דיונים

צביקה שלום רב וערב טוב,

עבירות נשק על סוגיהן מהוות עבירות חמורות אשר בצדן עונשי מאסר ממושכים.

כך, ככל ונתפס בחזקתך נשק שלא כדין העונש המקסימלי הינו 7 שנות מאסר, ואילו העונש על נשיאת נשק שלא כדין הינו עד 10 שנות מאסר.

בנסיבות עניינך, מומלץ מאוד להסתייע בהקדם האפשרי בעורך דין הבקיא היטב במטריה המשפטית בתחום דנן.

בברכה,
עו”ד יניב נבון
052-723-9551

משה שלום,

דוקטרינת פרי העץ המורעל, שמקורה בדין האמריקאי, קובעת כי ראיה שהוגשה באופן בלתי חוקי תביא לפסילת הראיה עצמה ותוצאותיה (פירותיה).

עם זאת, במשפט ישראל הוחלה הדוקטרינה באופן מצומצם בלבד. כך, בפסק הדין יששכרוב נקבע כלל הפסילה הפסיקתי, לפיו בתי המשפט רשאים לפסול ראיה מהטעם שהושגה באמצעי פסול ובניגוד להוראות החוק, אולם אין בכוחו של הכלל, על פי רוב, לפסול ראיות נגזרות מאותה ראיה בלתי קבילה (פירותיה).

במקרים אחרים, רשאים בתי המשפט להעניק משקל מופחת לראיה שהוגשה באופן בלתי חוקי.

בכבוד רב,
עו”ד יניב נבון
03-5505995

יפים שלום

שלב הטיעונים לעונש מגיע לאחר שלב הכרעת הדין וכאשר בית המשפט מוצא את הנאשם אשם במעשיו ומרשיע אותו.

כאשר בית המשפט מרשיע את הנאשם מתחיל שלב הטיעונים לעונש, במסגרתו התובע נדרש להביא ראיות בדבר החמרת העונש עימו, לרבות הרשעותיו הקודמות של הנאשם, החלטות קודמות לעניין ביצוע עבירות על ידי הנאשם וראיות אחרות לעניין העונש.

לאחר שסיים התובע את ראיותיו, רשאי הנאשם להביא ראיות להקלת העונש עימו, על ידי מתן עדות או על ידי מסירת הודעה מבלי להיחקר.

בית המשפט רשאי, בטרם יקבע את העונש, לצוות על בדיקת הנאשם בידי רופא או מומחה לאחר שנתן לנאשם להשמיע את טענותיו בעניין.

הטיעונים לעונש נסובים על האדם עצמו – עברו, חייו, נסיבותיו האישיות, על העבירה שביצע, והנפגעים ממנה, על שיקולי ענישה והעונש הצריך להיגזר מהם וכדומה.

בהצלחה,
עו”ד אסף דוק
03-5505995

פבל שלום,

זכות ההיוועצות בסניגור מוכרת בישראל כזכות חוקתית הקשורה בטבורה לזכויות המהותיות של חשודים וכביטוי מובהק של הזכות החוקתית להליך הוגן.

מהוראות החוק והפסיקה עולה, כי אין מחלוקת שזכות זו קמה החל משלב המעצר וכי הפרשנות המרחיבה של שלב המעצר, כוללת כל מצב בו אדם חשוד בביצוע עבירה וחירותו הוגבלה, זאת אף אם טרם התקבלה החלטה של הקצין הממונה על המשך המעצר.

הוראת סעיף 34(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ”ו – 1966 מורה כי: “ביקש עצור להיפגש עם עורך דין…יאפשר זאת האחראי על החקירה, ללא דיחוי”.

ניתן לראות כי המחוקק עמד על החשיבות שבחר להעניק לא רק לזכות ההיוועצות עצמה, אלא גם לעיתוי שבו נמסרת לחשוד הודעה על הזכות, ולעיתוי שבו הוא זכאי לעשות בה שימוש, ללא דיחוי, במיידיות, ואם אין אילוצים שבדין – טרם חקירתו [לעניין זה ראה החלטתו של בית המשפט לאחרונה בת”פ (ת”א) 28411-01/12 מדינת ישראל נ’ שירונג סוואן].

