אי התאמה אישיותית לנהיגה

כבישים בטוחים

המאבק לשמירה על כבישים בטוחים ומניעת תאונות דרכים הוא בלתי פוסק, ותובע משאבים רבים המושקעים בשיפור תשתיות לצד עבודה תודעתית ציבורית וחינוך להתנהגות בטוחה בדרכים.

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2019 דווחו למשטרה 12,670 תאונות דרכים עם נפגעים. מספר הנפגעים בתאונות דרכים במהלך 2019 היה 22,986, מתוכם 355 הרוגים, ו- 2394 פצועים קשה. אלו מספרים שקשה להשלים עימם, ורשויות האכיפה עושות את מירב המאמצים על מנת להפחית את מספר התאונות והנפגעים.

כאמור, אחד הגורמים המרכזיים לתאונות דרכים הוא טעויות אנוש, וכאשר נסיבותיו הייחודיות של נהג מונעות ממנו לנהוג באופן בטוח, מחויבת מערכת האכיפה לפעול על מנת להסיר את האיום מן הכבישים.

על אף שלא ניתן לצפות מנהג שלא יטעה לעולם, יש צורך באמצעי אכיפה שימנעו מנהגים מסוכנים לסכן את עצמם ואת הסובבים אותם בכל פעם שהם עולים עם רכבם על הכביש. נהג שאינו מציית לחוקי התנועה, וכן נהג שאינו מסוגל לנהוג בצורה בטוחה ואחראית מסכן לא רק עצמו, אלא גם את הסובבים אותו.

שלילת רישיון בשל אי התאמה אישיותית לנהיגה היא אחד הכלים הנתונים בידי רשויות האכיפה למניעת תאונות שאינן הכרח המציאות, וביצירת מרחב בטוח יותר לכל הנעים בכבישי הארץ.

כיצד ניתן להגדיר אי התאמה אישיותית לנהיגה

כאשר מדובר במגבלה הנובעת מנכות, קל יחסית למדוד את השפעת הבעיה הפיזיולוגית על יכולותיו של האדם הסובל ממנה, לאמוד את מידת המוגבלות הנגרמת ממנה ולקבוע אם ועד כמה הנכות פוגעת בכושר הנהיגה שלו. כאשר מדובר באי התאמה אישיותית לנהיגה, האבחון מורכב ועדין יותר. עצמת הביטוי וההשפעה של מגבלות נפשיות וקוגניטיביות על נהיגה תלויה בנסיבות רבות ואינה אחידה, קבועה או חד משמעית. על הגורמים המאבחנים מוטל לחזות את מידת ההשפעה שיש לכשלים קוגניטיביים, נטיות אישיותיות והפרעות נפשיות על התנהגותו של האדם בעת נהיגה. לשם כך פותח במרב”ד מערך בדיקות שמטרתו לספק תשובה מבוססת ומדויקת ככל שניתן. בניגוד למדינות רבות המסתמכות על הערכותיהם של הרופאים המטפלים, בישראל האבחון נעשה אך ורק על ידי המרב”ד, או על ידי מכונים המוכרים על ידי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, כמו מכון אדם.

המרב”ד – המכון הרפואי לבטיחות בדרכים

על פי תקנות התעבורה, המכון הרפואי לבטיחות בדרכים – המרב”ד, הוא הגוף המוסמך על ידי משרד הרישוי לבצע בדיקות רפואיות. באתר משרד הבריאות מוגדר המרב”ד בתיאור הבא: “המכון הרפואי לבטיחות בדרכים הינו  יחידה מנהלית של משרד הבריאות העוסקת ברפואה תעבורתית, במניעה ראשונית של מגיפת תאונות דרכים, הנגרמות בשל ליקוי בריאותי של הנהג”.

תפקידי המרב”ד נחלקים לשניים:

◻️ הקדמת תרופה למכה – איתור מוקדם של ליקויים בריאותיים, ניהול מעקב וביקורת רפואית ופסיכולוגית אחר מצבם של נהגים שהוגדרו כסובלים מליקוי בריאותי המונע מהם נהיגה בטוחה, או כבעלי פוטנציאל להיות נהגים מסוכנים.

◻️ קידום ועזרה לנכים – ייעוץ מקצועי למעסיקים, קידום תחום הרפואה התעבורתית, התאמת אביזרי נהיגה למגבלותיהם של נכים, פעולה לקידום עצמאותם של הנכים.

