עבירות פגיעה בפרטיות – סוגים ועונשים

הזכות לפרטיות וחשיבותה לרווחתו של האזרח

זכותו של אדם לפרטיות היא אחת מזכויות היסוד הבסיסיות ביותר. פלישה למרחב האישי של אדם וחשיפת פרטים אינטימיים לגביו מהווה איום, ויוצרת תחושה של פגיעות וחוסר אונים. כל אדם זכאי לחיות בתחושת ביטחון בסיסית ובתחושת רווחה, ועל החוק בכל מדינה מתוקנת להגן על זכות בסיסית זו.

כאשר אדם חרד לפרטיותו, ו/או חש שמעשיו נצפים, מתועדים ועלולים להיחשף לעיני כל, נפגעת תחושת החירות והביטחון האישי שלו באורח קשה.

עבירות פגיעה בפרטיות יכולות לגרום לנפגעים נזקים קשים, החל מנזק עסקי, עבור דרך פגיעה בשמם הטוב ובפרנסתם, וכלה בנזק נפשי עמוק במקרים של הפצת סרטונים בעלי תוכן מיני או סרטונים המתעדים מעשי התעללות והשפלה כלפי הנפגע.

במציאות בה ניתן בהינף מקש להפיץ ברבים במהירות עצומה מידע מביש הפוגע בפרטיותו ובצנעת הפרט של אדם, מערכת החוק, המשפט והאכיפה מחויבת למצוא פתרונות הולמים, ולתת מענה לסוגיית הפרת הפרטיות.

מהי פגיעה בפרטיות?

פגיעה בפרטיותו של אדם יכולה להתבטא בצורות שונות, תוך חשיפת פרטים מגוונים הקשורים לתחומי עיסוקו, להרגליו, לנטיותיו המיניות, לעסקיו ועוד. כדי שניתן יהיה לפסוק בנושא, נדרש המחוקק ראשית להגדיר אלו מקרים ייחשבו כפגיעה בפרטיותו של אדם, ומתוכם, אילו מקרים ייחשבו לעבירה פלילית. חוק הגנת הפרט מגדיר מספר רחב של עבירות פגיעה בזכות לפרטיות. סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות מפרט אותן. לשון החוק:

פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:

(1)   בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;

(2)   האזנה האסורה על פי חוק;

(3)   צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;

(4)   פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;

 (4א) פרסום תצלומו של נפגע ברבים שצולם בזמן הפגיעה או סמוך לאחריה באופן שניתן לזהותו ובנסיבות שבהן עלול הפרסום להביאו במבוכה, למעט פרסום תצלום בלא השהיות בין רגע הצילום לרגע השידור בפועל שאינו חורג מהסביר באותן נסיבות; לעניין זה, “נפגע” – מי שסבל מפגיעה גופנית או נפשית עקב אירוע פתאומי ושפגיעתו ניכרת לעין;

 (5) העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו; לענין זה, “כתב” – לרבות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס”א-2001;

(6) שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח;

(7) הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניניו הפרטיים של אדם;

(8) הפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע;

(9)   שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה;

(10)  פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד (7) או (9);

(11)  פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד“.

כפי שניתן לראות, מדובר במגוון עבירות ומעשים הנכללים תחת הכותרת “פגיעה בזכות הפרט”, חלקם קשורים לפרסום פוגעני, חלקם להקלטה או צילום אדם ללא ידיעתו ו/או רשותו, וחלקם להפרת הסכמי סודיות.

עבירות פגיעה בזכות הפרט הקשורות להאזנות סתר יטופלו על פי רוב במסגרת חוק האזנות סתר, שנוסח בעקבות ריבוי מקרי האזנות סתר למטרות שונות. עבירות הנוגעות להפרת הסכמי סודיות מטופלות על פי רוב כעבירה נפרדת, המוגדרת בסעיף 16 לחוק הגנת הפרטיות, וכאשר מדובר בעבירות הפרת סודיות במסגרת עבודתו של העבריין, ייתכן שהדיון והענישה יהיו משמעתיים ולא פליליים, תלוי בנסיבות.

