חזרה לעמוד הראשי | תחומי עיסוק | הגנת זוטי דברים במשפט פלילי

הגנת זוטי דברים במשפט פלילי

הגנה זו קובעת כי ייתכנו מקרים בהם נתקיימו כל יסודות העבירה והאדם אכן עבר על החוק, אך יחד עם זאת המדובר במעשה פעוט ערך מן ההיבט הציבורי ולכן קיימת ההצדקה לפטור אותו ולא להטביע אות קין פלילי על מצחו. הגנה זו חשובה לא רק לפרט העובר על החוק אם כי לחברה כולה, שכן התייחסות הציבור להרשעה כסטיגמה נובעת מכך שהעבריינים הם מיעוט, ולרוב הציבור ברור הדופי המוסרי שבעבירה. ככל שיירבו עבירות קלות משקל ויהיו לנחלת חלק גדול מהציבור – כך תפחת הסטיגמה הנודעת לעבירה פלילית ויפחת ערכה הרתעתי. מכאן חשיבות השימוש של בתי המשפט בהגנת זוטי הדברים.

פרשנות הגנת זוטי דברים

טענת זוטי דברים קובעת בסעיף 34 יז לחוק העונשים כך: "לא ישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם לאור טיבו של המעשה נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי המעשה הוא קל ערך".

התנאים המופיעים בסעיף זה הינם מצטברים, כשהאחרון שבהם – האינטרס הציבורי – הוא המכריע (ע"פ י.קדמי). הסייג יופעל במקרים בהם הסרת "התווית הפלילית" מעל מעשה עבירה נעוצה באינטרס הציבורי, שלא להטביע אות קין פלילי על מצחו של אדם, במקום שאין לציבור עניין בכך. נטל ההוכחה להראות כי מעשה העבירה נעשה בתנאים שחל בהם הסייג רובץ על כתפיי הנאשם, אך די לו שיעורר ספק סביר בדבר החשש לקיום הסייג כדי שתיסתר חזקה זו.

1. כך מגדיר את טיבה של ההגנה  כב' השופט י. קדמי בדימוס בספרו על הדין בפלילים חוק העונשין, מהדורה מעודכנת תשס"ה- 2004, חלק ראשון עמ' 555:

"זוהי הוראה... שבאה להעניק לבית המשפט סמכות... ליטול ממעשה את פליליותו, בשל היותו חסר משמעות מן ההיבט של האינטרס הציבורי; וזאת – על אף שפורמלית נתקיימו יסודות העבירה ומן ההיבט הטכני העבירה נעברה. נטילת 'הפליליות' ממעשה עבירה נעוצה כאן בהיעדר 'עניין ציבורי' של העמדה לדין פלילי בשל מעשה 'פעוט ערך' מן ההיבט של האינטרס הציבורי, ולא בשל אי קיום יסוד מיסודות העבירה..."

2. פרופ' דניאל פרידמן, במאמרו "שיקול דעת שיפוטי בהעמדה לדין פלילי" (הפרקליט, כרך לה, תשמ"ג-1983, עמ' 155) עמד על הצורך בהענקת שיקול דעת לבית המשפט לסיים הליך פלילי מבלי להרשיע עבריין, זאת, לאור התפשטותו של המשפט הפלילי למימדים המחייבים את ריסון השימוש בו.

3. פרופ' פלר, בספרו "יסודות בדיני עונשין" (תשמ"ז – 1987) מדגיש כי סייג זוטי דברים נועד "להתאים את ההגדרה הפורמאלית של העבירה הפלילית, לתוכנה הענייני מבחינת סף האנטי-חברתיות בה מותנית תופעה עבריינית". בהמשך מציין פרופ' פלר כי מכיוון שנבצר מהמחוקק לערוך רשימות מפורטות של אירועים הנמצאים מתחת לאותו סף של חומרה ואנטי חברתיות, מתבקשת דרך כללית המאגדת בתוכה את המעשים שאינם מחייבים "טיפול פלילי". הוא מוסיף וכותב כי "המבחן המתבטא באינטרס הציבורי, מחייב שקילה בעלת אופי גמיש ומשתנה בהתאם גם לשכיחות המצטברת של התופעה, במישור לוקאלי או כללי, העשויה להפוך מכמויות, לאיכויות בשני הכיוונים".

