שינוי עילת סגירה של תיק פלילי

שינוי עילת סגירה של תיק חקירה לחוסר אשמה

אם נפתח נגדכם תיק על עבירה שלא ביצעתם או שביצעתם, אולם החקירה לא הובילה לדיון משפטי והתיק נסגר, אתם עלולים לטעות ולחשוב שאין לכם רישום כלל, בייחוד אם אתם יודעים שאתם חפים מפשע. ברם, המציאות מעט שונה, שכן רק במידה ותיקכם נסגר מחוסר אשמה, יעלם התיק כלא היה והוא ימחק גם מן הרישום המשטרתי. כל עוד התיק נסגר מכל סיבה אחרת, למרות שלא הבשיל לכדי דיון משפטי, ואף על פי שאינכם אשמים, יישאר לכם רישום משטרתי.

כאשר חקירה במשטרה מגיעה לסיומה מבלי שהוגש נגד החשוד כתב אישום בגין העבירה עליה נחקר, התיק הפלילי ייסגר לאחר שתישלח אליו הודעה בדבר החלטה שלא להעמידו לדין בנימוק אחת מתוך חמש עילות הסגירה הבאות:

◻️  העדר ראיות מספיקות (“חוסר ראיות”) – במצבים בהם לא היה למשטרה מספיק ראיות שבכוחן להרשיע אדם בעבירה שיוחסה לו.

◻️  מכלול נסיבות העניין אינו מצדיק העמדה לדין (“חוסר עניין לציבור”) – במצבים בהם כאשר המשטרה מגיעה לקביעה ערכית כי אין תועלת ציבורית בהעמדה לדין. ככלל, מדובר במצבים בהם אכן קיימות ראיות המצביעות כי החשוד ביצע את העבירות המיוחסות לו, אולם האינטרס הציבורי שבאי העמדה לדין גובר בנסיבות העניין. במסגרת עילה זו מובאים שיקולים רבים כגון: חומרת העבירה והנזק החברתי הנגרם ממנה, החשוד ונסיבותיו (גילו, מצב בריאותו, עברו הפלילי ואפשרות שיקומו), עמדתו של קורבן העבירה והאינטרסים של המדינה (אינטרסים מדיניים, חברתיים וביטחוניים).

◻️  מכלול נסיבות העניין אינו מצדיק המשך חקירה – במצבים בהם החומר הראייתי שנאסף אינו מצדיק ניהול חקירה פלילית לאור מכלול נסיבות האירוע.

◻️  סגירת תיק בהסדר מותנה – רשויות התביעה מוסמכות לסגור תיקים פליליים נגד חשודים שנמצאו נגדם מספיק ראיות המאפשרות את העמדתם לדין בעילה של “סגירה בהסדר”, בתמורה להודאה בעבירה מצדם והתחייבות לשלם פיצוי או להימנע מביצוע עבירות נוספות בעתיד. במאמר הבא מסביר עו”ד דוק על הליך סגירת תיק בהסדר מותנה.

◻️  העדר אשמה פלילית (“חוסר אשמה”) – במקרים בהם אין כל ראיה הקושרת את החשוד לביצועה של עבירה, באופן שלא ניתן לייחס לו כל אשמה. תיק שנסגר בשל היעדר אשמה יימחק מרישומי המשטרה.

מתוך חמש העילות האלו, רק סגירת תיק מעילת חוסר אשמה תביא למחיקת התיק מהרישום הפלילי ומן הרישום המשטרתי. זאת אומרת, שגם כאשר אדם נחקר במשטרה והתיק נגדו נסגר בעילה של “חוסר ראיות” או “חוסר עניין לציבור”, הוא עדיין מחזיק ברישום משטרתי אשר משאיר ספק באשר לחפותו. בשונה מכך, רק תיק משטרתי שנסגר בעילה של “חוסר אשמה פלילית” נמחק לגמרי ממחשבי המשטרה ולא מותיר כל רישום לחובתו. סגירת תיק החקירה מכל עילה אחרת תותיר רישום משטרתי, אשר לגופים שונים תהיה גישה אליו, ולכך יכולה להיות השפעה שלילית על חייו של החשוד, כמו פגיעה במוניטין שלו ובשמו הטוב, וחסימת האפשרות שלו להתקבל למשרות שונות ולהתקדם בקריירה המקצועית. קיומו של רישום משטרתי כלפי אדם יכול למנוע ממנו להתקבל למשרות ציבוריות שונות, או לתפקידים ביטחוניים שונים.

