אי הרשעה וקבלה לעבודה

אביאור שלום,

מי שמשפטו מסתיים באי הרשעה – הדבר יירשם רק ברישום "פנימי" של המשטרה ורק הגופים הבאים, ע"פ התוספת הראשונה לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, יוכלו לעיין בו לצורך מילוי תפקידיהם:

(א)  נשיא המדינה, ראש הממשלה או שר אחר שהחליטה עליו הממשלה לפי סעיף 12 לחוק יסוד: נשיא המדינה, או מי שהם הסמיכו לכך, לענין סמכות הנשיא לפי סעיף 11(ב) לאותו חוק וסעיף 18 לחוק זה;
 
(ב)  יושב ראש הכנסת – לענין בחירת נשיא המדינה, וועדת הכנסת – לענין מינוי מבקר המדינה;
 
(ג)   הממשלה – לענין מינוי בעלי תפקידים שמינוים מוטל עליה ולענין סעיף 8 לחוק בנק ישראל, תשי"ד-1954;
 
(ד)  ועדת מינויים לפי חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, חוק הדיינים, תשט"ו-1955, חוק הקאדים, תשכ"א-1961, חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, תשכ"ג-1963, חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, וכן ועדה למינוי שופטים צבאיים שיכהנו בבתי משפט צבאיים באזור ומנהל בתי המשפט, ולגבי בית דין צבאי ובית משפט צבאי – גם מזכיר הוועדות;
 
(ד1) שר המשפטים, שר התעשייה המסחר והתעסוקה, הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור כמשמעותה בסעיף 16א לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, ומנהל בתי המשפט לעניין סעיפים 10, 11 ו-15 לחוק האמור;
 
(ד2) הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (להלן – מלמ"ב) – לעניין ביצוע תפקידיו על פי דין;
 
(ד3) המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – לעניין ביצוע תפקידיו;
 
(ה)  שר, מנהל כללי או יועץ משפטי של משרד ממשלתי – לעניין מינוי לתפקיד שלא בדרך של מכרז שנעשה בידי שר או בידי הממשלה או מינוי הטעון את אישורה של הממשלה, למעט מינויים הנבדקים על ידי הוועדה לבדיקת מינויים; לעניין פרט זה, מידע לפי סעיף 11 יימסר רק בנוגע לתיקים שהוגש בהם כתב אישום;
 
(י) בית משפט או בית דין באחת מאלה:
(1) הגילוי הוא מהותי לנושא הדיון;
(2) הגילוי נדרש לבירור מהימנותו של עד ובעל דין ביקש את הגילוי;
 
(יא) היועץ המשפטי לממשלה ובא כוחו, מי שהיועץ המשפטי לממשלה אצל לו את סמכותו לעכב הליכים פליליים ותובע כאמור בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982;
 
(יב) פרקליט צבאי, תובע צבאי;
 
(יד) נאשם וסניגורו וכן עצור או בא כוחו – לענין מידע על הנאשם או העצור לצורך הליך שהוא מנהל;
 
(טו) צוות מקצועי וועדת שחרורים לפי סעיפים 11, 32 ו-33 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001, מי שהוסמך על ידי שר הבריאות להגיש חוות דעת לפי סעיף 12(א) לחוק האמור, וכן ועדת שחרורים לפי סעיף 35 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971;
 
(טז) הגורם המוסמך להקל בעונש לפי סעיף 442, ועדה לעיון בעונש לפי סעיף 509 והועדה לאישור סניגורים לפי סעיף 317 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955;
 
(יז)  ועדה לעיון בעבר הפלילי של חייל בראשות קצין חינוך ראשי והועדה המייעצת להתרת התחייבות של חייל בשירות קבע;
 
(יח) קצין מבחן;
 
(יט) פוקד כמשמעותו בחוק שירות בטחון, תשי"ט-1959 [נוסח משולב], או מי שהוא הסמיך לכך כפי שייקבע בפקודות הצבא;
 
(כא) פסיכיאטר מחוזי וועדה פסיכיאטרית כאמור בחוק לטיפול בחולי נפש, תשט"ו-1955, ופסיכיאטר שנתבקש מאת בית המשפט, מאת תובע או מאת סניגור לבדוק אדם שהואשם בפלילים;
 
(כב) חוקר מדעי – בסוגי מחקר במקרים ובתנאים שנקבעו בתקנות באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
 
(כד) הממונה על המעונות לפי חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971, לענין קטינים שבפיקוחו;
 
