עורך דין מעצרים – שחרור חשודים ממעצר

מהו מעצר?

מעצר הוא כליאה של אדם לצורך חקירה, הימנעות משיבוש הליכי חקירה מצידו או לשם שמירה על ביטחונו של אדם אחר, הציבור או המדינה. מעצר הוא לא כלי ענישתי אלא תפקידו למנוע סיכול של חקירה ולאיין מסוכנות מצד העצור. המעצר הוא פגיעה חמורה בחופש התנועה ובזכות לחירות, שהרי מדובר במי שטרם הורשע בדין. משכך, הליך המעצר כפוף למערכת חוקים ברורה ונוקשה שתכליתה להימנע עד כמה שניתן מפגיעה בזכויות הפרט.

זכרו כי משטרת ישראל היא לא ארגון-כל-יכול שברצותו לעצור אדם, גם אם אין עילה חוקית לכך, בסמכותו לעשות כן. המשטרה גם היא כפופה לחוקים ואין היא רשאית לקבל החלטות על סמך תחושות בטן או בעקבות עמידתם האיתנה של נחקרים על זכויותיהם.

שחרור חשודים ונאשמים ממעצר באמצעות עורך דין מעצרים

סוגיית המעצר עולה בשלבים שונים של ההליך הפלילי ובהקשרים שונים. כל הליך מעצר הינו קריטי מבחינת העצור, הן מבחינת היכולת של המשטרה לאסוף ראיות כנגדו והן מבחינת ההשפעה של המעצר על רוחו של העצור. לפיכך, ובהתאם לזכותו של העצור על פי החוק, ישנה חשיבות רבה לכך שייצוג העצור על-ידי עורך דין מעצרים מיומן יחל מיד עם מעצרו או לפחות בהקדם האפשרי לאחר מעצרו.

המפגש הראשוני והמיידי עם העצור בשלב זה נועד, בין היתר, למטרות הבאות: ייעוץ במהלך החקירה והבהרת זכויות, בירור אפשרות של שחרור בתחנה, בירור חלופות מעצר, הכנה לקראת הדיון בבקשה הראשונה להארכת מעצר, ומתן תמיכה נפשית לעצור.

למרות המהפכה החוקתית שחלה בדיני מעצרים בישראל, לא ניתן לראות את השפעותיה בפועל. במקום שכמות המעצרים תרד, היא רק עולה. כך, אדם מהשורה עשוי למצוא את עצמו במעצר מבלי שהוכח שיש לו כל קשר לעבירה שבוצעה. חוק היסוד של כבוד האדם וחירותו גרם למהפכה בדיני המעצרים בישראל, כאשר מגבלות רבות הוטלו על רשויות האכיפה בבואן לבצע מאסר של חשודים, וזאת בעקבות חוק המעצרים שחוקק.

הגבלת הסמכות של קצין משטרה לבצע מעצר ראשוני של חשוד למשך 24 שעות במקום 48 שעות, הינו השינוי עיקרי שנעשה בחוק החדש.

למרות זאת, מתוך בדיקות רבות שבוצעו, עולה שלא רק שלא חלה ירידה בכמות המעצרים, אלא אף חלה עלייה. כל זאת, בניגוד משווע לכוונת ולרוח החוק. בכך, “המהפכה” התחוללה בעיקר על הנייר, בעוד המציאות נשארה יציבה ואף חמורה יותר. נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, כבוד השופטת דורית בייניש, ביקרה את השימוש הנרחב של המשטרה בסנקציית המעצרים, ובבקשות למעצר עד לתום ההליכים. עם זאת, את הביקורת על המשטרה, אי אפשר לנתק מבתי המשפט שגם להם חלק נכבד בשיתוף פעולה עם מגמה זו. בעוד בתי המשפט אמורים לשמש כסלע איתן אל מול רצון המשטרה להחזיק חשודים במעצר ולהביע ביקורת על בקשות לא מוצדקות של נציגי המשטרה, לרוב הם משתפים פעולה עם רצון המשטרה ומהווים לעתים חותמת גומי לבקשותיה.

