חזרה לעמוד הראשי | בלוג פלילי | מכתב יידוע שני לחשוד

מכתב יידוע שני לחשוד

כיוון שהעמדה לדין היא בעלת השלכות רבות על חייו של חשוד, על פרנסתו, על שמו הטוב, על מעמדו וכן הלאה, קבע המחוקק את הליך השימוע, בו חשוד רשאי לשטוח את טיעוניו, ולנסות לשכנע את התביעה שלא להעמידו לדין. על התביעה חלה החובה ליידע את החשוד בדבר הכוונה להעמידו לדין, ולאפשר לו להציג את עמדתו וטיעוניו בהליך השימוע, למעט מקרים מיוחדים המפורטים בחוק. ההודעה לחשוד נעשית באמצעות מכתב יידוע. שליחת הודעה לחשוד בעת העברת חומר החקירה הנוגע אליו לתביעה נעשית באמצעות מכתב יידוע ראשון. במידה והתביעה, לאחר עיון בחומרי החקירה מוצאת לנכון להעמיד את החשוד לדין בכפוף לשימוע, תימסר לו על כך הודעה באמצעות מכתב יידוע שני. עו"ד אסף דוק מסביר על זכויות היידוע והשימוע ומדוע על חשוד בעבירה פלילית להיערך אליהן בהתאם.

הליך יידוע - מסגרת חוקית כללית

בסעיף 60א לחוק סדר הדיון הפלילי 1982 "יידוע על העברת חומר חקירה לתובע בעבירת פשע" נקבע כך:

◻️  התביעה תשלח הודעה לחשוד בדבר העברת חומר חקירה אליה בנוגע אליו לכתובתו, למעט מקרים בהם פרקליט מחוז, או ראש יחידת התביעות החליטו כי יש מניעה לכך.

◻️  בהודעה שתישלח לחשוד תצוין כתובת הרשות התובעת אליה יוכל לפנות בכתב לשם בירורים ולשם הצגת טיעוניו.

◻️  שליחת הודעה בדואר רשום נחשבת כהודעה שנשלחה כדין גם ללא אישור מסירה חתום.

◻️  החשוד יכול להגיש בתוך 30 יום מקבלת ההודעה בקשה בכתב להימנע מהגשת כתב אישום. פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות, או מי שהוסמך על ידיהם, יכולים להאריך את המועד להגשת הבקשה.

◻️  פרקליט המחוז וראש יחידת התביעות רשאים להגיש כתב אישום בטרם חלפו 30 יום ממועד מסירת ההודעה, ואף בטרם הספיק החשוד לענות על מכתב היידוע, בהתקיים תנאים מסוימים המפורטים בחוק.

◻️  שר המשפטים רשאי לקבוע פשעים שעבורם בטלות הוראות אלו, באישור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת.

◻️  הוראות אלו לא חלות במקרים של תקיפת בן משפחה, גרימת חבלה לבן זוג, וכל עבירת פשע שבוצעה בעת ביצוע אחת מהעבירות הנ"ל.

הליך השימוע – יתרונות וחסרונות

הליך השימוע מאפשר לחשוד להציג בפני התביעה את הדברים מנקודת מבטו, ובכך לשפוך אור נוסף על העובדות. כתוצאה מן ההליך יכולה התביעה להגיע למסקנה כי אין הצדקה להגשת כתב אישום והתיק הפלילי ייסגר, או להגיע להסדר עם החשוד. ההליך מאפשר לחסוך זמן ומשאבים של התביעה ומערכת המשפט, לעומת זאת, עלול ההליך לסרבל ולהאריך את הדיון המשפטי ואת ההליך הפלילי שלא לצורך. בכל מקרה, הליך השימוע צריך להתבצע לפני תחילת ההליך הפלילי. 

