צו איסור פרסום
צו איסור פרסום אוסר לפרסם מידע המצוי בבית המשפט לשם מניעת פגיעה בחקירה או פגיעה בשמו הטוב של אדם. פרסום שמו של אדם בעקבות חקירה פלילית עלול לפגוע אנושות בשמו הטוב ולגרום לו לנזק בלתי הפיך. זכות הציבור לדעת ופומביות החקירות הן בעלות חשיבות רבה ומשמעותית, עם זאת על בית המשפט לאזן בין עוצמת החשד לבין הפגיעה הצפויה בחשוד ובאיזון הזה נשקלים חומרי החקירה, השלב אליו הגיעה החקירה, הצורך בפניה למתלוננים נוספים ועוצמת הנזק הצפוי להיגרם לחשוד. סעיף 70(ה1)(ה) לחוק בתי המשפט קובע את גדרי סמכותו של בית המשפט לאסור את פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או פרט אחר מפרטי החקירה כדלהלן: “בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או פרט אחר מפרטי החקירה, אם ראה כי הדבר עלול לגרום לחשוד נזק חמור ובית המשפט סבר כי יש להעדיף את מניעת הנזק על פני הענין הציבורי שבפרסום; הורה בית המשפט על איסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, יפקע האיסור עם הגשת כתב האישום נגד החשוד, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת”. בנוסף, על פי חוק בתי המשפט חל איסור לפרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום במשך 48 שעות לחקירתו או עד סיום הדיון הראשון שהתקיים בעניינו לפני שופט (בדרך כלל הכוונה היא לדיון מעצר), לפי המוקדם מביניהם. לעניין זה לא יובאו שבתות ומועדים במניין השעות. מטרתו העיקרית של האיסור היא לאפשר לחשוד למצות את זכותו לפנות לבית המשפט ולבקש את איסור פרסום שמו, ובכך לצמצם מצבים בהם שמו של החשוד מתפרסם עוד בטרם הספיק לבקש את איסור הפרסום. עו”ד אסף דוק סוקר במאמרים הבאים אודות אופיו ומהותו של צו איסור הפרסום, התנאים להוצאתו, על מי הוא חל ומה עונשו של אדם המפר אותו.
-
בית המשפט אסר על פעילה חברתית לאיים ולהטריד את לקוחות המשרד בפייסבוק ומחוצה לו
לקוחות המשרד פנו למשרדנו בעקבות הטרדות ואיומים חוזרים ונשנים מצד "פעילה חברתית" שפעלה כחוקרת, שופטת ותליינית מטעם עצמה וטפלה עליהם האשמות שווא חמורות. בנוסף, פרסמה בעמוד הפייסבוק שלה עשרות פוסטים מכפישים ומבזים נגד לקוחות המשרד תוך שהיא קוראת לחבריה להגיע לביתם ולהטריד את מנוחתם. בעקבות כך, משרדנו הגיש נגד אותה אישה צו למניעת הטרדה מאיימת שהתקבל על ידי בית משפט קרא עוד >>
-
צו איסור פרסום – המדריך
צו איסור פרסום אוסר לפרסם מידע המצוי בבית המשפט לשם מניעת פגיעה בחקירה או פגיעה בשמו הטוב של אדם. חוק בתי המשפט קובע את התנאים והנסיבות בהם ניתן לאסור פרסום פרטיו המזהים ושמו של אדם הנמצא בחקירה, או פרטיו של תיק פלילי המצוי בדיון משפטי. בנוסף, החוק מפרט את הנסיבות בהן קיים איסור על פרסום פרטים ללא קשר לעתירות של קרא עוד >>
-
בית המשפט הורה לאסור פרסום שמו של מורה שנחשד בעבירות מין בקטינה
לקוח המשרד, מורה במקצועו, נעצר ונחקר על ידי המשטרה בחשד שביצע עבירות מין בקטינה ברשת. הלקוח הכחיש מכל וכל את החשדות שהוטחו בו, תוך שסיפק גרסה קוהרנטית ואמינה אשר תמכה בטענתו כי הדמות עימה התכתב הציגה עצמה לאורכה ולרוחבה של ההתכתבות כבגירה ולא כקטינה. עוד נטען, כי המארג הראייתי בתיק החקירה הינו רעוע ביותר משום שהאדם העומד מאחורי ההתכתבות עם קרא עוד >>
-
מראית פני הצדק – על עיקרון הפומביות בדיון המשפטי
אחד מעקרונות היסוד במשפט הישראלי הוא שדיוני בית המשפט יתנהלו בצורה פומבית וגלויה, וכן ששמו של הנאשם או החשוד יהיו גלויים. אמנם, קיימים מספר חריגים לכלל זה, שמטרתם בין היתר להגן על העיקרון של כבוד האדם המעוגן בחוק יסוד, ממנו נגזרות זכויות רבות. יחד עם זאת, החשיבות על שמירה על כבוד האדם, לא פעם מתנגשת עם חשיבות פומביות הדיון. כיצד קרא עוד >>
-
משרדנו עצר כתבת תחקיר שקרית ומגמתית כנגד איש תקשורת מוכר
כנגד לקוח המשרד, איש תקשורת מוכר, עמדה להתפרסם כתבת תחקיר שקרית ומגמתית ב"ידיעות אחרונות" ואתר Ynet, אשר ייחסה לו ניצול מיני של עשרות צעירות. לאחר התערבות משרדנו הורה בית המשפט המחוזי בתל אביב על איסור פרסום שמו של הלקוח ו/או כל פרט היכול להוביל קרא עוד >>
-
צו איסור פרסום וקיום דיון בדלתיים סגורות
ככלל בית משפט יידון בפומבי. אולם, ייתכנו מצבים בהם בית המשפט רשאי יהיה לדון בדלתיים סגורות אם ראה צורך בכך, כגון: בעניינם של קטינים, עבירות מין ועבירות ביטחון. דיון בדלתיים סגורות הוא הליך אשר במסגרתו לא ניתן לפרסם את פרטי המתדיינים בו, לא ניתן להיות נוכח בעת שמיעתו ואף לא לפרסם את פרוטוקול הדיון. צו איסור פרסום ניתן במצבים בהם קרא עוד >>
-
איסור פרסום שם חשוד
החוק אוסר על פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום במשך 48 שעות לחקירתו או עד סיום הדיון הראשון שהתקיים בעניינו לפני שופט (בדרך כלל הכוונה היא לדיון מעצר), לפי המוקדם מביניהם. לעניין זה לא יובאו שבתות ומועדים במניין השעות. מטרתו העיקרית של האיסור היא לאפשר לחשוד למצות את זכותו לפנות לבית המשפט ולבקש את איסור פרסום שמו, קרא עוד >>