המעצר כפגיעה ב “חזקת החפות”

אחד מעקרונות היסוד של מערכת המשפט במדינות דמוקרטיות, הינו שכל אדם חף מפשע, עד שהוכחה אשמתו דרך הליך פלילי, מעל לכל ספק סביר. הליך המעצר פוגע בעיקרון זה, כאשר נוצר מצב בו אדם מצוי ב”איזור ביניים”; הוא כלוא כחשוד או נאשם, מבלי שהוכחה אשמתו ולעתים מבלי שהוכח שיש לו כל קשר לעבירה שבגינה הוא כלוא, ואף טרם שחקירתו הסתיימה. מצב של חוסר אונים שכזה, הפוגע בכל תחומי חייו של האדם החף מפשע, מתרחש לעיתים קרובות מידי, וליותר מידי אנשים.

באילו מצבים המשטרה רשאית לעצור אדם?

משטרת ישראל היא לא ארגון-כל-יכול שברצותו לעצור אדם, גם אם אין עילה חוקית לכך, בסמכותו לעשות כן. המשטרה גם היא כפופה לחוקים ואין היא רשאית לקבל החלטות על סמך תחושות בטן או בעקבות עמידתם האיתנה של נחקרים על זכויותיהם (כגון: זכות השתיקה, חסיון מפני הפללה עצמית, זכות היוועצות בסניגור ועוד).

המשטרה יכולה להחליט על מעצרו של אדם רק אם יש לה חשד סביר שהוא עבר עבירה מסוג עוון או פשע (קרי עבירה שדינה מעל 3 חודשי מאסר) וכן, כאשר מתקיים אחד מאלה בלבד:

1.  האדם עובר בפני השוטר או עבר זה מקרוב עבירה בת מעצר, והוא סבור, בשל כך, שהוא עלול לסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את ביטחון המדינה.

2.  יש לשוטר יסוד סביר לחשש שהחשוד לא יופיע להליכי חקירה.

3.  יש לשוטר יסוד סביר לחשש ששחרור החשוד או אי מעצרו יביא לשיבוש הליכי משפט.

4.  יש לשוטר יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה.

5.  האדם חשוד שעבר עבירה: שדינה מיתה או מאסר עולם, עבירת בטחון, עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים (למעט עבירה הנוגעת לשימוש בסם או להחזקת סם לשימוש עצמי), עבירה שנעשתה באלימות או באכזריות או תוך שימוש בנשק חם או קר או עבירת אלימות בבן משפחה.

6.  האדם משוחרר בערובה ויש לשוטר יסוד סביר להניח כי הוא הפר תנאי מתנאי השחרור או כי הוא עומד להימלט מהדין, או שיש יסוד סביר לחשש שהוא נמלט ממשמורת חוקית.

שוטר לא רשאי להשתמש בסמכות המעצר אם ניתן להסתפק בעיכוב החשוד. בנוסף, על הקצין הממונה לברר האם התקיימה אחת מהעילות המקנות סמכות למעצרו של החשוד. בהיעדר עילת מעצר ישוחרר החשוד מיידית. אם קיימת עילת מעצר, רשאי הקצין הממונה להורות על מעצרו של החשוד או שחרורו בערובה.

משרדנו מעניק למטופליו מכלול שירותים משפטיים מקיף בתחום המשפט הפלילי, לרבות הכנה לחקירה פלילית, ייעוץ וליווי משפטי במהלך החקירה וייצוג בהליך המעצר והשחרור. העקרונות המנחים את אופן הטיפול בכל אחד מתיקי המשרד הינו לחימה עיקשת לשמירה והגנה על הזכויות והאינטרסים של המטופל, חשיבה פורצת דרך, ומאמץ מתמיד לספק את צרכיו המיוחדים של כל מטופל.

מהם סוגי המעצרים הקיימים בישראל?

התמצית להלן נועדה רק להעניק תמונה כוללת על השלבים השונים בהם נדונה סוגית המעצר ואין היא מתייחסת לכל סוגי המעצרים או לכל החריגים הקיימים;

1. מעצר ראשוני: מעצר על-ידי שוטר במסגרתו האדם הופך להיות מאדם חופשי לעצור. ככלל, מעצר זה מוגבל ל-24 שעות.