הליך היידוע - מדיניות התביעה

הנחיה 14.21 של פרקליט המדינה היא הקובעת את מדיניות התביעה ביחס להיבטים השונים של זכויות היידוע והשימוע, ואלו עיקריה:

חובת יידוע

חובת היידוע מכוונת לאפשר לחשוד להתכונן לתהליך, לשקול את צעדיו, ולפעול במסגרת הזמן הנתונה לו בכדי להגן על שמו הטוב ועתידו. בעבירות פשע, חובת היידוע היא הכלל המחייב, וחריגות שאינן מפורטות בחוק יתאפשרו רק בנסיבות מיוחדות, ובהחלטת פרקליט מחוז או ראש יחידת תביעות בלבד.

חשוד - הגדרה

הגדרתה של הרשות החוקרת היא הקובעת מיהו חשוד, למעט מקרים בהם רשות התביעה מחליטה לשנות אותה.

מכתב יידוע ראשון

מכתב יידוע ראשון נשלח לחשוד כאשר מעבירים תיק חקירה בעניינו מן היחידה החוקרת אל הרשות התובעת. על ההודעה להבהיר לחשוד כי תיקו הגיע אל התביעה, וכי באפשרותו להגיש טענותיו בכתב. על ההודעה להימסר לחשוד בסמוך למועד מסירת התיק, אלא אם כן מתברר בפרקליטות כי אין בסיס לקבוע שמדובר בעבירת פשע.

דחיית מועד יידוע

קיימות כמה סיבות לדחיית שליחת מכתב יידוע והן:

◻️  כאשר מעיון ראשוני בתיק החקירה מסתמן כי הסבירות להעמדה לדין היא נמוכה, או שהסבירות להעמדה לדין בעבירת פשע היא נמוכה. כל זאת בתנאי שאם לא מתקבלת החלטה בתום 3 חודשים, יישלח לחשוד מכתב יידוע/

◻️  שיקולים מיוחדים כגון: סיכויים גבוהים לכך שיהיה צורך בהשלמת חקירה, או קבלה חלקית של חומרי החקירה.

תיקים גנוזים

בתיקי גניזה מהירה – תיקים שהסבירות להעמדה לדין בהם נמוכה, והם מועברים לתביעה עם המלצת סגירה, ניתן לעכב את שליחת מכתב היידוע עד לתקופה של שלושה חודשים. אם במהלך שלושת החודשים נסגר התיק, אין צורך לשלוח מכתב יידוע. בתיקים שנגנזים בשלב המיון הראשוני, ולא יותר משלושה חודשים ממועד הגעתם לפרקליטות, המשטרה תמסור לחשוד הודעה על החלטת הגניזה.

מכתב יידוע ראשון - תוכן

◻️  הודעה על העברת תיק החקירה ליחידת התביעה.

◻️  ציון כתובת אליה ניתן לפנות לבירורים.

◻️  הודעה בדבר זכותו של החשוד לפנות בכתב במהלך 30 יום מקבלת המכתב ליחידת התביעה, ולהגיש בקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום בתיקו.

◻️  הודעה על כך שבמידה והתביעה תחליט להגיש כתב אישום כנגדו, יישלח לחשוד מכתב יידוע שני, אשר במהלך 30 יום ממועד קבלתו יוכל לשטוח את טענותיו למניעת הגשת כתב אישום כנגדו.

מכתב יידוע שני – הודעה על החלטה לשקול העמדה לדין בכפוף לשימוע

מטרת המכתב היא ליידע את החשוד על החלטת התביעה לשקול הגשת כתב אישום נגדו בכפוף לשימוע פלילי. במקרים בהם נשלח לחשוד כתב חשדות מפורט, אין הכרח לצרף גם מכתב יידוע שני, אך חובה לכלול בכתב החשדות את כל הפרטים העיקריים המפורטים במכתב יידוע שני. מכתב יידוע שני צריך לכלול:

◻️  התייחסות לטיב החשדות כנגדו, ההתייחסות צריכה להיות ברורה ותמציתית, ובתיקים מורכבים ניתן לשלוח מכתב מצומצם בשל אילוצי זמן, ובהמשך לשלוח מכתב מפורט ומלא.

◻️  יידוע החשוד על זכותו לפנות בכתב לתביעה בבקשה להימנע מהגשת כתב אישום כנגדו, בתוך 30 יום מקבלת המכתב.

