זכות השתיקה – מתי היא עוזרת לנחקר ומתי לא

מדוע צריך את זכות השתיקה

במעמד חקירה במשטרה או משפט פלילי המתנהל בפני שופט, יחסי הכוחות בין האזרח למדינה אינם מאוזנים ועל הנחקר או הנאשם מופעלים לחצים שונים במטרה לספק פרטים ומידע שיביאו להפללתו. כדי להבטיח הליך הוגן ומשפט צדק, מחויבת המדינה לספק הגנות מתאימות לנחקר או נאשם. זכות השתיקה או החיסיון מפני הפללה עצמית הם חלק מן ההגנות שקובע החוק לנחקרים ונאשמים. ההיגיון מאחורי זכות השתיקה הוא שאין זה מן הראוי לדרוש מאדם שיפליל את עצמו. על המדינה, בתור המאשימה, להוכיח בפני בית המשפט את אשמתו של הנאשם.

כל מערכות המשפט בעולם המערבי מעניקות לנחקרים ונאשמים את זכות השתיקה. כיוון שזכות השתיקה עומדת בסתירה לציפייה או לדרישה מכל אזרח לשתף פעולה עם רשויות החוק, כמו למשל לענות באופן מדויק ומלא לשאלות חוקרי המשטרה, וכיוון ששמירה של נחקרים על זכות השתיקה מקשה על חוקרי המשטרה להגיע לחקר האמת, תוקפה של זכות השתיקה עשוי להשתנות בין מדינה אחת לשנייה. במדינות בהן זכו השתיקה מיושמת באופן מלא, נחקר או נאשם הבוחר להשתמש בזכות השתיקה לא צפוי להיענש או להיפגע בשל כך. המצב בישראל הוא איפשהו באמצע, לכל אדם עומדת הזכות לשמור על שתיקה, אולם לבחירה לעשות זאת עשויות להיות השלכות שאינן רצויות ובראשן ששתיקתו של חשוד בחקירה עשויה לחזק את ראיות התביעה נגדו.

מהותו וחשיבותו של הליך פלילי הוגן

מערכות האכיפה והמשפט אמונות על אכיפת החוק ושמירת הסדר. החוק מכוון להגן על האזרחים, לשמור על זכויותיהם ולייצר תנאי מחייה של שגשוג, ביטחון ורווחה לכל אזרח. בכדי לשמור על מרחב חברתי וציבורי בטוח ולהגן על זכויות היסוד להן זכאי כל אזרח, מערכות החוק והאכיפה נדרשות לאתר פורעי חוק ולמצות עם עבריינים את הדין. כדי להגיע לחקר האמת, אוספים חוקרי המשטרה עדויות וראיות וחוקרים חשודים. במסגרת ההליך הפלילי מתמודדים חשודים ונאשמים עם מערכות החוק כשהם מצויים בעמדת נחיתות. מצב עניינים זה יכול להביא לכך שייגרם עוול לנחקר או נאשם, למשל, אם מתוך פחד יעשה מעשים שאינם לטובתו, יודה במעשים שלא ביצע או יפליל עצמו מבלי משים, מתוך בורות וחוסר הבנה של הסיטואציה.

כדי שההליך הפלילי יהיה בר תוקף מוסרי ויפעל למען טובת הציבור, עליו להיות הוגן עד כמה שניתן. הליך פלילי בו חשוד או נאשם מודה מתוך פחד או מפליל עצמו מתוך חוסר הבנה של הסיטואציה והשלכותיה, אינו הליך הוגן. משפט שמתנהל בחוסר הוגנות אינו משפט צדק, ומערכת משפט שמתנהלת בחוסר הוגנות אינה יכולה למלא את תפקידה כראוי.

במסגרת חקירת חשודים, משתמשים חוקרי המשטרה באסטרטגיות ואמצעים שונים, אשר מטרתם להוביל את החשוד להודות במיוחס לו, או להפליל את עצמו. אדם שאינו מכיר את תרגילי החקירה בהם משתמשים החוקרים ואינו מבין את ההשלכות המשפטיות של כל מעשה ואמירה בזמן החקירה, עשוי בקלות למעוד ולומר או לעשות דבר מה שיפליל אותו, גם אם אינו אשם כלל במיוחס לו. כדי למנוע מצב בלתי מאוזן, בו אזרח מפליל את עצמו מתוך פחד או חוסר הבנה, נקבעו כללים ברורים וזכויות המגיעות לכל נחקר ונאשם. זכות השתיקה היא אחת הזכויות להן זכאי כל נחקר ונאשם.