2. מעצר ימים: במידה והמשטרה החליטה שלא לשחרר את החשוד לאחר 24 שעות מעת מעצרו הראשוני הוא יובא על-ידה בפני שופט לצורך מעצרו לתקופת החקירה. בדיון זה המשטרה פונה לבית המשפט ומפרטת את הפעולות שעליה לעשות בחקירה בזמן המעצר ומבקשת עוד ימים כדי להשלים את החקירה. הליך מעצר ימים מתרחש בשלב בו טרם הוגש כתב אישום בעניינו של החשוד. ככלל, הליך מעצר ימים מתחיל בתלונה המגיעה לידי המשטרה. לאחר איתור החשוד וחקירתו, קצין החקירות מחליט האם יש צורך להמשיך בחקירה כשהחשוד מצוי במעצר, מתוך חשש לשלום ביטחון או שלום הציבור, סכנה לשיבושי הליכי חקירה או הימלטות מהדין, וכן השפעה על עדים. לאחר שכלול הסיכונים הקיימים בשחרור החשוד, קצין המשטרה מחליט האם לשחררו או להשאירו במעצר לתקופה של עד 24 שעות. כמו כן, במידה והמשטרה רואה לנכון, היא יכולה לפנות לבית המשפט השלום בבקשת הארכת מעצר, ובכך להאריך את מעצרו של החשוד לזמן נוסף.

3. מעצר עד תום ההליכים: מעצר זה מתרחש כאשר הוחלט על הגשת כתב אישום נגד אדם והמדינה מבקשת את הארכת מעצרו עד לסיום משפטו, וזאת על מנת להגשים אחת או יותר מתכליות המעצר עד תום ההליכים. במצבים בהם המדינה מצהירה בשלב מעצר הימים שבכוונתה להגיש כתב אישום נגד חשוד, בית המשפט רשאי להאריך את מעצרו במספר ימים נוספים כדי לאפשר לתביעה להגיש את כתב האישום וזאת למרות שהמשטרה סיימה את החקירה.

תוכלו למצוא מידע נוסף ומפורט בסקירה מעמיקה על סוגי המעצרים.

מהם השיקולים לשחרור העצור או המשך מעצרו?

לאחר שהבקשה להארכת המעצר הובאה בפני השופט יחד טיעוני המשטרה ועורך הדין של החשוד, יכול בית המשפט להחליט את אחת מההחלטות הבאות:

א. להורות על מעצר החשוד למשך מספר ימים נוספים.
ב. להורות לשחרר את החשוד תחת התנאים שיקבע בית המשפט (כגון: מעצר בית, הרחקתו מהמתלונן או מאזור כלשהו, ועוד).
ג. שחרור ללא תנאים.

מעצר ימים הוא מעצר שנועד להשלים את פעולות החקירה, ולמנוע מהחשוד לשבש אותה, בטווח הקצר. אך כאמור, קיים סוג נוסף של מעצר והוא – מעצר עד תום ההליכים.

במידה ומוגש כתב אישום נגד הנאשם, ובאם המשטרה או גורם אחר מטעם התביעה, רואה צורך בכך, ניתן להגיש יחד עם כתב האישום, בקשה לעצור את הנאשם עד תום ההליכים שננקטים נגדו. מדובר במצב בו החשדות כלפי הנאשם מגובשים יותר, מה שהביא לכך שהוגש נגדו כתב אישום. גם במצב זה, בית המשפט יכול להחליט האם לעצור את החשוד עד תום ההליכים (כשבכל תקופה מסוימת ישנה בחינה מחדש של ההחלטה), לשחררו ללא תנאים, או לשחררו בכפוף לתנאים שיקבע בית המשפט. מעצר עד תום ההליכים הינו בעייתי, שכן ההליכים הפליליים מסוגלים להימשך זמן ממושך ואף שנים, לכן מדובר בסנקציה חמורה ביותר. יש לזכור, החשוד נכלא מבלי שהוכחה עדיין אשמתו.

הגשת ערר על החלטת שופט המעצרים

הגשת ערר על מעצר ימים – במצבים בהם החשוד ועורך דינו סבורים כי נפלה טעות בהחלטת בית המשפט להמשיך ולהורות על מעצרו, ניתן להגיש ערר לערכאת הערעור. הערר יוגש בזכות לבית המשפט המחוזי.