בילוש והאזנה

בימינו, הודות לקדמה הטכנולוגית, קל מאוד להתקין מצלמות נסתרות ואמצעי האזנה ומעקב, שיתעדו את פעולותיו של אדם. הקלות בה ניתן לבצע מעשים אלו מהווה איום חמור על זכות הפרטיות של כל אחד מאיתנו, ועל תחושת המוגנות של המרחב הפרטי והאישי של כל אדם. חוק הגנת הפרטיות מגדיר פעולות של בילוש, מעקב, האזנה וצילום של אדם מבלי לקבל את אישורו או ללא ידיעתו, כעבירות של פגיעה בזכות הפרט. כאמור, עבירות פגיעה בזכות הפרט שעניינן האזנות סתר מטופלות במסגרת חוק האזנות סתר.

פרסום הפוגע בזכות הפרטיות של אדם

זמינות המידע וקצב הפצתו כיום גבוהים ומהירים מאי פעם, והפגיעה שפרסום פוגעני יכולה לגרום היא קשה ומהירה. חוק הגנת הפרטיות מגדיר באילו מקרים פרסום מידע על אדם ייחשב לעבירה:

◻️ פרסום צילום שעלול לבזות או להשפיל אדם, וכן פרסום תצלומו של נפגע כך שניתן לזהותו ובדרך שעלולה להביכו. חשוב לציין כי כאשר מדובר בפרסום תמונתו של נפגע בדרך שפוגעת בזכויות הפרט שלו, באם נעשה הפרסום תוך כדי סיקור חי ומיידי של אירוע, ובאופן שאינו חורג מגבולות הסביר, לא ייחשב הפרסום לעבירה.

◻️ פרסום מידע הקשור לצנעת הפרט של אדם.

◻️ העתקת טקסט אותו כתב אדם, ופרסומו ללא קבלת רשותו של הכותב לכך. חשוב להבהיר: אם הטקסט המפורסם הוא בעל ערך היסטורי, או שהוא בן למעלה מחמש עשרה שנה, לא ייחשב הפרסום לעבירה. חשוב לדעת – גם פרסום של דואר אלקטרוני יכול להיחשב כעבירה על חוק הגנת הפרטיות.

◻️ שימוש בשמו, תמונתו קולו או כינויו של אדם למטרות רווח.

◻️ פרסום מידע שהושג באמצעות פגיעה בחוק הגנת הפרטיות .

הפרת סודיות

לעבירת פגיעה בפרטיות תחת סעיף הפרת סודיות יש ביטויים רבים והדרכים בהן מתבצעת עבירת הפרת סודיות גם הן רבות ומגוונות. בהתאם לכך, החוק מפרט את מגוון הפעולות הנחשבות לעבירת הפרת סודיות.

באופן כללי ולשם הפשטה, ניתן לחלק את עבירות הפרת הסודיות לשלושה תחומים עיקריים:

◻️ הפרת סודיות במסגרת יחסי עבודה ושירות – הפרת סודיות המתחייבת מכוח יחסי עבודה או מתן שירות. למשל הפרת חיסיון עורך דין לקוח, הפרת חיסיון רפואי, הפרת חיסיון מטפל – מטופל במגוון מקצועות רפואיים, פרה רפואיים, רפואה אלטרנטיבית, וכן הלאה.

◻️ שימוש במידע ממאגרי מידע – הפרת סודיות המתרחשת כתוצאה של שימוש בלתי מורשה של עובד במידע שהגיע אליו במסגרת עבודתו מתוך מאגרי נתונים של מקום העבודה, בין אם מדובר בעובד מדינה, עובד בנק או עובד בחברה עסקית. במסגרת סעיף זה נכללות גם הפרות סודיות המתקיימות בין חברות ועסקים העושות שימוש עסקי ומסחרי במאגרי נתונים של לקוחות. במקרים מסוימים של הפרת סודיות מידע אליו נחשף הפוגע במהלך עבודתו, הדיון והענישה יהיו משמעתיים ולא פליליים, תלוי בנסיבות.