זכות השתיקה במשפט העברי

זכות השתיקה אינה המצאה חילונית של מערכת המשפט הישראלית. המשפט העברי מכיר בזכות זו עוד מימים ימימה. התורה מצפה מאדם היודע דבר מה על עבירה שיגלה את הדבר, ואם לא כן, רואה בו שותף לדבר עבירה, אך יחד עם זאת, הדין היהודי גורס כי “אין אדם משים עצמו רשע”. דיינים, חכמים ורבנים עסקו רבות בסוגיית זכות השתיקה של בעלי דין ובשאלה מתי שתיקה זו מהווה עבירה על מצווה, מתי היא מותרת וכיצד יש להתייחס למקרים שונים בהם בעל דין בוחר לשמור על שתיקה.

הדרך בה מיושמת ומוגדרת זכות השתיקה במשפט הישראלי אינה זהה לחלוטין לזו בה מסתכל הדין העברי על הסוגיה, אולם ההבנה שזכות זו היא חלק לגיטימי והכרחי מדין הוגן, משותפת לזה ולזה, ונוכחת בדין העברי עוד משכבר הימים. בדין העברי מרחיקים לכת עוד יותר מאשר במשפט הישראלי, וקובעים כי אין להרשיע אדם על פי עדותו.

זכות השתיקה – ההבדל בין עד לבין נחקר

חשוב להבין, זכות השתיקה מגינה על אדם מפני מסירת מידע שיכול להפליל אותו. זכות זו אינה מעניקה לעד או חשוד פטור ממסירת מידע שעשוי להפליל אדם אחר, אלא היא רלוונטית אך ורק למידע שיש בו כדי להפליל את מוסר המידע עצמו.

כאשר מדובר בעד שאינו חשוד בביצוע דבר עבירה, אך יש לו מידע  שיכול לסייע בדרך זו או אחרת להתקדמות החקירה, מחויב העד לענות לחוקריו וזכות השתיקה אינה עומדת לו.

יחד עם זאת, במידה ובמהלך החקירה הופך העד לחשוד, מעמדו משתנה ממעמד של עד למעמד של חשוד ולכן, זכות השתיקה עומדת לו. כמו כן ,במהלך חקירת עד, זכות השתיקה מתירה לעד להימנע ממסירת מידע שעשוי להפלילו בעתיד.

זכות השתיקה בחקירה וזכות השתיקה בבית המשפט

חשוד שבוחר להשתמש בזכות השתיקה בעת חקירתו במשטרה, עלול להצטער על כך במועד המשפט. בית המשפט עשוי להטיל ספק או לסרב לקבל עדות שנמסרת רק במועד המשפט, אשר החשוד נמנע מלמסור אותה בעת החקירה.

נאשם יכול לבחור לשמור על זכות השתיקה במהלך עדותו בבית המשפט, אולם גם לבחירה זו עשויות להיות השלכות שליליות על גורלו של הנאשם. שמירה על זכות השתיקה במהלך משפט עשויה לחזק את משקלן של הראיות העומדות כנגד הנאשם. משום כך, במידה ונאשם מחליט לשמור על זכות השתיקה במהלך משפטו, עליו לעשות זאת בזהירות, לתכנן מראש את צעדיו ולהתייעץ עם עורך דינו.

חשוב להדגיש: בציבור ובמערכות האכיפה מייחסים בטעות לבחירתו של חשוד לשמור על זכות השתיקה במהלך חקירתו במשטרה את אותה השפעה שלילית שיכולה להיות לבחירה של נאשם לשמור על זכות השתיקה במהלך משפטו בבית המשפט. מדובר בטעות, שכן, שתיקה של נאשם במהלך משפט אכן עשויה לחזק את הראיות נגדו, אולם אין הדבר נכון לגבי שתיקה של חשוד בחקירה, לא מבחינת לשון החוק.