 הגשת עיון חוזר – אופציה נוספת העומדת לרשות עורך הדין והחשוד היא להגיש לאותה ערכאה שדנה בתיק בקשה לעיון חוזר בנוגע למעצרו של החשוד. בקשה לעיון חוזר תוגש במקרים בהם נחשפו עובדות חדשות שלא היו ידועות, ולא ניתן היה לדעת עליהן בדיון הקודם, הנסיבות השתנו או כאשר חלף זמן רב מאז הורה בית המשפט על המעצר.

זכויות נחקרים ועצורים

הזכות להיוועץ בעורך דין – זכותו של עצור להיוועץ בסניגור ולהיפגש עמו ללא דיחוי (סעיף 34(א) ו- (ב) לחוק המעצרים). כאשר עצור מודיע כי הוא מעונין להיוועץ בסניגור, על המשטרה ליצור קשר עם הסניגור באופן מיידי ככל הניתן (בהנחה שלא מתקיים סייג המאפשר את דחיית המפגש ביניהם על פי התנאים הקבועים בחוק) ולהפסיק את החקירה ולהמתין לבואו של הסניגור באם זה הודיע על הגעתו תוך פרק זמן סביר.

הזכות לאי הפללה עצמית, לשתיקה, ולסרב לשתף פעולה בפעולות חקירה – לכל עצור זכות לאי הפללה עצמית אשר משמעה, בין היתר, כי זכותו לשתוק וכן זכותו לא לשתף פעולה בפעולות חקירה כגון: שחזור, עימות עם מתלונן ומסדר זיהוי חי. עם זאת, לשמירה על זכות השתיקה ואי-שיתוף פעולה השלכות משפטיות הן בטווח הקצר (לענין המעצר) והן בטווח הארוך (לענין המשפט עצמו), לצד ההשלכות של מסירת גרסה.

תפקידו של עו”ד פלילי הוא לבחון האם מן הראוי לייעץ לעצור לשמור על שתיקה או למסור גרסה. מובן שההמלצה עצמה תלויה בנסיבות כל מקרה ומקרה, בהתאם לגרסת העצור, למידע המשוער שבידי המשטרה ועוד.

המשטרה עשויה לבקש מהעצור לשתף פעולה בפעולות חקירה שונות כגון: בדיקות גופניות שונות, חיפושים, עימותים, שחזור, מסדר זיהוי, בדיקת פוליגרף, ועוד

באשר לבדיקת פוליגרף: בדיקת פוליגרף אינה קבילה כראיה בהליך פלילי (ואף לא תגובת החשוד להצעה שכזו). כיוון שהבדיקה מבוססת באופן כללי על פרמטרים של התרגשות (דופק, לחץ דם) ייתכנו מקרים שבדיקה כזו עלולה לחייב את הזכאי ולזכות את החייב ויש לקחת זאת בחשבון. אולם, כיוון שבמסגרת מעצר ימים, נשקלות גם ראיות שאינן קבילות, יכול חשוד הבטוח בגרסתו והשומר על קור רוחו לבקש להבדק בפוליגרף.

באשר למסדר זיהוי: זכותו של החשוד לנוכחות עו”ד מטעמו בעת עריכת המסדר וכי על גורמי המשטרה ליידע את הסניגור ולעשות כל מאמץ אפשרי כדי לאתרו ולזמנו להליכי הזיהוי.

הזכות לדעת במה אתה חשוד – אסור למשטרה לייחס לעצור חשדות כלליים. זכותו של העצור לדעת באופן מדויק במה הוא חשוד. במקרים בהם החשדות נגד העצור הם כלליים, רשאי הוא לבקש שיצוין בהודעה שאינו יכול להשיב מסיבה זו.

זכותו של העצור לחקירה הוגנת תוך איסור על הפעלת אלימות כנגדו ו/או שימוש באמצעים פסולים – למשטרה אסור להשתמש בכוח ובאיומים או באמצעים פסולים אחרים על מנת לשבור את רוחו של העצור ולכפות עליו למסור גרסה או להודות. משכך, יש להביא לידיעת עורך הדין ובית המשפט כל שימוש באמצעי פסול על-ידי המשטרה וכן לשקול הגשת תלונה למח”ש.

