עילות לסגירת תיק פלילי – שיקולים ונימוקים

נימוקים ושיקולים לסגירה של תיקים פליליים

סעיפים 59 ו-62 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח חדש) תשמ”ב 1982, קובעים סמכות לסגירת תיקים פליליים מסיבות של חוסר עניין לציבור או היעדר ראיות מספיקות להעמדה לדין. עילות סגירה נוספות, כגון היעדר אשמה פלילית ועבריין שאינו ידוע, נגזרות מתוך עילות חוסר עניין לציבור וחוסר ראיות.

עבירות שנסיבותיהן ייחודיות – המפורט לעיל נוגע לתיקים פליליים “רגילים”. תיקים פליליים שנסיבותיהם ייחודיות עשויים להתנהל על פי תקנות אחרות, למשל:

תיקי נוער –  סגירת תיקי נוער מוסדרת ומתנהלת על פי נוהלי עבודת המשטרה עם קטינים  כפי שמפורטים ב”פקודת המטא”ר 14.01.05 – “עבודת המשטרה עם קטינים” ונוהל חטיבת החקירות 03.300.37 “הטיפול המשטרתי בקטינים מתחת לגיל 12”.

עבירות שלגביהן קיימות הנחיות ייחודיות – עבירות אלימות במשפחה, אלימות בכדורגל, עבירות בחירות, רדיו פיראטי וכדומה. בעבירות אלו תתנהל החקירה על פי הנהלים המיוחדים המתאימים.

ככלל, לא ייסגר תיק פלילי לפני שחומר החקירה נבחן בקפידה על ידי בעל סמכות סגירה. בעל סמכות הסגירה מחויב לקבל את ההחלטה תוך שקילת סך הגורמים הרלוונטיים, בתום לב, ללא שרירות או הפליה, בהגינות ובסבירות ומבלי לערב גורמים שאינם רלוונטיים.

עם סיום החקירה, על החוקר לציין את הנימוקים להמלצתו לסגור את התיק בצירוף הפניות לחומר הראיות הרלוונטי.

על בעל סמכות הסגירה לציין את החלטתו ואת עילת הסגירה על כריכת התיק. כמו כן, על בעל סמכות הסגירה לנמק את החלטתו. 

רשימת עילות סגירת תיקים פליליים

◻️ חוסר עניין לציבור

◻️ חוסר ראיות מספיקות להעמדה לדין

◻️ היעדר אשמה פלילית

◻️ עבריין לא נודע

◻️ מות נאשם או חשוד

◻️ נאשם או חשוד שאינו ברר עונשין

◻️ אין עבירה פלילית

◻️ התיישנות

◻️ סמכויות חקירה של רשות אחרת

שינוי סעיף עבירה בתיק פלילי

לא אחת קורה שלאחר חקירה, מתברר מחומר הראיות שנאסף כי מדובר בעבירה שונה מזו שבגינה נפתח התיק. לשינוי סעיף עבירה בתיק פלילי יש השלכות על חומרת כתב האישום וחומרת העונש וכתוצאה מכך על ההליך כולו. על בעל סמכות הסגירה בתיק לבחון האם העבירה, כפי שהוגדרה בפתיחת התיק, מתיישבת עם חומר הראיות שנאסף ושעל פיו הוא קובע את החלטתו. במידה ועולה כי הראיות בתיק מצביעות על קיום עבירה שונה מזו שהוגדרה מלכתחילה, יש לשנות את סעיף העבירה ולוודא כי השינוי עודכן במערכת הפלילית הממוחשבת. הנימוקים לשינוי סעיף העבירה יתועדו במסגרת הנימוקים לסגירת התיק ביומן החקירות.

סגירת תיק בעילת חוסר עניין לציבור

כאשר תיק נסגר בעילת חוסר עניין לציבור, משמעות הדבר היא שלמרות שידוע מי הוא העבריין ולמרות שקיים חומר ראיות בתיק, הוחלט לסגור אותו כיוון שאין עניין ציבורי בהעמדת החשוד לדין. על פי סעיפים 59 ו 62 לחוק סדר הדין הפלילי, בהתקיים נסיבות מתאימות, ניתן לא לחקור או להעמיד לדין בעבירות פשע ועוון אם אין עניין ציבורי בכך.