לאור כך, כאשר חשוד (אף אם אינו בסטאטוס של עצור) מודיע כי הוא מעונין להיוועץ בסניגור, על המשטרה ליצור קשר עם הסניגור באופן מיידי ככל הניתן (בהנחה שלא מתקיים סייג המאפשר את דחיית המפגש ביניהם על פי התנאים הקבועים בחוק) ולהפסיק את החקירה ולהמתין לבואו של הסניגור באם זה הודיע על הגעתו תוך פרק זמן סביר.

במקרים מסוימים ניתן לפסול ראיות אשר הושגו שלא כדין, לרבות ראיות שהושגו תוך פגיעה בזכות של חשוד להיוועצות בסניגור, או בהודעה על זכות זו (ראו ע”פ 5121/98 טוראי רפאל יששכרוב נ’ מדינת ישראל, להלן –הלכת יששכרוב). כלומר, הפרת חובתה של המשטרה להודיע לחשוד על זכות ההיוועצות, עשויה להוביל לפסילת הודעת הנאשם (או ההודאה) או ראיות אחרות הנובעות ממנה.

ויודגש, למרות שדין ההודאה יוכרע במסגרת התיק העיקרי הרי שגם בשלב הדיון בשאלת המשך מעצרו של חשוד יכול בית המשפט לקבוע כי חל כרסום ממשי בראיות התביעה ו/או להתחשב בעצם הפגיעה בזכות כנתון המצדיק, כשלעצמו או ביחד עם שאר השיקולים, שחרור ממעצר. כמו כן להליך הארכת המעצר יכולה להיות חשיבות לביסוס הטענות שייטענו בתיק העיקרי.

בברכה,
עו”ד אסף דוק
03-5505995

תום שלום,

כאשר מוגש כתב אישום נגד אדם, רשאי בית המשפט שבפניו הוגש כתב האישום לצוות על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים (סעיף 21 לחוק המעצרים). בשונה מהמעצר קודם להגשת כתב האישום, מעצר לאחר הגשת כתב האישום ימשך בדרך כלל עד מתן פסק הדין בלא צורך בחידושו כל מספר ימים, אלא אם בית המשפט קבע אחרת.

עם זאת, ישנן גם מספר מגבלות זמן למעצר זה. ראשית, אם תוך 30 ימים מהגשת כתב האישום לא החל המשפט – הנאשם ישוחרר בערובה או בלא ערובה (סעיף 60 לחוק המעצרים). שנית, אם הנאשם שהה במעצר תשעה חודשים ולא ניתנה בעניינו הכרעת דין הוא ישוחרר בערובה או בלא ערובה (סעיף 61 לחוק המעצרים). שופט של בית המשפט העליון רשאי לצוות על הארכת מעצר גם מעבר לתקופות אלו לתקופות של 90 יום בכל פעם (סעיף 62 לחוק המעצרים).

למעצר עד תום ההליכים קיימים 4 תנאים מצטברים שרק בהתקיימם יורה בית המשפט על מעצרו של אדם עד תום ההליכים כנגדו:

1. קיומה של עילת מעצר

יש יסוד סביר לחשש לשיבוש (התחמקות, העלמת ראיות, השפעה על עדים) או למסוכנות (לביטחונו של אדם, של הציבור או של המדינה).

חזקת מסוכנות: אישום באחת העבירות הבאות יוצר חזקת מסוכנות ועל הנאשם מוטל הנטל להפריכה: עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם, עבירות ביטחון, עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים (למעט עבירה של שימוש עצמי), עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך כדי שימוש בנשק קר או חם ועבירת אלימות בבן משפחה.

המעצר הוא מניעתי: כאשר מטרת המעצר הינה למנוע שיבוש או סכנה.

2. דרישה ראייתית של ראיות לכאורה

בית המשפט לא יורה על מעצר עד תום ההליכים, אלא אם נוכח שיש ראיות לכאורה להוכחת האשמה. ראיות לכאורה הן ראיות גולמיות, אשר לגביהן קים סיכוי סביר שעיבודן במהלך המשפט יוביל לראיות (רגילות) אשר מבססות את אשמה מעל לכל ספק סביר.