4. השופט איתן מגן מציין במאמרו "'זוטי דברים' – אך לאו מיתלא זוטרתא" (הפרקליט מג, עמ' 48, בעמ' 54) כי "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אינו מתיישב עם פגיעה בכבוד האדם על- ידי הרשעה לא נחוצה".

תכלית תחיקתית והיקף תחולתו של סייג זוטי דברים

סעיף 34כג לחוק העונשין קובע כי "באין בחוק הוראה לסתור, יחולו הוראות החלק המקדמי והחלק הכללי גם על עבירות שלא לפי חוק זה". "סעיף זה מורה איפוא, כי הוראותיו הכלליות של חוק העונשין חולשות על דיני העונשין כולם, בין אם אותם דינים הם בחוק העונשין גופו ובין אם מחוצה לו" (ע"פ 7829/03 – מ"י נ' אריאל הנדסת חשמל רמזורים ובקרה בע"מ ואח' ו- ע"פ 4675/97 ישראל רוזוב נ' מדינת ישראל). אם כך, האם בחוק ניירות ערך קיימת אותה "הוראה לסתור"? בחוק ניירות ערך לא קיימת הוראה חד משמעית הסותרת את סייג זוטי הדברים בחוק העונשין. בע"פ 1027/94 זילברמן נ' מ"י, התייחס כב' השופט אהרון ברק בחיוב לאפשרות תחולתו של סייג זוטי הדברים בעבירת התרמית על-פי סעיף 54(א)(2) לחוק ניירות ערך.

בהצעת חוק העונשין משנת 1992, ה"ח 2098, נאמר כי "סייג זה, הנובע מכך שהחוק אינו עוסק בזוטות – de minimis non curat lex – הנו, בחלקו חידוש לעומת החוק הקיים... אין זה ראוי שדווקא בית המשפט יהיה חייב להטיל עונש "סימלי" רק משום שהוא נטול סמכות למתוח את קו הגבול המינימלי הקונקרטי, לפי נסיבות העניין, בין התחום הפורמלי של האיסור הפלילי ובין מה שאינו מגיע עד כדי פליליות".