בפסק דין בג”צ 935/89 גנור נ’ היועץ המשפטי לממשלה  (פרשת גנור), קובע השופט ברק בזאת הלשון:

“… משקבע המחוקק כי התנהגות פלונית פלילית היא, הרי שיש אינטרס ציבורי כי החשוד יועמד לדין…” כמו כן, קובע ברק: “…רק כאשר העניין הציבורי באי ההעמדה לדין עולה על זה שבהעמדה לדין, רשאי תובע להגיע למסקנה כי קיים עניין לציבור באי ההעמדה לדין…”. בנוסף, נקבע כי כאשר שוקלים לסגור תיק מחוסר עניין לציבור, יש להתחשב בחומרת המעשה, בנסיבות חייו של קורבן העבירה, בנסיבות חייו של החשוד, ובשיקולים מוסדיים של בית המשפט והתביעה.

כאשר מתקבלת החלטה לסגור תיק פלילי מחוסר עניין לציבור, תישלח לחשוד הודעה על סגירת התיק. בהודעה יצוין כי התיק נסגר כיוון ש “נסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה” או “נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין”.

חומרת העבירה

ככל שהעבירה המיוחסת לחשוד חמורה יותר, כך גדל העניין הציבורי בהעמדתו לדין. חומרת המעשה נמדדת על פי העונש הקבוע עבורו בחוק, היקף הנזק שנגרם כתוצאה מהעבירה, שכיחותה של הפעילות העבריינית המדוברת, השפעת הפעילות העבריינית על סדרי שלטון ומרקם חברתי, משך הזמן בו התבצעה הפעילות העבריינית וכדומה.

נסיבות אישיות של החשוד

כאשר בעל סמכות סגירה בוחן תיק, ניתן מקום לנסיבות חייו של החשוד. גורמים בעלי השפעה הם בין היתר: גילו של החשוד, מצבו הבריאותי, עברו הפלילי של החשוד, הליכים שונים שהתנהלו או מתנהלים כנגד החשוד, מידת שיתוף הפעולה של החשוד עם הרשויות וההשלכות האפשריות של ההליך הפלילי על החשוד.

נסיבות אישיות של קורבן העבירה

לפני קבלת החלטה על סגירת תיק בשל חוסר ענין לציבור, בעל סמכות הסגירה יבחן את נסיבות חייו של קרבן העבירה, את מידת הפגיעה והנזק שנגרם לקרבן כתוצאה מן העבירה, את עמדתו של הקרבן כלפי החשוד וכלפי העבירה ואת האפשרות והעלויות של תיקון הנזק. ככל שהנזק שנגרם לקרבן העבירה כבד יותר, כך עולה העניין הציבורי בהבאת הנאשם לדין.

אינטרסים של כלל החברה והמדינה

במקרים מסוימים, למרות שידוע כי בוצעה עבירה ולמרות שזהות  העבריין ידועה, טובת הכלל מצדיקה סגירת תיק בשל עניין בטחוני, מדיני או ציבורי. במקרים אלו ייסגר התיק, בתנאי שבחינה ובדיקה מוקפדות ומעמיקות יצביעו על כך שהבאת העבריין לדין תגרום יותר נזק או תביא פחות תועלת מסגירת התיק. במקרים כאלו, כאשר קיימת הצדקה ביטחונית, ציבורית או מדינית לכך, התיק ייסגר.

שיקולים מוסדיים וסדרי עדיפויות

הקופה הציבורית היא מוגבלת והאמצעים העומדים לרשות גורמי החקירה, האכיפה והמשפט אינם בלתי נדלים. בהתחשב בכך, על הרשויות לקבוע סדרי עדיפויות הקובעים לאילו עבירות ופשעים יש לתת קדימות בהבאתם לדין. כל אלו בכפוף , כמובן, לשיקולי סגירת התיק שצוינו לעיל.