◻️ הפרה של הסכם סודיות – הפרה של הסכם סודיות עסקי או פרטי שנחתם כדין בין שני גורמים או יותר נחשבת גם היא לעבירה על חוק הגנת הפרטיות.

פגיעה בפרטיות וקבילות ראיות בבית המשפט

לאור הדיון בעבירות פגיעה בפרטיות, עולה השאלה – האם ראיות שהושגו תוך עבירה על חוק הגנת הפרטיות הן ראיות קבילות בדיון משפטי? התשובה הפשוטה לכך היא שעל פי רוב כן, שכן מערכת המשפט הישראלי לא אימצה את דוקטרינת העץ המורעל. דוקטרינת העץ המורעל הנהוגה במערכת המשפט של ארצות הברית, גורסת כי ראיות שהושגו בדרך לא כשרה יחשבו לפסולות בבית המשפט.

ההיגיון מאחורי דוקטרינת העץ המורעל הוא, שכיוון שהראיות הושגו בדרך לא חוקית, הרי הן בלתי חוקיות, או במילים אחרות, ראיות שהושגו תוך עבירה משולות לפרי מורעל של עץ מורעל. הסיבה לנקיטת דוקטרינת העץ המורעל היא רצון להפחית למינימום מעשי אלימות ומעשים לא חוקיים של שוטרים, הנעשים במטרה להשיג ראיות מרשיעות בכל מחיר.

כאמור, מערכת המשפט הישראלית לא אימצה את דוקטרינת העץ המורעל, יחד עם זאת, בפסק דין תקדימי שניתן בשנת 2006 בבית המשפט העליון, נקבע שניתן לפסול ראיות שהושגו בדרך לא חוקית. יש לשים לב לניסוח, שכן לא מדובר בחיוב לפסול ראייה שהושגה תוך עבירה, אלא בכך שניתן לפסול ראייה כזו בהינתן תנאים מתאימים.

הזכות לפרטיות ברשת האינטרנט

רשת האינטרנט, זמינות המידע והמהירות בה ניתן להפיץ אותו בפלטפורמות ורשתות חברתיות שונות, הפכו את השמירה על פרטיותו של אדם למשימה מאתגרת מתמיד. המרשתת מספקת אינספור אפשרויות ודרכים בהן ניתן לחלל את צנעת הפרט של אדם, החל מהפצת מידע אישי ללא הסכמתו וכלה בצילום והפצת סרטונים מבישים. הקלות בה ניתן לצלם ולהפיץ תמונות וסרטונים והעובדה שכמעט כל אדם וילד אוחזים בידם מכשיר טלפון סלולארי שיכול לתעד ולשדר צילומים מבישים של אדם אחר מכל מקום ובכל רגע, מאפשרים הפרות בוטות ופליליות של הזכות לפרטיות.

המקרים הבוטים ביותר של פגיעה בצנעת הפרט של אנשים באמצעות הפצת סרטונים הם אלו הנוגעים להפצת סרטונים בעלי תכנים מיניים. הפצת סרטון בעל תוכן מיני ברשת ללא רשותו של המצולם מהווה עבירה חמורה, וגורמת לפגיעה עמוקה וקשה במצולם. החוק לאיסור הפצת סרטונים מכוון להגן על זכותם של האזרחים לפרטיות ולשמירה על צנעת הפרט שלהם, וקובע כי הפצת סרטונים בעלי תכנים מיניים ללא הסכמת או ידיעת המצולמים מהווה עבירה של הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות. החוק קובע כי לא רק מי שצילם את הסרטון מבצע עבירה, אלא כל מי שקיבל את הסרטון והמשיך להפיצו נחשב גם הוא לעבריין. בהתאם לכך, החוק מאפשר תביעת פיצויים מכל מי שהפיץ סרטונים כאלו.