פסיקה בתחום הגנת זוטי דברים

ע"פ 2125/94 יובל בן ארי נגד מדינת ישראל

המערער הורשע יחד עם נאשם נוסף על-ידי ביהמ"ש השלום בעבירה של תקיפה חבלנית לפי סעיף 380 לחוק העונשין ונדון לקנס כספי בסך 000, 1ש"ח ולהתחייבות כספית. עובדות המקרה היו כדלקמן: החברה הקבלנית שעמה נמנו המערער והנאשם הקימה מספר בניינים, ביניהם בנין הדירות בו התגוררה המתלוננת. השניים הגיעו לבניין על מנת לבצע עבודה הקשורה בחיבור משאבת המים, עקב בעיות בלחץ המים בקומה השביעית. המתלוננת שהתגוררה בדופלקס בקומות 8- 9התנגדה לביצוע עבודה זו ולחיבור הקומה השביעית למשאבה המספקת מים לקומות 8- .9על רקע התנגדותה זו, מנעה המתלוננת מעובדי החברה הקבלנית לבצע את העבודה. על כן הגיעו למקום המערער - מנהל הפרויקט, והנאשם השני - קבלן האינסטלציה, בלווית עובדים נוספים. המתלוננת נצבה בגבה אל ארון ברזי המים שבמסדרון הקומה, כדי למנוע את ביצוע העבודה. המערער דרש ממנה לזוז ולהימנע מלהפריע לבצוע העבודה, אך היא סירבה. או אז, אחזו בה שני הנאשמים "והניפוה, בעודה זועקת ומתנגדת, לכיוון דלת דירתה הסמוכה". לאחר המקרה, נמצאו על ידיה של המתלוננת שטפי דם קלים תת-עוריים ושריטות קטנות באמות שתי ידיה. המערער טען בערעורו כי לאור טיבו של המעשה פעוט הערך, נסיבותיו ותוצאותיו - כמו גם עברו הנקי לחלוטין של הנאשם ואישיותו החיובית - אין מקום להטיל עליו את כתם ההרשעה בעבירה פלילית. ביהמ"ש המחוזי קיבל טענה זו בקובעו כי "גם נסיבותיו האישיות של הנאשם במשפט פלילי ­אופיו, עברו, גילו, מצב בריאותו וכיוצ"ב - יכולים לבוא בשיקולי בית המשפט בבואו להכריע בטענת "זוטי דברים", ואין הם אך שיקול לעניין הענישה או הטלתו של מבחן ללא הרשעה (כפי שסבור בית המשפט המחוזי בע"פ 1720/95, שם, עמ' 12). כך, מן הראוי שנסיבותיו האישיות של הנאשם - ובמיוחד העדר עבר פלילי ואורח חיים נורמטיבי, ללא דופי – ילקחו בחשבון, בבוא בית המשפט לבחון את טענת זוטי הדברים. ולהיפך, אדם בעל עבר פלילי, כזה או אחר, שחטא בעבר בעבירות מאותו סוג, לא יהיה זכאי, לדעתי לחסות בצילה של טענת הגנה זו. עוד לדידו של ביהמ"ש כי יש לבחון את הטענה לא רק על פי השיקול המרכזי של "טיבו של המעשה", אלא גם, כשיקול נלווה, על פי טיבו של "העושה". זאת - במסגרת שקילת ה"אינטרס הציבורי" של ההעמדה לדין ותוצאותיה, בנסיבות המקרה, כאמור בסעיף 34י"ז. בגדר ה"אינטרס הציבורי" הנשקל, יש לבחון, כאמור, אם אין מדובר בנאשם שפגיעתו רעה; הוא אדם נורמטיבי, לא אלים ולא מסוכן לציבור - או להיפך. במקרה דנן - וכתוספת לשיקולים לענין טיבו של המעשה, ביהמ"ש מדגיש לעניין "העושה", כי המדובר במערער כבן 40, בעל עבר נקי לחלוטין, שניהל עד כה אורח חיים נורמטיבי; וגם אם כשל במקרה זה כשלון מקרי, חד פעמי ופעוט ערך - מן הראוי שביום הדין יעמוד עברו לזכותו, עד כדי הימנעות מהרשעתו בדין ומהטלת כתם ההרשעה על גליון חייו הנקי ללא רבב, הן לפני המקרה, והן לאחריו.

ת"פ 040385/03 מדינת ישראל נגד סרגיי דשקביץ

הנאשם הואשם ברצח אשתו ועבירה נוספת של היזק לרכוש בזדון, אך תוך כדי המשפט המירה הפרקליטות את האישום להריגה. ביהמ"ש המחוזי בתל אביב מחליט לזכות את הנאשם על יסוד הממצאים העובדתיים מעבירת ההריגה. כמו כן, הנאשם אף זוכה מהעבירה שעניינה היזק בזדון לדלת הבית וכיסא שהיה בו, הן בשל העדר ראיות מספיקות להוכחת יסודות העבירה, והן בשל קביעתו כי עומדת למבקש הגנת "זוטי דברים", לפי סעיף 34יז לחוק העונשין בשל ערכם המזערי של החפצים שנפגעו.