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים כפוף למשרד הבריאות, ואת תוצאות המבדקים הנערכים הוא מעביר לרשות הרישוי, אשר היא בעלת הסמכות לשלול את רישיונו של מי שאינו כשיר לנהיגה מסיבות של אי התאמה אישיותית. אל המכון מופנים בין השאר:

◻️ נהגים המבקשים רישיונות נהיגה ברכב ציבורי או מקצועי.

◻️ נהגים שבצעו מספר רב של עבירות תנועה.

◻️ נהגים שרופאיהם דיווחו על שינוי בריאותי שעברו, אשר עלול לפגוע בכושר הנהיגה שלהם.

◻️ נהגים שנתפסו נוהגים תחת השפעת אלכוהול או סמים.

נהגים המופנים למרב”ד עוברים מבדקים ומבחנים פסיכולוגיים וקוגניטיביים. כיוון שאי התאמה אישיותית לנהיגה היא הגדרה המכילה בתוכה טווח רחב של תופעות, הקביעה שאישיותו של אדם אינה מתאימה לנהיגה בטוחה ואחראית היא משימה מורכבת.

לצורך קביעת האבחנה, המרב”ד מסתמך על מבדקים ומבחני אישיות המתבצעים באמצעותו, או באמצעות מכונים הפועלים מטעמו של המרב”ד על ידי אנשי מקצוע מיומנים.

עם סיום בחינת אישיותו של הנהג ויכולתו לתפקד כראוי כשהוא אוחז בהגה בכבישים, מגיש המכון הרפואי לבטיחות בדרכים את המלצותיו למכון הרישוי.

למכון הרישוי ישנה סמכות לשלול רישיונו של אדם מחמת אי התאמה אישיותית לנהיגה בטוחה.

האם שלילה או פסילת רישיון בשל אי התאמה אישיותית היא לצמיתות, והאם ניתן לערער עליה?

למכון הרישוי סמכות לפסול רישיון מחמת אי התאמה אישיותית  לצמיתות, לתקופה קצובה, או עד שיתמלאו תנאים מסוימים, בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה.

יש נהגים שיתבקשו לשוב למרב”ד לבדיקה לאחר תקופה קצובה, לשם הערכה מחודשת של מצבם.

נהג אשר בעקבות המלצת המרב”ד נשלל רישיונו מסיבה של אי התאמה אישיותית רשאי לערער על ההחלטה. בהגשת ערעור עליו להציג חוות דעת מקצועיות, פסיכולוגיות ומשפטיות, שיתמכו בטענותיו, חשוב להיעזר לצורך כך בעורך דין בקיא בתחום.

הגשת ערעור על החלטת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים לועדת ערר

מי שהוחלט לפסול את רישיונו מחמת אי התאמה אישיותית לנהיגה רשאי להגיש ערעור בתוך 30 יום, זאת לפי תקנה 195 לתקנות התעבורה.

יש לצרף לערעור חוות דעת רפואיות ופסיכולוגיות מקצועיות ומנומקות, וכן להציג נימוקים משפטיים משכנעים.

כיוון שמכון הרישוי מתייחס בקביעותיו בעיקר להמלצות המרב”ד ואינו מחויב להתייחס לחוות דעת חיצוניות, יש לעשות כל מאמץ להציג חוות דעת שיהיו מקובלות על מכון הרישוי.

חשוב להצטייד בחוות דעת מבוססות שניתנו על ידי אנשי מקצוע מוערכים, ולהיות מלווה בעורך דין המתמחה בדיני תעבורה.

במידה והערעור נדחה על ידי מכון הרישוי, ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, במקרה כזה חשוב להבין שערעור המוגש לבית המשפט ידון בפן המשפטי של השלילה ולא בפן הרפואי.

דוגמה לתיק שנוהל במשרדנו – קבלת ערר על החלטת המרב”ד בשל אי התאמה אישיותית

נושא שנוי במחלוקת

שלילת רישיונו של אדם מהווה פגיעה חמורה בחופש התנועה שלו, באיכות חייו, ובכושר הפרנסה שלו. שלילת רישיון בשל אי התאמה אישיותית מעלה תהיות לגבי היכולת לאמוד ולאבחן את אי ההתאמה.