◻️  יידוע החשוד על האפשרות לשטוח טיעוניו בעל פה באמצעות בא כוחו, בציון העובדה כי התביעה תדון בבקשה ותחליט אם להיענות לה, וכי קבלת הבקשה מותנית בשליחת טיעוניו של החשוד בכתב בתוך 30 יום מקבלת מכתב היידוע.

◻️  יידוע החשוד על זכותו להגיש לתביעה בקשה לעיין בחומר החקירה, בכפוף לשיקול דעתה של רשות התביעה.

◻️  בנושאים בהם בחר החשוד לשמור בחקירתו על זכות השתיקה, לא יוכל להביא את גרסתו.

תקנות ותנאים

◻️  שפה – החוק אינו מחייב שליחת מכתב יידוע ראשון ושני בשפה נוספת לעברית, כיוון שאינם מוגדרים כטפסים רשמיים.יחד עם זאת, יש המלצה לעשות מאמץ שלפחות חלקו הכללי של המכתב יתורגם לערבית, כך שאזרחים דוברי ערבית יוכלו להבין את תוכנו.

◻️  בעלי מוגבלויות – כאשר נשלח מכתב יידוע לבעלי מוגבלויות, על רשות התביעה להשתדל עד כמה שניתן להתאים את המכתב למוגבלותו, כך שיוכל להבין את תוכנו. לדוגמה, כשמדובר בחשוד עיוור, רשות התביעה תפנה לבא כוחו, או תפנה טלפונית אל החשוד, לוודא שקיבל את המכתב והבין את תוכנו.

◻️  שימוע – כאשר הוחלט לבצע שימוע פלילי, תימסר לחשוד או לבא כוחו הודעה על כך בכתב. במידה והתביעה מחליטה לאפשר שימוע בעל פה, הוא יתקיים בתוך 30 ימים ממועד קבלת מכתב היידוע על ידי החשוד. ניתן להאריך את התקופה במקרים מיוחדים, רק באישור של פרקליט מחוז, ללא יותר מ 30 יום נוספים.

עבירות חטא ועוון

בדרך כלל, חובת יידוע ומתן אפשרות שימוע מתייחסות לעבירות מסוג פשע בלבד. יחד עם זאת, בנסיבות מיוחדות, תחול החובה גם במקרים של חטא ועוון. מדובר במקרים בהם נסיבות ביצוע העבירה או מאפייני החשוד עצמו הם ייחודיים, או שהאינטרס הציבורי מצדיק בירור מעמיק ויסודי של נסיבות העבירה וטענות החשוד, כמו כאשר החשוד הוא בעל משרה ציבורית רמה. כמו כן, תחול חובת יידוע במקרים בהם התשתית הראייתית חריגה, סבוכה, ומעלה שאלות משפטיות מורכבות ולכן יש צורך בבחינת טענות החשוד בכדי לגבש את עמדת התביעה. במקרים של חטא ועוון תישלח הודעת יידוע לאחר החלטה להגיש כתב אישום, ורק אם נמצא שיש הצדקה לכך.

מתי ניתן להימנע או לעכב שליחת מכתב יידוע

החלטה לעכב או להימנע משליחת מכתב יידוע, יכולה להתקבל רק על ידי גורם מוסמך לכך, ובהתקיים נסיבות המצדיקות אותה. את ההחלטה ונימוקיה יש לתעד בתיק בפרקליטות. אם ארעה תקלה אשר בגינה לא נשלח מכתב יידוע לחשוד מבלי שהתקיימו התנאים לכך, על התביעה לשלוח לחשוד מכתב יידוע במהירות האפשרית. קיימים שלושה מקרים בהם התביעה רשאית להימנע משליחת מכתב יידוע:

◻️  קביעה של פרקליט מחוז או ראש יחידת תביעות שקיימת מניעה לשליחת מכתב יידוע.

◻️  עצור שכתב האישום כנגדו הוגש בתקופת מעצרו - אם החשוד עצור בגין עבירה אחרת, אין לראות בכך עילה להימנעות משליחת מכתב יידוע.