סגירת תיק בעילת חוסר ראיות

סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי קובע: “ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שאין במשפט עניין לציבור…”

מניסוחו של סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי ניתן להסיק כי גם כאשר קיימות בתיק ראיות לכאורה המעלות חשד לביצוע עבירה, כל עוד אין די בראיות שנאספו בתיק בכדי להעמיד את החשוד לדין ולהוכיח את אשמתו, יש לסגור את התיק בעילת “חוסר ראיות”.

ספק סביר – המבחן המכריע לקביעת “חוסר ראיות” הוא השאלה האם הראיות שנאספו מותירות “ספק סביר” לאשמתו של החשוד? ככל שהתשובה לשאלה זו היא חיובית, כאשר קיים ספק סביר לגבי חפותו של החשוד, יש לסגור את התיק בעילת חוסר ראיות. כאשר הראיות שנאספו בתיק מצביעות על חפותו של החשוד, יש לסגור את התיק בעילת חוסר אשמה ובמקרים בהם חומר הראיות מספיק להוכחת אשמה ולהעמדה לדין, יש להמשיך בהליך הפלילי ולהגיש נגד אותו אדם כתב אישום.

חשוב לציין – ככל שקיימות בתיק ראיות המצביעות באופן ברור על כך שהחשוד ביצע עבירה, עילת סגירת התיק לא תהיה “חוסר אשמה” אלא “חוסר ראיות”. כאשר תיק נסגר בעילת חוסר ראיות, פירושו של דבר שקיים יסוד סביר להניח שהחשוד ביצע עבירה, אלא שרשויות החקירה לא הצליחו לאסוף מספיק ראיות בכדי להעמידו לדין. כאשר תיק נסגר בעילת “חוסר אשמה” פירושו של דבר שמחומר הראיות עולה כי החשוד לא ביצע את המיוחס לו, או לפחות שאין כל ראייה הקושרת את החשוד לעבירה המיוחסת לו. אבן הבוחן לבחינת הראיות הוא האם אדם סביר היה מסיק מהן כי החשוד אשם במעשים המיוחסים לו. פסיקת בג”צ 4539/92 מחדדת את הנקודה וקובעת כי גם כאשר קיים שמץ ראייה לאשמתו של אדם, יש להתחשב בנסיבות המקרה, במהות הראייה ובמשקלה טרם שקובעים כי יש לסגור את התיק בעילת חוסר ראיות. קביעה זו נובעת מההבנה שסגירת תיק בעילת חוסר ראיות מותירה כתם ורישום פלילי על אדם ומההכרה בצורך להימנע מפגיעה במי שאינו אשם.

סגירת תיק בעילת חוסר אשמה פלילית

כאשר אין בחומר הראיות די כדי לבסס חשד סביר שהחשוד ביצע עבירה, יש לסגור את התיק בעילת חוסר אשמה. במקרים בהם המעשה מהווה עבירה, אך אין ראיות המוכיחות כי העבירה בוצעה על ידי החשוד, יש לסגור את התיק בעילת חוסר אשמה ולבטל את הרישום הפלילי כנגד החשוד.

בינואר 2018 התפרסמה הנחיה חדשה של פרקליט המדינה, הנוגעת לעילות של סגירת תיקים פליליים במשטרה ובפרקליטות. ההנחיה החדשה קובעת כי “אם קיים סיכוי נמוך שהחשוד ביצע את העבירה, עילת הסגירה של התיק הפלילי תהא “היעדר אשמה” ולא “היעדר ראיות מספיקות” (ראו הנחיית פרקליט המדינה מספר 1.3 בדבר מדיניות סגירת תיק פלילי מחוסר אשמה).

המבחן המרכזי בעניין זה הינו היעדר של “ספק סביר” בדבר חפותו של החשוד. מבחן זה נותן מענה על מצב בו קיים שביב של ראיה, אולם בהתחשב במהות הראיה, משקלה, ובנסיבות המקרה באופן כללי – לא יהא זה ראוי להשאיר כתם בדמות רישום משטרתי.

