ייצוג חשודים ונאשמים - עמוד 31
-
זכות השתיקה
זכות השתיקה כרוכה ושלובה בחזקת החפות העומדת לכל אדם אשר מתנהל נגדו הליך פלילי ותכליתה הוא להזהיר חשודים כי אין הם חייבים להשיב לשאלות החוקרים. אדם אשר אינו יודע על זכותו לשתוק, לא יוכל לנצלה והיא תאבד את משמעותה. כאשר חוקר משטרה דורש מאדם מענה לחשדות פליליים, הרי שבהיעדר הודעה ברורה כי זכותו לא להשיב, הוא יחוש כי חובתו היא קרא עוד >>
-
הפסקת הליכים פליליים נגד נאשם ברצח אשתו מחמת אי כשירותו לעמוד לדין
בית המשפט המחוזי בבאר שבע הורה היום על הפסקת ההליכים המשפטיים נגד לקוח המשרד, תושב באר שבע, שרצח את אשתו בעיר בחודש פברואר השנה. בית המשפט קיבל את חוות הדעת הפסיכאטריות על הנאשם, שיופנה כעת לאשפוז על-ידי הפסיכיאטר קרא עוד >>
-
על חשיבות ההיוועצות בעורך דין טרם החקירה
אזרחים רבים נוהגים לחשוב כי רק עבריינים או פושעים מקצועיים נלקחים לחקירת משטרה ומבלים שעות ארוכות ומתישות בחדרי חקירות אפלים תוך שהם סופגים השפלות מנטליות ואלימות קשה שכל תכליתה היא לשבור בכל מחיר את רוחם ולהוציא מהם מידע, גם אם שקרי, שיהווה את המסמר האחרון בהליך הפלילי המתנהל נגדם. לצערנו, המציאות מלמדת כי גם אזרחים נורמטיביים, ללא עבר פלילי אשר קרא עוד >>
-
עבירת סחר בסמים – משמעותה והעונש בצידה
רשויות האכיפה, החוק והמשפט בישראל מבדילות בין עבירות של החזקת סם לשימוש אישי ובין עבירות של סחר בסמים. כל פעילות בעלת אופי מסחרי הקשורה לסמים המוגדרים כאסורים לשימוש בחוק הסמים המסוכנים הינה עבירה של סחר בסמים. בין הפעולות הנחשבות לסחר בסמים נמצא גידול סמים, יצוא ויבוא סמים, אספקת סמים, תיווך בעסקאות סמים והובלת סמים. בעוד שבגין עבירות הקשורות בשימוש עצמי קרא עוד >>
-
עבירת סחיטה באיומים
עבירת סחיטה באיומים היא כל איום (בכתב, בעל פה או בהתנהגות) בפגיעה שלא כדין בנסחט (כגון: פגיעה בגוף, בחירות, ברכוש, בפרנסה, בשם טוב, בצענת הפרט ועוד) על מנת ולגרום לו לנקוט פעולה מסוימת או להימנע מנקיטתה. יסודות העבירה מתממשים גם כאשר הסחיטה באיומים לא הביאה לידי התוצאות הרצויות לסוחט. העונש הצפוי לאדם שהורשע בסחיטה באיומים עומד 7-9 שנות מאסר. עו"ד קרא עוד >>
-
עבירות נשק במשפט הפלילי
החוק בישראל אוסר על נשיאת נשק, מכירת נשק או ייצור של נשק. למעשה ניתן לומר כי כל פעולה הקשורה בנשק מכל סוג שהוא ללא קבלת אישור מהגורמים המתאימים מוגדרת בחוק כעבירה פלילית אשר בצידה עונשי מאסר כבדים שנועדו להרתיע מבצעי עבירות מסוג זה טרם ביצוען לשם הגנה על שלום הציבור. עו"ד אסף דוק מסביר אודות יסודות העבירה קרא עוד >>
-
צו איסור פרסום וקיום דיון בדלתיים סגורות
ככלל בית משפט יידון בפומבי. אולם, ייתכנו מצבים בהם בית המשפט רשאי יהיה לדון בדלתיים סגורות אם ראה צורך בכך, כגון: בעניינם של קטינים, עבירות מין ועבירות ביטחון. דיון בדלתיים סגורות הוא הליך אשר במסגרתו לא ניתן לפרסם את פרטי המתדיינים בו, לא ניתן להיות נוכח בעת שמיעתו ואף לא לפרסם את פרוטוקול הדיון. צו איסור פרסום ניתן במצבים בהם קרא עוד >>
-
אי הרשעה לקטין בעבירות תקיפה בנסיבות מחמירות ואיומים
כנגד הקטין הוגש כתב אישום בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות ואיומים, בכך שהכה את המתלונן באמצעות אלת עץ בכל חלקי גופו בחוזקה והפציר בו כי יהרגו באם לא יעשה כדבריו. בית המשפט נמנע מהרשעתו של הנאשם והחליט לנקוט בעניינו בדרכי טיפול בהמשך להמלצת שירות המבחן. העונש שהוטל על הקטין הוא 5 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, 180 שעות של קרא עוד >>