◻️  עבירות אלימות במשפחה - עבירות אלה הוחרגו מהחובה לקיים הליך שימוע ולפיכך חשודים בעבירות אלימות במשפחה צפויים למצוא עצמם מוזמנים בהפתעה לדיון בבית משפט פלילי בעקבות כתב אישום שהוגש נגדם. מכאן נולדה החשיבות לפנות לעורך דין פלילי מנוסה שיפנה מטעמם לרשות התובעת ויבקש לערוך שימוע בעניינם לפנים משורת הדין תוך הגשת בקשה מסודרת לסגירת התיק.

עיכוב

ניתן לעכב שליחת מכתב יידוע במקרה בו סביר שהתיק ייגנז, וכן במקרים בהם קיים לדעתו של פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות אינטרס ציבורי.

שחרור בערבות

כאשר לרשות התביעה מגיע חומר חקירה המתייחס לחשוד המשוחרר בתנאי ערבות, ויש חשש שפקיעת תנאי הערבות לפני סיום החקירה יפגע במהלכה, פרקליט מחוז וראש יחידת תביעות רשאים להורות על שחרור בתנאים או מעצר ללא קיום שימוע, ועליהם לנמק את החלטתם בכתב. בטרם הינתן הוראה כזו, על הרשות התובעת לפנות לבא כוחו של החשוד בבקשה להורות על הארכת תנאי שחרור בהסכמה.

נוהל שליחת מכתב יידוע

◻️  בכדי להבטיח שמכתב היידוע יגיע אל החשוד, הוא יישלח בדואר רשום לכתובתו של החשוד הרשומה במשרד הפנים, ומצוינת במערכת המחשוב של הפרקליטות – תנופ"ה. באם יש הצדקה לכך, תישלח ההודעה לכתובת נוספת. כאשר מדובר בתאגיד יישלח המכתב לכתובת התאגיד, ובמידה והתקבלה ברשות התביעה הודעה בדבר ייצוג החשוד על ידי עורך דין מסוים, יישלח המכתב אל בא כוחו של החשוד.

◻️  מכתב יידוע שנשלח בדואר רשום ייחשב כאילו נמסר גם ללא חתימה של הנמען על אישור מסירה.

◻️  במקרה של קטין, יישלח מכתב היידוע אל הוריו, למעט מקרים בהם הקטין מתנגד לכך. אם הקטין עצור, ועל פי בקשתו נמסרה הודעה בדבר מעצרו לקרוב משפחה אחר מהוריו, יישלח מכתב היידוע לאותו קרוב.

◻️  שליחת מכתב היידוע תתועד במערכת תנופ"ה, העתק המכתב ואישור על שליחתו יתויקו בתיק הפרקליטות.

◻️  אם מכתב היידוע חוזר תוך 30 יום עם ציון "לא ידוע" או "עזב", חובתו של התובע לעשות את המאמץ הנדרש הסביר על מנת שהמכתב יגיע אל החשוד.

הליך השימוע

כאמור, מי שנחשד בעבירת פשע זכאי לפנות לרשות התביעה בתוך 30 יום מקבלת מכתב יידוע, בבקשה להציג את טענותיו בכתב. הליך השימוע ייערך בדרך כלל בכתב, אך בהתקיים תנאים מסוימים ניתן , בהוראת שיקולי התביעה, לקיים הליך שימוע בעל פה, שיערך מול בא כוחו של החשוד.

חומר החקירה

ככלל, מוענקת לחשוד הזכות לעיין בחומר הראיות כנגדו רק מרגע שהוגש נגדו כתב אישום. יחד עם זאת, כדי שחשוד יוכל לממש במלואה את זכות הטיעון, יש  לעתים צורך לאפשר לו או לבא כוחו לעיין בחומר שבתיק הראיות. במקרים כאלו יתאפשר לחשוד או בא כוחו לעיין בעיקרי תיק החקירה, תוך הבהרה והתחייבות שלא לעשות כל שימוש בחומר. כאשר מדובר בחומרים רגישים במיוחד, התביעה נוהגת לאפשר עיון בחומר במשרדיה בלבד, ולמנוע צילומו.