סחיטה מינית ברשת – Sextortion

חופש הפעולה ברשתות החברתיות כדוגמת פייסבוק ואינסטגרם מאפשר לאנשים בכל העולם ליצור קשר זה עם זה, להתכתב, לשלוח תמונות וסרטונים. ברוב המקרים מדובר על התכתבויות תמימות של אנשים שכל רצונם הוא לשמור על קשר, אך לעיתים מנצלות את הפלטפורמה גם כנופיות נוכלים בינלאומיות. הן פונות לאדם במסווה של אישה יפה ואטרקטיבית, היא שולחת לו תמונות אינטימיות ומבקשת שהנמען ישלח לה תמונה אינטימית שלו. מרגע זה מתחיל מחול שדים של מעשי סחיטה ואיומים לפרסם את התמונות או הסרטונים אם לא יתקבל סכום כסף.

עו”ד אסף דוק מסביר במאמר הבא כיצד מתבצעת סחיטה מינית ברשת, מה אפשר לעשות במקרה שנפלתם קורבן למעשה סחיטה שכזה ומדוע לא כדאי לשלם לסוחט.

אתרים עסקיים והזכות לפרטיות

הפרת פרטיות נעשית לא רק בתחום האישי, שכן במקרים רבים של הפרת פרטיות מדובר בחברות ועסקים העושים שימוש לא הולם בפרטים שנאספו מלקוחות ונשמרים במאגרי מידע של החברה. לאור ריבוי מקרים של שימוש בנתוניהם הפרטים של לקוחות לצרכים עסקיים ובמסגרת המאמצים לשמור על זכותו של כל אזרח לפרטיות, נדרש המחוקק לשים סייגים בפני חברות ועסקים המחזיקים במאגרי מידע ונתונים.

החוק מגדיר מהו מאגר מידע, ומה תנאי האבטחה והשימוש אותם מחויבים חברות ועסקים המחזיקים בנתונים כאלו להבטיח. על בעלי חברות ועסקים מוטל להקפיד על שמירת התנאים ועמידה בתקנות. היות שכך, בעת הקמת אתרים עסקיים ומאגרי נתונים יש להיוועץ בעורך דין מומחה כדי לוודא שאין מתבצעת בבלי משים עבירה על החוק, דבר שיגרור חקירה ברשות להגנת הפרטיות.

בין השאר, החוק דורש ממחזיקי מאגרי מידע ונתונים לרשום אותם בטרם הקמתם, להשתמש במידע רק למטרה המוצהרת לשמה נאסף, ליידע את מוסר המידע בנוגע לשימוש שיעשה במידע, לשמור על סודיות המידע ולדאוג לאבטחתו. חשוב לדעת – במידה ומאגרי מידע מאוחסנים על ידי קבלן חיצוני, בעל מאגר המידע עדיין נושא באחריות החוקית לגבי השימוש שנעשה בו.

כדי לוודא שהחברה והעסק שלכם עומדים בדרישות החוק להגנת הפרטיות, יש לפנות לקבלת ייעוץ מעורך דין מקצועי בעל התמחות בתחום. גם אם אתם סבורים שהעסק שלכם אינו מבצע כל עבירה על הזכות לפרטיות, ייתכן שאינכם מודעים לניואנסים הדקים של החוק. די בכך שאבטחת המידע שאתם אוספים על לקוחותיכם תהיה לא מספקת, או שלא דאגתם להודיע ללקוחותיכם על איסוף המידע והשימוש שאתם מתכוונים לעשות בו בכדי שניתן יהיה לטעון כנגדכם על ביצוע עבירה על חוק הגנת הפרטיות.