-
אי הרשעה במשפט פלילי
ככלל, אדם שהועמד לדין פלילי ונמצא אשם בעבירות שיוחסו לו - יורשע בדין. יחד עם זאת, לכל כלל ישנו חריג לכלל וקבלת אי הרשעה בסיומו של הליך משפטי מהווה בהחלט חריג לכך. במצבים מיוחדים בלבד, בית המשפט רשאי לקבוע כי למרות שאדם ביצע את המיוחס לו בכתב האישום אין להרשיעו רק לשם מילוי חלל ההרתעה אלא להביא לשיקומו באמצעות החזרתו קרא עוד >>
-
איסור פרסום שם חשוד
החוק אוסר על פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום במשך 48 שעות לחקירתו או עד סיום הדיון הראשון שהתקיים בעניינו לפני שופט (בדרך כלל הכוונה היא לדיון מעצר), לפי המוקדם מביניהם. לעניין זה לא יובאו שבתות ומועדים במניין השעות. מטרתו העיקרית של האיסור היא לאפשר לחשוד למצות את זכותו לפנות לבית המשפט ולבקש את איסור פרסום שמו, קרא עוד >>
-
כתב אישום במשפט פלילי – כל מה שנאשם צריך לדעת
כתב אישום הוא יריית הפתיחה של הליך משפטי פלילי העתיד להתקיים כנגד אדם במדינת ישראל. כתב האישום מוגש לאחר שהושלם ביצוע חקירה ולאחר שהתביעה דנה בתיק הראיות והגיעה למסקנה שיש תשתית ראייתית מספקת להרשעה, וכי יש עניין ציבורי והצדקה משפטית להרשיע את החשוד ולהעמידו לדין. מהו כתב אישום, כיצד הוא מוגש, מה עליכם לעשות עם קבלת הודעה על הגשת כתב קרא עוד >>
-
עדות מוקדמת בהליך פלילי
עדות מוקדמת הינה עדות שבית המשפט מוסמך לגבות לאלתר עוד בטרם החל המשפט. המשמעות של גביית עדות מוקדמת היא לשמר עדות שיש חשש שלא ניתן יהיה לגבות אותה בשלב מאוחר יותר במהלך המשפט או שקיים חשש שאמצעים פסולים יניאו את העד מלמסור עדות אמת במהלך המשפט. את העדות המוקדמת ניתן לגבות במהלך החקירה או לאחר שהוגש כתב אישום נגד קרא עוד >>
-
עבירת איומים במשפט הפלילי
עבירת האיומים הנה עבירה של הטלת אימה על אדם אחר ופגיעה בביטחונו האישי, בין שהחשש לפגיעה בו הינו ריאלי ובין אם לאו. ההפחדה עשויה להתייחס למגוון אינטרסים של הפרט ובהם חייו, חירותו, שלמות גופו, בריאותו, קניינו וכדומה. עו"ד אסף דוק מסביר אודות יסודות עבירת האיומים ומרכיביה, התייחסות בתי המשפט אליה וחשיבות הליווי והייצוג המשפטי בחקירה ובמשפט פלילי שנפתחים קרא עוד >>
-
שימוע פלילי – בקשה להימנע מכתב אישום
הליך שימוע פלילי מתקיים לפני הגשת כתב אישום בעניינו של אדם ותכליתו היא לתת לחשוד ולעורך דינו המבקשים זאת, הזדמנות להציג את טענותיהם בפני רשויות התביעה בטרם יחלו ההליכים הפליליים בבית המשפט. בהתאם לחוק, בעבירות מסוג פשע, שדינן מעל 3 שנות מאסר, על רשויות התביעה להודיע לחשוד על זכותו לשימוע, על מנת שהאחרון יוכל לפנות אליה תוך 30 יום בבקשה קרא עוד >>
-
מהי בדיקת פוליגרף?
עומדים בפני בדיקת פוליגרף? מאמר זה סוקר את מהות בדיקת הפוליגרף הידועה בשמה המפורסם יותר "מכונת אמת", ומתייחס לאופי הבדיקה, מהותה וההתייחסות המשפטית לעניין בדיקת הפוליגרף בהליך הפלילי בישראל. כמו כן, נדגיש כבר עתה כי פרט להליך המעצר, בדיקת הפוליגרף לא מהווה ראיה קבילה במשפט הפלילי, גם לא בהסכמת שני קרא עוד >>
-
עבירות פציעה וגרימת חבלה חמורה
מה בין פציעה לחבלה חמורה? העומד מן הצד יכול להתבלבל בין המינוחים השונים שנראים זהים, אך לא כך הוא הדבר. עבירת פציעה עניינה גרימת פצע שהינו חתך חיצוני בגופו של האדם ואילו עבירת גרימת חבלה חמורה עניינה חבורה שיש בה כדי לסכן את חיי האדם או שיש בה כדי לפגוע באחד מאביריו באופן קשה. השוני בין העבירות קיים גם בענישה: קרא עוד >>