ת"פ 752/02 מדינת ישראל נגד חן ורדה

כתב האישום ייחס לנאשמת עבירה של תקיפה, לפי סעיף 379 לחוק העונשין, בכך שתקפה שלא כדין קטין ואימו על-ידי כך שאחזה בידם ועיקמה אותן. לאור נסיבות המקרה ועדותה האמינה של הנאשמת על-פני המתלוננים ביהמ"ש השלום עצמו מעלה את הסדר זוטי הדברים וכותב כי "במקרים, שבהם השופט מגיע למסקנה, שמדובר אמנם בעבירה מבחינה טכנית – פורמאלית, אך, מהבחינה המהותית, מתאים לה הכלל של "היעדר עניין לציבור", יעשה אז שימוש בסייג. קביעתו של הסדר חקיקתי, שנועד לשלול פליליותו של מעשה, המהווה פורמאלית עבירה פלילית, עולה בקנה אחד עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וכך גם יישומו של הסדר זה". הוא ממשיך בציטוט מילותיהם של כב' הנשיא בדימוס לרון, וכב' השופטים פלפל והנדל בע"פ (מחוזי ב"ש) 7198/11 אונגר נ' מ"י, כי "בתקופה זו של התגברות האלימות בחברה במדינת ישראל אין לומר כי האינטרס הציבורי, כלשון סעיף 34יז לחוק העונשין, מצדיק להתייחס למעשים של אלימות, ולו גם קלה, כזוטי דברים...ומגיב כך: "עם כל הכבוד, לא אוכל לקבל גישה זו. משהוסף הסייג של זוטי הדברים לספר החוקים, לא ייתכן שיהפוך ל"אות מתה", שלא ייעשה בה שימוש. החשש מפני "שימוש יתר" בכלי שזה איננו יכול להיות בעל "השפעה משתקת", שתמנע כליל את יישומו, במקרים ראויים. גם בעבירות אלימות, ואולי דווקא בעבירות אלימות, ראויות להיבחן דרך המסננת החקיקתית האמורה, זאת גם בשל תחולתה הרחבה והגורפת של עבירת התקיפה". ביהמ"ש קובע כי המעשה של הנאשמת אכן מהווה את עבירת התקיפה, אבל טיבו ונסיבותיו שהביאו את הנאשמת לנקוט בדרך שנקטה, והאינטרס הציבורי המתגמד באירוע זה, מוציאים את המעשה מכלל הפליליות, ולו מחמת הספק. לאור כל אלה, ביהמ"ש השלום החליט לזכות את הנאשמת, בשל היות המעשה "קל ערך", על בסיס הסייג לאחריות פלילית של "זוטי דברים".

ע"פ 7829/03 מדינת ישראל נגד אריאל הנדסת חשמל רמזורים ובקרה בע"מ ואח'

האפשרות להחלת עקרון זוטי הדברים בתחום ההגבלים העסקיים בהקשר הפלילי, הועלתה לראשונה בערעור זה, במסגרתו קבע בית המשפט העליון כי הגנת זוטי דברים תחול גם על עבירות לפי חוק ההגבלים העסקיים. השופטים ציינו בהחלטתם כי על אף העובדה שנדרשת החלה זהירה (מצומצמת) של הסייג בדבר "זוטי דברים", תוך בחינת נסיבותיו של כל מקרה ומקרה, אין בכך בכדי למנוע אימוצה של פרשנות שתבחן בין מכלול השיקולים גם את נסיבותיו האישיות של המבצע. שכן, "יש והשפעתן של נסיבות אלו תשנה את התמונה מן הקצה אל הקצה, והרשעתו לאורן לא תשרת כל מטרה ראויה". יודגש עוד כי אומנם ביהמ"ש החיל את סייג זוטי הדברים על חוק הגבלים עסקיים בצורה מצומצמת, אולם הסיבה לצמצום נעוצה בכך שהחוק האמור עצמו מכיל "פתחי מילוט" מפני הגדרתו של הרחבה של ההסדר הכובל, בדמות האפשרות לקבל אישור מבית הדין להגבלים עסקיים או פטור מהממונה בשונה מחוק ניירות ערך (משמע, בחוק ניירות ערך תיתכן על-פי קביעה זו פרשנות מרחיבה לסייג). מנגנונים אלה אינם מייתרים את הסייג הכללי של זוטי דברים, אך משפיעים על תחום פרישתו.

ע"פ 1027/94 זילברמן נגד מדינת ישראל

בערעור זה התייחס כב' השופט אהרון ברק בחיוב לאפשרות תחולתו של סייג זוטי הדברים בעבירת התרמית על-פי סעיף 54(א)(2) לחוק ניירות ערך.