מרבית עילות הסגירה, מלבד עילת “היעדר אשמה פלילית” כאמור, מותירות אחריהן רישום משטרתי כך שגופים ומוסדות שונים חשופים למידע המשטרתי בדבר החשדות עליהן נחקר אדם במשטרה, וכן את הסיבה שבגינה הוחלט לסגור את התיק ולא להגיש נגדו כתב אישום פלילי. זאת הסיבה שרישום משטרתי העומד נגד אדם יכול למנוע ולעכב התקדמות בקריירה וקבלה למגוון משרות. גורמים שונים מקבלים גישה לרישומי המשטרה ולכן כל תיק העומד כנגד אזרח ברישום המשטרתי הוא בעל פוטנציאל להכתים את שמו ולהטיל דופי באופיו ובאמינותו. מכאן נולד הצורך להגיש בקשה לשינוי עילת הסגירה של התיק לחוסר אשמה במטרה להביא למחיקתו מהרישום המשטרתי.

יודגש, כי לא מדובר בגזירה משמיים שאין ממנה מוצא ובפני מי שרוצה לנקות את שמו עומדות מספר דרכים בהן יוכל לפעול למחיקת הרישום המשטרתי. מפאת חשיבות העניין ובשל ההשלכות הכבירות של הרישום המשטרתי על מסלול חייו התקין של האדם המחזיק בו, עו”ד אסף דוק סוקר במאמר הבא אודות האפשרויות השונות היכולות להביא למחיקת הרישום המשטרתי.

כיצד משנים עילת סגירה מחוסר ראיות לחוסר אשמה? או מחוסר עניין לציבור לחוסר אשמה?

כאמור, כאשר בתום שלב החקירה תחת אזהרה עובר התיק לקצין החקירות בתחנה או לגוף התביעה על מנת לבחון אפשרות להעמיד את החשוד לדין פלילי ולהגיש נגדו כתב אישום. כאשר מחליטה המשטרה או התביעה לסגור את התיק מבלי להגיש כתב אישום נגד החשוד ולהביאו בפני בית משפט פלילי, נסגר התיק. בכל מקרה בו עילת סגירת התיק אינה חוסר אשמה, נותר לחובתו רישום משטרתי.

הזכות לבקש את שינוי עילת הסגירה קבועה בסעיף 62(ב) לחוק סדר הדין הפלילי: “על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד הודעה בכתב שבה תצוין עילת סגירת התיק והחשוד יהיה רשאי לפנות לתבוע שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה…”

מצבים בהם ניתן יהיה להביא לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה יהיו כאשר אין כל ראיות כנגד החשוד או שקיימות ראיות נגד החשוד, אך בעוצמה חלשה או שישנן ראיות סותרות חזקות שיש בהן כדי לשפוך אור אחר על תיק החקירה. כמו כן, ישנם מצבים בהם תתקבל הבקשה לשינוי עילת הסגירה על מנת ולא לפגוע בעתידו האישי והמקצועי של האדם המחזיק ברישום הפלילי.

בקשת שינוי עילת סגירה נשענת ברובה על נימוקים משפטיים על בסיס ניתוח חומר הראיות שנצבר במהלך חקירת המשטרה, הוראות החוק והפסיקה, הנחיות היועץ המשפטי לממשלה והנחיות פרקליט המדינה, לצד פירוט אודות נסיבותיו האישיות של החשוד.