שימוע בעל פה

בדרך כלל, השימוע יערך בכתב, אולם כאשר החשוד או בא כוחו מבקשים לאפשר שימוע בעל פה, ואין בכך איום על קיומו של הליך תקין, תאשר זאת התביעה. על מנת שיאושר שימוע בעל פה, על החשוד להגיש את טיעוניו בכתב בזמן סביר לפני השימוע. כמו כן, אם התביעה רואה לנכון, ביכולתה להציע לחשוד את האפשרות לקיים שימוע בעל פה. שימוע בעל פה נערך ללא נוכחות החשוד, באמצעות בא כוחו, לכן אם אין לחשוד המבקש שימוע בעל פה עורך דין מייצג, תיידע אותו הפרקליטות על הצורך בעורך דין מייצג לצורך הליך השימוע.

סייגים לטענות

ככלל, לא תהיה התייחסות  בשימוע לטענותיו של חשוד בנושאים לגביהם בחר להשתמש בזכות השתיקה במהלך החקירה וכמו כן, בנושאים בהם לא שיתף החשוד פעולה עם הרשות החוקרת עלולה להישלל ממנו הזכות להציג את טיעוניו. בנוסף, הליך שימוע אינו המקום להעלות בו טענות עובדתיות שהחשוד לא ציין בחקירתו. יחד עם זאת, אם בהליך השימוע חשוד יעלה טענות עובדתיות חדשות שלדעת התובע מצדיקות התייחסות או השלמת חקירה, יפנה התובע את הנושא למשטרה. באם לחומר החדש יש נגיעה לחשודים נוספים, יש להעביר את הממצאים למי שחומר החקירה נוגע לעניינם.

הגשת כתב אישום ללא שימוע

פרקליט מחוז, או ראש יחידת תביעות רשאים להחליט בנסיבות מיוחדות על הגשת כתב אישום ללא הליך שימוע. את הטעמים להחלטה יש לתעד בתיק הפרקליטות, כך שניתן יהיה למסור אותם להגנה.

הליך שימוע בתיקים בהם נדרש אישור יועץ משפטי לממשלה או גורם בכיר אחר להגשת כתב אישום

על פי רוב, טיוטת כתב האישום תוגש לאישור לאחר שהתקיים תהליך שימוע, אשר בתומו נקבע כי יש הצדקה להגשת כתב אישום. הגורם המאשר יכול להורות על קיום שימוע נוסף בפניו. כמו כן, קיימות נסיבות בהן נדרש אישור יועץ משפטי או פרקליט המדינה בטרם נשלח מכתב יידוע שני, ולפני שמתקיים שימוע. מדובר במקרים בהם נדרש על פי חוק אישורו של היועץ המשפטי לממשלה או פרקליטות המדינה, במקרים בהם קיימת מורכבות משפטית מיוחדת, או רגישות גבוהה, ובעבירות הנוגעות לחופש הביטוי, לגזענות ולהסתה לאלימות. כאשר מוחלט לאשר הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע, יצוין הגורם בפניו יתקיים השימוע.

גורמים בכירים בפניהם יערך שימוע בתיקים מיוחדים

כאשר נקבע כי תיק מסוים צריך להיבחן על ידי היועץ המשפטי לממשלה, השימוע יתקיים בפני היועץ המשפטי, והוא שיכריע בעניין, למעט מקרים בהם היועץ המשפטי קובע כי יש להסמיך אדם אחר לדון בתיק. הליך השימוע יכול להתקיים בכתב או בעל פה,על פי שיקול דעת התביעה.  לאחר שביחידת התביעה אושרה הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע, יערך השימוע בכתב בפני הגורם המוסמך ביחידת בתביעה, ולאחר מכן יועברו הטענות לגורם המאשר, בצירוף התייחסות הגורם הבוחן מטעם התביעה. במקרים בהם ההגנה מבקשת לקיים מפגש כדי לציין בנוסף לחומר הכתוב פרטים נוספים בעל פה והבקשה מאושרת, יקבע הגורם המאשר אם על המפגש להתקיים בפניו או בפני גורם אחר. אם נקבע שהמפגש יתקיים בפני גורם אחר,יעביר עורך השימוע את סיכום הטענות ואת המלצותיו לגורם המאשר, אשר יקבל את ההחלטה הסופית. גם כאשר השימוע נערך בעל פה, ראשית על החשוד להציג את טענותיו בכתב, בייחוד כאשר השימוע אינו מתבצע על ידי הגורם המאשר.