מאגר ביומטרי

בישראל הונהגה בשנים האחרונות שיטה ביומטרית להנפקת תעודות זהות ודרכונים, מה שעורר דיונים וסערה  ציבורית בשל חשש לשימוש לרעה במאגרי הנתונים. למרות החששות והמחאות שהביע הציבור, כיום לא ניתן לקבל תעודות זהות ודרכונים חדשים ללא נתונים ביומטריים, אך אדם שאינו מסכים להכנסת נתוניו למאגר הנתונים הביומטרי רשאי לסרב לכך. חשוב לדעת – אזרח המסרב להכנסת נתוניו למאגר המידע הביומטרי, מתבקש לחדש את תעודת הזהות שלו אחת לחמש שנים במקום אחת לעשר שנים.

הגנות משפטיות בעבירות פגיעה בפרטיות

לא כל מקרה של פגיעה בפרטיות הוא עבירה פלילית, ולנאשמים עומדות על פי החוק מספר הגנות מפני אחריות פלילית.

1. מעשה של מה בכך – על פי סעיף 6 לחוק הגנת הפרטיות, כאשר כתוצאה מהפרת הפרטיות לא נגרם נזק לאדם שפרטיותו הופרה, או שהנזק הוא שולי ומינורי, אין אינטרס ציבורי להעמיד את העבריין לדין.

2. תום לב – סעיף 18 (2) לחוק הגנת הפרטיות קובע כי בהתקיים אחת או יותר מן הנסיבות הבאות, פרסום מידע על אדם יחשב כפרסום שנעשה בתום לב, ולא ניתן יהיה לקבוע כי נעשתה עבירה:

◻️ המפרסם לא ידע ולא היה עליו לדעת שהפרסום יהווה פגיעה בפרטיות.

◻️ על הפוגע הייתה מוטלת חובה מקצועית, חוקית או מוסרית להביא הדברים לגורם כלשהו או לפרסמם.

◻️ הפגיעה בפרטיות נעשתה מתוך צורך של הפוגע להגן על עניין כשר פרטי שלו.

◻️ הפגיעה נעשתה כחלק ממילוי תפקידו בדין של הפוגע, כל עוד שלא נעשתה בדרך של פרסום ברבים.

◻️ הפגיעה נעשתה כחלק מצילום או פרסום ברבים, שדמות הנפגע הופיע בו באופן אקראי.

◻️ הפגיעה נעשתה באופן המוגן בפסקאות 4-11 בסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע.

3. עניין ציבורי – סעיף 18 (3) לחוק הגנת הפרטיות קובע כי אם היה עניין ציבורי בפגיעה, לא ייחשב המעשה לעבירה, בתנאי שככל שנעשתה הפגיעה בדרך של פרסום אין מדובר בפרסום כוזב.

חשוב לציין כי על פי סעיף 20 לחוק הגנת הפרטיות, על הנאשם להוכיח קיומן של הגנות אלו. כמו כן, בנוגע לפגיעה שנעשתה בתום לב – למרות שמבחן תום הלב הוא סובייקטיבי, אם נעשתה הפגיעה כדרך למיצוי זכויות בהליך משפטי, לא תתקיים לפוגע הגנת תום הלב. כדי למצות כראוי את ההגנות במקרה של חשד לעבירה על חוק הגנת הפרטיות, יש להיעזר בעורך דין מומחה ובקי בתחום.

מדיניות ענישה בעבירות פגיעה בפרטיות

המחוקק רואה בחומרה עבירות של פגיעה בפרטיות, בייחוד לאור הקלות בה הן מבוצעות כיום, בהתאם לכך רף הענישה בגינן נקבע למקסימום של 5 שנות מאסר.

לפיכך, בהתאם לגישת המחוקק, בתי המשפט אינם מהססים לקבוע עונשים מחמירים במקרים של עבירות פגיעה בפרטיות, ומערכות האכיפה והחקירה אינן חוסכות במאמצים לאיתור, תפיסה וענישה של העבריינים.