(כה) נציב בתי הסוהר או מי שהוא הסמיך לכך – לגבי עצירים או אסירים, לענין החזקתם במשמורת חוקית;
 
(כה) נציב בתי הסוהר או מי שהוא הסמיך לכך – לגבי עצירים או אסירים, לענין החזקתם במשמורת חוקית;
 
(ל)  מנהל הרשות להגנה על עדים, כמשמעותו בחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008, עובד בכיר באותה רשות שהוא הסמיכו לכך, עובד מבצעי של הרשות אשר המידע דרוש לו במסגרת תכנית ההגנה, כמשמעותה בחוק האמור, או גורם מוסמך במדינה אחרת אשר מנהל הרשות החליט כי העברת מידע אליו דרושה במסגרת תכנית ההגנה;

האם ישנה חובה מצידך לגלות אודות אי ההרשעה לרשות שדות התעופה?

רשות שדות התעופה לא מנויה בתוספת הראשונה ולכן אינך חייב לגלות אודות אי ההרשעה שהתיישנה למי שאינו רשאי להביאה בחשבון. שאלה בדבר עברך הפלילי תיחשב כאילו אינה מתייחסת להרשעה שהתיישנה ואתה לא תישא באחריות פלילית או אחרת מחמת שלא גילית אותה למי שאינו רשאי עוד להביאה בחשבון.

באשר לשאלתך בעניין התייחסות רשות שדות התעופה לעבירה בה הורשעת:

גם אם נניח רשות שדות התעופה יקבלו את המידע אודות אי ההרשעה שהתיישנה אך טרם נמחקה, על-פי סעיף 19(א) אותו גוף שרשאי יהיה לקבל לידיו את המידע אודות אי ההרשעה לא יוכל להביא בחשבון בין שיקוליו בקבלת מועמד לעבודה את עברו הפלילי של המועמד אם זה התיישן זה מכבר. משכך, משפטית, אין ברישום האי הרשעה כדי להוות מכשול בקבלתך לעבודה ברשות שדות התעופה.

כמו כן, כפי שציינת, לאחר 5 שנים מיום גזר הדין המידע הזה יימחק, במובן זה שהוא לא יועבר לגורמים שאינם מורשים לצפות בו.

בהצלחה בקבלה לעבודה!

בכבוד רב,
עו"ד אסף דוק
052-6885006

ראשית, תודה על התגובה המהירה, עו"ד דוק.שנית, כדי לעשות קצת סדר בדברים – אם רשות שדות התעופה אינה מנויה בהיתר של הגופים שכן יכולים לגשת למידע, מהו אותו טופס ‘ויתור סודיות’ שעליו התבקשתי לחתום, ואיזה מידע הם יוכלו להוציא ולראות עליי בפועל בעקבות חתימתי?

סביר להניח כי רשות שדות התעופה לא תקבל לידה את המידע אודות אי ההרשעה שהתיישנה לאור כך שאינה מנויה בתוספת הראשונה לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים בהתאם לסעיף 13 לחוק. משכך, המעסיק דרש ממך לחתום על הצהרה בדבר היעדר רישום פלילי. כך או כך, זה לא משנה את מצבך משום שהעבירה התיישנה ועל-פי חוק אתה לא תישא באחריות פלילית או אחרת מחמת שלא גילית אודותיה למי שאינו רשאי להביאה בחשבון במסגרת שיקוליו.

במידה ותרצה לברר את הנושא בשנית מול משטרת ישראל עליך לפנות לחוליית העברת מידע והנפקת תעודות יושר בטלפונים 02-5429861 / 02-5429798 (מענה טלפוני יינתן בשעות 13:00-15:00).

בהצלחה,
עו"ד אסף דוק

עשית לי קצת סדר בראש, רב תודות לך, אך שאלה קטנה נוספת-

‘למה אתה מתכוון בזה שאתה אומר שה’עבירה התיישנה?
המשפט הסתיים לפני כ4 שנים ולפי הבנתי נשארה לי כשנה עד להתיישנותה ומחיקתה.
או שמא אני מפספס משהו. 

תקופת ההתיישנות של הרישום בגין צו השירות לתועלת הציבור שניתן לך ללא הרשעה מתחילה מיום מתן גזר הדין. תקופת המחיקה של הרישום האמור הינה לאחר 5 שנים מיום מתן גזר הדין. כלומר – אתה מצוי כעת בתקופת ההתיישנות ונותרה לך רק עוד שנה עד לתקופת המחיקה.