שימוע שנערך לאחר הגשת כתב אישום

קיימים מקרים חריגים, בהם יש הצדקה לקיום שימוע למרות שכבר הוגש כתב אישום. במקרים אלו השימוע יתקיים מתוך כוונה כנה וקשב לטענות הנאשם, ואם טענותיו יצדיקו זאת, תחזור בה התביעה מכתב האישום.

שימוע לחשוד אחד מבין כמה חשודים

כאשר יש כוונה להגיש כתב אישום כנגד כמה חשודים, אולם רק אחד מהם מבקש לערוך שימוע, תימסר לחשודים הנוספים, או לבאי כוחם, הודעה בדבר השימוע. כאשר התובע מבקש לאשר שימוע בעל פה בתיק בו מוגש כתב אישום כנגד מספר חשודים, ביכולתו לקיים שימוע משותף עבור באי כוחם של כל החשודים, וכן לאפשר השלמת טיעון פרטנית עבור כל אחד מהם במידת הצורך.

תיעוד ורישום

עבור כל שימוע יש לרשום ולתעד את מועד הרישום, מועד השימוע, המשתתפים בשימוע, תמצית הטענות (ניתן להפנות למסמכים שהוגשו), ההחלטה שהתקבלה כולל נימוקים להחלטה, הגורם שקבע את ההחלטה ומועד קבלתה, שמו וחתימתו של מי שערך את הרישום, והנחיות להמשך טיפול בתיק. אם התובע מוצא לנכון, באפשרותו להוסיף פרטים לרישום. רישום ותיעוד אלו, שנערכו על ידי פרקליט או גורם מסייע מהווים "תרשומת פנימית".

הודעה לחשוד לאחר שימוע

לאחר שנתקיימו על פי הדין הליכי היידוע והשימוע, על התביעה להודיע לחשוד את החלטתה בעניינו, וכן על המשך קיומם של הליכים פליליים כנגדו בהקדם האפשרי.

שימוש התביעה בתוכן שעלה במסגרת הליך השימוע

במהלך ניהול התיק בבית המשפט רשאית התביעה להשתמש בכל מידע שעלה במהלך השימוע. באם התובע הורה לבצע השלמת חקירה בעקבות דברים שעלו בהליך השימוע, ניתן יהיה לעשות שימוש במידע שעלה בשימוע לצורכי השלמת החקירה. במהלך קיומו של המשפט, התובע אינו מנוע מלהתייחס לכך שהחשוד מימש או נמנע מלממש את זכות השימוע.

קיבלת מכתב שימוע שני והנך תוהה מה לעשות כעת?

זכור, כי מרגע קבלת ההזמנה לשימוע הפלילי עומדים לרשותך 30 ימים בלבד לפנות לרשויות התביעה בניסיון להימנע מהגשת כתב אישום כנגדך. ישנה חשיבות מכרעת להיעזר בשירותיו של עורך דין פלילי מנוסה במסגרת הליך השימוע. עורך הדין יוכל לסייע לך להבין האם המקרה הספציפי שלך ראוי ויכול להסתיים ללא העמדה לדין פלילי. במידה והתשובה לכך הינה חיובית – הרי שעל עורך הדין לשאת ולתת בשמך מול נציגי התביעה על מנת ולהגיע לתוצאה המשפטית הטובה ביותר עבורך. הליך זה מהווה כלי חשוב בניסיון להימנע מהעמדתך לדין פלילי – אל תזלזלו בו.