בשל הקושי לקבוע נחרצות כי גורמי אישיות מסוימים מהווים הפרעה לנהיגה בטוחה, נמתחת ביקורת מצידם של פסיכולוגים קליניים על ההליך. לטענת המבקרים, הבדיקות המבוצעות על ידי המרב”ד אינן יכולות לנבא את התנהגותם של הנבדקים.

בנוסף, המבקרים טוענים כי העובדה שמדינות אירופאיות רבות נוהגות אחרת מוכיחה שהשיטה טעונה בדיקה.

בין אם הצדק עם מותחי הביקורת ובין אם לאו, על פי חוקי התעבורה הקיימים היום בישראל, אי התאמה אישיותית מהווה עילה לשלילת רישיון נהיגה, ולכן אם זומנתם לבדיקה במרב”ד, כדאי שתהיו ערוכים ומוכנים, ועדיף להתייעץ מראש עם עורך דין מומחה לדיני תעבורה כדי להבין כיצד לפעול בדרך שתיטיב עימכם ותמנע שלילת רישיונכם.

אילו הפרעות נכנסות תחת ההגדרה “אי התאמה אישיותית לנהיגה”

נהיגה בטוחה ואחראית דורשת יכולת מיקוד וקשב, יכולת תגובה מהירה בזמן אמת, ויכולת לראות את המציאות כפי שהיא ולהגיב בצורה מהירה ומדויקת לאירועים המתרחשים בכביש. כל הפרעה ונטייה שיכולה לחבל ביכולות אלו נכנסת תחת המטרייה של “אי התאמה אישיותית לנהיגה”. לשם הבהרה, נציין מספר הפרעות שכיחות:

◻️ קושי בקבלת החלטות ושיפוט מהיר – בעת נהיגה,הנהג נדרש לבצע החלטות רבות במהירות בזמן אמת. אדם המתקשה בקבלת החלטות, שכושר השיפוט המהיר שלו לקוי, עלול להיות נהג מסוכן לעצמו ולאחרים.

◻️ קשיי ריכוז וקשב – במהלך נהיגה, הנהג נדרש למקד את תשומת ליבו בנעשה בכביש לפניו, מאחוריו ומצדדיו, תשומת לבו של הנהג צריכה להיות ממוקדת בנעשה בכביש לאורך כל הדרך. מי שסובלים מקשיי קשב וריכוז חמורים עלול להתקשות לנהוג בצורה בטוחה עקב הסחות דעת וחוסר יכולת להתרכז ולהתמקד בנעשה בכביש. קשיי קשב וריכוז חמורים יכולים להשפיע הן על היכולת לעבד מידע חזותי נדרש והן על חלוקת קשב וביצוע פעולות נדרשות בסדר הנכון.

◻️ קשיי ויסות וריסון רגשי – כמה פעמים קרה שנהג או עובר דרך אחר עוררו את חמתכם בעת שהתפרצו לכביש, חתכו אתכם, או נהגו בצורה בלתי זהירה תוך כדי שהם מסכנים אתכם, או שיצאתם לדרך כשאתם סוערים לאחר ויכוח או מריבה? האם קרה שחשתם חרדה או פחד בשעת הנהיגה? אדם מן השורה יכול לרסן ולווסת את תגובותיו הרגשיות, נהג ללא יכולת ריסון עלול לפעול בצורה מסוכנת ומסכנת כתוצאה מתגובה רגשית בלתי מרוסנת.

◻️ אימפולסיביות ורמת עוררות רגשית גבוהה

◻️ הפרעות ופסיכו פתולוגיות נפשיות – לא כל הפרעה נפשית פוגעת בכישורי נהיגה, ואין צורך לשלול מכל מי שסובל מבעיות והפרעות נפשיות את רישיון הנהיגה. תפקידם של מומחי המרב”ד לקבוע האם הפרעה או פתולוגיה נפשית כלשהי פוגעת ביכולת הנהיגה של הסובל ממנה במידה המחייבת פסילת רישיון.

◻️ נטיות אישיותיות – נטיות אישיותיות מסוימות יכולות להביא לנהיגה לא זהירה. למשל אדם בעל נטיות אובדניות שעלול לנסות לממשן באמצעות התנגשות בין כלי רכב, אדם בעל נטייה ללקיחת סיכונים, הנוהג במהירות מופרזת ובצורה מסוכנת, או אדם חסר אמפתיה, שאינו מתחשב בצורכי הזולת.