כתיבת הבקשה מצריכה מיומנות רבה והיכרות מוחלטת עם הראיות, הוראות החוק וסדרי הדין הפליליים. בנוסף, כל מה שתכתוב או תגיד עשוי לשמש נגדך במידה ויוחלט על פתיחת תיק החקירה מחדש. משכך, מומלץ שלא לפעול עצמאית אלא לפנות לעורך דין פלילי מנוסה שישמור על זכויותיך, יבקש את מלוא חומר החקירה שנאסף בתיק המשטרה, יטען את הטענות המשפטיות הנכונות וימנע מלטעון טענות שעשויות לפגוע בסיכויי ההצלחה או להוביל לפתיחת התיק מחדש נגדך.

תוך כמה זמן ניתן לבקש את שינוי עילת הסגירה?

ככלל, אין הגבלת זמן להגשת בקשה לשינוי עילת סגירה. יש להבחין בין בקשת חשוד לשינוי עילת הסגירה בתיק בו הוא נחקר לבין ערר של מתלונן על עצם גניזת התיק ואי העמדת החשוד לדין. בעוד שלמתלונן יש 30 ימים להגיש ערר על גניזת התיק, לחשוד אין הגבלה של זמן והוא רשאי להגיש בקשה לשינוי עילת הסגירה גם בחלוף זמן רב מיום גניזתו.

באילו מקרים ייסגר תיק פלילי מחוסר אשמה?

בינואר 2018 התפרסמה הנחיה חדשה של פרקליט המדינה, הנוגעת לעילות של סגירת תיקים פליליים במשטרה ובפרקליטות. ההנחיה החדשה קובעת כי “אם קיים סיכוי נמוך שהחשוד ביצע את העבירה, עילת הסגירה של התיק הפלילי תהא “היעדר אשמה” ולא “היעדר ראיות מספיקות” (ראו הנחיית פרקליט המדינה מספר 1.3 בדבר מדיניות סגירת תיק פלילי מחוסר אשמה).

המבחן המרכזי בעניין זה הינו היעדר של “ספק סביר” בדבר חפותו של החשוד. מבחן זה נותן מענה על מצב בו קיים שביב של ראיה, אולם בהתחשב במהות הראיה, משקלה, ובנסיבות המקרה באופן כללי – לא יהא זה ראוי להשאיר כתם בדמות רישום משטרתי.

בעניין זה, יפים הם דבריו של כבוד השופט (בדימוס) יצחק זמיר בבג”ץ 4539/92 יעקב קבלרו נ’ היועץ המשפטי לממשלה:

“אכן, אפשר בהחלט לתאר מקרים שיש בהם שמץ של ראיה, ועם זאת, בהתחשב במהות הראיה, במשקל הראיה ובכל נסיבות המקרה, אין זה ראוי שהמשטרה או הפרקליטות יסתמכו על שמץ זה כדי להשאיר על כנו כתם של חשד באדם. חשד כזה, כשהוא נרשם בתיק החקירה, שחור על גבי לבן, ראוי לו שיהיה נתמך בראיה שיש בה ממש, גם אם אין היא מספיקה כדי להגיש כתב-אישום. ראיה כזאת צריכה לעמוד במבחן הראיה המינהלית: צריך שתהיה זו ראיה שאדם סביר היה סומך עליה כדי לומר שהחשד עדיין קיים ועומד”.

לא זו בלבד, בית המשפט הנכבד קובע בעניין בג”ץ 6213/14 יעקב ארגמן נ’ משטרת ישראל כי יש ליתן פרשנות מקלה למבחן היעדר הספק הסביר, ובמקום בו לא נמצאו די ראיות להגשת כתב אישום בעניינו של פלוני – יש לפרש את הדברים פרשנות שתעלה בקנה אחד עם חזקת החפות, והיא מחייבת שתיק החקירה ייסגר בעילת של היעדר אשמה.

הרציונל שעומד מאחורי מבחן זה, הוא ששמו הטוב של אדם הוא נכס יקר לו, וחשד לביצוע מעשה פלילי מטיל רבב באדם. רוצה לומר: הפגיעה העתידית שיש בהותרת עילת הסגירה על כנה, איננה מידתית ביחס לעוצמתם, טיבם וסוגם של החשדות שבהם הוחשד.

