פרשת "קוד מקור" בשיתוף ה-FBI – בית המשפט דחה את בקשת המשטרה להמשיך ולהחזיק במחשביו של לקוח המשרד

פרשת “קוד מקור” בשיתוף ה-FBI – בית המשפט דחה את בקשת המשטרה להמשיך ולהחזיק במחשבים של לקוח המשרד

במסגרת חקירת עבירות מחשב בפרשת “קוד מקור”, המנוהלת בשיתוף ה-FBI, עלה שמו של לקוח המשרד כמפעיל אתר אינטרנט המספק שירות מתקפות סייבר DDOS (מניעת שירות מבוזרת) וגרם בכך לנזקים של מיליארדי דולרים ברחבי העולם.

בהמשך לכך, לקוח המשרד נחקר ביחידת הסייבר של המשטרה בחשד לביצוע עבירות על-פי חוק המחשבים, תוך שמסר גרסה מלאה וקוהרנטית לאשר אירע.

לקוח המשרד הכחיש את כל החשדות נגדו באופן גורף.

הלקוח אישר כי בבעלותו עסק אותו הקים שתכליתו מתן שירותי הגנה כנגד התקפות סייבר. המוצר שהלקוח פיתח מספק הגנה על רשתות ושרתים מפני התקפות שיכולות להשבית שירות ואתרי אינטרנט. אותן התקפות מכונות DOS ATTACKS ((DDOS.

השירות אותו מציע הלקוח באמצעות אתר האינטרנט שהקים מציע חבילות הגנה שונות בתשלום. כל גוף או אדם המעוניין לעשות שימוש במוצר שפיתח חייב להסכים לתנאי השימוש באתר המהווה חזקה כי הבין שהמוצר בודק “חורי אבטחה” במערכות הנבדקות, כאשר אותו גוף או אדם הבוחר להשתמש בו מקבל על עצמו את תנאי השימוש במוצר ונדרש לשלם על כך.

עיון בתנאי השירות והפרטיות מגלה על נקלה כי המדובר בשירות הניתן בהסכמה ועבור תשלום בלבד כך שאין המדובר בדברים הנעשים בניגוד לדין, זאת תוך הקפדה על שקיפות ושימוש ההולמים את המטרה בהתאם לחוק ובאופן מקצועי, פעילות מסחרית להבטחת תקינות של אתרים וגופים הזקוקים לשירותים אלה ותו לא.

אשר על כן, הרי שהמרחק בין אופן ציור חשדות והייחוס של מעשים פליליים ללקוח המשרד וכפי שהדברים הם אכן בפועל הינו רב. הלקוח עומד על חפותו כי כל פעילותו נעשתה ונעשית במסגרת החוק תוך מתן שירות לגיטימי וחשוב עבור ציבור לקוחותיו.

במסגרת דיון שנערך בבית משפט השלום בטבריה, ביקשה המשטרה להמשיך ולהאריך את המחשבים שנתפסו אצל לקוח המשרד, זאת לאור חומרת העבירות שבוצעו לכאורה והצורך בהשלמת הבדיקה למיצוי ראיה דיגיטלית מחומרי המחשב שנתפסו.

לאחר דיון, כב’ השופט יריב נבון, מחליט שלא לקבל את בקשת המשטרה להמשיך ולהחזיק בעיקר התפוסים של הלקוח בזאת הלשון: “לאחר שנתתי דעתי לכלל השיקולים הצריכים לעניין, לא השתכנעתי כי קיים טעם משכנע מדוע לא יוחזרו התפוסים למשיב, תוך קביעת תנאים שיבטיחו את הצגתם ואת חילוטם בהמשך הדרך”.

בית המשפט הנכבד הגיע למסקנה דנן בהמשך להחלטת בית המשפט העליון בבש”פ 342/06 חב’ לרגו עבודות עפר בע”מ נגד מדינת ישראל, שם נקבע כי על בית המשפט לבחון חלופת תפיסה אותה עליו להעדיף במקרה בו ניתן להבטיח את תכלית התפיסה באמצעי  פחות פוגעני בזכות הקניין של האדם המבקש את שחרור התפוס.

צפייה בהחלטה צ”ח 7379-02-17

צפייה בכתבה שפורסמה בנושא באתר פוסטה

◻️ מאמר זה עודכן לאחרונה ב-21 באוקטובר 2020.