יחד עם זאת, חוקרי המשטרה מציגים בפני נחקרים את השימוש בזכות השתיקה כדבר שעשוי לפגוע בהם. שמירה של חשוד על זכות השתיקה מקשה על חוקרי המשטרה להגיע לחקר האמת, לכן אין זה מפתיע שחוקרי המשטרה עושים ככל יכולתם על מנת להרתיע חשודים מלעשות שימוש בזכות זו. כדי להבין מתי רצוי לחשוד להשתמש בזכות השתיקה ומתי עדיף להימנע מכך, יש להיוועץ בעורך דין פלילי מקצועי ומנוסה המכיר את פרטי התיק ונסיבותיו.

מתי כדאי לנחקר להשתמש בזכות השתיקה

התשובה לשאלה מתי כדאי להשתמש בזכות השתיקה אינה חד משמעית. אמנם, זכות השתיקה והזכות לאי הפללה עצמית הן זכויות בסיסיות השמורות לכל אדם. יחד עם זאת, לא תמיד שתיקה היא אסטרטגיית הפעולה הטובה ביותר עבור חשוד. קיימים מקרים בהם שתיקה תגרום לחשוד הנמצא בחקירה נזק בדרך זו או אחרת.

בכדי לדעת האם בסיטואציה ספציפית מסוימת רצוי לשמור על זכות השתיקה, יש להיוועץ בעורך דין פלילי מנוסה הבקיא בפרטי התיק ונסיבותיו. הזכות להיוועץ בעורך דין שמורה לכל חשוד ונחקר, רצוי לממש זכות זו כדי להבין האם במקרה שלך כדאי לשמור על זכות השתיקה, או לא.

מתי לא כדאי לחשוד להשתמש בזכות השתיקה

אמנם, על פי חוק אין להעניש חשוד על בחירתו לשמור על זכות השתיקה ולא להפליל את עצמו. יחד עם זאת, בפועל, סירובם של חשודים לענות על שאלותיהם של חוקרי המשטרה עשוי ליצור את הרושם שמדובר בעבריין, אשר בנוסף לביצוע העבירה המיוחסת לו, מסרב לשתף פעולה עם החוקרים ומערים קשיים בדרך להגעה לחקר האמת.

כאשר חשוד הנמצא בחקירה בוחר לשמור על זכות השתיקה, עשויה בחירה זו לחזק את החשדות נגדו, מתוך ההנחה שאם לא היה אשם ולא היה חושש להפליל את עצמו, לא היה טעם מצדו לבחור לממש את זכות השתיקה שלו. יתרה מכך, חשוד הנמצא במעצר עשוי למצוא עצמו מבלה זמן רב יותר במעצר בשל שתיקתו המתפרשת כחוסר שיתוף פעולה עם היחידה החוקרת.

במעמד החקירה, החשוד נמצא בעמדת נחיתות מול חוקרי המשטרה ואינו יודע איזה מידע מצוי ברשותם. עובדה זו מקשה על החשוד להגיע להחלטה מושכלת ושקולה בנוגע לשימוש בזכות השתיקה. חשוב להיוועץ בעורך דין פלילי לפני החקירה בכדי להבין האם כדאי או לא כדאי להשתמש בזכות השתיקה.

הזכות להימנע מהפללה עצמית

זכת השתיקה נועדה לאפשר לחשודים להימנע מהפללה עצמית ולהבטיח הליך פלילי הוגן. ביסוד זכות השתיקה עומדת התפיסה שאין זה ראוי והוגן לדרוש או לצפות מאדם שיפליל את עצמו. לפי תפישה זו, בהליך הפלילי המדינה, בהיותה התובעת, היא זו שצריכה להוכיח את אשמתו של החשוד ואין זה הגון לצפות מהחשוד שיעשה זאת. כאמור, הדין העברי מתייחס אף בנחרצות יתירה מזו לסוגיה וקובע שאין להרשיע אדם על פי עדותו.

סעיפי החוק הרלוונטיים לזכות השתיקה בישראל הם:

◻️ סעיף 47(א) לפקודת הראיות: “(א). אין אדם חייב למסור ראיה אם יש בה הודיה בעובדה שהיא יסוד מיסודותיה של עבירה שהוא מואשם בה או עשוי להיות מואשם בה.”

