בהמשך לכך הגיש המערער בקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה וזו נדחתה בהחלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים מיום 3.6.2019. נגד החלטה זו הגיש המערער "ערעור" לבית המשפט המחוזי ולצדו בקשה לעיכוב ביצוע של צו ההריסה עד להחלטה בערעור. הבקשה לעיכוב הביצוע של צו ההריסה עד להכרעה בערעור נדחתה בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 2.7.2019 (עתפ"ב 14252-06-19; כבוד השופט א' הימן), ומכאן הערעור שבכותרת אשר הוגש על החלטה זו.

טענות הצדדים

4.ההליך הועבר לטיפולי בהתאם להחלטתה של כבוד השופטת ע' ברון מיום 16.7.2019. בהחלטתי מיום 18.7.2019 אפשרתי למערער להסביר מדוע לא אורה על מחיקת ההליך בשים לב להחלטתו של כבוד השופט ג' קרא ברע"פ 2694/19 אבו ריא נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה חיפה (5.6.2019) (להלן: עניין אבו ריא).

5.בהודעת המערער מיום 22.7.2019 נטען כי אין להורות על מחיקת ההליך שבכותרת שכן הוא מכוון נגד "החלטת ביניים" של בית המשפט המחוזי שלא לעכב את צו ההריסה עד להכרעה בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי. זאת, בשונה מנסיבותיה של ההחלטה בעניין אבו ריא, שם נדחה על הסף הליך שכוון כנגד החלטה סופית של בית המשפט המחוזי שבגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטה של בית משפט לעניינים מקומיים שלא לעכב ביצוע צו הריסה.

6.בהחלטתי מיום 24.7.2019 הוריתי למשיבה להבהיר את עמדתה בשאלה האם נתונה למערער האפשרות להגיש ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מכוח סעיף 87(ד) לחוק העונשין. בהודעת המשיבה מיום 1.8.2019 נטען כי עם של חקיקתו חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 116), התשע"ז-2017 (להלן: תיקון 116) יש להחיל על הליכי הערעור בענייננו את ההסדר הקבוע בסעיף 254ט לחוק התכנון והבניה, שהוא הסדר ספציפי, חלף ההסדר הקבוע בסעיף 87(ד) לחוק שהוא הסדר כללי. בהמשך לכך נטען כי בהתאם להסדר הקבוע בסעיף 254ט(ט) לחוק התכנון והבניה, למערער לא נתונה זכות להגיש ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 2.7.2019.

דיון והכרעה - סעיף 254ט לחוק התכנון והבניה

7.ביום 25.10.2017 נכנס לתוקפו תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה אשר נועד להעניק כלים שיאפשרו התמודדות עם תופעת הבניה הבלתי חוקית שהפכה ל"מכת מדינה", תוך ייעול של ההליכים המשפטיים הקבועים בחוק התכנון והבניה בנוגע לתופעה זו. אחד מן החידושים הטמונים בתיקון 116 מתמקד בהגבלת האפשרות לעכב ביצוע של צווי הריסה בהליכים משפטיים במטרה "לקבוע עובדות בשטח" (ראו: דברי ההסבר להצעת חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 109), התשע"ו-2016; רע"פ 3778/19 נוב נ' מדינת ישראל, פיסקה 12 (‏16.6.2019)). זאת, מתוך מודעות לכך שביצוע של צווי הריסה לאחר חלוף זמן רב, כאשר המבנה שאינו חוקי עומד על תלו, עשוי ליצור קשיים חברתיים וציבוריים באופן שאף עלול לסכל את מימוש צו ההריסה (ראו: רע"פ 5584/03‏ פינטו נ' עיריית חיפה, פ''ד נט(3) 577, 588 (2004)).

8.סעיף 254ט לחוק התכנון והבניה שנוסף במסגרת תיקון 116, מסדיר את האפשרות לפנות לבית המשפט בבקשה לעיכוב ביצוע של צו הריסה סופי (מינהלי או שיפוטי) אף לא כבקשה נלווית להליך עיקרי שעניינו תקיפת צו ההריסה עצמו. לפי הוראות הסעיף, ככלל, ניתן לעכב ביצוע של צו הריסה סופי לשישה חודשים לכל היותר (סעיף 254ט(ה) לחוק) ורק בנסיבות חריגות ויוצאות דופן ומטעמים מיוחדים שיירשמו ניתן לעכב את הביצוע של צו ההריסה לתקופה נוספת של ששה חודשים (סעיף 254ט(ז) לחוק).

9.סעיף 254ט(ט) מורה כי ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על החלטה של בית משפט בבקשה לעיכוב ביצוע של צו הריסה סופי, וזו לשונו:

"החלטת בית המשפט בבקשה לעיכוב ביצוע לפי סעיף זה דינה כדין החלטה אחרת של בית משפט והיא ניתנת לערעור לפני בית משפט שלערעור אם ניתנה לכך רשות מאת שופט של בית המשפט שלערעור".

