חזרה לעמוד הראשי | תחומי עיסוק | איום על שוטר במסגרת מילוי תפקידו

איום על שוטר במסגרת מילוי תפקידו

התקלות עם שוטרים היא לא פעם מאיימת, בלתי נעימה, ומלחיצה. לעתים עלול האזרח לחוש ש"מחפשים אותו", או שהתנהגות המשטרה כלפיו אינה מוצדקת. כתוצאה מכך, לא פעם אזרחים "מועדים בלשונם", ואומרים דברים קשים ולא יאים כנגד לובשי המדים, ואף משמיעים איומים כלפיהם. בתוך כך, המחוקק ובתי המשפט מוקיעים כל התנהגות אשר מונעת, מפריעה או מכשילה שוטר מלמלא את תפקידו כראוי ולשמור על הסדר הציבורי. עו"ד אסף דוק מסביר כיצד החוק מתייחס לעבירת איום על שוטר בעת מילוי תפקידו, העונש בצידה וכן התייחסות בתי המשפט אליה.

לצערנו זוהי סצנה מוכרת בה נתגלע ויכוח בין שוטר לאזרח ומלהט הדברים נפלטים אמירות קשות ואיומים כנגד השוטר. מדובר בטעות גדולה ובעבירה חמורה שלצדה נקבעו עונשי מאסר ממושכים. שוטר מוגדר כעובד ציבור, וככזה, הוא זוכה להגנה מיוחדת מצד המחוקק, שכן כל הפרעה לפעילותם של עובדי הציבור יש בה כדי לערער את הסדר החברתי הקיים. עובדי ציבור אמורים להיות מסוגלים לבצע את תפקידם, באין מפריע וללא התנגדות. לכן, החוק רואה כל התנהגות שיש בה כדי למנוע, להפריע או להכשיל אותם מלמלא תפקידם כחמורה ביותר.

יסודות עבירת איום על שוטר ומרכיביה

עבירת האיומים הנה עבירה של הטלת אימה על אדם אחר ופגיעה בביטחונו האישי, בין שהחשש לפגיעה בו הינו ריאלי ובין אם לאו. ההפחדה עשויה להתייחס למגוון אינטרסים של הפרט ובהם חייו, חירותו, שלמות גופו, בריאותו, קניינו וכדומה. המאיים על שוטר בכל דרך שהיא, בפגיעה בגופו, בחירותו, בשמו הטוב או בפרנסתו שלו או של אדם אחר, הן במטרה להפחיד, להזיק או להקניטו – דינו עד 3 שנות מאסר.

היסוד העובדתי הוא למעשה היסוד ההתנהגותי, כלומר מעשה העבירה עצמו – האיום. היסוד הנפשי הנדרש בעבירת איומים הוא "בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו" – קרי שהמאיים הציב לנגד עיניו את המטרה של הפחדה והקנטה, כלומר, כי שאיפתו - ולא המניע שדחפו לעשות המעשה - היתה להשגתו של יעד זה. היסוד הנפשי מתקיים במצבים בהם למאיים הייתה מודעות, ברמה גבוהה של הסתברות, כי היעד של הפחדה, או הקנטה, יתממש עקב איומו, גם אם אין לו שאיפה לכך.

המחוקק מתייחס לאיום באופן גלובלי, אם כי עושה את ההבדלה המהותית בין איום סרק שאין מאחוריו כוונה למימוש לבין האיום האמיתי, הממשי והרציני המאיים לפגוע באדם אחר, בפרנסתו, בשמו הטוב או בגופו. באיום עצמו יש מאין הטלת פחד ומורא כלפי הצד המאוים – בין אם ימומש האיום ובין אם לאו, אך כאן אנו לא עוסקים בניבוי העתיד, אלא בתוצאות המעשים בהווה – אדם מאוים, זה אדם שנשללה ממנו זכות קיום בסיסית וכי חייו נהרסים בדרך זו או אחרת טרם מימוש האיום.

עבירת האיומים כשלעצמה הינה עבירה חמורה ביותר, ועל אף שלעיתים יכול להתעורר קושי להוכיח שאכן מה שנאמר מהווה איום – במידה והוכח שאכן אדם איים על אדם אחר, אזי מדובר בעבירה קשה מיוחד.