◻️ נהיגה מסכנת חיים – כאשר סגנון הנהיגה של אדם הוא כזה המסכן חיים, כמו נהיגה במהירות מופרזת, אי ציות לתמרורים וחוקי תנועה, וכיוצא בזה.

◻️ נהיגה תחת השפעת סמים

באילו מקרים יידרש נהג לעבור בדיקה רפואית

במרב”ד מתבצעות בדיקות רפואיות ופסיכולוגיות לנהגים המופנים על ידי גורמים שונים כמו המשטרה, הצבא, רופאים או מוסדות פסיכיאטריים, בשל חשש לנסיבות של אי התאמה אישיותית לנהיגה.

בנוסף, מתבצעים אבחונים לנהגים מבוגרים, ולנהגים המבקשים רישיון לנהיגה ברכב ציבורי, או רכבי משא כבד. במקרים הבאים יידרש מבקש רישיון לעבור בדיקה רפואית:

◻️ נהג המבקש רישיון נהיגה ברכב ציבורי – אוטובוס או מונית.

◻️ נהג המבקש רישיון לנהיגה ברכב מקצועי – סמיטריילר או רכב משא מעל 15 טון.

◻️ נהג המבקש לחדש רישיון נהיגה שנפסל מסיבות שונות.

◻️ נהגים שגילם מעל 70, המבקשים לחדש את רישיונם.

בנוסף לכך יתבקשו נהגים לעבור בדיקה רפואית במקרים שונים בהם עולה חשד לחוסר כשירות לנהיגה, כמו למשל:

◻️ חייל שהשתחרר משירות צבאי בשל סיבות נפשיות.

◻️ אדם שאושפז במחלקה פסיכיאטרית.

◻️ אדם שנתפס כשהוא נוהג בשכרות או תחת השפעת סמים.

◻️ אדם שהורשע בעבירות סמים.

◻️ נהג שביצע עבירות תנועה חוזרות ונשנות.

◻️ נהג שהגיש תביעת נכות לביטוח לאומי.

◻️ נהג הסובל מהתמכרות לאלכוהול או סמים מסוכנים.

◻️ נהג בעל נטיות אובדניות אשר קיים חשש כי ירצה לממשן בהתנגשות כלי רכב.

◻️ אדם הסובל מהפרעות קוגניטיביות או הפרעות קשב חמורות.

◻️ מי שסובל מנזק מוחי, גידול במוח או דמנציה.

יוער, כי כאשר מדובר באדם שאושפז במחלקה פסיכיאטרית, או אדם שחלה הרעה במצבו הבריאותי, הרופא המטפל מחויב לדווח לרשות הרישוי כאשר הוא סבור שהאירוע עלול לפגוע ביכולתו של האדם לנהוג באחריות ובבטחה.

כיצד הפרעות קוגניטיביות ונפשיות פוגעות ביכולת הנהיגה של אדם

לכאורה ניתן לחשוב כי מצבו הנפשי של אדם לא מהווה הפרעה ליכולת הנהיגה שלו, כל זמן שכישוריו המוטוריים נשארים כשירים. אולם, למעשה, להפרעות קוגניטיביות ונפשיות יש השלכה מיידית וישירה על כושר הנהיגה של מי שסובלים מהן.

למשל, אדם שסובל מהפרעת קשב חמורה, עלול למצוא שהנהיגה מחייבת מידת ריכוז וקשב שאינו מסוגל לייצר. כמו כן, אדם שתפישת המציאות שלו מעוותת, כמו מי שנמצא תחת השפעת סמים, או מי ששרוי בפסיכוזה פעילה, מהווה סיכון לעצמו ולסביבתו כאשר הוא אוחז בהגה, שכן אינו יכול לפרש נכון את המציאות.

בשעת נהיגה, טעות קטנה עלולה לעלות בחיי אדם, הסחת דעת רגעית יכולה להסתיים באסון ותגובה איטית או לא החלטית יכולה לעלות ביוקר. על מנת לנהוג בבטחה מבלי לסכן את עצמו ואת הסביבה, נהג צריך להיות מסוגל להגיב במהירות לאירועים אקטואליים בזמן אמת. מגבלות קוגניטיביות, פסיכולוגיות ואישיותיות הפוגעות בכושר השיפוט, ביכולת קבלת החלטות ובתפישת המציאות יכולות להוות גורם סיכון לנהג ולמשתמשי דרך בסביבתו.