בעניין זה, יפים הם דבריו של כבוד השופט (בדימוס) יצחק זמיר בבג”ץ 4539/92 יעקב קבלרו נ’ היועץ המשפטי לממשלה:

“אכן, אפשר בהחלט לתאר מקרים שיש בהם שמץ של ראיה, ועם זאת, בהתחשב במהות הראיה, במשקל הראיה ובכל נסיבות המקרה, אין זה ראוי שהמשטרה או הפרקליטות יסתמכו על שמץ זה כדי להשאיר על כנו כתם של חשד באדם. חשד כזה, כשהוא נרשם בתיק החקירה, שחור על גבי לבן, ראוי לו שיהיה נתמך בראיה שיש בה ממש, גם אם אין היא מספיקה כדי להגיש כתב-אישום. ראיה כזאת צריכה לעמוד במבחן הראיה המינהלית: צריך שתהיה זו ראיה שאדם סביר היה סומך עליה כדי לומר שהחשד עדיין קיים ועומד”.

לא זו בלבד, בית המשפט הנכבד קובע בעניין בג”ץ 6213/14 יעקב ארגמן נ’ משטרת ישראל כי יש ליתן פרשנות מקלה למבחן היעדר הספק הסביר, ובמקום בו לא נמצאו די ראיות להגשת כתב אישום בעניינו של פלוני – יש לפרש את הדברים פרשנות שתעלה בקנה אחד עם חזקת החפות, והיא מחייבת שתיק החקירה ייסגר בעילת של היעדר אשמה.

הרציונל שעומד מאחורי מבחן זה, הוא ששמו הטוב של אדם הוא נכס יקר לו, וחשד לביצוע מעשה פלילי מטיל רבב באדם. רוצה לומר: הפגיעה העתידית שיש בהותרת עילת הסגירה על כנה, איננה מידתית ביחס לעוצמתם, טיבם וסוגם של החשדות שבהם הוחשד.

ניתן להבין אדם שבוער בו הצורך למחוק כל זכר לחשדות נגדו כאשר הוא יודע שאיננו אשם כלל ועיקר, למרות שביב ראיה שעלולה להראות אחרת. ויודגש: משמעותה של עילת הסגירה “היעדר אשמה” אינה כי החשוד בהכרח לא ביצע את העבירה, אלא הסיכוי שביצע אותה הינו נמוך מאוד.

סעיף 16(2) להנחיה מתווה את הדרך לבחינת התשתית הראייתית “בתיקים בהם אין ראיות למעט תלונתו של המתלונן – כשהנילון מכחיש אותה – היינו כשיש גרסה מול גרסה בלבד – וכשיש ספק ממשי לגבי מהימנות גרסת המתלונן, כגון עקב אינדיקציה אובייקטיבית לאי מהימנות הגרסה או חלקה”.

בתוך כך, יבחנו מידת מהימנותן של העדויות המרכזיות המבססות את החשד נגד החשוד, אל מול מידת מהימנות גרסת החשוד, וקיומן או היעדרן של ראיות נוספות (על הראיה המרכזית) המבססות חשד נגד החשוד בביצוע העבירה (סעיף 17 (א) – (ב) להנחיה).

מבחן הראייה המנהלית מחייב את הרשות להסתמך על מידע אמין בבואה לקבל החלטה המושתת על אדני המידע שהתקבל. החלטה מנהלית צריכה להיות מבוססת על תשתית של עובדות. אין יורדים לחייו של אדם ואין מקפחים אותו על יסוד שמועות פורחות בלבד או על סמך ראיות הניתנות לסתירה ובמקרה זה על יסוד תלונה המכילה טענות שקריות נגועות באינטרס ובמניעים שאינם טהורים.

לעילת סגירת התיק ישנה חשיבות רבה מנקודת מבטו של החשוד שכן הותרת סגירת התיק בעילה של “חוסר ראיות”, מעידה בפני עצמה כי אין החשוד נוקה כליל מהחשד שעמד נגדו, ויכולות להיות לכך השלכות משמעותיות והרות גורל.