יש לציין שגם במידה ואין בכוונת המאיים לנקוט באלימות בפועל, וגם אם הצד השני לא חש מאוים מהדברים, אמירה מאיימת תחשב כאיום על פי מבחן האדם הסביר: קרי, במידה והאדם הממוצע היה חש מאוים מאותה אמירה, אזי האמירה תחשב איום. גם אם בפועל הצד השני לא חש מאוים ממנה.

מכאן עולה שעבירות של העלבה ואיומים נתונות לפרשנות משפטים, ולכן עולה החשיבות של ייצוג משפטי מיומן במקרים של האשמה בעבירת איומים, בכדי לנסות לשכנע את השופט שהאמירה שנאמרה אינה עבירה מאיימת.

מה ההבדל בין איום לבין אזהרה?

כבוד השופט ברק, הטיב לענות על שאלה זו בע"פ 103/88 וקבע כי קו הגבול בין איום לבין אזהרה אינו מדויק. ניתן להיעזר בנקודה זו במבחן העזר הבא: האם יש לדובר שליטה או השפעה על אפשרות התממשותה של הסכנה שעליה הוא מתריע? אם התשובה היא בחיוב - הדובר שולט על התממשות האזהרה - יש לראותו כמאיים, ולא רק כמזהיר.

המבחן המכריע לרכיב "האיום" הוא מבחן "המהות". דהיינו, מה מהותם וטיבם של הדברים שנאמרו. המבחן הוא מבחן אוביקטיבי. שומה על ביהמ"ש לבדוק האם הדברים שנאמרו על-ידי המאיים נשאו אופי של איום, לפי המבחן של השפעתם האפשרית על האדם הסביר ולא לפי הרגשתו הסובייקטיבית של המאויים. בכל מקרה על בית המשפט יהיה למצוא את האיזון הראוי באשר לקביעה האם התוכן שהופנה כלפי המאויים הוא אכן תוכן מאיים, כזה שמוצדק בגינו להרשיע את המאיים ולהטיל עליו אות קין בדמות רישום פלילי.

בע"פ 103/88 נקבע כי יש להבחין בין "איומים", כמובנם בסעיף 192 לחוק העונשין, לבין עצה, התראה והבעת דעה, שגם בהן יש כדי להביא את השומע הסביר לכדי פחד מפני הרעה הצפויה לו ולערער את שלוות נפשו. אפילו מביאות אמירות כאלה לידי הפחדת אדם רגיל, ואפילו מתלווית להן הכוונה להפחיד, אין הן תמיד בגדר "איומים", כשביסוד האמירה עומד הרצון להביא את השומע למודעות בדבר תוצאה פוגענית אפשרית בו ולשקילת צעדיו בהתאם. שכן לא דומה "הפחדה קונסטרוקטיבית" ל"הפחדה שלילית", היא ההפחדה שמפניה בא סעיף 192 להגן.

כמעט כל בן אדם שני מאיים בשגגה, בהלצה או ברצינות על אדם אחר, אם אין בכוונתו לממש את האיום. רבים האזרחים שמכירים בעובדה כי בקלות ניתן להפוך חייו של אדם בשל איומים ולפרש אותם באופן דרמטי וקיצוני.

לא חסרים טיפוסים מחרחרי מלחמות ומניפולטיביים, משועממים או נשים נקמניות, שמספיק מבט חד ונוקב כלפיהם בכדי שירגישו מאוימים ושלל אמתלות אחרות להשגת דבר במרמה, ע"י הגשת תלונת סרק על איומים.

דוגמאות לביטויים שאינם נחשבים כאיום לדעת הפסיקה

1. "לא יהיה לך טוב בחיים", ראה ת"פ 879-09-11.

2. "אני אראה לך מזה", ראה ת"פ 48902-02-11.

3. "אני אזיין אותך", ראה ת"פ 5677-07.

4. "אני אזיין מי שילביש עליי תיק", ראה ת"פ 19825-04-10.

האם איום יכול להיחשב להעלבת שוטר?