ניתן להבין אדם שבוער בו הצורך למחוק כל זכר לחשדות נגדו כאשר הוא יודע שאיננו אשם כלל ועיקר, למרות שביב ראיה שעלולה להראות אחרת. ויודגש: משמעותה של עילת הסגירה “היעדר אשמה” אינה כי החשוד בהכרח לא ביצע את העבירה, אלא הסיכוי שביצע אותה הינו נמוך מאוד.

סעיף 16(2) להנחיה מתווה את הדרך לבחינת התשתית הראייתית “בתיקים בהם אין ראיות למעט תלונתו של המתלונן – כשהנילון מכחיש אותה – היינו כשיש גרסה מול גרסה בלבד – וכשיש ספק ממשי לגבי מהימנות גרסת המתלונן, כגון עקב אינדיקציה אובייקטיבית לאי מהימנות הגרסה או חלקה”.

בתוך כך, יבחנו מידת מהימנותן של העדויות המרכזיות המבססות את החשד נגד החשוד, אל מול מידת מהימנות גרסת החשוד, וקיומן או היעדרן של ראיות נוספות (על הראיה המרכזית) המבססות חשד נגד החשוד בביצוע העבירה (סעיף 17 (א) – (ב) להנחיה).

מבחן הראייה המנהלית מחייב את הרשות להסתמך על מידע אמין בבואה לקבל החלטה המושתת על אדני המידע שהתקבל. החלטה מנהלית צריכה להיות מבוססת על תשתית של עובדות. אין יורדים לחייו של אדם ואין מקפחים אותו על יסוד שמועות פורחות בלבד או על סמך ראיות הניתנות לסתירה ובמקרה זה על יסוד תלונה המכילה טענות שקריות נגועות באינטרס ובמניעים שאינם טהורים.

לעילת סגירת התיק ישנה חשיבות רבה מנקודת מבטו של החשוד שכן הותרת סגירת התיק בעילה של “חוסר ראיות”, מעידה בפני עצמה כי אין החשוד נוקה כליל מהחשד שעמד נגדו, ויכולות להיות לכך השלכות משמעותיות והרות גורל.

יפים לענייננו דברי בית המשפט בבג”ץ 4539/92 יעקב קבלרו נ’ היועץ המשפטי לממשלה:

“… שמו הטוב של אדם הוא נכס יקר. חשד פלילי שהועלה נגד אדם הוא כתם שהוטל בשם הטוב… אפשר להבין ללבו של אדם, המשוכנע שהוא חף מפשע, כאשר הוא דורש כי חשד שהועלה נגדו יימחק לחלוטין, ובתיק שנפתח נגדו יירשם כי התיק נסגר כיוון שהתברר כי אין הוא אשם”.

משמעות הדברים היא, שגם בתיקים בהם קיימות ראיות נגד החשוד, אך בעוצמה חלשה, ניתן לסגור תיק חקירה בחוסר אשמה פלילית ולמחוק אותו מן המרשם המשטרתי.

דוגמאות לתיקים בהם משרדנו הביא לשינוי עילת הסגירה

דוגמה לתשובת הפרקליטות בדבר החלטתם לשנות את עילת הסגירה בתיק פלילי:

דוגמה לתשובת התביעה המשטרתית בדבר החלטתם לשנות את עילת הסגירה בתיק פלילי:

דוגמה להודעת המשטרה בדבר שינוי עילת סגירה לחוסר אשמה בתיק תקיפה חבלנית שנוהל נגד לקוח המשרד:

לדוגמאות נוספות בהן הוביל משרדנו לשינוי עילת הסגירה בתיקים פליליים לחצו כאן.