העקרונות המנחים את אופן הטיפול בכל אחד מתיקי המשרד הם לחימה עיקשת לשמירה והגנה על הזכויות והאינטרסים של המטופל, חשיבה פורצת דרך, ומאמץ מתמיד לספק את צרכיו המיוחדים של כל מטופל. לא די לדעת את החוק לבוריו, אלא יש להכיר את המערכת המשפטית עד תומה, כדי להבין כיצד לתכנן עבור הלקוח את המהלכים הנכונים שיסייעו בכיבוש היעד הרצוי. צוות המשרד מתורגל בחשיבה "מחוץ לקופסה" ומציאת פתרונות מקוריים, כל זאת תוך שיתוף עם הלקוח ובשקיפות מלאה עימו.

צוות עורכי הדין שלנו, ביניהם גם יוצאי הפרקליטויות השונות ורשויות האכיפה, פועלים במקצועיות ובמסירות על מנת להגן על זכויותיו של כל מטופל. הניסיון והידע המקצועי שצברו עורכי הדין במשרד בגופי האכיפה והתביעה לא יסולא בפז ומאפשר להם להבין כיצד הצד השני חושב ואיך נראים הדברים מבחינתו ובכך לגבש אסטרטגיה משפטית מוצקה ומיטבית בכל תיק לפי נסיבותיו.

נוכח חשיבותו הרבה של הליך השימוע הפלילי והשלכות מרחיקות הלכת שעשויות להיות לפגיעה בזכות זו על המשך ניהול ההליך הפלילי נגדך, עליך להתייחס להליך השימוע בכובד ראש ולהיוועץ בהקדם בעורך דין פלילי באשר לאפשרויות השונות העומדות בפניך. באפשרותך ליצור עימנו קשר בכל שעה בטלפון 052-6885006 או באמצעות הטופס המקוון באתר.

תודה על פנייתך, אנו ניצור עמך קשר בהקדם האפשרי.
לקבלת ייעוץ משפטי בנושא - השאירו פרטים
* שם:
* נייד:
 

אודות המחבר:

עו"ד אסף דוק הוא מומחה למשפט פלילי ובעליו של משרד עורכי דין מוביל בתחומו העוסק בייעוץ וייצוג חשודים ונאשמים בתיקים קלים ומורכבים כאחד. המשרד מורכב מאנשי מעשה המתורגלים בחשיבה פורצת דרך בתחומי המשפט השונים ופועל תמיד למען לקוחותיו ללא מורא ובנאמנות, תוך לחימה עיקשת, רציפה ובלתי מתפשרת במנגנונים השונים עד לכיבוש היעד לשביעות רצונם. הצלחות המשרד | דירוג המשרד | משרדנו בפייסבוק

הצלחות המשרד בתחום
סגירת תיק פלילי לקטין בעבירת תיווך בסמים סגירת תיק פלילי בעבירות אלימות בתוך המשפחה במסגרת הליך השימוע סגירת תיק במסגרת הליך שימוע בעבירות איומים והיזק לרכוש סגירת תיק לאחר שימוע ללקוח שנחשד בקבלת דבר במרמה והונאה בכרטיסי חיוב ברשת האינטרנט בסכומי כסף גבוהים ביטול צו למניעת הטרדה מאיימת שהוצא בעקבות תלונת שווא במסגרת סכסוך שכנים סגירת תיק מחוסר אשמה ללקוח שהואשם במעשה מגונה בקטין

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
שימוע לפני הגשת כתב אישום לקטין שהודה במעשה מגונה בקטינה
קירה | 09:00 22/12/2018
האם המשטרה חייבת חובת שימוע או תגובה לפני הגשת כתב אישום
יעל | 14:40 13/11/2016
האם המשטרה חייבת חובת שימוע או תגובה לפני הגשת כתב אישום
עו''ד אלעד שאול אלבז | 18:34 13/11/2016
האם המשטרה חייבת חובת שימוע או תגובה לפני הגשת כתב אישום
דני | 21:50 13/11/2016
הגשת בקשה לעיכוב הליכים לאחר כתב אישום
נטע | 16:13 07/09/2017
הגשת בקשה לעיכוב הליכים לאחר כתב אישום
עו''ד אור הדאיה | 18:07 09/09/2017