שימוע לפני הגשת כתב אישום

בהתאם להוראת סעיף 60א לחסד”פ, חייבת רשות התביעה להודיע לחשוד על דבר העברת חומר החקירה בעבירה מסוג פשע לטיפולה ולהעניק לו בתוך 30 ימים להעלות בכתב השגות נגד הגשת כתב אישום נגדו.

בגדר השימוע ניתנת לחשוד זכות לשטוח את טענותיו במלואן ועל הגורם המחליט להאזין לדברים בנפש חפצה ומתוך נכונות להשתכנע לדברים. בתי המשפט בישראל קבעו לא אחת כי זכויות היידוע והשימוע אינן זכויות טכניות אלא מהותיות. לא בכדי הבהיר בית המשפט העליון בצורה ברורה ונחרצת כי יש להקפיד היטב על זכותו של חשוד לשימוע לפני הגשת כתב אישום נגדו בקובעו כך: “ניתן לומר, שאין לכם החלטה בדבר הגשת כתב אישום כל עוד לא נערך שימוע – שאם לא תאמרו כן, יש בכך הקדמת אחרית לראשית” (ראו את דברי כב’ השופט ריבלין בבג”צ 1400/06 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ’ ממלא מקום ראש הממשלה).

מכאן, כי כאשר לא נערך שימוע, מבלי שהתקיימו הסייגים שנקבעו, אזי יוכל הנאשם להעלות טענה מקדמית לפי סעיף 149(3) לחסד”פ, דהיינו לטעון כי כתב האישום הינו פסול ולבקש להכריז על בטלותו.

לעיתים החשוד אינו צריך להמתין להזדמנות בה התביעה הפרה את חובתה לערוך שימוע כדי למצות את זכות השימוע. הוא יוכל להקדים תרופה למכה, וכבר בשלב הטבעי, עובר להגשת כתב האישום, לפנות לתביעה ולבקש כי ייערך שימוע בעניינו, כדי לשכנעה שלא להגיש כתב אישום ולמצער להסתפק בכתב אישום בעבירה פחות חמורה.

בהליך השימוע עצמו יש להתנהל בחכמה ולא בפזיזות בהעלאת טענות היכולות, בסופו של יום, להביא להגשת כתב אישום תוך כדי “סגירת חורים” מצד הפרקליטות בהתאם לטיעונים שנאמרו בשימוע. כמו כן, חשוב להבין כי ייתכנו מצבים בהם אין כלל מקום לקיים את השימוע, שכן חשיפת קו הגנה או ראיות הגנה כבר בשלב זה יכולה לעיתים להזיק לחשוד בהמשכו של ההליך.

עו”ד אסף דוק מסביר אודות השימוע הפלילי ומרכיביו וכן על האפשרויות העומדות בפני חשוד טרם הגשת כתב אישום פלילי נגדו.