סעיף 47(א) לפקודת הראיות קובע כי אדם אינו חייב למסור לחוקרים מידע שעשוי להפליל אותו. חשוב להבין – נחקר ועד מחויבים למסור מידע מלא ואמין לחוקרי המשטרה, אלא אם כן מידע זה עשוי להביא להפללתם.

◻️ סעיף 47(ב) לפקודת הראיות: “(ב). ביקש אדם להימנע ממסירת ראיה מחמת שהיא עשויה להפלילו כאמור בסעיף קטן (א) ובית המשפט דחה את הבקשה והראיה נמסרה, לא תוגש הראיה נגד אותו אדם במשפט שבו הוא מואשם בשל העבירה שהעובדה המתגלית מן הראיה היא יסוד מיסודותיה, אלא אם הסכים לכך.

◻️ סעיף 2(2) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) 1927 – כדי להבין לאשורו את סעיף 2(2) לפקודת הפרוצדורה הפלילית, יש להכיר גם את חלקו הראשון של סעיף זה:

(1).  קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה, או כל קצין אחר או סוג אחר של קצינים המורשים בכתב, בדרך כלל או במיוחד, על ידי שר המשפטים, לערוך חקירות על ביצוע עבירות, רשאי לחקור בעל-פה כל אדם המכיר, לפי הסברה, את עובדותיה ונסיבותיה של כל עבירה, שעליה חוקר אותו קצין משטרה או אותו קצין מורשה אחר כנ”ל ורשאי הוא לרשום בכתב כל הודעה, שמוסרה אדם הנחקר כך.

(2).  אדם, הנחקר כך, יהיה חייב להשיב נכונה על כל השאלות, שיציג לו בשעת החקירה אותו קצין משטרה, או קצין מורשה אחר כנ”ל, חוץ משאלות שהתשובות עליהן יהיה בהן כדי להעמידו בסכנת אשמה פלילית.

◻️ סעיף 28א לחוק המעצרים: “לא יחליט הקצין הממונה על מעצרו של אדם, על המשך מעצרו או על שחרורו בערובה, ולא יקבע את סוג הערובה, גובהה ותנאיה, בלי שייתן תחילה לאותו אדם הזדמנות להשמיע את דברו, לאחר שהזהירו כי אינו חייב לומר דבר העלול להפלילו, כי כל דבר שיאמר עשוי לשמש ראיה נגדו וכן כי הימנעותו מלהשיב על שאלות עשויה לחזק את הראיות נגדו.

סעיף זה קובע את חובתו של קצין ממונה על חקירה ליידע את הנחקר על זכותו לשמור על שתיקה ולא להפליל את עצמו

החובה ליידע עצור ונחקר על זכותו להימנע מהפללה עצמית

כולנו מכירים את המשפט אותו נוהגים שוטרים בסדרות משטרה אמריקאיות לומר לחשודים ועצורים, לפיו זכותם לשמור על שתיקה וכל מה שיאמרו עשוי לשמש כנגדם. גם בישראל, הגוף החוקר מחויב ליידע את החשוד בדבר זכות השתיקה ולהסביר לו כי אינו חייב לענות לשאלות החוקרים. כמו כן, יש להודיע לנחקר על זכותו להיוועץ בעורך דין לפני החקירה.

במידה וחוקרי המשטרה לא מיידעים את החשוד בדבר זכותו להיוועץ בעורך דין או זכותו לשמור על שתיקה – עשוי מידע מפליל שמסר בחקירה להיפסל במהלך המשפט.

זכות השתיקה במקרה של אישי ציבור

אישי ציבור רבים, ביניהם אריה דרעי בהיותו שר הפנים, נעמי בלומנטל, דוד ביטן ושלמה בניזרי בהיותם חברי כנסת, גלעד שרון, יצחק הרצוג ועוד רבים, בחרו להשתמש בזכות השתיקה בעת חקירה שנוהלה נגדם. למרות שזכות השתיקה קיימת גם עבור אישי ציבור, בחירתם של אישי ציבור כה רבים להשתמש בזכות השתיקה בעת היותם נושאי משרה ציבורית, עוררה תחושות זעם בציבור אותו הם אמורים לשרת.