תנאים לקבלת בקשה לשינוי עילת סגירה

כאמור, רק תיק שנסגר מעילת חוסר אשמה יימחק מן הרישום המשטרתי, ולכן מן הסתם בקשה מטעם חשוד לשינוי עילת סגירת תיק מכוונת לשנות את עילת הסגירה לחוסר אשמה. בעבר ניתן היה לסגור תיק מחוסר אשמה רק כאשר היה ברור לתובע מעל לכל ספק כי החשוד אינו אשם במיוחס לו. לאחרונה, מתוך רצון לאפשר לחשודים שקיים סיכוי סביר שאינם אשמים בעבירות המיוחסות להם להמשיך בחייהם ללא הכתם של רישום פלילי, הורה בית המשפט העליון לרשות התובעת לרכך מעט את גישתה. בהתאם לכך, פרקליט המדינה הנחה את רשויות התביעה לסגור תיק מחוסר אשמה לא רק במקרים בהם ברור בוודאות כי החשוד לא ביצע את המעשים המיוחסים לו, אלא גם במקרים בהם התובע משתכנע כי הסיכוי שהחשוד ביצע את העבירה המיוחסת לו הוא נמוך מאוד. הרציונל מאחורי הוראה זו הוא הזכות לחפות של כל אדם באשר הוא. לא תמיד ניתן להוכיח מעל לכל ספק כי אדם לא ביצע עבירה המיוחסת לו, גם אם אכן לא ביצע את העבירה, ואם מערכת המשפט אינה מתחשבת בכך היא עלולה להכשיל אנשים ישרי דרך על לא עוול בכפם.

הזכות לחפות ולשם טוב

ידוע לכולם כי אדם נחשב חף מפשע כל עוד לא הוכח אחרת, אך במקרה בו נסגר תיק חקירה לא מחוסר אשמה, אדם מוצא את שמו הטוב מוכתם, למרות שלא הוכח כי ביצע עבירה כלשהי. על מנת לאפשר מזעור של העוול, יכול חשוד שתיקו נסגר לא מחוסר אשמה לפנות לתביעה או למשטרה בבקשה לשינוי עילת סגירת התיק לחוסר אשמה. חשוב לפנות לעורך דין מומחה בתחום, בכדי לוודא שימוצו כל האפשרויות של החשוד לניקוי שמו ולמחיקת הרישום המשטרתי נגדו.

חשיבות איכות הייצוג של עורך דין פלילי מומחה לצורך הגשת בקשה לשינוי עילת סגירה

קיומו של רישום משטרתי כנגד אדם עלול לפגוע במהלך חייו במספר דרכים, שהעיקריות בהן הן קידום מקצועי ואישי והתייחסות רשויות השלטון אליו, בין היתר במקרים של חשדות עתידיים. בכדי לאפשר לכל אזרח יחס הוגן והזדמנויות שוות, קיים מנגנון שינוי עילת הסגירה המאפשר לאדם שיש לחובתו רישום משטרתי לפעול להסרתו.

על מנת ולהבטיח את סיכויי הבקשה לשינוי עילת הסגירה יש לפנות לעו”ד פלילי מנוסה בתחום שיעיין בחומר הראיות, ינתח את התיק וידלה נימוקים משפטיים שיביאו לשינוי עילת הסגירה של התיק מחוסר אשמה לצורך מחיקתו ממחשבי המשטרה ושמירה על שמו הטוב של לקוחו.

משרדנו מורכב מאנשי מעשה המאופיינים בחריצות ובחשיבה פורצת דרך בתחומי המשפט הפלילי על כל רבדיו. עורכי הדין במשרד צברו ניסיון מעשי רב בטיפול בבקשות לשינוי עילת סגירה של תיקי חקירה קלים ומורכבים כאחד.

צוות עורכי הדין שלנו, ביניהם גם יוצאי הפרקליטויות השונות ורשויות האכיפה, פועל במקצועיות ומסירות על מנת ולהגן על זכויותייך. המשרד מונה צוות אנשים מוכשר וייחודי המתורגל בחשיבה “מחוץ לקופסה” למציאת פתרונות מקוריים ופועל תמיד למען לקוחותיו ללא מורא ובנאמנות, תוך לחימה עיקשת, רציפה ובלתי מתפשרת במנגנונים השונים עד לכיבוש היעד לשביעות רצון המטופל. במידה ויש לחובתכם רישום משטרתי שאתם מעוניינים להביא למחיקתו אתם מוזמנים לפנות להתייעצות עימנו בטלפון 052-6885006 או השאירו פרטים ונשמח לסייע ולהציע לכם מענה ופתרונות מקצועיים בהתאמה אישית. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצדכם. סודיות מלאה מובטחת.

◻️ מאמר זה עודכן לאחרונה ב-18 באפריל 2024.