3. היעדר חלופת מעצר

כאשר לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור שפגיעתם בחירות הנאשם פחותה.

4. חובת ייצוג

חובה על הנאשם להיות מיוצג על-ידי עורך דין, אלא אם הודיע שברצונו שלא להיות מיוצג.

בברכה,
עו”ד אסף דוק
03-5505995

שלום רב,

כליאת שווא הינה כליאה בלתי חוקית של אדם בנסיבות שונות אשר נועדה לשלול את חירותו של אדם. העונש הקבוע למבצע עבירה זו הינו 3 עד 5 שנות מאסר.

כליאת שווא [סעיף 377 לחוק העונשין] – העוצר או כולא אדם שלא כדין, דינו מאסר שלוש שנים; עצר אותו כשהוא מתחזה כבעל מעמד רשמי או מתיימר שיש לו צו, דינו – מאסר חמש שנים.

אדם הכלוא כליאת שווא אינו רשאי לצאת את המקום שהוקצה לו ואף אינו רשאי להמשיך בביצוען של פעולות יום יומיות שהיה רגיל לבצען טרם כליאתו שכן אלה נתונים לחסדי מי שכלא אותו.

כליאת השווא עשויה להתבצע אגב הפעלת כוח פיסי כמו גם שימוש בפיתויים או הטעיה מצד הכולא.

בברכה,
עו”ד אסף דוק
03-5505995

שלום רב,

בהתאם לחוק העונשין פגיעה בחסר ישע הינה עבירה פלילית חמורה אשר העונש המקסימלי בצידה הינו 9 שנות מאסר.

בעניינך, יש לבחון את נסיבות המקרה ולפעול להגשת בקשה לסגירת תיק החקירה מחוסר אשמה פלילית, וזאת על מנת להימנע מהגשת כתב האישום אשר בחובו משמעויות כבדות משקל במישורים רבים על חייו של הנאשם.

בסיכומו של דבר, מומלץ לפנות להתייעצות עם עורך דין המתמחה בתחום מוקדם ככל הניתן, ויפה שעה אחת קודם.

בכבוד רב,
עו”ד יניב נבון
03-5505995

אמיר שלום,

בהתאם לחוק איסור צריכת זנות, מי שנתפס כשהוא צורך שירותי זנות בפעם הראשונה ייקנס בסכום של 2000 ₪, ואילו מי שנתפס צורך שירותי זנות בפעם השנייה ואילך ייקנס בסכום של 4000 ₪.

במצבים מסוימים, לדוגמה אם העבירה בוצעה בנסיבות חמורות או פעמים רבות, ייתכן ויוגש כתב אישום נגד צרכן הזנות והוא יועמד לדין פלילי על כל המשתמע מכך וניתן יהיה להטיל עליו קנס של עד 75,300 ש”ח.

במקרים של צריכת זנות מקטין, תיוחס עבירה חמורה יותר הקבועה בחוק העונשין ושהעונש המקסימלי בצידה הוא עד חמש שנות מאסר.

מי נחשב לצרכן זנות?

כל אדם שצורך “מעשה זנות” – קרי מגע מיני בתמורה לתשלום (לא בהכרח תשלום כספי אלא גם טובת הנאה). מעשה זנות לא הוגדר בחוק אך קיימת התייחסות למונח זה בפסיקת בית המשפט העליון.

כמו כן, בהתאם לחוק החדש גם אדם שניסה לצרוך זנות עובר עבירה או אדם שנתפס במקום המשמש בעיקר לצריכת זנות ולא הוכיח שנמצא שם מסיבה אחרת – ייחשב כמי שהגיע לשם במטרה לצרוך זנות.