תחושות אלו הביאו לקיומו של דיון ציבורי בשאלת מוסריותו של השימוש בזכות השתיקה במקרה של איש ציבור. בין היתר, תחושת המיאוס מבחירתם של אישי ציבור רבים כל כך לשתוק כדי להגן על עצמם הביאה להצעה לחייב איש ציבור שבוחר לשמור על זכות השתיקה להתפטר מתפקידו. ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת דנה בסוגיה ופרסמה הצהרה, לפיה אין זה מן הראוי שנבחרי ציבור ומי שנושאים במשרות ציבוריות בכירות יעשו שימוש בזכות השתיקה. לעומתם, הסניגור הציבורי באותה עת, פרופסור קנת מן, סבר שאישי ציבור וחברי כנסת  זכאים להגן על עצמם מפני הפללה באמצעות זכות השתיקה, בייחוד בעת שהם מכהנים במשרה ציבורית. הצעות חוק פרטיות שהובאו בפני הכנסת ב 2004 וכללו דרישה לצמצם את זכות השתיקה של נבחרי ציבור נדחו על ידי הכנסת.

חשיבות איכות הייצוג המשפטי בסוגיית שאלת השימוש בזכות השתיקה בחקירה

זכות השתיקה והזכות לאי הפללה עצמית הן זכויות יסוד המגיעות לכל אדם. מטרתן של זכויות אלו היא שמירה על הליכי משפט הוגנים למען קיומו של משפט צדק. במעמד חקירה, החשוד הנחקר נמצא בעמדת נחיתות מול חוקרי המשטרה, ויכול בלי משים להפליל את עצמו.

מנגד, בחירה להשתמש בזכות השתיקה עשויה לפגוע בחשוד, כיוון שבמקרים מסוימים ניתן להתרשם מכך שמדובר בעבריין, שהרי אם לא היה מבצע דבר עבירה, לא היה בוחר לשתוק. נוסף על כך, חשוד המצוי במעצר עשוי למצוא עצמו מבלה זמן רב יותר במתקן המעצר בשל שתיקתו – שכן זו מתפרשת בעיני שופט המעצרים כחוסר שיתוף פעולה המצדיק את העמקת פעולות החקירה בתיק על ידי היחידה החוקרת.

על מנת לענות על השאלה האם מומלץ להשתמש בזכות השתיקה במקרה נתון, יש להתייעץ עם עורך דין פלילי מקצועי ומנוסה שיאסוף עבור החשוד את המידע הנחוץ לקבלת החלטה שתטיב עמו וידריך אותו כיצד לנהוג במהלך החקירה במשטרה. חשוב להבין שבמקרים בהם חשוד מוסר בעת חקירה מידע מפליל, או מנגד, מסרב לענות על שאלות החוקרים ויוצר את הרושם שאינו משתף פעולה עם החקירה וכי יש לו הרבה מה להסתיר – יהיה קשה לתקן בדיעבד  את הנזק שגרמו מעשיו של החשוד במהלך החקירה. במידה וזומנת לחקירה במשטרה ואתה רוצה לדעת כיצד עליך לפעול במהלך החקירה והאם כדאי לשמור על זכות השתיקה – פנה בהקדם לעו”ד פלילי לצורך קבלת ייעוץ והכוונה עוד בטרם הגיעך לחקירה.

קראו גם את המאמרים הרלוונטיים הבאים:

◻️ מהי חקירה תחת אזהרה ומה זה אומר?

◻️ הכנה לחקירה במשטרה – המדריך לנחקר

◻️ חקירה משטרתית – איך להתמודד נפשית ומנטלית

◻️ זכויות חשודים בחקירה באזהרה

◻️ תרגילי חקירה – כיצד להיזהר מהם

◻️ 10 דברים שאסור לעשות בזמן חקירה במשטרה

◻️ ייעוץ לפני חקירה – באין תחבולות יפול עם ותשועה ברוב יועץ

◻️ חוק חקירת חשודים – חשיבותו ומשמעות הפרתו

◻️ כיצד נכון להתמודד נפשית ומנטלית בזמן ולאחר החקירה במשטרה?

◻️ האם רצוי שעורך דין יתלווה עם חשוד לחקירת משטרה?

◻️ באילו מצבים רשאית המשטרה לעצור אדם וכיצד ניתן להביא לשחרורו?

◻️ מהו עימות במשטרה והאם צריך להתכונן אליו?

◻️ האם ישנה חובה להתייצב לחקירת משטרה?