התשובה היא כן. מכיוון שההגדרה של העלבת עובד ציבור, ובכלל זה שוטרים, היא רחבה למדי, והיא כוללת בתוכה מעשים, דיבורים, ואף מחוות שיש בהם להעליב או לפגוע, במצב שבו אדם משמיע איום כנגד שוטר, בהחלט ניתן להכניס איום זה תחת העבירה של העלבת ציבור. לצד זאת, עבירת העלבת עובד ציבור תחשב כזו, רק במידה והאמרה נאמרה כלפי עובד הציבור במהלך מילוי התפקיד, או בנוגע למילוי התפקיד. זה אומר, שאדם שנכנס לדין ודברים עם שוטר, מעליבו או מאיים עליו – לא ייחשב הדבר כאילו העליב עובד ציבור, כל עוד השוטר לא היה במדים, או הדבר לא נאמר בהקשר לתפקידו או פעולותיו כשוטר. הבנה זו היא חשובה ביותר, כי היא מדגישה את הצורך של שוטרים בתפקיד אך לא לבושים במדים, להזדהות כאשר הם ניגשים לתשאל או להעיר לאזרחים אשר לא פעם מוצאים עצמם מופתעים כאשר אדם זר ברחוב מתחיל להטריד אותם בשאלות, הנחיות או הוראות.

איום על שוטרים בראי הפסיקה

דוגמה לנחישות מערכת המשפט להגן על שוטרים מפני איומים, מצויה בתיק פלילי 1397-07: שם דובר על תושב אילת בעל עבר פלילי שבעת שישב במעצר בחודש יוני בשנת 2008, אמר לשוטר את המילים הבאות: "אני עוד אתפוצץ בתחנה וככה אקח איתי הרבה שוטרים." הוא המשיך ואמר: "אתם השוטרים הם האויבים של המדינה, משתפים פעולה עם החמאס." השוטר העיר לו על הדברים, והנאשם ענה לו: "תיזהר בכפר ראמה, אני אדבר עליך בכל מקום. יש לי חברים דרוזים, אני אספר עליך בהרבה כפרים דרוזים."

כבוד השופט אלון רום התייחס לדברי הנאשם ואמר: "עצם זה שהנאשם אמר את הדברים הקשים והמאיימים כנגד שוטרים תוך שהוא מצוי במעצר במתקן משטרתי, מחייב ענישה הולמת..." השופט הוסיף: "האיומים להתפוצץ בתחנת משטרה ולגרום להרג של שוטרים רבים יחד עם דברי גנאי כנגד המדינה... בתוך מתקן משטרה, יש בהם חומרה יתירה. עורך דינו של הנאשם טען כי הדברים נאמרו כשהנאשם נמצא במצוקה, מאחורי סורג. לבסוף הנאשם הורשע בהעלבת עובד ציבור ובעבירת איומים ונגזר עליו מאסר של חודשיים בפועל ושישה חודשים על תנאי לצד קנס כספי בסף של 1000 שקלים.

עבירות נלוות נוספות:

1. עבירת העלבת שוטר במילוי תפקידו

העלבת עובד ציבור, ובכלל זה שוטרים, מנויה בסעיף 288 לחוק העונשין וקובעת כי אדם המעליב בתנועות, במלים או במעשים, עובד הציבור, או דיין או פקיד של בית דין דתי או חבר ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, כשהם ממלאים תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם, דינו עד 6 חודשי מאסר. יוער, כי העלבה אינה חייבת להיות רק מילת גנאי או קללה, אלא יכולה לכלול גם מעשים מסוימים ותנועות גופניות, כך שמדובר בהגדרה נרחבת ביותר. בנוסף, ראוי להדגיש כי אין צורך שעובד הציבור אכן ייפגע מההעלבה שכוונה אליו, ומספיק שהמעשה נעשה.

ברע"פ 229/12 צבי כהן נגד מדינת ישראל, בית המשפט העליון נדרש לשאלה האם הביטויים "מושתן וילד מפגר", חרף הבוטות שלהם עולים לכדי העלבת עובד ציבור. בית המשפט העליון קבע כי אף שמדובר בגידופים, אין מדובר בגידופים אישיים, הנוגעים לתכונותיו הפרטיות של עובד ציבור זה או אחר, ונוגעים לליבת כבודו, כי אם בביטויים פוגעניים כלליים, ואף שאלו פוגעים, ספק אם פגיעה זו היא במידה המצדיקה הרשעה בדין הפלילי. בתוך כך, נקבע שכדי שיתקיים יסוד ההעלבה יש להוכיח שהאמירה עומדת בשני מבחנים – המבחן התוכני והמבחן ההסתברותי:

◻️ מבחינה תוכנית, יש להוכיח כי האמירה היא בגדר "מעשים קיצוניים של פגיעה קשה בליבת כבודו של עובד הציבור".