מי שהוטל עליו קנס יכול לבחור בין מספר מסלולים הקבועים בחוק או בתקנות:

◻️ לבקש להשתתף בתוכנית של אמצעי חלופי – תוכנית המופעלת על ידי שירות המבחן למבוגרים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים וכוללת סדנא או מפגשים פרטניים בהיקף של 6 עד 10 שעות. מטרת התוכנית להעביר מידע ולפתח הבנה על הנזקים וההשפעות השליליות של צריכת זנות על מי שנמצאים במעגל הזנות, כדי למנוע חזרה על העבירה.

◻️ לשלם את הקנס.

◻️ לבקש לבטל את הקנס.

◻️ לבקש להישפט.

בברכה,
עו”ד אסף דוק
052-6885006

נפתלי שלום רב,

המונח “אי התאמה אישיותית לנהיגה בטוחה” מתייחס לקשת רחבה של מצבים אשר בהתקיים אחד מהן רשאית הרשות לשלול את רישיון הנהיגה. כך לדוגמה, מחלות שונות הפוגעות בכושר הנהיגה, עבירות רבות לחובתו של נהג וכיוצ”ב.

בעניינך, מאחר והרשות החליטה על פסילת רישיונך, עליך להגיש ערר לוועדה מיוחדת בסיוע עורך דין בעל ניסיון בתחום.

מוזמן להעביר לי צילום של ההחלטה והמליץ לך על הדרך הנכונה לפעול.

בכבוד רב,
עו”ד יניב נבון
052-7239551

שלום רב ניקול,

הפרה של צו הרחקה מהווה עבירה פלילית לכל דבר ועניין ולפיכך, פנייה למשטרה בעקבות הפרה תוביל לפתיחה בחקירה, ובכלל זה תחקור את האדם כנגדו ניתן הצו. בתום החקירה, רשאית המשטרה לפעול על פי שיקול דעתה ובין היתר לעצור את המפר.

כמו כן, הפרה כאמור ובהיותה עבירה פלילית, מסמיכה את התביעה המשטרתית להגיש כתב אישום כנגד החשוד בהפרת הצו (בעילה של הפרת הוראה חוקית). חשוב להדגיש, כי הדברים שנמסרו במשטרה ישפיעו במידה רבה על החלטת התביעה באם להגיש כתב אישום, באם לא.

לצד ההליך הפלילי, מי שטוען כי הופר כנגדו צו הרחקה זכאי לפנות לבית המשפט בבקשה להטיל על המפר קנס כספי.

מעבר לכך, משאלתך משתקפות לכאורה עבירות פליליות נוספות, וביניהן- עבירת איומים.

אשר על כן, ככל והינך מוזמנת לחקירה במשטרה בנושא הנדון מומלץ להיוועץ בהקדם עם עורך דין מנוסה בתחום.

בכבוד רב,
עו”ד יניב נבון
03-5505995

שכחתי לציין שלא קיבלתי מאסר או מאסר על תנאי, קיבלתי 10 נקודות, 1000 שקל קנס, שלילה של 60 יום שמנוקה מהשלילה המנהלית (אז בפועל לא קיבלתי)
ושלילה של שלושה חודשים על תנאי

שלום רב,

ככלל, עבירות תעבורה, על אף היותן עבירות פליליות במהותן, אינן נרשמות במרשם הפלילי, אלא במרשם נפרד המנוהל על ידי המשטרה. לכן, אינן מקימות למורשע בהן עבר פלילי.

יחד עם זאת, ישנן עבירות תעבורה חמורות אשר הרשעה בהן בהחלט תוביל לרישום במרשם הפלילי, כגון – נהיגה רשלנית שגרמה למוות, תאונת פגע וברח וכו’.

בעניינך, ככל ולא מדובר בתאונה קשה שגרמה לחבלות של ממש למעורבים לא ירשם הדבר ברישום הפלילי. אולם כאמור ירשם הדבר ברישום תעבורתי אשר, לשם הדוגמה, עשוי להרים קשיים לאדם המעוניין להוציא רישיון על רכב ציבורי וכו’.

בכבוד רב,
עו”ד יניב נבון
03-5505995

שלום רב,

הטרדות טלפוניות בהחלט עשויות בנסיבות מסוימות להיחשב כעבירה פלילית.

