החזקת סם שלא לצריכה עצמית

בשונה מעבירות החזקה או שימוש בסמים לצריכה עצמית, עבירת החזקת סמים שלא לצריכה עצמית הינה כל פעולה המעידה על אופי מסחרי של הפעילות בסמים מסוכנים שהמחוקק קבע שהפגיעה באינטרס הציבורי בהם הוא גדול ומשמעותי הרבה יותר, כגון: ייצוא, ייבוא, מסחר, אספקה, תיווך, הובלה במעבר ועוד.

פקודת הסמים המסוכנים קובעת חזקה לפיה אדם שמחזיק בסם מסוכן בכמות העולה על הסף הקבוע בפקודה הרי שהוא מחזיק בסם לא רק לשם צריכתו העצמית. חשוב לזכור כי פעילות של סחר בסמים תיחשב ככזו גם בהיעדר קבלת תמורה בגין ייצואה, ייבואה, הספקתה והמסחר בה.

פקודת הסמים המסוכנים אינה מבדילה בין “סמים קלים” לבין “סמים קשים” וכן אף לא בין סם לסם, אלא יוצרת הבחנה בין עבירת סחר בסמים לבין עבירת החזקה או שימוש לצריכה עצמית על-פי כמות הסם שנתפסה.

עו”ד אסף דוק מסביר במאמרים הבאים על יסודות עבירת החזקת סם שלא לצריכה עצמית ומרכיביה, העונשים הקבועים בצידה והתייחסות בתי המשפט אליה.