יפים לענייננו דברי בית המשפט בבג”ץ 4539/92 יעקב קבלרו נ’ היועץ המשפטי לממשלה:

“… שמו הטוב של אדם הוא נכס יקר. חשד פלילי שהועלה נגד אדם הוא כתם שהוטל בשם הטוב… אפשר להבין ללבו של אדם, המשוכנע שהוא חף מפשע, כאשר הוא דורש כי חשד שהועלה נגדו יימחק לחלוטין, ובתיק שנפתח נגדו יירשם כי התיק נסגר כיוון שהתברר כי אין הוא אשם”.

משמעות הדברים היא, שגם בתיקים בהם קיימות ראיות נגד החשוד, אך בעוצמה חלשה, ניתן לסגור תיק חקירה בחוסר אשמה פלילית ולמחוק אותו מן המרשם המשטרתי.

סגירת תיק בעילת עבריין לא נודע

כאשר אין ראיות המצביעות על זהותו של מבצע העבירה, ייסגר התיק בעילה של “עבריין לא נודע”.

סגירת תיק בעילת עבריין לא נודע אינה סופית, אלא היא מהווה השהיית החקירה עד למועד בו ימצאו מידע או ראייה שיאפשרו המשך החקירה. 

דוגמאות למקרים בהם תיק צריך להיסגר בעילת עבריין לא נודע – על”ן:

◻️ המתלונן בתיק העלה חשד שאינו מבוסס אלא משוער בלבד ולא קיימות ראיות התומכות בחשד.

◻️ בבדיקת פוליגרף נמצא כי החשוד דובר שקר, אולם אין ראיות או מידע אחר הקושרים את החשוד לביצועה של העבירה.

◻️ טענת האליבי של החשוד הופרכה אך אין ראיות נוספות שמצביעות על אשמה.

כאשר בתיק החקירה קיים מידע מודיעיני אולם אין חומר ראיות נוסף, ייסגר התיק בעילת עבריין לא נודע, אלא אם כן המידע המודיעיני מבוסס ואמין וקיימת תמיכה ראייתית, גם אם קלושה, המאששת את המידע.

סגירת תיק בשל מות נאשם או חשוד

על פי סעיף 236 לחוק סדר הדין הפלילי תשמ”ב – 1982, במקרה של פטירה  יש להפסיק כל הליך פלילי המתנהל נגד אדם. סגירת תיק בשל מות הנאשם תתבצע רק לאחר קבלת מסמך רשמי כדוגמת תעודת פטירה, אישור רופא או אישור משרד הפנים.

סגירת תיק כיוון שהעבריין אינו בר עונשין

במקרים הבאים, בהם העבריין אינו בר עונשין, ייסגר התיק;

◻️ קטינים – במקרים בהם גילו של החשוד במועד ביצוע העבירה היה מתחת ל 12 שנה , ייסגר התיק בהתאם לסעיף 34ו’ לחוק העונשין תשל”ז 1977. 

◻️ אי כשירות נפשית – כאשר מוכח על פי חוות דעת ותעודה של רופא מוסמך כי החשוד אינו בעל אחריות פלילית בשל מצבו הנפשי, ייסגר התיק כיוון שהנאשם אינו בר עונשין. במקרים אלו אין לסגור את התיק במשטרה, אלא יש לפעול על פי סעיפים 15 ו 16 לחוק טיפול בחולי נפש התשנ”א 1991, יש להסתמך לשם כך על חוות דעתו של פסיכיאטר שמונה על ידי בית המשפט.

◻️ פיגור שכלי – כאשר עולה חשש שהחשוד לוקה בפיגור שכלי, יש לטפל בתיק על פי חוק הסעד (טיפול במפגרים) תשכ”ט – 1969.

◻️ התנהגות מוזרה – כאשר הנאשם ידוע כבעל התנהגות מוזרה, יכול נציג משטרה בעל סמכות מתאימה לסגור את התיק בעילת חוסר עניין לציבור, כל עוד מתקיימים התנאים הבאים: אין בהתנהגות החשוד סכנה לשלום הציבור, מדובר באירוע חד פעמי שאין סיבה לחשוש שיחזור, נסיבות המקרה אינן חמורות, אין לחשוד הרשעות קודמות דומות או זהות ואין עילה להגשת בקשה לאשפוזו של החשוד.