לכן, מומלץ להגיש תלונה במשטרה בהקדם, במסגרתה לצרף את כל התיעודיים המלמדים על ההטרדה המדוברת.

כמובן, לא מן הנמנע שתוכן ההטרדות יגלו עבירות נוספות, כגון- איומים, הטרדה מינית וכיוצ”ב.

בכבוד רב,
עו”ד יניב נבון
03-5505995

על פי הנסיבות המתוארות בשאלתך עולה כי אותו אדם ביצע מספר עבירות מין כלפיך, ובראשן – מעשה מגונה והטרדה מינית (מה שזכה לכינוי “עבירות מין וירטואליות”).

אך יחד עם זאת, אכן, מתעורר קושי מסוים לחשוף את זהותו של מבצע העבירה ובוודאי ביחס לאיסוף ראיות מספיקות כנגדו. קרי, ברף הדרוש במשפט הפלילי. שכן יכולתו של מבצע עבירה באינטרנט לטשטש את זהותו ואת עקבותיו היא גבוהה למדי.

אולם ולמרות האמור, מומלץ כמובן לגשת לתחנת המשטרה ולמסור תלונתך בהקדם.

כמו כן, באפשרותך להסתייע באחת מן החברות העוסקות בתחום חקירות פשעי סייבר על מנת לאתר את זהותו של מבצע העבירה.

בצד האמור חשוב לדעת – חוק זכויות נפגעי עבירה מקנה ארסנל של זכויות העומד לרשות נפגע העבירה בהליך הפלילי, החל משלב החקירה במשטרה של החשוד וכלה בהליך המשפטי עצמו. כאשר מדובר בנפגע עבירת מין הזכויות אף רחבות יותר, וכוללות, בין השאר, אפשרות לנפגע העבירה להביע עמדתו ביחס להסדר טיעון שיכול ויתגבש בין הנאשם לבין התביעה.

בכבוד רב,
עו”ד יניב נבון
03-5505995

שלום רב,

בקשה להחלפת סניגור ציבורי תהיה מופנית לעוה”ד המפקח (הסניגור המחוזי) על התיק אשר ישקול את הבקשה ועילתה.

בתוך כך, החלפת הסניגור תיעשה לאחר שמיעת עמדתם של הלקוח והסניגור הממונה אשר החלפתו נבחנת, תוך בחינת הקריטריונים הבאים: עילת המינוי בתיק, טיב הקושי בייצוג, נסיבותיו האישיות של הלקוח, נסיבות התיק וחומרתו, איכות הייצוג שניתן ע”י הסניגור הממונה, השלב בו נמצא התיק, יכולתו של סניגור אחר להשתלב בו כעת וכו’.

ואולם חשוב לזכור, כי להבדיל מסניגור פרטי אשר הלקוח שוכר את שירותיו באופן ספציפי, בבחירה של זהות הסניגור הציבורי אין ללקוח יד ורגל.

בכבוד רב,
עו”ד יניב נבון
03-5505995

בראש ובראשונה חשוב לזכור כי ככל ומוגש כתב אישום על הפרקליטות דרך קבע הנטל להוכיח אשמתו של הנאשם מעבר לספק סביר, קרי, עסקינן במלאכה לא פשוטה.

מעבר לכך, בנסיבות מסוימות וכאשר הפרקליטות סבורה כי אין בידיה די ראיות להוכחת האשמה ברף הדרוש כאמור, באפשרותה לסגור את תיק החקירה בעילות שונות בענייננו הרלוונטיות הן העדר ראיות מספיקות וחוסר אשמה פלילית. בעניין זה יואר, כי אף לעילת הסגירה משמעויות רבות אשר עשויות להשפיע על אותו אדם.

כמו כן, מומלץ לנסות ולאסוף ראיות המחזקות את חפותו של אותו אדם, כך למשל הודעות ושיחות מוקלטות.

מסיבות אלו, חשוב וביתר שאת בעבירות חמורות כפי שעולה משאלתך לפנות במידי לייעוץ פרטני.

בכבוד רב,
עו”ד יניב נבון
03-5505995