החמרה ניכרת נהוגה כאשר מעורבות בהפרת הפרטיות עבירות פליליות נוספות כמו הטרדה מינית. בנוסף לאישום בעבירת פגיעה בפרטיות, במקרים שהפגיעה בפרטיות כרוכה בעבירות נוספות, יישפט העבריין בגין כל עבירה נוספת שביצע, כך שהעונש שיוטל עליו יהיה חמור אף יותר. המציאות של ימינו מאפשרת לכל אדם לפגוע בפרטיותם של אחרים בקלות רבה מדי, ובכך להשחיר את שמם, לפגוע במוניטין שלהם, בפרנסתם, ובתחושת הביטחון האישי שלהם וחמור מכך – להותיר את נפשם פצועה וכואבת. מערכת המשפט ורשויות החוק והאכיפה מחויבים לעשות ככל יכולתם על מנת למזער את הפגיעה בפרטיות ובתחושת הביטחון האישי והרווחה של האזרחים.

חשיבות איכות הייצוג המשפטי בעבירות פגיעה בפרטיות

כשם שמציאות חיינו בעידן הנוכחי מורכבת, כך גם חוק הגנת הפרטיות הוא מורכב, והחיים המודרניים הופכים את ההתמודדות עם הנושא למורכבת אף יותר. מצד אחד – קל מאוד להפר זכותו של אדם לפרטיות, בין אם המעשה נעשה במזיד או בשגגה. מנגד – בשל הקלות והמהירות בה ניתן להפיץ מידע, הפגיעה שיכול לגרום פרסום של פרטים אינטימיים מביכים לגבי אדם בימינו היא מהירה, עמוקה וכואבת.

התמודדות עם עבירות פגיעה בפרטיות היא מאתגרת ומסובכת, בין אם מדובר בנפגע המבקש למצות את הדין עם העבריין, ובין אם מדובר במי שמואשם בעבירת פגיעה בפרטיות. כדי להתמודד כראוי עם המשימה, יש לפנות לעורך דין מקצועי בעל ניסיון והתמחות בטיפול בתיקים של פגיעה בפרטיות. למשרדנו ניסיון רב בהתמודדות עם תיקי עבירות פגיעה בפרטיות, וצוות עורכי הדין המיומן של המשרד לא יחסוך במאמצים עד שתושג התוצאה הטובה ביותר עבור הלקוח.  בהתמודדות עם תיקי עבירות פגיעה בפרטיות חשוב לקבל את הסיוע, הליווי והייצוג המשפטי הטובים ביותר, לכן מומלץ לפנות לעורך דין מומחה בתחום במהירות אפשרית. חשוב לדעת – ככל שתפנה מהר יותר לקבלת ייעוץ וליווי משפטי מקצועי, כך גדול יותר הסיכוי להגיע לתוצאה משביעת רצון עבורך.

במידה זומנת לחקירה או הוגש נגדך כתב אישום בגין עבירת פגיעה בפרטיות, או לחילופין פרטיותך נפגעה על ידי גורם או אדם כלשהם ואתה מבקש להגן על פרטיותך ולמצות את הדין עם העבריין – צור עימנו קשר בהקדם, ואנו נלווה, נדריך ונייצג אותך, ונעשה כל שניתן בכדי להביא את הפרשה לסיום הטוב ביותר עבורך.

משרדנו מעניק ללקוחותיו שירות וייצוג משפטי מקצועי יעיל ואדיב ואנו חותרים ללא לאות למען מיצוי כל הדרכים ושימוש בכל הידע והמשאבים העומדים לרשותנו כדי להביא לתוצאה הטובה ביותר עבור הלקוח. כשאתה מתמודד עם עבירות פגיעה בפרטיות, חשוב שיהיה לצדך עורך דין מנוסה ומקצועי. לפרטים נוספים ולקביעת פגישת ייעוץ השאר פרטיך באתר או התקשר לטלפון 052-6885006 ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרונות מקצועיים בהתאמה אישית. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצדך. סודיות מלאה מובטחת.

◻️ מאמר זה עודכן לאחרונה ב-18 בינואר 2021.

לייעוץ משפטי ודיסקרטי
מעורך דין פלילי מומחה
השאירו פרטים