סגירת תיק לאחר שנקבע כי לא מדובר בעבירה פלילית

כאשר בשלב כלשהו של החקירה מתברר כי המעשה בגינו הוגשה התלונה אינו עבירה פלילית, ייגנז חומר החקירה והתיק יבוטל.

סגירת תיק כיוון שרשות אחרת מוסמכת לחקור אותו

כאשר על פי החוק, סמכות החקירה נתונה לרשות אחרת מהמשטרה ייסגר התיק במשטרה.

סגירת תיק פלילי מחמת התיישנות

אם תמה תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק לעבירה המיוחסת לחשוד – ייסגר תיק החקירה כנגדו. אותו הדין תקף לגבי חלוף הזמן הקבוע בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) תשל”א – 1971.

מתי מתקיימת עילה ראויה לסגירת תיק מחמת חוסר עניין ציבורי בהמשך החקירה

כאמור, משאביהן של רשויות האכיפה, החקירה והמשפט מוגבלים, לכן יכול לקרות שיוחלט לסגור תיק פלילי בטרם בוצעו כל פעולות החקירה בשל חוסר עניין לציבור בהשקעת משאבים לצורך המשך החקירה. במקרים אלו, ייתכן שייגרם עוול לחשוד, כיוון שעילת הסגירה של חוסר ראיות משאירה כנגדו רישום ומכתימה את שמו, בעוד שייתכן שהוא חף מאשם. במקרים אלו, כאשר ברור מראש כי לא יהיה עניין ציבורי בהעמדה לדין ואין ראיות המצביעות על חשד ממשי באשמתו של החשוד, הנטייה היא להעדיף סגירת התיק מחוסר אשמה, בכדי לא לגרום לחשוד עוול. יחד עם זאת, כאשר ממצאי החקירה מצביעים על אשמה, למרות שאינם מספיקים להרשעה, הנטייה היא לסגור את התיק מחוסר ראיות.

ביטול תיק פלילי שנפתח בטעות

תיק פלילי שנפתח בטעות יבוטל, אם כתוצאה מאותו אירוע נפתח יותר מתיק אחד, יועבר חומר החקירה מהתיק שבוטל אל התיקים האחרים, במידה ותיקים אלו לא בוטלו.

הזנת פרטי חשודים ופרטי סגירת תיקים במערכת הממוחשבת

הזנת פרטי חשוד בתיק פלילי תיעשה רק לאחר חקירתו באזהרה. בעבירות בהן קיימים מספר חשודים, כאשר נסגר תיק כנגד אחד מן החשודים, יוזנו פרטי הסגירה למערכת הפלילית הממוחשבת מבלי צורך להמתין לסיום הטיפול בחשודים הנוספים. אם נסגר תיק פלילי ולאחר בחינה מחודשת נמצא כי יש לשנות את עילת הסגירה של התיק, ידווח השינוי למדור מידע פלילי בחטיבת החקירות.

דיווח למתלונן ולחשוד על קבלת החלטה הנוגעת לסגירת תיק פלילי

דיווח למתלונן – כאשר מתקבלת החלטה על סגירת תיק, למעט כאשר עילת הסגירה היא עבריין לא נודע, יישלח למתלונן טופס מ – 3077 המהווה הודעה על החלטת המשטרה שלא להוסיף לחקור בתיק או לא להעמיד את החשוד לדין. כאשר עילת הסגירה היא עבריין לא נודע, תישלח הודעה למתלונן באם ציין המתלונן שם של חשוד שלאחר חקירה נמצא לא אשם.

דיווח לחשוד – כאשר מתקבלת החלטה על סגירת תיק, יישלח לחשוד טופס הודעה על סיום החקירה בעניינו, טופס מ – 3345. במקרים בהם המתלונן הופך במהלך החקירה לחשוד ונחקר גם הוא באזהרה, תישלח לו הודעה בדבר סגירת התיק כמתלונן לצד הודעה על סגירת תיק כחשוד.