במקרה של שימוש באמצעים פסולים, על העצור לדרוש מהחוקר לציין זאת על גבי ההודעה. כמו כן, במידה והעצור עייף ומותש אחרי מספר שעות של חקירה, עליו לומר זאת לחוקרים ולבקש להפסיק את החקירה. אם החקירה בכל זאת נמשכת, זכותו לשמור על זכות השתיקה ולדרוש לציין כי הוא שותק מסיבה זו.

זכות העצור לתיעוד החקירה – כל פעולה שנעשית וכל דבר שנאמר חייבים להיות מתועדים ורשומים בכתב ולעיתים אף מתועדים בהקלטה, ו/או ובצילום.

זכות העצור להיחקר בשפתו – זכותו של עצור להיחקר בשפתו, שההודעה תיכתב בשפת המקור ואף לקרוא את ההודעה.

חתימה על ההודעה – החתימה על הודעה שנרשמה מפיו של העצור צריכה להיעשות רק לאחר שקרא את הכתוב.

זכות העצור לטיפול רפואי – אם העצור חולה או זקוק לטיפול רפואי/נפשי, זכותו להיבדק על-ידי רופא.

זכות העצור לתנאי מעצר הקבועים בחוק ובתקנות – בדגש על תנאים פיזיים הולמים בתא המעצר, תנאי התברואה וההיגיינה במקום המעצר, החזקת חפצים אישיים בידי עצור, אמצעים לשימוש אישי ולצורך שמירה על ניקיונו האישי של עצור, מזון לו הוא זכאי, זכות להליכה יומית במקום המעצר, זכות לשימוש בטלפון וזכות לטיפול רפואי.

סמכויות השחרור של הקצין הממונה – סמכויות הקצין הממונה בקביעת תנאי השחרור מוגבלות. לפיכך, אם מוצעת לעצור האפשרות להשתחרר בתחנה, מן הראוי שיצור קשר עם עורך דינו ויודיע לו על תנאי השחרור, כדי שהלה יוכל לבדוק האם יש מקום להגיש ערר על החלטת הקצין הממונה במקרים של הטלת תנאים בחוסר סמכות או תנאים שאינם סבירים.

כללים חשובים למקרה שנעצרת

החוק מתיר חלופת מעצר, כגון מעצר בית, שחרור בתנאים מגבילים, שחרור בערבות עצמית, שחרור בערבות צד ג’, צו הרחקה ועוד. הדבר משמעותי מאוד עבור אדם נורמטיבי שמוצא עצמו בעיצומה של חקירה, בגלל נסיבות שונות. עצם הידיעה על המעצר היא דבר שעלול לשבור את רוחו של האדם החסון ביותר, במיוחד אם בסופו של דבר יתברר כי מדובר על מעצר שווא. המעצר הוא טראומה לאדם עצמו, למשפחתו ואף עלול לגרום לו נזקים משמעותיים אם יתפרסם בציבור. לכן על עורך הדין הפלילי לשאוף להשיג חלופות למעצר ימים.

להלן מידע על זכויות העציר וכמה עצות שכדאי לאמץ, כדי למנוע את הארכת המעצר ולסיימו עם התוצאות הרצויות:

◻️ בירור העילה המדויקת שבגללה נעצרת. יש עילות שאינן מקנות סמכויות למעצר. כמו כן לא תמיד בעת החקירה יספרו לך מהו מעמדך כנחקר. האם אתה חשוד או עד? האם רק מעוכב או עצור? האם אתה נחקר או נחקר באזהרה? יש לדעת כי בכל מעצר או חקירה האדם זכאי להתייעץ עם עו”ד פלילי ואם המשטרה אומרת אחרת, זה לא נכון.

◻️ אסור למשטרה להחזיק את האדם במעצר ימים לצורך הפעלת לחץ נפשי, אלא רק מטעמים שפורטו לעיל, כגון חשש לשיבוש הליכי חקירה, ביצוע פשע נוסף וכדומה. משום כך יש לבדוק ביסודיות את העילה להארכה ולברר אם היא אכן מוצדקת. על האדם לספק את הרושם שכל התנאים המצדיקים מעצר, לא קיימים בעניין שלו. למשל לשכנע כי הוא לא ישבש את החקירה, לא יבצע פשע נוסף וכך הלאה.