◻️ הזכות להיוועץ עם עורך דין טרם החקירה ובמהלכה

◻️ שחרור חשודים ממעצר לאחר חקירת משטרה

◻️ סיום חקירה במשטרה – מה עושים מכאן?

ההליך הפלילי על ציר הזמן:

דוגמאות להצלחות משרדנו בתיקי חקירה

◻️ זיכוי נאשם מעבירות נשק למרות שנמצא על גופו אקדח טעון

◻️ זיכוי סוכן דוגמנות מוביל מעבירות מין חמורות בדוגמניות

◻️ זיכוי לקוח שהואשם שחטף קטינה בת 14 בעלת פיגור שכלי מגן משחקים ואנס אותה

◻️ זיכוי לקוח בתיק פשע חמור בעבירות של אונס, מעשי סדום, איומים ותקיפת קטין

◻️ זיכוי לקוח מעבירת מעשה מגונה בקטינה בנסיבות אינוס

◻️ זיכוי נאשם מעבירות מין בעקבות קשיים ראייתיים ומחדלי חקירה חמורים

◻️ זיכוי נאשם מעבירות איומים ותקיפת עובד ציבור

◻️ ניצחון ל”אתרוג”: נסגר תיק רצח כפול נגד האסיר שהפליל את אסי אבוטבול

◻️ זיכוי של בכיר בתעשייה הביטחונית שהואשם בהחזקת אלפי תמונות וסרטונים פדופיליים

◻️ זיכוי קצין בכיר בצה”ל מאישומים בגין הטרדות מיניות של חיילות בבסיס בו שירת

◻️ זיכוי נאשם מעבירות מעשים מגונים בפומבי בפני שלוש קטינות עקב מחדלי חקירה חמורים

◻️ ביטול כתב אישום ללקוח שהואשם בסחר בסם MDMA

◻️ ביטול כתב אישום ללקוח שהואשם בהחזקת 332 גרם קנאביס שלא לצריכה עצמית

◻️ ביטול כתב אישום נגד גבר שהואשם בעבירות אלימות במשפחה נגד בת זוגו

◻️ ביטול כתב אישום ללקוח בעבירות העסקה והלנה של שוהים בלתי חוקיים בנסיבות מחמירות