הנימוקים והשיקולים לסגירה של תיקים פליליים – נוהל משטרתי מספר 300.01.152

חשיבות איכות הייעוץ והייצוג המשפטי בהליכים פליליים

במידה ונפתח נגדך תיק פלילי – היוועצות בעו”ד פלילי הינה קריטית לאורך כל שלביו של ההליך הפלילי המתנהל נגדך. עורך הדין שייצג את האינטרסים שלך יוכל עוד משלביו הראשונים של ההליך לסכל את האפשרות שתואשם או תורשע בהאשמות שווא וכן במקרים מסוימים אף להביא לביטול ההליך הפלילי שנפתח נגדך. בכל מקרה של חשד בביצוע או מעורבות בעבירה פלילית, הצורך בייעוץ משפטי מקצועי הוא הכרחי. עורך הדין יוכל להקטין את כובד הראיות נגדך ולהביא לתוצאות המיטביות בתיק בכך שיסייע לך לגבש גרסה עקבית שעשויה להיות ההבדל בין הרשעה לזיכוי.

במידה והתיק נסגר אך נותר לחובתך רישום פלילי – קיומו של רישום פלילי או משטרתי נגד אדם עלול לפגוע במהלך חייו במספר דרכים, שהעיקריות בהן הן קידום מקצועי ואישי והתייחסות רשויות השלטון אליו, בין היתר במקרים של חשדות עתידיים. בכדי לאפשר לכל אזרח יחס הוגן והזדמנויות שוות, קיים מנגנון שינוי עילת סגירה של תיק חקירה המאפשר לאדם שיש לחובתו רישום משטרתי לפעול להסרתו. על מנת ולהבטיח את סיכויי הבקשה לשינוי עילת הסגירה יש לפנות לעו”ד פלילי מנוסה בתחום שיעיין בחומר הראיות, ינתח את התיק וידלה נימוקים משפטיים שיביאו לשינוי עילת הסגירה של התיק מחוסר אשמה לצורך מחיקתו ממחשבי המשטרה ושמירה על שמו הטוב של לקוחו.

במידה ונפגעת מעבירה פלילית שבוצעה נגדך והתיק נגד האדם שפגע בך נסגר במשטרה, אתה בוודאי כאוב, סוער ותוהה כעת כיצד עליך לפעול לשם מיצוי הדין עם הפוגע. אינך חייב להתמודד עם הספקות, הדילמות והחששות לבד – פנה להיוועצות בעורך דין פלילי שיבחן את המקרה וישקול הגשת ערר על ההחלטה שלא לחקור בתלונה או שלא להעמיד לדין את אדם שפגע בך, או לחילופין ימליץ לך לשקול הגשת קובלנה פלילית פרטית.

צוות עורכי הדין שלנו, ביניהם גם יוצאי הפרקליטויות השונות ורשויות האכיפה, מספק ייעוץ וייצוג משפטי הן למתלוננים והן לחשודים בהליכים פליליים. המשרד מונה צוות אנשים מוכשר וייחודי המתורגל בחשיבה “מחוץ לקופסה” למציאת פתרונות מקוריים ופועל תמיד למען לקוחותיו ללא מורא ובנאמנות, תוך לחימה עיקשת, רציפה ובלתי מתפשרת במנגנונים השונים עד לכיבוש היעד לשביעות רצון המטופל. במידה והנך מעוניין לקבל ייעוץ משפטי מקצועי בתחום המשפט הפלילי, פנה ללא דיחוי להתייעצות עימנו בטלפון 052-6885006 או השאר פרטים ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרונות מקצועיים בהתאמה אישית. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצדך. סודיות מלאה מובטחת.

◻️ דוגמאות להצלחות המשרד בתחום

◻️ משרדנו בתקשורת

◻️ המלצות על משרדנו בגוגל עסקים

◻️ מאמר זה עודכן לאחרונה ב-20 באפריל 2024.