◻️ המעצר הוא השלב הראשון בחקירה. יש אנשים שנכנסים להלם בשלב הזה, במיוחד אם הם מצולמים על ידי התקשורת, מובלים באזיקים ורואים כיצד מבצעים חיפוש בבית ובעסק שלהם. על אף לחצים אלה, אין להתנגד למשטרה פיזית או מילולית.

◻️ לפעמים לא כדאי לנצל את זכות השתיקה, שכן זו עלולה לגרום להארכת המעצר. עדיף להתייעץ עם עורך הדין כדי לבדוק כיצד להשיג חלופות למעצר ואף להביא לביטולו כליל.

◻️ לדאוג לשיתוף פעולה מלא עם המשפחה. לפעמים החוקרים מפעילים לחץ על המשפחה ומעדכנים את העצור על כך, בתקווה שהוא ייכנס ללחץ ויבצע שגיאות. שיתוף המשפחה חשוב במיוחד אם העו”ד מנסה לשחרר אותך ממעצר בערבות. כך השוטר יראה שיש משפחה שמסכימה לערוב לעצור ומתחייבת כי יגיע להמשך חקירה ברגע שיידרש לכך.

◻️ חוקרים לא מהססים להפעיל תרגילי חקירה שונים, ועל האדם להכירם ולהימנע ממצב שבו הוא מודה בפשע שלא ביצע או קושר עצמו לפרשה שאי אפשר היה לקשור אותו אליה ללא הודאתו. הודאות אלה מתועדות גם בשלבים הראשונים של המעצר ואין לדבר ולמסור מידע לפני שמתייעצים עם עורך דין פלילי.

◻️ על עורך הדין של האדם להתחיל לאסוף את כל החומרים ולהבין את התמונה הכוללת כבר בעת המעצר. המטרה היא בניית מסגרת של המצב המשפטי והראיות שעומדות כנגד האדם. על האדם שנעצר להבין שמרגע זה מתחיל להתגבש מערך ההגנה שלו וזה רלבנטי לכל מצב, בין אם הוא אשם ובין אם הוא זכאי.

תלונות עצורים כנגד אלימות שוטרים

במקרים לא מעטים אנו עדים לתלונות לפיהן הגורמים המופקדים על החקירה והמעצר נוקטים באלימות או בהתנהגות בלתי חוקית אחרת כלפי העצורים אותם אנו מייצגים.  בכל מקרה בו מתעורר חשש להתרחשותה של התנהגות אלימה ו/או התנהגות בלתי חוקית אחרת, מצד גורמי החקירה והמעצר, כלפי עצורים, אנו מבררים עם העצור את פרטי המקרה ומיידעים אותו על האפשרות ועל החשיבות שבהגשת תלונה למח”ש.

מה קורה לאחר סיום חקירת התיק במשטרה?

◻️  העברת חומר החקירה לתביעה: המשטרה תעביר את חומר החקירה לטיפולה של הפרקליטות או התביעה המשטרתית, לפי חלוקת הטיפול שנקבעה בחוק.

◻️  השלמת החקירה: היועץ המשפטי לממשלה או תובע רשאים להורות למשטרה להוסיף ולחקור, לשם החלטה בדבר העמדה לדין או לשם ניהול יעיל של המשפט.

◻️  הגשת כתב אישום והעמדה לדין פלילי: לאחר החקירה וכאשר ישנה תשתית ראייתית מספקת להרשיע נאשם בפלילים – עשויה התביעה להחליט על הגשת כתב אישום נגדו בפני בית משפט פלילי. כתב אישום הוא מסמך המוגש על-ידי המדינה נגד נאשם שסבורה היא שיש להעמידו לדין ולהענישו על מעשיו הפליליים.

◻️  סגירת תיק בשל חוסר ראיות מספיקות: כאשר אין למשטרה חומר ראיות אשר סביר שיביא להרשעת אדם בעבירה מסוימת.

◻️  סגירת תיק בשל חוסר אשמה: במקרים בהם אין כל ראיה הקושרת את החשוד לביצועה של עבירה, באופן שלא ניתן לייחס לו כל “אשמה”. תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק מרישומי המשטרה (בפועל הרישום לא נמחק ממחשבי המשטרה).