◻️ ביטול כתב אישום ללקוח שהואשם שתקף סוהרים ועובדי ציבור בכלא שקמה

◻️ ביטול כתב אישום לקטין שהואשם בעבירות סמים חמורות

◻️ ביטול כתב אישום שהוגש נגד לקוחה בעבירות גניבה והונאה בכרטיסי אשראי

◻️ ביטול כתב אישום ללקוח שהואשם בזיוף מסמך וקבלת דבר במרמה

◻️ ביטול כתב אישום וסגירת תיק בהסדר מותנה ללקוח שהואשם באיומים ברצח

◻️ ביטול כתב אישום ללקוחה בעבירות סמים חמורות

◻️ ביטול כתב אישום לקטינה שהואשמה בעבירות גניבה

◻️ ביטול כתב אישום בעבירות סחר בסמים ללקוח שנמלט מהארץ בזמן ניהול המשפט

◻️ ביטול הרשעה לאיש קבע שהחזיק במחשבו אלפי תמונות וסרטונים פדופיליים

◻️ ביטול כתב אישום נגד אדם שהואשם בעבירות אלימות ובריונות בכביש

◻️ ביטול כתב אישום ללקוח שהואשם שתקף ופצע מוכרן במרכול במרכז הארץ

◻️  להצלחות רבות נוספות של המשרד בפלילים – בקרו בעמוד הבא

זומנת לחקירה במשטרה? אל תוותר על זכותך להיוועץ בעורך דין טרם החקירה

גם אם אתה אדם נורמטיבי, זה ששומר על החוק, לא מעשן, לא שותה, זה שנוהג עם שתי הידיים על ההגה ותמיד שם חגורה, עובד בעבודה מסודרת, בעל משרה מכובדת, לעיתים אפילו ידוע בציבור, משתדל לכבד את הזולת ולא לעבור על החוק – פתאום, ביום בהיר אחד וללא הכנה מוקדמת אתה יכול למצוא את עצמך בנקל תחת חקירה משטרתית בגין חשד בלבד למעשה שביצעת לכאורה, ומכאן העלילה יכולה רק להסתבך אם לא תשמור על כלל היסוד האחד – התייעצות עם עורך דין פלילי טרם החקירה. לכן, כדאי להתכונן לחקירה ברצינות רבה, אף אם אתה בטוח בצדקתך. חשוב לקבל ייעוץ לפני חקירה מטעם עורך דין פלילי מנוסה ללא קשר למסגרת שבה היא נערכת. החקירה היא השלב הראשון בהליך הפלילי. לפעמים האמת היא פתלתלה ומעורבות האדם אינה כפי שהוא סבור מראש. החוקרים ינסו למשוך אותו במילים, לשכנע אותו על מעורבותו ולאסוף עדויות וראיות.

יש לדעת כיצד להיערך לחקירה בתבונה, הן מבחינת מידע וזכויות אזרחיות וכלה בטקטיקות של חקירה וכיצד להתגונן בפניהם. הניסיון מוכיח כי אדם שקיבל ייעוץ מקצועי עוד לפני החקירה, לא איבד את שלוותו, יכול היה לענות על השאלות בקור רוח ופעמים רבות הדבר היטה את הכף לטובתו. גם אם מדובר בנחקר שבוודאות אשם, הרי החקירה משמעותית מאוד להמשך ההליך שיבוא לאחר מכן, וכל דבר שייאמר בחקירה עלול להשפיע על עתידו.

זכור, כל אמירה, תגובה או הודאה בזמן החקירה – גורליים להמשך ההליך הפלילי נגדך. משכך, כל מה שתאמר בחקירתך עשוי לשמש נגדך בבית המשפט, ומה שהיית אמור לציין במהלך החקירה ולא ציינת –  לא תוכל לטעון במועד מאוחר יותר, שכן ידובר בגרסה כבושה שמשקלה הראייתי נמוך למדי לדעת בתי המשפט.

נוכח חשיבותה הרבה של החקירה ונוכח ההשלכות מרחיקות הלכת שעשויות להיות לה על המשך ניהול ההליך נגדך, חשוב שתיוועץ עם עורך דין פלילי מנוסה טרם החקירה. דע – כי התייעצות משפטית עוד בטרם הגעתך לחקירה עדיפה על פני יעוץ בדיעבד ותיקון טעויות שנעשו במהלך החקירה.

ההליך הפלילי סבוך, מורכב ומאפשר טווח פעולה רחב. כמעט כל אחד מהשלבים בהליך הפלילי יכול להוות שלב יציאה ממנו ולהיפך, מניעת יציאה ממנו. היוועצות בעורך דין הינה קריטית לאורך כל שלביו של ההליך הפלילי המתנהל נגדך. עורך הדין שייצג את האינטרסים שלך יוכל עוד משלביו הראשונים של ההליך לסכל את האפשרות שתואשם או תורשע בהאשמות שווא וכן במקרים מסוימים אף להביא לביטול ההליך הפלילי שנפתח נגדך. בכל מקרה של חשד בביצוע או מעורבות בעבירה פלילית, הצורך בייעוץ משפטי מקצועי הוא הכרחי. עורך הדין יוכל להקטין את כובד הראיות נגדך ולהביא לתוצאות המיטביות בתיק בכך שיסייע לך לגבש גרסה עקבית שעשויה להיות ההבדל בין הרשעה לזיכוי.

צוות עורכי הדין שלנו, ביניהם גם יוצאי הפרקליטויות השונות ורשויות האכיפה, פועל במקצועיות ומסירות על מנת ולהגן על זכויותייך. המשרד מונה צוות אנשים מוכשר וייחודי המתורגל בחשיבה “מחוץ לקופסה” למציאת פתרונות מקוריים ופועל תמיד למען לקוחותיו ללא מורא ובנאמנות, תוך לחימה עיקשת, רציפה ובלתי מתפשרת במנגנונים השונים עד לכיבוש היעד לשביעות רצון המטופל. במידה וזומנת לחקירה במשטרה, פנה ללא דיחוי להתייעצות עימנו בטלפון 052-6885006 או השאר פרטים ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרונות מקצועיים בהתאמה אישית. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצדך. סודיות מלאה מובטחת.

◻️ מאמר זה עודכן לאחרונה ב-20 באפריל 2024.