תודה על פנייתך, אנו ניצור עמך קשר בהקדם האפשרי.
לקבלת ייעוץ משפטי בנושא - השאירו פרטים
* שם:
* נייד:
 

אודות הכותב:

עו"ד אסף דוק הינו מומחה למשפט פלילי וצבאי ובעליו של משרד עורכי דין מוביל בתחומו העוסק מזה זמן רב בייעוץ וייצוג חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה במקצועיות, יסודיות ויצירתיות החל משלב החשדות והחקירה במשטרה, דרך שלבי המעצר והשימוע וכלה בניהול ההליך המשפטי. מיד עם תום עבודתו במשרד המשפטים, שימש כסניגור פלילי בתיקים שזכו לתהודה ציבורית רבה וצבר ניסיון מעשי רב בטיפול בתיקים קלים ומורכבים כאחד. המשרד מספק את שירותיו 24 שעות ביממה ובכל רחבי הארץ. למענה מקצועי ודיסקרטי ניתן ליצור קשר בטל' 03-5505995 | 052-6885006 ממליצים   Google+   facebook

תגיות - מונחים נוספים בתחום
הגנות במשפט פלילי | הגנת זוטי דברים

הצלחות המשרד בתחום
סגירת תיק פלילי בהיעדר אשמה ללקוח שנחשד במעשה מגונה בקטינה אבי דוביצקי ישלם לעו"ד אסף דוק למעלה מ-350,000 ש"ח בגין לשון הרע תקדים: ועדת משמעת קבעה שיקום על פני השעיית סטודנט שהטריד מינית בשטח האוניברסיטה אי הרשעה ללקוחה שאיימה ותקפה סייעת בגן ילדים

זקוק לייעוץ אישי ומקצועי בנושא?

אתה מוזמן ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרון מקצועי בנושא על פני כל שעות היממה. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצידך.

בטלפון: 077-5006206 או בנייד: 052-6885006

בדוא"ל: office@dok.co.il

או מלא את הפרטים בטופס הבא ונחזור אליך בהקדם:

הפניה הינה ישירות אל עורכי דין פליליים במשרד. עורך דין פלילי מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.


נושאים קשורים מהפורום המשפטי
האם זה נפוץ ששופטים מתעמרים בנאשמים במשפט פלילי
איל | 13:55 01/11/2016
האם זה נפוץ ששופטים מתעמרים בנאשמים במשפט פלילי
עו''ד אלעד שאול אלבז | 19:15 02/11/2016
ואם אני רוצה לייצג את עצמי והשופט כופה עלי סנגור צביורי
יעל | 10:14 03/11/2016
מהי הגנת ההסתמכות?
יואל | 08:17 18/11/2017
מהי הגנת ההסתמכות?
עו''ד אור הדאיה | 13:56 19/11/2017
מהי הגנת ההסתמכות?
יואל | 14:39 19/11/2017
מחיקת רישום פלילי
ירדן | 11:22 15/11/2017
מחיקת רישום פלילי
עו''ד אור הדאיה | 12:47 16/11/2017
פיצוי לאזרח שביתו ניזוק כתוצאה מאירוע פלילי
שכנה | 13:34 08/11/2017
פיצוי לאזרח שביתו ניזוק כתוצאה מאירוע פלילי
עו''ד אור הדאיה | 06:34 09/11/2017
רשלנות בפסיכולוגיה ותיק פלילי
ז'אן ולז'ן | 12:59 29/08/2017
רשלנות בפסיכולוגיה ותיק פלילי
עו''ד אור הדאיה | 08:21 30/08/2017
מניעת גיוס לצה"ל בעקבות תיק פלילי
אירנה | 06:51 08/07/2017
מניעת גיוס לצה"ל בעקבות תיק פלילי
עו''ד אור הדאיה | 19:21 20/07/2017
עבודה בחברת אבטחה ורישום פלילי
משה | 07:41 24/06/2017
עבודה בחברת אבטחה ורישום פלילי
עו''ד אלעד שאול אלבז | 16:43 25/06/2017
רישום פלילי
שמעון | 10:02 01/06/2017
רישום פלילי
עו''ד אלעד שאול אלבז | 13:26 02/06/2017