◻️  סגירת תיק בשל חוסר עניין לציבור: כאשר המשטרה או התביעה מגיעה לקביעה ערכית כי אין תועלת ציבורית בהעמדה לדין.

◻️  סגירת התיק בהסדר מותנה: רשויות התביעה מוסמכות לסגור תיקים פליליים נגד חשודים שנמצאו נגדם מספיק ראיות המאפשרות את העמדתם לדין בעילה של “סגירה בהסדר”, בתמורה להודאה בעבירה מצדם והתחייבות לשלם פיצוי או להימנע מביצוע עבירות נוספות בעתיד. במאמר הבא מסביר עו”ד דוק על הליך סגירת תיק בהסדר מותנה.

כמו כן, החשוד רשאי לפנות לתובע המשטרתי בבקשה לשנות את עילת הסגירה בתיק.

ההליך הפלילי על ציר הזמן

מאמרים רלוונטיים בתחום המעצרים

◻️ מהי חקירה תחת אזהרה ומה זה אומר?

◻️ הכנה לחקירה במשטרה – המדריך לנחקר

◻️ חקירה משטרתית – איך להתמודד נפשית ומנטלית

◻️ זכויות חשודים בחקירה באזהרה

◻️ תרגילי חקירה – כיצד להיזהר מהם

◻️ 10 דברים שאסור לעשות בזמן חקירה במשטרה

◻️ ייעוץ לפני חקירה – באין תחבולות יפול עם ותשועה ברוב יועץ

◻️ חוק חקירת חשודים – חשיבותו ומשמעות הפרתו

◻️ כיצד נכון להתמודד נפשית ומנטלית בזמן ולאחר החקירה במשטרה?

◻️ האם רצוי שעורך דין יתלווה עם חשוד לחקירת משטרה?

◻️ באילו מצבים רשאית המשטרה לעצור אדם וכיצד ניתן להביא לשחרורו?

◻️ מהו עימות במשטרה והאם צריך להתכונן אליו?

◻️ האם ישנה חובה להתייצב לחקירת משטרה?

◻️ הזכות להיוועץ עם עורך דין טרם החקירה ובמהלכה

◻️ שחרור חשודים ממעצר לאחר חקירת משטרה

◻️ סיום חקירה במשטרה – מה עושים מכאן?

◻️ כלל ברזל – היוועצו בעורך דין פלילי טרם החקירה או שמרו על זכות השתיקה עד להגעתו

אזרחים רבים נוהגים לחשוב כי רק עבריינים או פושעים מקצועיים מוזמנים או נלקחים לחקירת משטרה ומבלים שעות ארוכות ומתישות בחדרי חקירות אפלים תוך שהם סופגים השפלות מנטליות ואלימות קשה שכל תכליתה היא לשבור בכל מחיר את רוחם ולהוציא מהם מידע, גם אם שקרי, שיהווה את המסמר האחרון בהליך הפלילי המתנהל נגדם. לצערנו, המציאות מלמדת כי גם אזרחים נורמטיביים, ללא עבר פלילי אשר חפים מכל אשם, מוצאים עצמם בעל כורחם, תחת חקירה פלילית ומעצר שווא. בימים בהם נדמה לעיתים כי מטרתה של החקירה המשטרתית אינה מציאת ראיות לחשיפת האמת, אלא מציאת ראיות להרשעתו של חשוד מומלץ כי תעשו לעצמכם כלל ברזל אחד שישרת אתכם בצוק העיתים – היוועצו בעורך דין טרם החקירה או שמרו על זכות השתיקה עד הגעתו לתחנת המשטרה.

חקירת משטרה לאו מילתא זותרא היא. בשגרה אתם מתנהלים באופן נורמטיבי וחיים בתחושה של “לי זה לא יקרה”, אולם במידה ומקרה כזה אכן קורה זכרו לשמור על זכות השתיקה ולהמתין להגעתו של עו”ד פלילי לתחנת המשטרה, לא משנה כמה השפלות אתם חוטפים וכמה זמן מעכבים אתכם בתחנה. עליכם להבין כי תצטרכו לגייס עצבי ברזל וקור רוח לצד שליטה עצמית, אך כל זה יהיה נכון וקביל בייחוד כאשר אתם יודעים דבר או שניים על החוק הפלילי בישראל ובמרבית המקרים, מרבית האזרחים כלל אינם יודעים זאת.