◻️ מבחינה הסתברותית, יש להוכיח כי קיימת ודאות קרובה לכך שמעשה ההעלבה יוביל לפגיעה קשה בתפקודו של השירות הציבורי.

2. עבירת הפרעה לשוטר / הכשלת שוטר במילוי תפקידו

אכיפת הסדר הציבורי דרושה לקיום מרקם חיים תקין בחברה מאורגנת ולכן כל פגיעה בשיטור ושיבושו יש בהם כדי לצמצם את כוחה של המדינה באשר לפתרון סכסוכים וליישומו של הדין עד כדי פגיעה בשלטון החוק. סעיף 275 לחוק עוסק בעבירת הפרעה לשוטר במילוי תפקידו וקובע כי אדם העושה מעשה בכוונה להפריע לשוטר כשהוא ממלא את תפקידו כחוק או מכשילו בכך, או מפריע לאחר או מכשילו מלעזור לשוטר, צפוי לעד 3 שנות מאסר ולא פחות משבועיים ימיםעצם הגדרת ההפרעה הינה רחבה ביותר, ויכולה לכלול שורה ארוכה של התנהגויות, החל מאי שעיה להוראות שוטר ועד לקריעת דוחות. יחד עם זאת, בעבירה זו צריך להתקיים היסוד הנפשי, כלומר שהאדם המבצע את המעשה מודע לכך שהדבר עלול להפריע לשוטר למלא את תפקידו, וזאת ללא קשר להתקיימותה של ההפרעה הלכה למעשה. כמו כן, האדם חייב לדעת שמולו עומד שוטר, ודבר זה ניתן להסיק על ידי הזדהות של בעל התפקיד, מדים שהוא לובש, הצגת תעודה וכן הלאה. תנאי נוסף להתגבשות העבירה הוא שההפרעה מתרחשת בעת מילוי תפקידו של השוטר בלבד.

3. עבירת תקיפת שוטר במילוי תפקידו

סעיף 273 לחוק עוסק בעבירת תקיפת שוטר וקובע עד 3 שנות מאסר ולא פחות מחודש ימים לאדם התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק או אדם אחר העוזר לשוטר כשהשוטר ממלא תפקידו כחוק. עונש המינימום שנקבע בעבירה זו משקף את מטרתו של המחוקק למנוע כל פעילות שתמנע או תפריע לשוטר למלא את תפקידו שתכליתו להגן על כלל הציבור.

סעיף 274 עוסק בעבירת תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות וקובע עד 5 שנות מאסר ולא פחות משלושה חודשים לאדם התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק ונתקיימה בו אחת מאלה:
◻️ התוקף התכוון להכשיל, למנוע או להפריע לשוטר מלמלא את תפקידו.
◻️ התוקף היה חמוש בנשק חם או קר.
◻️ התקיפה בוצעה בצוותא של יותר משני אנשים.

זומנת לחקירה או הוגש נגדך כתב אישום בגין איומים על שוטרים?

אכיפת הסדר הציבורי דרושה לקיום מרקם חיים תקין בחברה מאורגנת ולכן כל פגיעה בשיטור ושיבושו יש בהם כדי לצמצם את כוחה של המדינה באשר לפתרון סכסוכים וליישומו של הדין עד כדי פגיעה בשלטון החוק. משכך, בתי המשפט מוקיעים כל התנהגות אשר מונעת, מפריעה או מכשילה שוטרים מלמלא את תפקידם כראוי תוך שהם מטילים עונשים כבדים על מבצעם.

בכל ויכוח עם שוטר עליך לשמור על לשונך, ו"לבלוע את הצפרדע". אל תתנגד, אל תרים את הקול או תאיים על השוטר שמולך. במידה ואתה מרגיש שנעשה כלפיך עוול, בקש מהשוטר להזדהות, הוא מחויב לכך על פי חוק, ונסה לתעד את הדברים בכל דרך אפשרית, בין עם באמצעות הקלטה, צילום או איסוף פרטיהם של אלו שנכחו במקום והיו עדים לדברים.