ככל שכושר השיפוט של אדם לקוי, הסיכוי שיעשה על הכביש טעויות הרות גורל ומסכנות חיים עולה. נהג צריך להיות מודע לתוצאות של מעשיו ולהבין שהוא אחראי להן, כאשר נהג נמצא במצב נפשי לא בשל מספיק הוא עלול לסכן את עצמו ואת סביבתו מבלי שיהיה מודע לכך.

האם ניתן להתכונן לאבחון אישיותי של המרב”ד?

הבדיקה הרפואית במרב”ד תקבע אם רישיונו של הנבדק יישלל, לכן חשוב להגיע אליה מוכן עד כמה שניתן. אם קיבלתם זימון להופיע בפני המרב”ד, ניתן ורצוי להתכונן למפגש מראש. אם טרם עשיתם זאת, זה הזמן לשכור את שירותיו של עורך דין מתמחה בדיני תעבורה, שיש לו ניסיון מוכח ומוצלח בייצוג נהגים שנשלחו לאבחון אישיותי במרב”ד.

ראשית, כדי להבין מה ההליך שהנהג צפוי לעבור, עורך הדין יברר מה סיבת הזימון. לאחר שנתבררה סיבת הזימון, יסביר עורך הדין לנהג איך עתיד להתנהל ההליך, וכיצד עליו לנהוג במהלכו.

בנוסף, עורך הדין יוודא שהנהג מציג למרב”ד את המסמכים הרלוונטיים, שיתמכו בטענותיו. כמו כן, עורך הדין יתלווה לנהג וייצג אותו בדיונים. הכנה מראש לפגישת אבחון במרב”ד יכולה למנוע אבחון מחמיר יתר על המידה, שיגרום לאובדן הרישיון שלכם.

פגיעה בזכויות הפרט מול בטיחות בדרכים

שלילת רישיונו של אדם מטעמי אי התאמה אישיותית היא כלי אכיפה מעורר מחלוקת, שכן לא כל אדם בחברה מודרנית יסכים עם הרעיון שמדינה יכולה לקבוע כי אישיותו של אדם אינה תקינה או ראויה כפי שהיא. למי יש את הסמכות לקבוע מהי אישיות ראויה? עד כמה יש למערכות האכיפה זכות מוסרית לבקר, לאבחן ולשפוט את מרכיבי אישיותו של אדם? יתירה מכך, האם יש למדינה זכות מוסרית לבחון אופיו של אדם ולהפעיל סנקציות כלפי מי שאינו עומד ב’תקנים’?

יחד עם זאת, כאשר נוצר הרושם שאופי נהיגתו של אדם מסוכן בשל מאפיינים אישיותיים, יש היגיון בבחינה מעמיקה לפיה ניתן יהיה להעריך את מידת המסוכנות של אותו אדם כשהוא נוהג ברכב. אם אכן מתברר לאחר בדיקה מקצועית ומקיפה, שבשל גורמים אישיותיים אדם אינו יכול לנהוג בצורה בטוחה, יש הצדקה לשלילת רישיונו, בדיוק כשם שאדם שלא מצליח לעבור טסט לא יקבל רישיון.

אין מחלוקת על כך שנהיגה לא בטיחותית מסכנת את הנהג, את נוסעיו ואת הנהגים, הנוסעים ועוברי הדרך הנמצאים בנתיב הנסיעה של הרכב. כמו כן, אין מחלוקת על כך שנהג צריך לנהוג בזהירות הנדרשת, על פי חוקי התנועה ותוך התחשבות בבטיחותם של עוברי דרך אחרים, וכי יש להרחיק מהכבישים נהגים הנוהגים בצורה שמסכנת את עצמם ואחרים. הבעיה טמונה בקושי לאמוד ולנבא באופן מדויק את הדרך בה ינהג אדם כשהוא אוחז בהגה, והאפשרות של אבחון לא מדויק, שיעשה עוול לנבדק.

ייעוץ וייצוג משפטי בהליכים בפני המרב”ד

רישיון נהיגה מאפשר למחזיק בו עצמאות וחופש תנועה, שלילת רישיון פוגעת במגוון תחומי חיים, החל מהיכולת להגיע בכל בוקר לעבודה וכלה בנסיעה לנופש משפחתי, לכן חשוב לעשות כל שניתן כדי למנוע שלילת רישיון.