◻️ זומנתם לחקירה או נעצרתם על-ידי המשטרה?

גם אם אתה אדם נורמטיבי, זה ששומר על החוק, לא מעשן, לא שותה, זה שנוהג עם שתי הידיים על ההגה ותמיד שם חגורה, עובד בעבודה מסודרת, בעל משרה מכובדת, לעיתים אפילו ידוע בציבור, משתדל לכבד את הזולת ולא לעבור על החוק – פתאום, ביום בהיר אחד וללא הכנה מוקדמת אתה יכול למצוא את עצמך בנקל תחת חקירה משטרתית בגין חשד בלבד למעשה שביצעת לכאורה, ומכאן העלילה יכולה רק להסתבך אם לא תשמור על כלל היסוד האחד – התייעצות עם עורך דין פלילי טרם החקירה. לכן, כדאי להתכונן לחקירה ברצינות רבה, אף אם אתה בטוח בצדקתך. חשוב לקבל ייעוץ לפני חקירה מטעם עורך דין פלילי מנוסה ללא קשר למסגרת שבה היא נערכת. החקירה היא השלב הראשון בהליך הפלילי. לפעמים האמת היא פתלתלה ומעורבות האדם אינה כפי שהוא סבור מראש. החוקרים ינסו למשוך אותו במילים, לשכנע אותו על מעורבותו ולאסוף עדויות וראיות.

יש לדעת כיצד להיערך לחקירה בתבונה, הן מבחינת מידע וזכויות אזרחיות וכלה בטקטיקות של חקירה וכיצד להתגונן בפניהם. הניסיון מוכיח כי אדם שקיבל ייעוץ מקצועי עוד לפני החקירה, לא איבד את שלוותו, יכול היה לענות על השאלות בקור רוח ופעמים רבות הדבר היטה את הכף לטובתו. גם אם מדובר בנחקר שבוודאות אשם, הרי החקירה משמעותית מאוד להמשך ההליך שיבוא לאחר מכן, וכל דבר שייאמר בחקירה עלול להשפיע על עתידו.

זכור, כל אמירה, תגובה או הודאה בזמן החקירה – גורליים להמשך ההליך הפלילי נגדך. משכך, כל מה שתאמר בחקירתך עשוי לשמש נגדך בבית המשפט, ומה שהיית אמור לציין במהלך החקירה ולא ציינת –  לא תוכל לטעון במועד מאוחר יותר, שכן ידובר בגרסה כבושה שמשקלה הראייתי נמוך למדי לדעת בתי המשפט.

נוכח חשיבותה הרבה של החקירה ונוכח ההשלכות מרחיקות הלכת שעשויות להיות לה על המשך ניהול ההליך נגדך, חשוב שתיוועץ עם עורך דין פלילי מנוסה טרם החקירה. דע – כי התייעצות משפטית עוד בטרם הגעתך לחקירה עדיפה על פני יעוץ בדיעבד ותיקון טעויות שנעשו במהלך החקירה.

◻️ חשיבות איכות הייצוג המשפטי בשחרור חשוד ממעצר

מלבד העובדה שמעצר הינו סיטואציה קשה מנשוא לכל אדם, החלטות שופטי המעצרים במקרים אלו נוטה לכף החומרה עקב הקונספציה הראשונית והמוטעית של אשמת החשוד. על כן, קיימת חשיבות מכרעת לסיוע מטעם עורך דין המתמחה במעצרים אשר יפעל במלוא המרץ ובכל אמצעי קיים בחוק לביטול הליך המעצר. במידה ונעצרת, עליך להיוועץ באופן מיידי עם עורך דין מעצרים שילחם עבורך בבית המשפט ויסייע לך להציג את גרסתך בצורה המשכנעת והטובה ביותר מבחינה משפטית על מנת שתקבל את החופש שלך חזרה. להתייעצות בנושא ניתן ליצור עימנו קשר בכל שעה בטלפון 052-6885006 או באמצעות הטופס המקוון באתר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרונות מקצועיים בהתאמה אישית. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצדך. סודיות מלאה מובטחת.

◻️ מאמר זה עודכן לאחרונה ב-28 במאי 2020.