זכור, כי היוועצות בעורך דין פלילי הינה קריטית לאורך כל שלביו של ההליך המשפטי המתנהל נגדך. עורך הדין שייצג את האינטרסים שלך יוכל עוד משלביו הראשונים של ההליך לסכל את האפשרות שתואשם או תורשע בהאשמות שווא וכן במקרים מסוימים אף להביא לביטול ההליך הפלילי שנפתח נגדך. בכל מקרה של חשד בביצוע או מעורבות בעבירה פלילית, הצורך בייעוץ משפטי מקצועי הוא הכרחי. עורך הדין יוכל להקטין את כובד הראיות נגדך ולהביא לתוצאות המיטביות בתיק בכך שיסייע לך לגבשש גרסה עקבית שעשויה להיות ההבדל בין הרשעה לזיכוי.

במידה וזומנת לחקירת משטרה או הוגש נגדך כתב אישום בגין איום על שוטר במילוי תפקידו, פנה ללא דיחוי להתייעצות עימנו בטלפון 052-6885006 או השאר פרטים ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרונות מקצועיים בהתאמה אישית. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצדך. סודיות מלאה מובטחת.

אודות הכותב:

עו"ד אסף דוק הינו מומחה למשפט פלילי וצבאי ובעליו של משרד עורכי דין מוביל בתחומו העוסק מזה תקופה ארוכה בייעוץ וייצוג חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה במקצועיות, יסודיות ויצירתיות החל משלב החשדות והחקירה במשטרה, דרך שלבי המעצר והשימוע וכלה בניהול ההליך המשפטי. מיד עם תום עבודתו במשרד המשפטים, שימש כסניגור פלילי בתיקים שזכו לתהודה ציבורית רבה וצבר ניסיון מעשי רב בטיפול בתיקים קלים ומורכבים כאחד. המשרד מספק את שירותיו 24 שעות ביממה ובכל רחבי הארץ. ממליצים   Google+   facebook

תגיות - מונחים נוספים בתחום
תקיפת שוטרים | עבירות איומים | העלבת עובד ציבור | עבירת איומים | הכשלת שוטר במילוי תפקידו | תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו | הפרעה לשוטר במילוי תפקידו | איומים על עובד ציבור | תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות | איומים על שוטר | עונש על איומים על שוטר | איומים על אנשי חוק | איום על שוטר | איומים כלפי שוטרים

הצלחות המשרד בתחום
שחרור חשוד ממעצר בעבירות סחיטה באיומים וקשירת קשר לביצוע פשע זיכוי נאשם בתיק פשע חמור בעבירות של אונס, מעשי סדום, איומים ותקיפת קטין שחרור חשוד ממעצר בעבירות אלימות במשפחה אי הרשעה פלילית לעובדת בנק בכירה בעבירות תקיפה ואיומים

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.

נושאים קשורים מהפורום המשפטי
תלונה על אלימות במשפחה שהובילה לתיק על העלבת עובד ציבור
אזרח | 12:04 01/12/2013
תיק פלילי בגין העלבת עובד ציבור
עו''ד אסף דוק | 12:42 01/12/2013
תודה רבה על תשובתך המפורטת והמהירה!
אזרח | 12:54 01/12/2013
הזמנה לסור למשטרה
חסוי | 18:39 20/11/2015
הזמנה לסור למשטרה
עו''ד אסף דוק | 19:05 20/11/2015
ומה עם זכות השתיקה?
אחד | 10:44 21/11/2015
ומה עם זכות השתיקה?
עו''ד אסף דוק | 10:50 21/11/2015
האם זה חוקי? לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
יעל | 17:29 21/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
עו''ד אסף דוק | 14:36 22/09/2015
האם זה חוקי לעכב לחקירה באמצע יום עבודה חודשיים לאחר המקרה?
אגדגד | 20:17 23/09/2015
נחקרתי במשטרה על מכתב איום ברצח - למה אני צפוי?
גבי | 17:20 27/03/2014
עבירת האיום בכתב לרצח
עו''ד אסף דוק | 17:30 27/03/2014