בעניין אבו ריא קבע כבוד השופט ג' קרא שבהתאם להוראות סעיף 254ט(ט), על החלטה בבקשת רשות ערעור שניתנה בבית המשפט המחוזי מכוח סעיף זה, לא ניתן להגיש בקשת רשות ערעור נוספת לבית המשפט העליון, כך:

"מלשון החוק עולה אפוא כי החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע לפי סעיף 254ט לחוק, דינה כדין החלטה אחרת של בית משפט, והיא ניתנת לערעור לפני בית משפט שלערעור אם ניתנה לכך רשות. אני סבור כי במקרה בו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט שלערעור, לא ניתן להגיש בקשת רשות ערעור נוספת, לערכאה גבוהה יותר" (שם, בפסקה 3).

10.בענייננו עלתה, כאמור, השאלה האם ניתן להגיש ערעור לבית משפט זה על החלטה בבקשה שלא לעכב צו הריסה עד להכרעה בהליך ערעורי שהוגש לבית המשפט המחוזי מכוח סעיף 254ט(ט) לחוק התכנון והבניה.

11.ככל שנבחן את השאלה בראי ההסדר הקבוע בסעיף 254ט(ט) לחוק התכנון והבניה, הרי שאין כל סמכות להגשת ערעור כאמור. כשם שסעיף זה אינו מקנה אפשרות לערער על החלטה סופית של בית המשפט המחוזי בבקשת רשות ערעור על החלטה שלא לעכב צו הריסה (עניין אבו ריא), הוא אף אינו מקנה אפשרות להגשת הליך ערעורי על החלטת ביניים של בית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב ביצוע של צו ההריסה עד להכרעה בבקשת רשות הערעור.

12.ואולם, בכך לא באה בחינת הסוגיה לכלל לסיום. שכן השאלה הבאה שמתעוררת היא האם נתונה למערער אפשרות להשיג על ההחלטה דווקא מכוח סעיף 87(ד) לחוק העונשין המקנה זכות להגשת ערעור על החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע עונש.

13.אכן, בעבר דן בית משפט זה בערעורים על החלטות שלא לעכב ביצוע צווי הריסה עד להכרעה בהליך ערעורי שעניינו חוקיות צו ההריסה, מכוח סעיף 87(ד) לחוק העונשין (ראו, למשל: ע"פ 6679/13 ח'לת אלעין נ' יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ולבניה ירושלים, פיסקה 7 (3.2.2014)). זאת, חרף הקביעה כי צו הריסה אינו מהווה עונש על אף היותו בעל מאפיינים עונשיים מסוימים (ראו, למשל: רע"פ 10308/09 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה תל אביב נ' ספטון (19.01.2012); רע"פ 3034/13 ‏ישראל לוי נ' מדינת ישראל, פסקה 14 (5.5.2013), וההפניות שם).

14.מבלי להכריע בכל ההיבטים הנוגעים להחלתו של סעיף 87(ד) לחוק העונשין על הליכים מכוח חוק התכנון והבניה (השוו: ע"פ 2208/15 פלוני נ' פלונית (11.5.2015)), אני סבורה כי כניסתו לתוקף של סעיף 254ט לחוק התכנון והבניה במסגרת תיקון 116, התוותה הסדר ספציפי באשר להליכי התקיפה של צו הריסה סופי. הסדר זה, על פי תכליתו, גובר על ההסדר הכללי הקבוע בסעיף 87(ד) לחוק העונשין. כאמור, מטרתו של תיקון 116 היא להקנות כלים להתמודדות עם התופעה של בניה לא חוקית, בין השאר באמצעות הגבלת האפשרות להגשת בקשות לעיכוב ביצוע של צווי הריסה. ההסדר אף קובע הליכי בירור קצרי מועד באשר לבקשה לעיכוב ביצוע של צווי הריסה סופיים. החלתו של סעיף 87(ד) לחוק העונשין על מקרים כגון דא תפתח נתיב ערעורי נוסף שיאפשר הלכה למעשה לעכב את בירור ההליכים בעניין צו הריסה וכך אף לעכב את ביצועו, באופן הנוגד את המתווה הקבוע בסעיף 254ט לחוק התכנון והבניה ואת תכליתו. משום כך, אני סבורה כי יש לפרש את סעיף 254ט(ט) לחוק התכנון והבניה כשולל את האפשרות להגשת ערעור על החלטת ביניים של בית המשפט שלא לעכב צו הריסה מכוח סעיף 87(ד) לחוק העונשין. יפים לענייננו הדברים שנאמרו על-ידי כבוד השופט א' ברק (כתוארו אז):

"יש שהדין הספציפי ביקש לחרוג מהדין הכללי ולקבוע הסדר, שהוא שונה מהדין הכללי בשל המיוחדות של המסגרת הספציפית. תכלית זו יש לכבד, על-כן, מקום שהדין הספציפי מתפרש, על רקע תכליתו, כשולל הסדר של הדין הכללי, יש ליתן תוקף לדין הספציפי ולא לדין הכללי" (ראו: ד"נ 20/82 אדרס חמרי בנין בע"מ נ' הרלו אנד גונ'ס ג.מ.ב.ה., פ"ד מב(1) 221, 263 (1988)).