כאשר מדובר בשלילת רישיון בשל אי התאמה אישיותית, השלילה יכולה להיות לצמיתות, וכך לפגוע משמעותית באיכות חייו של אדם. במידה וקיבלת הזמנה למרב”ד והנך מעוניין להימנע משלילת רישיון בשל אי התאמה אישיותית, מומלץ לפנות בהקדם לעורך דין מומחה לדיני תעבורה. הדרכה והכנה לפני מבחני האישיות של המרב”ד תסייע לנבדק לתפקד בצורה מיטבית ולמנוע שלילת רישיון.

במידה ובעקבות ממצאי המרב”ד החליטו לשלול את רישיונך בשל אי התאמה אישיותית, ניתן להגיש ערעור על ההחלטה. חשוב להתייעץ בעור דין לפני הגשת הערעור, ועדיף שעורך דין מנוסה ייעץ, ילווה וייצג אותך בתהליך. כיוון שמדובר בנושא חשוב בעל השפעה ניכרת על המשך חייך, יש לוודא שעורך הדין אליו פנית הוא עורך דין בעל התמחות וניסיון בתחום התעבורה, ושהיו לו מספר הצלחות במקרים הדומים למקרה שלך.

פסלו את רישיונך בשל אי התאמה אישיותית?

המטרה של פסילת רישיון בשל אי התאמה אישיותית לנהיגה, היא שמירה על ביטחונם של מי שנוסעים ומהלכים בכבישי ישראל. כדי לשמור על שלומם של כל משתמשי הדרך, רשויות האכיפה מחויבות למנוע מנהגים המסכנים את עצמם ואת הסובבים אותם לעלות על הכביש.

יחד עם זאת, כיוון ששלילת רישיון היא סנקציה הפוגעת בחופש התנועה של הפרט ובעצמאותו, יש לעשות בכלי זה שימוש זהיר ומושכל, ולהימנע ככל שניתן משלילת רישיון ללא הצדקה. רופאים המטפלים בנהגים שעברו אירוע נפשי או בריאותי שיכול להקשות עליהם לנהוג בבטחה אמורים לדווח על כך לרשויות, אשר יזמנו את הנהגים לבחינות במרב”ד.

נהגים שעברו את גיל 70 יזומנו לבדיקות במרב”ד לפני חידוש רישיונם, כמו כן, להבדיל, יזומנו לבחינות נהגים שנתפסו כשהם נוהגים תחת השפעת אלכוהול או סמים, נהגים שבצעו מספר רב של עבירות תנועה, וכדומה.

בנוסף, כל מי שמבקש להוציא רישיון נהיגה ברכב ציבורי או רכב משא כבד נדרש לעבור אבחונים פסיכולוגיים של המרב”ד, כיוון שמדובר בנהגים שטעויות שיעשו בשעת הנהיגה תשפענה על מספר גדול של אנשים.

על מנת ולהבטיח את סיכויי ההצלחה בשינוי ההחלטה לפסול את רישיונך בשל אי התאמה אישיותית עליך לפנות לעורך דין מומחה בתחום שידריך אותך כיצד לפעול וייצג אותך בפני ועדת הערר על החלטת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים.

צוות עורכי הדין שלנו, ביניהם גם יוצאי הפרקליטויות השונות ורשויות האכיפה, פועל במקצועיות ומסירות על מנת ולהגן על זכויותייך. המשרד מונה צוות אנשים מוכשר וייחודי המתורגל בחשיבה “מחוץ לקופסה” למציאת פתרונות מקוריים ופועל תמיד למען לקוחותיו ללא מורא ובנאמנות, תוך לחימה עיקשת, רציפה ובלתי מתפשרת במנגנונים השונים עד לכיבוש היעד לשביעות רצון המטופל. במידה והמרב”ד פסל את רישיונכם בשל אי התאמה אישיותית אתם מוזמנים לפנות להתייעצות עימנו בטלפון 052-6885006 או השאירו פרטים ונשמח לסייע ולהציע לכם מענה ופתרונות מקצועיים בהתאמה אישית. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצדכם. סודיות מלאה מובטחת.

◻️ מאמר זה עודכן לאחרונה ב-20 באפריל 2024.