15.המסקנה אליה הגעתי מתחייבת גם מהגיונם של דברים, שכן על פני הדברים מצב שבו ניתנת אפשרות להשיג על החלטת ביניים שלא לעכב ביצוע פסק דין מקום בו לא ניתן להגיש כל הליך ערעורי על ההחלטה הסופית, אינו מצב רצוי (השוו: ע"פ 2763/08 גן הזית ארועים וכנסים בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה "זמורה", פסקה 22 (10.4.2008); ע"פ 3633/11 הול דר ליסינג בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה, פיסקה 12 (26.5.2011); ע"פ 4650/08 גוליה נ' מדינת ישראל, פיסקה ט (19.6.2008); ע"פ 5348/13 מילט נ' מדינת ישראל, פיסקה יב' (1.8.2013)).

16.המסקנה העולה מהאמור לעיל היא כי הדין אינו מאפשר להשיג על החלטת ביניים של בית המשפט המחוזי שלא לעכב צו הריסה עד להכרעה בהליך ערעורי שהוגש מכוח סעיף 254ט(ט) לחוק התכנון והבניה.

מהכלל אל הפרט

17.צו ההריסה בעניינו של המערער אושר על-ידי בית המשפט לעניינים מקומיים בהחלטתו מיום 3.3.2019. היינו, מדובר בצו הריסה "סופי". אשר על כן, מקור הסמכות לבקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה אשר הוגשה לבית המשפט לעניינים מקומיים, מצוי בסעיף 254ט(א) לחוק התכנון והבניה. ודוק, בניגוד לטענות המערער, במקרה דנן לא ניתן היה להגיש את הבקשה לעיכוב ביצוע מכוח סעיף 254ח לחוק התכנון והבניה, המסדיר את האפשרות להגיש בקשה לעיכוב ביצוע צו הריסה שאינו "סופי", היינו צו שהוגשה בקשה לביטולו.

18.מכאן, שהחלטת בית המשפט לעניינים מקומיים מיום 3.6.2019 ניתנת לערעור ברשות בפני בית המשפט המחוזי (סעיף 254ט(ט) לחוק התכנון והבניה). בהמשך לכך, לא ניתן להגיש ערעור על החלטת הביניים של בית המשפט המחוזי שלא לעכב את ביצוע צו ההריסה עד להכרעה בהליך הערעורי שהוגש לו.

19.אשר על כן, אני מורה על מחיקת ההליך שבכותרת.

החלטתי זו תובא לידיעת המזכירה הראשית אשר תדאג ליישום מתאים שלה על-ידי מזכירות בית המשפט.

ניתנה היום, ‏ו' באב התשע"ט (‏7.8.2019).

שרית עבדיאן

ר ש מ ת

_________________________

   19045630_D05.docx   מש

  l

משרדנו לא ייצג בתיק זה

אודות המחבר:

בית המשפט העליון הוא ערכאת הערעור העליונה ומתוקף תפקיד זה הוא שומע ערעורים (בזכות) על פסקי דין של בית משפט מחוזי, ויכול לשמוע ערעורים, לאחר בקשת רשות, על החלטות של בית משפט מחוזי שאינן "פסק דין", וגם ערעור על פסקי דין של בית המשפט המחוזי, כאשר המחוזי דן בערעור על פסק דין של בית משפט השלום. כמו כן, הוא משמש כבית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ) וככזה אמון על קיומו של שלטון החוק והבטחת חוקיות פעולתן של רשויות המדינה. הצלחות המשרד | דירוג המשרד | משרדנו בפייסבוק

תגיות - מונחים נוספים בתחום
משפט פלילי | פסיקה | פסקי דין | פסקי דין פלילי | מאגר משפט פלילי | מאגר משפטי | פסיקה עליון | פס"ד פלילי

הצלחות המשרד בתחום
שחרור ממעצר לקוח שנחשד בתקיפת שוטרים עקב סירוב המשטרה לגבות עדות מזכה מעד מרכזי אי הרשעה ללקוח בעבירת גניבה הגם שלא הצביע על פגיעה קונקרטית בעיסוקו סגירת תיק ללקוח שנחשד בהחזקת פרסום חומר תועבה קבלת ערר וסגירת תיק מחוסר אשמה ללקוח שהואשם בעבירות אלימות חמורות כלפי בת זוגו שחרור ממעצר חשוד בעבירות מעשה מגונה בקטינה והטרדה מינית סגירת תיק פלילי ללקוח שנחשד בסחיטה באיומים של דמות ציבורית מוכרת

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
משפט פלילי ללא פסק דין במשך שנים
זאם | 14:48 29/01/2017
משפט פלילי ללא פסק דין במשך שנים
עו''ד אלעד שאול אלבז | 13:08 07/02/2017
ביטול משפט פלילי
יצחק | 08:13 14/10/2016
ביטול משפט פלילי
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:53 14/10/2016
חוסר וודאות לגבי משפט פלילי
גילי | 21:37 28/11/2014
חוסר וודאות לגבי משפט פלילי
עו''ד איילון בירנבוים | 06:59 02/12/2014